המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אזהרה מפני הקמת רפובליקה אסלאמית שיעית בלבנון
28/8/2006

 

האינטלקטואל הליברלי שאכר אל-נאבולסי מזהיר מפני רפובליקה אסלאמית שיעית בלבנון

 

בעקבות המלחמה בלבנון מזהיר הליברל הירדני-אמריקאי, ד"ר שאכר אל-נאבולסי, מפני כוונת החזבאללה להקים רפובליקה אסלאמית בלבנון כדוגמת הרפובליקה האסלאמית השיעית באיראן. להלן חלקים משני מאמרים שכתב בנושא:

 

במאמר הנושא את הכותרת "האם תהפוך לבנון לרפובליקה האסלאמית הלבנונית?" כתב ד"ר אל-נאבולסי: "הפחד אינו מפני ניצחון חזבאללה כ[תנועת] התנגדות [הפועלת] נגד ישראל, אלא מפני ניצחון האידיאולוגיה של חזבאללה בעולם הערבי, באופן כזה שלדור השני של תומכי ח'ומיני (אחמדי נז'אד והאנשים שסביבו) אין עוד צורך לייצא את המהפכה של ח'ומיני כפי שהתאמץ לעשות ח'ומיני בחייו. באופן עקרוני, חזבאללה בלבנון כבר ייצא את עקרונות המהפכה הזו בדרך עקיפה, שעתה, בזכות המלחמה עם ישראל, מצויה בכל בית ערבי ובכל ראש ולב ערבי...

 

הסכנה לחירות ולדמוקרטיה טמונה בניצחון האידיאולוגי של חזבאללה ולא בניצחון הצבאי. תמיד בעקבות ניצחון צבאי מושגות מטרות אידיאולוגיות מסוימות, אחרת אין משמעות לניצחון הצבאי...

 

האמאם ח'ומיני המציא את המושג 'ולאית אל-פקיה' כדי להגיע יחד עם אנשי הדת לשלטון פוליטי. זהו חידוש שהסונים וגם רבים מהשיעים גינו אותו. תמציתו היא שהשלטון חייב להיות מונופול של חכמי ההלכה בלבד… הצלחת מהפכת ח'ומיני באיראן היתה הוכחה מעשית לכך שחכמי ההלכה יכולים להגיע לשלטון ולאמצו לעצמם בלבד.

 

מחברים [שעסקו ב]תולדות החזבאללה, כמו אאמאל סעד, מרצה למדע המדינה באוניברסיטה האמריקאית בבירות, וההיסטוריון הלבנוני וליד שרארה... הצביעו על כך שכאשר חזבאללה התפצל [מן התנועה השיעית] 'אמל' בשנת 1982, חשבו המתפצלים להקים בלבנון בעתיד הרחוק את שלטון חכם ההלכה בהתאם לדוגמא האיראנית, ומצאו שהדרך הטובה ביותר לכך היא קודם כל להקים את צבא חכם ההלכה, או את המיליציה של חכם ההלכה.

 

הם הרכיבו את הפלג הצבאי של חזבאללה מהשיעה הח'ומינית בלבד והרחיקו כל גורם שיעי אחר וכל גורם סוני, נוצרי או דרוזי. מיליציה זו גדלה בסיוע איראן וסוריה, לאחר שסוריה עמדה לצד איראן במלחמת איראן-עיראק (1980-1988) ולאחר שלבנון היתה עסוקה במלחמת האזרחים ואחר כך בהתפייסות הלאומית. כל זה התרחש בידיעת המערב וארה"ב. ארה"ב ידעה על התחמשות החזבאללה ועל כוחו משנות התשעים והלאה, אך היא העלימה עין, משום שהיתה עסוקה במלחמת המפרץ השנייה (1991) ובהשלכותיה, בהוצאת סדאם חוסיין מכווית… ואחר כך בהשלכות אסון האחד עשר בספטמבר 2001 ובהפלת משטר הטאליבאן ומשטרו של סדאם חוסיין בשנת 2003.

 

גם רוב המנהיגים הפוליטיים הלבנוניים מכל העדות לא עסקו בחזבאללה ובכוחו בשנות התשעים ומשנת 2000 ועד עתה, אלא בצבירת ממון בדרכים לגיטימיות ובלתי לגיטימיות ובהתחרות על מקום בפרלמנט ובממשלה כדי לצבור עוד ממון באמצעות כוח ושלטון.

 

כלומר, כולם ידעו התעלמו, עצמו עין ושתקו - כל אחד מסיבות פוליטיות, פיננסיות, חברתיות, ועדתיות משלו. כך גדל החזבאללה כמו כדור שלג מתגלגל, עד שהזרועות הלבנוניות איבדו את יכולתן להחזיקו, להכיל אותו ולהפסיק את התגלגלותו. חזבאללה התחמש היטב בעזרת בעלי בריתו והפך לכוח הצבאי העממי הגדול ביותר באזור, וזאת בדרך להגשמת הצעד הבא והוא הקמת וליאת אל-פקיה בלבנון ומחוצה לה, כדוגמת שלטון המולות האיראני הקיים כעת בטהראן...

