המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
קמפיין בסוריה נגד רצח נשים בשל חילול 'כבוד המשפחה'
3/5/2006

 

        קמפיין תקשורתי בסוריה נגד רצח נשים בשל חילול 'כבוד המשפחה'

 

הקדמה

רצח הצעירה הדרוזית הודא אבו עסלי בספטמבר 2005 ע"י בני משפחתה, עורר הדים ותגובות זועמות בסוריה נגד תופעת רצח הנשים ע"י גברים ממשפחתן על רקע חילול כבוד המשפחה. בעקבות רצח זה פתח האתר האינטרנט הסורי העצמאי "נשות סוריה" (www.nesasy.com) בקמפיין נרחב תחת הסיסמה: "הפסיקו את רצח הנשים! הפסיקו את 'פשעי הכבוד'!".[1] האתר מפרסם מאמרים רבים של אנשי דת מוסלמים ונוצרים, עורכי דין, אינטלקטואלים ואזרחים סורים. כמו כן, פורסמה באתר עצומה הקוראת להפסיק את רצח הנשים על רקע חילול כבוד המשפחה. עד היום חתמו על העצומה  קרוב לעשרת אלפים אנשים, רובם מסוריה. עיקר הדרישות של הקמפיין הוא לערוך תיקונים בסעיפים 548, 239, 240, 241 ו-242 בחוק העונשין הסורי המאפשרים לתת פטור מעונש או הקלה משמעותית בעונש לגבר שרצח אישה ממשפחתו.[2]

 

מספר חודשים לאחר מכן החלו להתפרסם גם בעיתונות הסורית הממסדית מאמרים נגד התופעה. ביומון הסורי 'תשרין' התפרסמו מספר מאמרים חריפים שהגדירו את תופעת רצח הנשים כנובעת מ"פיגור היסטורי" וקראו לערוך שינויים בחוק העונשין ובתכניות הלימוד בבתי הספר. היומון הסורי הממסדי 'אל-ת'ורה', ערך תחקיר מיוחד על התופעה. מהתחקיר עולה כי יש יותר מ-40 מקרי רצח בסוריה מדי שנה בתירוץ של הגנה על כבוד המשפחה. בתחקיר הובאו דבריהם של עורכי דין ואנשי דת סורים הטוענים כי הרצח הוא דבר שנאסר בכל הדתות וכי יש לבטל את הסעיפים המאפשרים לרוצחי הנשים להתחמק מהעונש המגיע להם.

 

1. העיתונות הסורית הממסדית

מאמר ביומון ממסדי סורי: "יש להתעלות מעל הפיגור ההיסטורי"

היומון הסורי הממסדי 'תשרין' פרסם שני מאמרים המגנים בתקיפות את התופעה של רצח נשים על רקע כבוד המשפחה. כותבי המאמרים קראו לשנות את הסעיפים בחוקה הסורית המאפשרים לגברים הרוצחים להתחמק בקלות מעונש. ד"ר סאמר עבד אל-ע'ני אל-עטרי כתב במאמר ביומון הממסדי הסורי 'תשרין': "כמה מוזר שאנו מוצאים בתקופתנו [אנשים] שלא מכירים בזכותה של האישה ללמוד ולרשת [ירושה], ואם הם מאמינים [בזכותה לרשת] ממניע דתי - [הרי בפועל] הם לא נוהגים בצורה שוויונית. הדבר הגרוע ביותר והמדהים ביותר גם יחד הוא אדם שלא מאמין בזכותה [של האישה] [לעסוק] ברפואה[...]

 

אין צורך להזכיר את התרת דמה של האישה רק משום שחושדים בה וזאת, בתירוץ 'הגנה על כבוד [המשפחה]'. כמה מקרים של עוול אמיתי, אלימות כואבת והאשמות שווא מפחידות סבלו אלה שאבותיהן, אחיהן ובעליהן חשדו בהן... היו מקרים מזוויעים שהגוף הצטמרר משפיכות הדמים, מהברבריות ומהאכזריות שבהם המחזירות אותנו לתקופת האבן. מה שמצער באמת הוא שחלק מהפשעים הנתעבים האלה בוצעו באמתלות ובטענות [שווא] של כבוד, זאת בעוד שהם נובעים מסיבות וממניעים אחרים[...]. בשם [הנשים] העשוקות, בשם נפשות חפות מפשע, אלה שנרצחו במשך דורות מתוך קנאות, פיגור ובורות, אני קורא ודורש לבחון מחדש את החומר המשפטי העצום שבמשתמע מעניק לגבר את הזכות לשפוך את דמה של האישה בתירוץ של מחיקת החרפה או הגנה על כבוד [המשפחה].

