המשורר הערבי-ישראלי, סמיח אל-קאסם: חסרה רוח הקרבה ומסירת הנפש בתרבות הערבית

אתר האינטרנט התוניסאי www.alefyaa.com פרסם כי בערב שירה שנערך בפסטיבל לילות רמדאן בתוניס ב- 10 באוקטובר 2006 אמר המשורר הערבי-ישראלי, סמיח אל-קאסם, כי בתרבות הערבית חסרה רוח "הקרבה ומסירת הנפש" ואילו עמדו בראש צבאות ערב משוררים הם היו מנצחים.[1]

לדבריו, יש באומה הערבית מספר רב של [אנשים] המתנדבים למסור את נפשם באמצעות חגורות נפץ, אך היכן המשכיל המוכן למסור את נפשו באמצעות תרבות נפץ? הקצידות (שירה ערבית) חזקות מן המטוסים. הגיעה העת "לאזור אומץ רוחני ולהסתמך על מעשים ולא רק על דיבורים. המשמעות של קריסת השוחה התרבותית היא קריסה כללית".

בקצידה "סנדבאד", שאותה קרא אל-קאסם בפני הקהל, הוא מתח ביקורת נוקבת על מי שהוא מכנה הנבערים החדשים "הגרועים יותר מג'ורג' בוש". החברה הערבית זקוקה היום למפעל לאומי פן-ערבי מתקדם והומאני המכבד את הדת ואת החדשנות כדי להתמודד עם ההתפזרות לקבוצות קטנות.

אל-קאסם קרא להפוך את מה שביצעה ההתנגדות הלבנונית בעת האחרונה למפעל לאומי פן-ערבי ולצאת מן הבערות החדשה "כלומר, ממעגל [החלוקה] לאזורים, לאסכולות ולשבטים".   

אתר האינטרנט של המפלגה הקומוניסטית בסוריה kassioun.org פרסם כי בערב שירה אחר שנערך אף הוא בתוניס, ב-7 באוגוסט 2006 , בהשתתפות שר התרבות של תוניס, מחמד עזיז בן עאשור, ושגריר פלסטין בתוניס, אמר אל-קאסם כי "האומה הערבית אינה עומדת בפני אבדון... גורלנו אינו מוות. אולי יגיע היום שבו [תושבי] כדור הארץ ידברו ערבית".[2]