המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעל טור סעודי בשבח מחנות קיץ אמריקאיים בסעודיה
25/7/2006

 

בעל טור סעודי בשבח מחנות קיץ אמריקאיים בסעודיה

 

גם בעונת הקיץ הנוכחית נמשך הדיון הציבורי בסעודיה על מחנות הקיץ ותפקידם בעידוד או בהוקעת קיצוניות וטרור.[1] במסגרת דיון ציבורי זה, פרסם מחמד ג'זאאירי, עורך מדור התחקירים של היומון הבינערבי "אל-שרק אל-אוסט", מאמר בשבח תרומתו של מחנה קיץ אמריקאי לנוער סעודי.[2]  להלן תרגום המאמר:

 

"במזרח סעודיה נערך ניסיון מדגם שונה להבנת תפקידם של מחנות הקיץ. מדובר במחנה קיץ לימודי בפיקוח מרכז אמריקאי וחברת INFORMATICS הבין-לאומית השייכת ל'מג'מועת אל-חצאן אל-תעלימיה' [רשת בתי ספר, מכללות ומרכזי הכשרה בסעודיה]. מחנה הקיץ מתקיים בשלוש ערים: אל-דמאם, אל-ח'ובר ואל-ג'ביל. עפ"י דברי הממונה על מחנה הקיץ, ת'איר מנאע, המטרה היא להקים מחנה קיץ אקדמי ללימוד אנגלית ומחשבים באווירה של בילוי,  ספורט והדרכה. המחנה מחולק לשתי שכבות גיל כאשר לכל אחת מהן יש פעילויות בעלות אופי שונה.

 

מנאע מצביע על כך שתוכנית מחנה [הקיץ] מתחילה בשעת שיחה עם מורה אמריקאי או בריטי. אחריה שעה עם מורה ערבי ושעה נוספת במעבדת המחשבים ובמעבדה הלשונית מלבד משחקי ספורט ושעשועים.

 

פראס אל-רמאלי, בן חמש עשרה, בעל שני ניסיונות דומים בסוג זה של מחנות הקיץ ובעל ניסיון נוסף עם מחנות קיץ מסורתיים של דעוה [אסלאמית], אומר: 'במחנות של הדעוה יש בילוי נעים של ספורט והאזנה יומית לשירים אסלאמיים, בנוסף להרצאות על כישופים מותרים וחיבוטי הקבר, בעוד שבמחנה הקיץ הלימודי הזה המצב שונה, היות שהתחלתי לפתח את כישורי המקצועיים, את האנגלית ואת העיסוק במחשב. בהתבסס על השתתפותי ברוב הפעילויות, [אני יכול לומר] שהדגם הראשון של מחנות הקיץ היה מעין בילוי זמן ובידור בעוד שהמחנה בו אני נמצא היום מועיל יותר מבחינת השפעתו על המיומנויות שלי, בפרט שהמחנה אימץ תוכניות אמריקאיות ובריטיות ללימוד ולבידור'.

 

יזיד אל-שומרי, בן שלוש עשרה אומר: 'באתי למחנה הזה עפ"י בחירת אבי ונדמה לי שזו היתה בחירה מוצלחת לבילוי זמן טוב ומועיל בו זמנית. כך התחלתי ללמוד מיומנויות בשפה האנגלית ובמחשבים. אפילו בפעילויות ספורט שולבו לימודים  דבר שיש בו תועלת מרובה יותר'.

 

ניסיון זה של מחנות הקיץ, שאני מייחל שיהיו בסעודיה, הוא הדגם שיש לחקותו... בהיותו מתמקד בבניית האדם ובפיתוח מיומנויותיו ואמצעי ההתקשרות שלו עם העולם המודרני. המחנות המרחיבים את היכולות המנטאליות של המבקרים בהם ואינם מגבילים אותם, ומסייעים להם להפעיל את מוחם ולא להרדים אותם, הם המרכזים הדוחפים [את הנוער] לכוון של תרבות החיים.

 

... עלינו להשליך יהבנו על דור המסוגל לחשוב בעצמו ולקבל החלטה, ולא על מישהו החושב במקומו ומקבל החלטות; על עולם שאינו מאמין אלא בלימוד מסודר וללא אידיאולוגיה, ועל האנשים הראויים, הבונים את החברה שלהם ולא הורסים אותה.

 

סיימתי את פגישתי עם שני הצעירים פראס ויזיד בשעה שהעיתונים הכריזו על תחילת פעילויות של 'מולתקא אל-בחר אל-ציפי' [מחנה קיץ מסורתי, אסלאמי] בעיר ג'דה. השבוע הראשון במחנה הזה היה שופע הרצאות כדלקמן: 'אפילו אם מת אחד מהם', 'מסיפורי הצבועים', 'קיצו של האדם', 'המציאות של המוות', 'הרגע האחרון בחייך', ואילו השלב הבא כלל הרצאות מן הסוג: 'טרגדיה של נערה', 'מצב הדעוה באפריקה ועתידה', 'ההנאה שבפולחן' וכיוב'."     

 



[1] ראה דו"ח ממר"י: "על מעורבותם של גורמי טרור במחנות הקיץ בסעודיה", 23.8.2005

[2] אל-שרק אל-אוסט  (לונדון), 22.7.2006