 

אני חושב שהגיע הזמן שנתעלה מעל הפיגור ההיסטורי הזה ומעל האכזריות המכוערת הזו. הגיע הזמן שנציל את האישה מן הג'אהליה [תקופת הבערות] הזו שחיינו בה במשך כאלפיים שנה ושנתפטר מן ההתנשאות שלנו כלפי האישה כאילו היא דבר נחות או שפל. מצער מאוד לראות את פיצול האישיות המוזר בהתנהגותם של חלק מהאינטלקטואלים מהדור שלנו כלפי האישה. חלק מאיתנו חוזרים מאוקספורד, מקיימברידג' ומהסורבון ונוהגים כלפי נשותיהם, בנותיהם ואחיותיהם ביחס של פיאודליות ודיכוי עתיק[...] המהפכה שאנו זקוקים לה היא לא רק מהפכה כלכלית או חברתית, אלא היא מהפכה הנוגעת לנפשותינו ולגופנו[...]

 

קודם כל האדם ישוחרר ו[רק] אח"כ האדמה תשוחרר וכל דבר [אחר] ישוחרר באופן אוטומטי [כתוצאה מכך][...] כאשר נצליח ליצור אדם פתוח, תרבותי ונקי מכל סוג של כיעור נפשי אז תהיה הדרך סלולה וקלה להשגת ההתעוררות הכוללת שאנו כמהים אליה[...] אני מוצא עצמי כאן מצטט את עמדתו של מחמד עבדה: "המשפחה היא התא הבסיסי ושם יש לאישה תפקיד גדול, לכן היא [הדואגת והאחראית] של המשפחה."[3] אך, כיצד יכולה האישה למלא את התפקיד הזה ולשאת באחריות הזו בעוד היא נרדפת, משוללת מאנושיותה, טובעת בבורות, במחשכים ובאמונות תפלות, וסגורה מן העולם[...]

 

אנו מודים [בחטאנו] בפנייך, גברתי, טעינו לכל אורך ההיסטוריה. הרסנו את חלומותייך הורודים ובכך הרסנו את חלומותינו. גנבנו ממך את חייך ובכך חיינו כלו, גזלנו ממך את שאיפותייך והפכנו להיות חסרי שאיפות, מנענו ממך את רצונך והפכנו להיות חסרי רצון, השחתנו את מוחך ומוחותינו תעו. אנו מודים בהתכחשותנו [לזכויותייך], [בחוסר הכבוד] שלנו ובהיותנו אופורטוניסטים[...] אנו  מצטערים על ההיסטוריה הארוכה במהלכה נרדפת, על העושק הגדול כלפייך ועל הדיכוי חסר הגבולות [שחווית]... שכן את[...] הסמל לשחרור המחשבתי והנפשי שלנו. כאשר נצליח לשחרר אותך נעבור בכך את מחצית הדרך בדרך לשחרור החברה שלנו מהתסביכים שלה, מההדחקה שלה ומהלילה הארוך שלה[...][4]

 

בעל טור ביומון ממסדי: "שורש הבעיה - בתכניות הלימוד בבתי הספר"

חסן מ. יוסף, בעל טור קבוע ביומון הממסדי הסורי 'תשרין', כתב מאמר בו קרא לתקן את חוק העונשין הסורי כך שהרוצחים יקבלו את העונש המגיע להם. כמו כן הוא קרא לשנות את תכניות הלימוד בבתי הספר שהן, לדבריו, שורש הבעיה: "במהלך החודשים האחרונים אירעו כמה מקרים של מה שמכונה ''פשעי [חילול] כבוד [המשפחה]" ברחבי סוריה. [מקרה אחד הוא של] אישה מכובדת שנישאה בהתאם לחוק לגבר שהיא אוהבת, אך בני משפחתה ראו בנישואיה השפלה של כבודם שכן היא לא נישאה [למישהו] מהעדה שלה. לאחר מספר שנים, כאשר [האישה] באה לבקר אותם בהניחה שהם סלחו לה, הם רצחו אותה[...] [מקרה נוסף הוא של] נערה שלא נענתה לחיזוריו של בחור. משום כך הוא צילם אותה ע"י טלפון סלולארי, הדביק את [התמונה] של הראש שלה ל[תמונת] גוף של אישה עירומה והציג את התמונה בפני אחיה. האח חזר אל הבית ורצח את אחותו בקלי קלות![...]

