המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מכתב התנצלות לעם הלבנוני מחייל סורי לשעבר
10/3/2006

 

מכתב התנצלות לעם הלבנוני מחייל סורי לשעבר

 

אתר האינטרנט הליברלי www.metransparent.com פרסם מכתב אישי שכתב חייל סורי לשעבר בשם אחמד מולוד אל-טיאר. במכתב מתנצל החייל הסורי בפני העם הלבנוני על מעשי הגזל וההשפלה שנקטו החיילים הסורים כלפי הלבנוניים בתקופת הנוכחות הסורית בלבנון ושגורמים לו כיום לחוש בושה וחרטה. להלן תרגום קטעים מן המכתב[1]:

 

"[...] אני אזרח סורי עני שבא לעולם הזה כדי לגלות שנגזר עליי ועל שאר בני דורי [לחיות תחת] משטר אותו לא בחרתי מרצוני ולא מיניתי כשליט עלי[...] כפי שאיננו בוחרים את שמנו, את גובהנו, צבע עינינו שלנו וצבע עורנו - כך גם באנו אל העולם הזה ושמענו שיש מפלגה שלטת ששמה מפלגת הבעת', יש הנהגה לאומית פאן-ערבית ו[הנהגה] ארצית. כמו כן [שמענו] שקיימים מועצת העם וארגונים עממיים[...] באווירה הזו גדלתי ומבית הספר הזה יצאתי.

 

לימדו אותנו לאהוב את המולדת שלנו ושישראל היא האויב שלנו. שיננו באוזנינו סיסמאות גדולות שלא הבנתי אלא רק לאחר שגדלתי. למשל, 'סוריה היא סמל המהפכה הערבית' ו 'אהבת המנהיג נובעת מאהבת המולדת', 'האחים המוסלמים הם כנופיה משתפת פעולה עם אמריקה וישראל' וכן מושגים ומונחים רבים על פרוגרסיביות וריאקציה[...]

 

אני מכריז על פחדנותי, על פחדי ועל התבוסתנות שלי ואני מתנצל בפני כל הלבנונים, [שכן] ביום הכניסה ללבנון לא העזתי אפילו לחשוב להכריז על התנגדותי ללכת למדינה זו שנעליי הצבאיות זיהמו אותה. ידעתי מה [תהיה] התוצאה של התמרדות זו ופחדתי להכריז [עליה] ולקבל את ההחלטה הזו.

 

ביום יפה בחודש אפריל 1988 הנעליים הצבאיות שלי טימאו את 'שווייץ של המזרח'. התחלתי את שירות החובה שלי. אחרי התאריך הזה באו בזה אחר זה התאריכים המבישים. השתתפתי, שמעתי, ראיתי במו עיניי והייתי עד שקר ב'אירועים' שונים, החל מרצח הנשיא [הלבנוני] רנה מעוצ' וכלה בהבסת הגנרל מישל עון והסתתרותו בשגרירות הצרפתית, וכן ב[אירועים] מעציבים שהתרחשו בין שני התאריכים האלה[...][2]

 

ראיתי במו עיניי ושמעתי במו אוזני[...] את 'הקצינים שלנו' בשיעורי הבוקר מרצים לנו על לאומיות ופאן-ערביות, ועם [שעת] העזיבה [קצינים אלה] מילאו את האוטובוסים החוזרים בלילה לדמשק ולחמצ - [אוטובוסים] שהפכו לשוק מסחרי, עמוסים בכל מה שהשווקים של [דמשק וחמצ] זקוקים לו. ראיתי כיצד המכוניות הצבאית נשאו אפילו את האמבטיות, הדלתות והחלונות העשויים עץ מפואר שנעקרו מבתים [לבנוניים] שבעליהם נסעו ועזבו אותם.

 

ראיתי במו עיני את תחינותיהם של הלבנוניים באזור 'אל-מתן' הצפוני שיורשה להם ללקט [את הצנוברים] מעצי האורן כדי שהם יתפרנסו מהם, שכן זה מקור המחיה שלהם. אך תחינותיהם לא הועילו. חיילינו הגיבורים שינסו מותניהם וניגשו במרץ למשימה זו[...] והצנוברים הטעימים נמכרו בשווקי דמשק[...]

 

ראיתי כיצד היה הלבנוני מתבזה בפומבי במחסומים הצבאיים הסוריים ואת 'ההרצאות' שחיילים אנאלפביתים [סורים] היו נואמים להם על כל דבר קטן כגדול. ראיתי הרבה והבושה שלי מנעה ממני לספר לכם על כך.

 

15 שנים חלפו מאז שעזבתי את לבנון ועד שחזרתי אליה אחר כך כאזרח כשבראשי עדיין מראות[...] ממקומות שאהבתי אותם ואת אנשיהם. בפניהם ובפני כל הלבנוניים אני מתנצל. יש בי אמון רב כי עם מתורבת כמו העם הלבנוני יסלח וימחל."



[2] רנה מעוצ' היה נשיא לבנון למשך 17 ימים בלבד החל מה-5 בנובמבר 1989 ועד ה- 22 בנובמבר 1989 אז הוא נרצח כשמכונית תופת התפוצצה בסמוך לשיירתו. עד היום לא נעשתה שום חקירה בנוגע לרצח.