עורך יומון אופוזיציה מצרי: אין לשתוק על תוקפנות הפלסטינים ברפיח
ב- 4.1.2006 התחוללה תקרית חמורה בין חמושים פלסטינים לבין חיילים מצריים במעבר הגבול רפיח. הפלסטינים החמושים פרצו את גדר ההפרדה, פתחו באש לעבר חיילים מצריים, הרגו שניים מהם ופצעו למעלה משלושים. בתגובה פירסם עורך יומון האופוזיציה המצרי "אל-ופד", עבאס אל-טראבילי, מאמר שכותרתו "אבו מאזן, ההתנצלות נדחית". במאמרו תקף את התנהגות הפלסטינים וטען כי זו התגרות שמטרתה לפגוע במצרים ובעם המצרי ויש לדחות על הסף את התנצלותו של
אבו מאזן[1].
להלן תרגום עיקרי המאמר:
"מה שארע במעבר הגבול המצרי- הפלסטיני לפני [מספר] שעות הוא מעשה אנרכיסטי אסור. זהו מעשה תוקפנות שלו היה מתבצע על ידי ישראל, היינו מתקוממים נגדו בדם ובאש ו[בעקבות כך] היה מתרחש משבר בינלאומי, שהיה מגיע למועצת הביטחון. [אולם] כאשר אותו [מעשה] קורה על ידי האח הפלסטיני, במסגרתו הפלסטינים פותחים באש, משתמשים בחומרי נפץ ופורצים אל הגבול בדחפורים, זהו עניין הראוי לענישה מיידית, מהירה ומרתיעה ע"י מצרים. זו תוקפנות שאין לשתוק עליה [!]
השבח לאל, שלא השיבו אש החיילים המצריים, שספגו בחזותיהם את הכדורים של האחים [הפלסטינים], אחרת היה מתרחש טבח שמצרים לא היתה אשמה בו, מפני ש[הפלסטינים] התחילו...
זהו מעשה התגרות שמטרתו לפגוע במצרים, בעמה ובממשלתה... האם אותן קבוצות המשתייכות לפתח מבינות את משמעות התוקפנות הזו על מצרים, על חייליה ויתרה מזאת על כבודה?! האם זוהי התגובה הראויה שמגישה "המהפכה הפלסטינית" למצרים ולעם המצרי, שמזה שמונים שנה תמכו בבעיה [הפלסטינית]... ושלמענה נכנסה מצרים למלחמה שלוש פעמים?
האם מי שביצע את התוקפנות הפראית הזו הם [אנשים] מקרב אלו המסייעים לישראל? [האם] הצליחה ישראל לחדור לשורות [הפת"ח]ולגייס כמה [מחבריה] בשלט רחוק, או שהתוקפנות [הזו] היא סוג של אנרכיה ביטחונית [השוררת] בין הפלגים הפלסטינים [כתוצאה מ] היעדרות רשות פלסטינית חזקה שתמנע את כל האנרכיה הזו...
האם הפלגים הללו, שלרשות הפלסטינית אין שליטה עליהם, רוצים להבעיר את איזור הגבול [ושבעקבות זאת] נסגור את המעבר הזה ו[מעברי גבול] אחרים, כך שהפלסטינים בעזה ייהפכו לאסירים... כשישראל מלפניהם והים מאחוריהם? האם התוקפים הברברים הללו יודעים שהם נותנים לישראל הזדמנות לשוב לקו הגבול, כדי [שתוכל] להחריף את המצור על כל הפלסטינים ברצועה, או שהם רוצים שמצרים... תוותר על תפקידה הלאומי, או שנאמר לקהיר הפסיקי לגלות חיבה... למי שמזלזל בגבולות מצרים, תוקף את חייליה ואף את שלטונה, גבולותיה ואדמותיה.
לעולם לא נבקש לסגור את הגבול בפני אף פלסטיני. לעולם לא ננטוש את הבעיה [הפלסטינית] בשל האנרכיה הביטחונית הזו. אולם אנו מודיעים כי חובה על מצרים שלא לזלזל בזכות בניה [בין] אם הם אזרחים ובין אם הם חיילים. המצרי הוא מצרי וחובה עלינו לשמור על חייו ועל כבודו.
באשר לפלגים [הפלסטיניים] הנאבקים על השלטון והשררה למען הכבוד, הממון, המשרות והרווחים, הרי שעל כל זה להיות רחוק מגבולותינו, מבנינו ומדמינו...
אנו דוחים את ההתנצלות של אבו מאזן והיה ראוי יותר שהוא יתערב על מנת להפסיק את המאבק בין הפלגים הנלחמים זה בזה על המשרות והשלל וירחיק את המאבקים הללו מהגבול ומקו הגבול. שאם לא כן , אז תשתמש ישראל במה שארע כתירוץ לשוב בכל כוחה לקו הגבול. דבר הטומן סכנות רבות לכל הפלסטינים...
מצרים תמשיך להיות המדינה הדואגת לזכויות הפלסטיניות הלגיטימיות. אולם היזהרו מלנהוג כלפינו בזלזול... ואחר כך הרשות תמהר ותתנצל. אנו דוחים התנצלות זו לחלוטין...".