 

מיד לאחר שאירע הפשע שנגרם בעקבות התמונה המזויפת מהטלפון הסלולארי דרשתי[...] לתקן את סעיפים 548, 239, 240, 241, 242 מחוק העונשין הסורי כך שרוצחי הנשים יקבלו עונש צודק ללא שום הקלה או פטור מעונש! אני דורש שוב לערוך את השינוי הדרוש בחוק על מנת לשים קץ לפשעים המתבצעים בשם כבוד [המשפחה]! כמו כן אני דורש, עוד לפני כן, לטפל בבעיה גם בתכניות [הלימוד] בבתי הספר שכן סוג הפשעים הזה מתחיל [בהקניית] התפיסות ושם צריך לטפל בכך[...][5]

 

תחקיר ביומון סורי: "החוק [הסורי] חי עם [הרוצחים] בשלום"

היומון הסורי הממסדי 'אל-ת'ורה' ערך תחקיר על התופעה בסוריה. מהתחקיר עולה כי חוק העונשין הסורי מתיר לגברים לרצוח נשים ולהתחמק מעונש בקלות. בתחקיר מובאים דבריהם של משפטנים ואנשי דת מוסלמים ונוצרים, וכולם ללא יוצא מן הכלל טוענים כי רצח נשים כהגנה על כבוד המשפחה הוא פשע המנוגד לכל הדתות ולכל כללי המוסר האנושי.

 

להלן קטעים מתוך התחקיר: "הנשים בחברות שלנו נתונות להתקפות קשות מצד קרוביהן ובני משפחותיהן השופכים את דמן בתירוץ [שמירה על] כבוד [המשפחה] ומחיקת החרפה. נראה כי המשמעות הרחבה של ביטוי זה ['חילול כבוד המשפחה ומחיקת החרפה'] פתחה את הדלת לרווחה בפני  [התופעה של] היפטרות מנשים ע"י רציחתן בצורה נתעבת מסיבות רבות, כגון ירושה, נישואים מעורבים ובאמתלות שונות, זאת במעטה של כבוד [המשפחה] כביכול.

 

החוק [חי בשלום] עם הפשע הזה ונותן לפושע סיבות מקלות תוך התעלמות מהסיבות האמיתיות [לרצח]. בכך החוק משביע את רצון החברה והמסורת [ששניהם] תומכים בפושע, מחזקים את ידיו, פותחים בצהלות שמחה על נצחונו [שעה] שהוא מחק את החרפה שלו ע"י [שפיכת] הדם והשיב לעצמו את הכבוד הפצוע[...]"

 

עורך דין סורי: "המחוקק מאמץ את היצרים הרעים בנפש האדם"

בהמשך התחקיר מובאים דבריו של עורך הדין עבדאללה עלי, מנהל אתר האינטרנט הסורי לשופטים ולעורכי דין: "לא קיים בחוק דבר המכונה 'פשעי [חילול] כבוד'. זהו אחד המונחים שהנוהג המקובל הטביע בקרב האנשים. הכוונה [במונח זה] היא לכל פשע שמבצע אדם בשם הכבוד או שהכבוד הוא המניע [לביצועו].