 

לפני שבועיים אמר סייד עלי אכבר מחתשמי [אחד התלמידים הנאמנים של ח'ומיני, שגריר איראן לשעבר בסוריה ובלבנון ושר הפנים לשעבר של איראן] לעיתון האיראני "אל-שרק" דברים חמורים בעניין חזבאללה, שבהם חשף את הנסתר באשר להיקף הקשרים הפוליטיים, האידיאולוגיים והאורגאניים בין איראן לבין חזבאללה... מחתשמי אמר שלושה משפטים המסכמים את העבר, ההווה והעתיד של חזבאללה ומצביעים על התפקיד האידיאולוגי והפוליטי שלו באזור בעתיד:

 

חזבאללה הוא חלק מן השלטון באיראן; חזבאללה הוא גורם יסודי במוסד הצבאי והביטחוני האיראני; הקשר בין חזבאללה לבין איראן גדול בהרבה מקשר של משטר מהפכני עם מפלגה או ארגון מהפכני מחוץ לגבולות ארצו.

 

מהי התוצאה של שלושה משפטים אלה?... האם תהפוך לבנון [כולה] להיות רפובליקה אסלאמית בדומה למצב הקיים בדרום לבנון, שהפך לרפובליקה אסלאמית קטנה אשר המדריך העליון שלה הוא חסן נצראללה?..."[1]

 

במאמר הנושא את הכותרת "מתי יבואו לקיצם נישואי ההנאה בין חזבאללה לאיראן", מביא ד"ר אל-נאבולסי ראיות לטענתו כי כוונת החזבאללה להקים רפובליקה אסלאמית לבנונית במתכונת דומה לזו האיראנית.[2] במאמר זה מרבה ד"ר אל-נאבולסי לצטט מספרו של סגן מזכ"ל החזבאללה, השיח' נעים קאסם: "חזבאללה: הדרך, הניסיון והעתיד", שיצא לאור בהוצאת דאר אל-האדי בביירות, 2002. להלן כמה דוגמאות:

 

"לו ניתן לעמנו לבחור בחופשיות את צורת המשטר בלבנון, הוא לא היה מעדיף שום תחליף למדינה אסלאמית. לפיכך אנו קוראים להסתמך על המשטר האסלאמי." (עמ' 38)

 

"ההנהגה הלגיטימית היא בידי חכם ההלכה אשר משרטט את הקווים הכוללים לפעולה באומה [המוסלמית] ופקודותיו ואיסוריו הם רבי השפעה." (עמ' 23)

 

"חכם ההלכה הוא האדם שבסמכותו לקבל החלטה על מלחמה ושלום ולקבל החלטות חשובות הקשורות לאינטרסים של האומה [המוסלמית]". (עמ' 72)

 

בנוסף לכך מזכיר ד"ר אל-נאבולסי כי כאשר נשאל חסן נצראללה בראיון לעיתון "אל-ספיר"

ב-27.4.2006 לגבי דברים שכתב השיח' נעים קאסם בספרו לפיהם התוכנית להקים מדינה אסלאמית היא ביסוד אמונת החזבאללה, והאם משמעות הדבר שחזבאללה מהווה המשך של המהפכה האסלאמית באיראן - ענה נצראללה כי "אין סתירה בין [העובדה] שלבנוני מאמץ את הרעיון להקים מדינה אסלאמית בלבנון, לבין [העובדה] שהוא נאמן למולדת."

 

לדברי אל-נאבולסי, "כאשר חזבאללה הכריז מלחמה על ישראל בחוטפו שני חיילים מבלי להתייעץ עם ממשלת לבנון, דבר שנחשב על ידי אנשים נבונים באומה המוסלמית להרפתקה בלתי מחושבת -  סערו הרוחות בלבנון על כך שמפלגה אחת וקבוצה אחת קיבלה [לבדה] את ההחלטה לצאת למלחמה. ואולם, סערת רוחות זו היתה של אנשים שלא קראו את ספרו של השיח' נעים קאסם המוזכר לעיל, ולא ידעו שהמניע להחלטה על המלחמה היה שחסן נצראללה הוא חכם ההלכה [השליט] בלבנון שההחלטה על ג'יהאד קשורה אליו בלבד...

 

סייד חסן נצראללה ממלא את תפקיד המדריך העליון של חזבאללה השולט בדרום לבנון ובדאחיה הדרומית בביירות. שליטתו בחזבאללה היא נצחית... למען נצראללה הוארכה השליטה במפלגה לשלוש שנים ולמענו לא הגבילו את בחירתו של המזכ"ל לשתי תקופות כהונה רצופות [בלבד], אלא נתנו לו זכות להציג מועמדות לתקופות כהונה רצופות, בדומה למדריך העליון של המדינה האיראנית ובדומה למשטרים הדיקטטוריים הערבים..."[3]

 



[2]  ד"ר אל-נאבולסי משתמש במונח "מותעה" שפירושו "נישואי הנאה". נישואים אלו מקובלים באסלאם השיעי - המנחה את הן איראן והן את חזבאללה - ועל פיהם גבר ואשה יכולים להינשא לזמן שנקצב מראש למטרות הנאה ואינטרסים ואחר כך להיפרד ללא צורך בגירושין.