המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
המשבר בלבנון (6): ימון מזהיר מפני הפיכה סורית-איראנית
4/12/2006

לבנון לקראת מלחמת אזרחים (6): יומון לבנוני: לקראת הפיכה סורית איראנית

 

ב-1 בדצמבר 2006 הזהיר היומון הלבנוני "אל-מוסתקבל" כי היציאה לרחובות שארגנה האופוזיציה הלבנונית בראשות חזבאללה היא למעשה ניסיון הפיכה המתבצע לפי הוראותיהן של סוריה ואיראן. המאמר הצביע על הדמיון בין המצב בלבנון למצב בשטחים הפלסטיניים וטען כי הסיבה לדמיון היא מעורבותם של המשטר הסורי והמשטר האיראני בשתי הזירות האלה.

 

להלן תרגום עיקרי מן המאמר[1]:

 

ישנו ניסיון לעורר מרד גם בצבא לבנון

"'התמונה' הושלמה אתמול. מפקד ההפיכה, מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, קבע את שעת האפס ליציאה לרחובות ול'שביתת שבת' היום אחר הצהריים בשעה שלוש. הכרזה זו באה להזכיר ללבנונים [הותיקים] תקופה מן העבר במהלכה התרחשו הפיכות אצל אחרים. [בזמנו] אחד הקצינים היה עולה ומקריא ברדיו את הודעה 'מספר 1' [של ההפיכה]. [עתה] לקח על עצמו ערוץ 'אל-מנאר' להקריא את ההודעה שפורסמה מטעם מה שמכונה 'האופוזיציה הלאומית' וזאת, בטון צבאי, לאחר הופעתו של נצראללה. שום דבר אינו חסר [להשלמת] ה'תמונה' מלבד יריות שמחה, [ואכן] היו יריות בשמי [שכונת] אל-צ'אחיה להדגשת הניצחון...

 

כל המשתתפים בהפיכה הפכו לקציניו של מפקד [ההפיכה]. המשימה של כל אחד מהם היא לפקח על יחידותיו וחטיבותיו. לאף אחד מהם כבר אין תפקיד פוליטי. מי מהם שחשב שהוא בעל שיעור קומה, או מי שאכן היה בעל שיעור קומה, הפך להיות בסך הכול מספר קטן... אין מקום לרציונאליות כאשר ברור כי חזבאללה ובעלי בריתו מיישמים החלטה סורית שגם האיראני הורה עליה באמצעות פסק הלכה...

 

חשוב להפנות את תשומת הלב לתפקידו [של לחוד] בהפיכה הנוכחית. אמיל לחוד אמר כי פקידי המדינה יכולים שלא להישמע להחלטות הממונים עליהם ולמשרדי [הממשלה] שכן הממשלה המנהלת את ענייני המדינה 'אינה חוקית [והיא] חסרת לגיטימיות חוקתית' כפי שהוא טוען... הדברים האלה כוללים הסתה למרי... על פי החוק, הצבא כפוף להחלטת הרשות המדינית כלומר לממשלה... אין זה סוד כי בבסיס ההסתה למרי של לחוד ישנה הסתה למרי של הצבא. לחוד שואף להסית את הצבא נגד הממשלה כדי שהצבא ייתן גיבוי להפיכה העומדת להתבצע....

 

המטרה: סיכול בית הדין הבינ"ל ומניעת יישום 1701 

המטרה הישירה של ההפיכה הסורית-איראנית נגד המצב בלבנון היא לסכל את [הקמת] בית המשפט הבינלאומי [שידון ברצח רפיק אל-חרירי]. אך, מטרתה [הנוספת] היא גם לסכל את החלטה 1701, ולמעשה זוהי הפיכה נגד עצם קיומה של המדינה. הוי צבא [לבנון], החל מהיום הינך עומד בפני מבחן ההגנה על המדינה, על המשטר ועל מוסדותיו. צבא לבנון, לכל אורך ההיסטוריה שלו, לא עמד בפני אתגר כה רציני... כעת לצבא יש מוטיבציה לאומית [לפעול] נגד תכנית זרה [שמטרתה] להשתלט על לבנון. אם תכנית זו תצליח היא עלולה להפוך את הצבא [הלבנוני] למיליציות של משמרות המהפכה במתכונת האיראנית.

 

אם כן, ההפיכה מתחילה היום בפועל בהסתמך על ההוראה שיצאה מטעם חסן נצראללה... נצראללה הפנה גבו לעובדות בשטח. 'הפסגה האסלאמית הרוחנית' הכריזה כי היציאה לרחובות היא דבר נפסד.[2] נביה ברי בעצמו היה נגד היציאה לרחובות. אפילו ראשי הממשלה לשעבר, עמר כראמה וסלים אל-חוץ חשו את המזג העממי בסביבתם והודיעו כי הם מעדיפים שלא תהיה יציאה לרחובות... עמדתו של הפטריארך המרוני, נצראללה בוטרוס צפיר, היתה נחושה [נגד היציאה לרחובות]...

 

ההפיכה שנצראללה מוביל מן 'המעמקים' ומן 'המאורות' היא נגד האחדות הלאומית... זוהי הפיכה של 'מדינת חזבאללה' נגד המדינה של [הסכם] טאאף. זוהי הפיכה של עדה [כלומר, העדה השיעית] נגד שאר העדות [בלבנון] גם אם יש בה צבעים דהויים של חלק מהעדות [האחרות].

 

איראן וסוריה פועלות גם בפלסטין

"בין חזבאללה הפלסטיני, כלומר תנועת החמאס, לבין החמאס הלבנוני, כלומר חזבאללה יש מרחק קצר [מאוד]... איראן נמצאת בלבנון ונמצאת בפלסטין גם כן. המשטר הסורי נמצא בלבנון ונמצא בפלסטין גם כן. "תנועת ה-14 במרץ" אינה טועה כאשר היא רואה זיקה בין הסוגיה הלבנונית לבין הסוגיה הפלסטינית. מדינת 'העצמאות' פה מחזקת את מדינת 'העצמאות' שם, וחיזוק תרבות החיים פה מחזקת את תרבות החיים שם. ללבנון לא תבוא ישועה ולפלסטין גם כן לא תבוא ישועה אם המשטר הסורי יישאר ואם המשטר האיראני ימשיך לברוח מהמשברים שלו [ולהסתער] קדימה. אשר להפיכה בלבנון, היא מטרידה את המנוחה, מערערת את היציבות ומחריפה את בעיותיהם של האנשים. אך, [הפיכה הזו] נידונה לכישלון גם אם מחירה יהיה יקר".

 



[1] אל-מסתקבל (לבנון) 1.12.2006

[2] ב-28 בנובמבר 2006 נערכה בלבנון "פסגה אסלאמית רוחנית" בה השתתפו נציגים של העדות הגדולות בלבנון ביניהם:מופתי לבנון, סגן יו"ר המועצה השיעית העליונה ושיח' העדה הדרוזית. בסיום הפגישה פרסמו המשתתפים הודעה בה קראו למנהיגים הפוליטיים בלבנון לפתור את המשבר הנוכחי בדיאלוג בלבד והדגישו כי אסור לאפשר לאנשים לצאת לרחובות.