 

לטענתו, המונח 'פשעי [חילול] כבוד' כולל בתוכו סתירה לא הגיונית, שכן כבוד הוא ערך שהאדם רוכש ע"י דבקות בעקרונות נעלים, ואילו פשע הוא ביטוי לנחיתות מוסרית או חוקית: "מה שמצער הוא שהמחוקק הסורי נפל [במלכודת של] הסתירה [הזו] בכך שהוא אימץ את 'פשעי [חילול] הכבוד', נתן להם לגיטימציה ופסק שלא להעניש את מבצעי הפשעים האלה כפי שקובע סעיף 548 בחוק העונשין [הסורי][...] הסיבה [שהגבר] לא נענש היא הביזוי שהוא חש במצב הזה[...] נראה שהמחוקק הסורי[...] מתאים עצמו ליצרים הרעים הקיימים בנפש האדם ומאפשר להם לפרוץ מכלאם. שכן, התירוץ של [תחושת] ביזוי עליו נשען [המחוקק הסורי] כדי להצדיק את [העובדה] שהגבר פטור מעונש יכול לשמש גם פושעים אחרים ופשעים אחרים[...] קיצורו של דבר, יש לבטל את הסעיף הזה [...] לא משנה מה היו השיקולים הפרימיטיביים שהביאו את המחוקק הסורי לאמץ את הנוסח של סעיף זה[...] אנו רואים שהשיקולים האלה לא עמדו במבחן המציאות[...]"

 

מנהל מרכז המחקרים האסלאמיים: "חוק העונשין מתעלם מהשריעה"

בהמשך התחקיר אף הובאו דבריו של ד"ר מחמד חבש, מנהל מרכז המחקרים האסלאמיים בדמשק וחבר בפרלמנט הסורי, הטוען כי 'פשעי [חילול] הכבוד' אסורים עפ"י האסלאם ומנוגדים לשריעה, ולכן יש לבטל את סעיף 548 בחוק העונשין הסורי: "מי שמבצע את הפשעים האלה אין לו כבוד, שכל ודת... האסלאם הביא את קדושת הדם של האדם. ברור שהרצח, על כל סוגיו, הוא חטא חמור ומבין החטאים החמורים ביותר [באסלאם][...] התופעה של רצח [נשים] מתוך מניע של כבוד [המשפחה] היא אחד מביטויי הנחשלות שסובלת ממנה החברה הערבית בכלל[...]]

 

לדברי חבש, סעיף 548 מחוק העונשים [הסורי] מתעלם מהשריעה ובוחר לנהוג באדיבות עם הנחשלות וההתרחקות מן הדת[...] הוא הדגיש כי הוא תומך בביטול מוחלט של סעיף זה מחוק העונשין והוסיף: "ידוע כי החוק האסלאמי פסק עונש על אדם המאשים אדם [אחר] בזנות ללא כל ראיה, והעונש הוא שמונים מלקות. אם זהו העונש הניתן לאדם המדבר רעות על אישה או גבר ללא ראיה, אזי מה יהיה העונש למי שרוצח ללא ראיה?!"

 

הכומר אנטון מצלח: "כיצד נרצחת נפש אנוש בקלות כזו?"

כמו כן צוטטו דבריו של הכומר הרומי קתולי אנטון מצלח: "בכל הדתות רצח נפש אדם הוא דבר אסור ופשע גדול[...] לא קיים דבר כזה המכונה 'פשע [חילול] כבוד'[...] פשע הוא פשע[...] סעיף 548 מחוק העונשים מעניק לפושע עונש מופחת. מספיק שאחד מבני המשפחה יחשוד בהתנהגות של צעירה מהמשפחה והחוק מתיר לו לרצוח אותה וליהנות מעונש מופחת. לפעמים הרצח מתבצע מסיבות חומריות, או בגלל ירושה, או נישואים בניגוד להסכמת המשפחה ואז הבחורה נרצחת [והרוצח] מתחמק מעונש כאשר הוא מייחס את הפשע להתנהגותה המבישה לכאורה [של הבחורה][...]

 

האם בקלות כזו [מותר] לרצוח נפש אנוש, תוך שלילת זכותה של בחורה צעירה לחיות? כולנו נגד רצח והכנסייה באופן כללי לא מתירה רצח, לא במקרים כאלה ולא במקרים אחרים. שכן, רצח הוא פשע שאין לו כל קשר לכללי ההתנהגות והמוסר האנושי והדתי."[6]

 

2. התקשורת הסורית הלא ממסדית

בספטמבר 2005 פתח אתר האינטרנט "נשות סוריה" www.nesasy.com בקמפיין נגד רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה . האתר www.nesasy.com הוא אתר סורי עצמאי העוסק בענייני החברה בסוריה ובמיוחד בסוגיות הנוגעות לאפליה ואלימות נגד נשים וילדים. מנהל האתר הוא הפובליציסט הסורי הפעיל למען זכויות האישה, בסאם אל-קאצ'י.  האתר מפרסם עצומה הקוראת להפסיק את רצח הנשים וכן סדרת מאמרים של אינטלקטואלים, עורכי דין, אנשי דת ואזרחים סורים המותחים ביקורת חריפה על התופעה וקוראים לשנות את סעיפי חוק העונשין הסורי הנוגעים לתופעה ומעניקים לרוצח פטור מעונש או הקלה בעונש.

 

עצומה - "הפסיקו את רצח הנשים... הפסיקו את 'פשעי הכבוד'"!

כאמור, מפרסם אתר האינטרנט "נשות סוריה" "מסמך לאומי" הקורא להפסיק את תופעת רצח הנשים, לבטל את הסעיפים בחוק הסורי המעניקים לרוצח פטור מעונש, או עונש מופחת ולהחמיר עם הרוצחים. עד כה חתמו על המסמך קרוב לעשרת אלפים אנשים, רובם מסוריה. להלן קטעים מהמסמך: "ייתכן שהגורל של הודא אבו עסלי היה להיות הלפיד שיוביל זעקה שהגיעה מאוחר מדי. אך היא לא היחידה שסכין הנחשלות שיספה את גרונה ושכדורי [אקדח] הגבריות חצו את ליבה[...] חוץ ממנה יש [מקרים רבים] שאופפת אותם השתיקה: השתיקה של האנשים ושל האחראים!! והקורבן הוא אחד תמיד: האישה![...] תמיד בדרכים ואמתלות שונות מצליחים סעיף 548 וסעיפים 239- 242 מחוק העונשין [הסורי] לחלץ את הרוצח מהעונש הטבעי [שהוא קיבל] לאחר כמה חודשים, שרק לעיתים נדירות מספרם עולה על מספר האצבעות ביד אחת![...]

 

הגיע הזמן כעת שנאמר 'לא' לפשעי רצח הנשים במדינתנו! 'לא' להקלת העונש של הרוצח לא משנה מה נימוקיו![...] בואו נאמר 'לא' לסעיפים 548, 239, 240, 241 ו- 242 מחוק העונשין הסורי! לא לניקוי האשמה מהרוצחים הפושעים! 'כן' לעונש הצודק ללא שום הקלה או פטור! החיים הם זכות שקידשו אותה כל הדתות וההלכות השמימיות והארציות וכן כל העצומות לזכויות אדם וכל החוקות[...]"[7]

 

"מי ששותק על רצח נשים הוא רוצח גרוע יותר מהרוצח עצמו!"

במאמר שכותרתו "האם אתה רוצח?!" המופיע באתר www.nesasy.com נמתחת ביקורת חריפה על האנשים השותקים נוכח התופעה הגוברת של רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה: "אלה הן הנשים הנרצחות! הנשים הנמצאות על חוד הסכין של הזכריות! הנשים הנהרגות מכדורי גיהינום של שנאה ופיגור! הנשים המועלות באש ע"י בנזין של טירוף טיפש! הנשים הנרצחות פה ושם בכל מחוזות המדינה 'הבטוחה' הזו מפני שהן מעזות להיות 'בני אדם'! מפני שהן מעיזות לחוש את קיומן! מפני שהן מעיזות לפקוח את עיניהן!

 

אכן הרוצח הוא פושע![...] אך, האם הוא הרוצח היחיד?! לא ולא. ישנם פושעים רבים המסתתרים מאחורי [הרוצח] ה'אמיץ' הזה! פושעים רבים שהם פחדנים מכדי להרים ראשיהם ולומר: הנה אנחנו אלה כאן! פושעים שלא ראויים אפילו למבט של חמלה[...] הם אלה המעודדים ומסיתים לרצח הזה! אלה שמברכים על המעשה הזה בכל דרך שהיא! ואלה השותקים נוכח מעשה זה מכל צידוק לא משנה מהו!

 

האם אתה מביניהם?! האם אתה מבין אלה האומרים בסתר שהרצח הזה הוא אסור ונפשע ואח"כ מצדיקים את שתיקתם ואת העובדה שהם לא מרימים קולם [בטענה] "שצריך לכבד את התנאים של החברה?!" אם אכן אתה כזה, אז בלי שאבקש את סליחתך [אומר] שאתה רוצח נוסף! רוצח גרוע יותר מזה אשר הורג במו ידיו! שכן ייתכן [שהרוצח שרצח במו ידיו] יחוש כאב של אח הרוצח את אחותו, או אב הרוצח את בתו ואז יתחרט וישתנה! אבל אתה בשתיקתך מוליד רוצחים בכל רגע נתון! אתה מביא לעולם רוצחים בברכה שאתה נותן [לרצח] בכל רגע נתון! במונחים של פשיעה: אם ההוא רוצח, אז אתה שופך דמים! הסתכל היטב במראה: מה אתה רואה?! אדם המתגאה באנושיותו וצועק 'לא לפשעי רצח הנשים במדינה שלנו', או רוצח המסתתר מאחורי [סיסמת] 'הצורך לציית לחברה' ודברי הבל כיוצא באלה?!"[8]

 

"ציות עיוור למנהגים ולמסורות ללא כל קשר לדת"

במאמר של ד"ר פיניתא אל-שיח' נמתחה ביקורת חריפה על החברה הערבית המעודדת את תופעת רצח הנשים: "אכן, כולנו רוצחים כאשר אנו מקבלים רצח כזה של אדם, לא משנה מהי הסיבה [לרצח]. למען האמת, ישנם [גורמים] רבים בחברה שלנו המעודדים ביצוע של פשעים כאלה[...] כללי המוסר הם כמו צמח יפה - כדי לצמוח  הם זקוקים לטיפול, להשגחה, לעבודה מתמדת ולמשפחה ששוררים בה אהבה, הסכמה וכבוד הדדי[...] החוקים המפלים בין גבר ואישה - בכך שהם מעניקים לגבר חירות, אך קובעים תנאים עושקים על האישה ומשפילים אותה - מביישים את האישה, אך יותר מכל הם מביישים את הגבר. כמו כן, הם תורמים מאוד לכך שהגבר בחברה שלנו יישאר חסר יכולת מחשבה וחסר אישיות, דבר המאפשר לו בקלות לרדת לשפל החייתיות שלו, להתנהג בברבריות ולא להבין את הפשע הנתעב שהוא מבצע.

 

בעיה גדולה [קיימת] בצהלות השמחה ובקריאות המעודדות את הגבר על מעשהו הנתעב ומציגות אותו כגיבור המגן על הכבוד ועל החברה, זאת מתוך ידיעה שלמעשה הוא לא יותר מאשר פושע[...] בעיה גדולה [נוספת קיימת] בהתעקשותנו להמשיך לטבוע [במצב הזה] של בורות ואובדן ההכרה. [כמו כן ישנה] בעיה גדולה בציות העיוור הזה למנהגים ולמסורות שאין להם כל קשר לדת, לערכי המוסר [ולערכי] האנושות. [ציות הנובע מרצוננו] לא להתעורר ולא לראות שהדם הנשפך [על מזבח] 'הכבוד' הזה נשפך לשווא ולעולם הוא לא יספיק כדי לשטוף את החולשה, אוזלת היד והפיגור המחשבתי שלנו."[9]

 

"יש לגזור עונש מוות חברתי על 'פשעי [חילול] הכבוד'"

במאמר שפורסם באתר "נשות סוריה" קראה נילזא ח'ורי לאנשים הנאורים בחברה הערבית לפעול כדי לגרום לאחרים להבין כי רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה הוא מעשה שיש לסלקו לחלוטין: "השתיקה נוכח 'פשע [חילול] כבוד' היא קשירת קשר, פשע, שנאה עיוורת, טיפשות נסתרת וכבוד סוטה. שניתן את הנשים כקורבנות על [מזבח] הכבוד במשמעותו האלילית, החלולה והצולעת[...] זהו דבר שיש להשליכו מאחורינו![...]

 

על כל הנאורים [לעורר] יחד את השכבה המוכנה לקבל את הנאורות. הגיע הזמן [שהנאורים] יגרמו לשכבה זו להבין שיש לגזור עונש מוות חברתי ועונש ביטול והרחקה ל"פשעי [חילול] כבוד"![...] וכי הפקרת הנשמה ושפיכת הדמים יש לסלקה באופן שאין דומה לו מהשיקולים של כל חברה [הצועדת] בדרכה אל ההתעוררות![10]

 

"לארגן קמפיינים חינוכיים... להבין שרצח אינו פתרון"

עאצם ג'מול קרא במאמרו לארגן קמפיינים חינוכיים שיעוררו מודעות לבעיה בקרב האנשים וכדי שהם יבינו שרצח הנשים אינו מהווה פתרון: "למען הכנות, עלינו לומר כי האישה הערביה נושאת בחלק מן האחריות, שכן היא תמיד מחכה למישהו [שיבוא] וידרוש בשבילה את זכויותיה, בעודה שוכחת כי זכויות יש לקחת והן לא ניתנות. אנו תמיד רואים אותה דבקה בקשר הזה בין האישה והגבר המסורתי [בעל הגישה] השלילית המהווה את אחד המכשולים העיקריים בדרך לשחרורה ולהתפתחותה החברתית, המחשבתית והפוליטית[...]

 

הפתרון טמון בארגון קמפיינים חינוכיים גדולים ואינטנסיביים שיהיו קרובים זה לזה בזמן ושהממשלה תשתתף [בארגונם] תוך שיתוף פעולה עם כל מוסדות התקשורת האפשריים. זאת, כדי לעורר מודעות בקרב האנשים, ללמד אותם ולגרום להם להגיע בעצמם להבנה שרצח אינו פותר את הבעיה, אלא רק מסבך אותה וכי הוא בשום פנים ואופן אינו מהווה פתרון. הקמפיינים האלה צריכים להיות מאורגנים ולזכות בהתעניינות רבה של הנוגעים בדבר. כמו כן צריך להקצות להם תקציב מתאים[...]"[11]



[1]  האתר www.nesasy.com הוא אתר עצמאי סורי העוסק בענייני החברה בסוריה, במיוחד בסוגיות הנוגעות לאפליה ואלימות נגד נשים וילדים בסוריה. לצד אתר זה משתתפים בקמפיין גם אתרים וארגונים סוריים ולא סוריים נוספים הפעילים בתחום החברה, זכויות האדם, זכויות האישה והילד וכדומה. למשל, "הארגון הערבי לזכויות האדם בסוריה", "האגודה הלאומית לקידום תפקיד האישה", "האגודה למען זכויות אדם בסוריה", "איגוד הנוער הדמוקרטי בסוריה" האתר העצמאי- שמאלני "אל-חואר אל-מותמדן" http://www.rezgar.com/debat/nr.asp וכן ארגונים ואתרים נוספים. כמו כן משתתפים בקמפיין כתבי עת ועיתונים סורים כגון כתב העת לנוער "שבאבלכ" והעיתון 'אל-נור' השייך למפלגה הקומוניסטית הסורית.

[2]  סעיף 548 בחוק העונשין הסורי קובע: "1. ייהנה מפטור מעונש מי שהפתיע את בן/בת זוגו או את אחד [מאבותיו/אמהותיו] או את אחד מצאצאיו או את אחותו בניאוף או בקשרי מין של זנות עם אדם אחר ואז רצח את שניהם או פגע בהם, או אם הוא רצח או פגע באחד מהם ללא כוונה תחילה" 2. מבצע הרצח או הפוגע ייהנה מעונש מופחת אם הוא הפתיע את בן/בת זוגו, או את אחד [מאבותיו/אמהותיו] או את אחותו במצב שמעורר ספקות עם אדם אחר."

הסעיפים 239-242 קובעים כי לא יינתן עונש על פשע אלא במקרים המצוינים בחוק, וכי פטור מעונש פוטר את הפושע מכל עונש ומפרט מהם העונשים המופחתים שמקבל הפושע.

[3] מחמד עבדה ח'יראללה (1849-1905) איש דת והוגה דעות, ממבשרי התחייה הלאומית במצרים הנחשב לאחד מאבות האישים הדוגלים ברפורמה בעולם הערבי והאסלאמי.

[4] תשרין (סוריה) 2.4.06

[5]  תשרין (סוריה) 30.3.2006

[6] אל-ת'ורה (סוריה) 29.3.2006