בעלת טור סעודית: "הפרוטוקולים של זקני ציון" תואמים למציאות
בעלת הטור הסעודית נג'אח בנת אחמד אל-ט'האר פרסמה ביומון הסעודי "אל-מדינה" סדרה של שמונה מאמרים אנטישמיים שכותרתם "הנחש סביב צווארנו". במאמריה חזרה אל-ט'האר על הטענה הרווחת כי מטרת הציונות להשתלט על העולם וכי תכנית זו מפורטת ב"פרוטוקולים של זקני ציון". לדבריה, הפרוטוקולים אמיתיים, שכן הדברים האמורים בהם מיושמים במלואם במציאות העכשווית. להלן חלקים ממאמריה:
יש להכיר את הפרוטוקולים כדי להיזהר מפניהם
בפרק הראשון בסדרה מסבירה אל-ט'האר מדוע בחרה לעסוק בפרוטוקולים: "מאמרים אלה יוכיחו לך [המוסלמי] חד משמעית שהנך משמש מטרה לציונות העולמית המנסה לכתר אותך בכל רגע ובכל עניין בחייך... האם תתמסר לה בצייתנות מתוך בחירה? אתה בעיניה 'גוי' ו'נוכרי', כלומר אתה במעמד נחות יותר מהיהודים. יתרה מכך, אתה נחות יותר מהחיות.
הציונות מזלזלת בך, בדתך, בחייך ובכבודך... היא ביצעה את תכניותיה ביסודיות מזה אלפי שנים, ועתה היא מנסה לקטוף את פירותיהן. קרא את תכניות הנחש הציוני במאמרים אלה, השווה אותן עם המציאות שבה אתה חי ותיווכח כי הן מיושמות בשלמותן...
יהיה זה היסח דעת ותמימות להשלים עם תכניות אלה, שכן תהיה כמו אדם שגנב הזהירו בזמן שתקף את ביתו ומשפחתו, ונתן לו את פרטי התכנית כולה. אולם הוא התעלם מן המידע, ופתאום ראה את הגנב מכוון את נשקו לעבר חזהו. באותו רגע התעורר משאננותו, אך היה זה מאוחר מדי; הגנב כבר לחץ על ההדק. אין ספק שכולנו רואים באיש זה טיפש גמור ואף משוגע, וכך נהיה גם אנו אם לא ניזהר מרוע הציונות העולמית, אם לא נחסן את עצמנו ואת ילדינו מפניה וננקוט באמצעי זהירות, לאחר שהתוודענו לתכניותיה ולכוונותיה, וראינו אותן בפועל. לטובת ילדינו, אני מוסרת תכניות אלה בתמציתיות ובצורה קלה כדי שיכירו אותן וילמדו אותן..."[1]
ההתאמה בין הפרוטוקולים למציאות מעידה על אמיתותם
בפרק השני בסדרה מתייחסת אל-ט'האר להיסטוריה של הפצת הפרוטוקולים: "הפרסום הראשון של הפרוטוקולים יצא לאור בשנת 1902 ברוסית, כשנפל [עותק ממנו] לידי [הכומר סרגיי] נילוס שהדפיס עותקים נוספים. היהודים השתוללו ואיבדו את עשתונותיהם, עד כדי כך שמנהיגם הגדול תיאודור הרצל, 'אבי הציונות', התחיל להכות ולצרוח בשל שערורייה זו. הוא פרסם כרוזים בהם הודיע כי נגנבו מ'קודש הקודשים' כמה מסמכים בעלי ערך שיש להסתירם מפני מי שאינם בעליהם, גם אם הם מחשובי היהודים, וכי פרסומם בטרם עת יחשוף את היהודים בעולם לאסונות כבדים.
היהודים מיהרו להכריז בכל מקום שהפרוטוקולים אינם מעשה ידם, ושמדובר בזיוף שמטרתו להזיק להם. אולם זעקתם העלתה חרס. איש לא האמין להם משום שהחפיפה בין הפרוטוקולים הללו לבין המציאות היא ההוכחה הטובה ביותר לאמיתותם...
היהודים חירפו נפשם כדי להגן על עצמם ועל המוניטין שלהם שנפגע. הם החלו לקנות עותקים מהספר בכל עיר ובכל מחיר והסתייעו בזהב שהיה להם, בנשותיהם, באיומיהם ובהשפעת אגודותיהם ומנהיגיהם על מדינות אירופה...
חרף הניסיונות הבלתי-נלאים של היהודים להעלים את הפרוטוקולים, הם התפשטו בעקבות מלחמת העולם הראשונה בצרפת, איטליה ופולין, לאחר שהוכח במהלך המלחמה תפקיד היהודים ביצירתה..."[2]
עקרונות הציונות ודרכי פעולתה על-פי הפרוטוקולים
"באמצעות סקירה של כמה מרעיונות הציונות המופיעים בפרוטוקולים, ביכולתנו להבין את עצם החשיבה הציונית, עקרונותיה, מטרותיה ודרכיה להשתלט על העולם:
1. הפעלת עקרון הכוח על-ידי אלימות וטרור [על יסוד העקרונות הבאים]:
* הדרך הטובה ביותר להשתלט על העולם היא על ידי אלימות וטרור ולא על ידי דיונים אקדמיים...
* סיסמתנו צריכה להיות '[הפעלת] כל אמצעי האלימות והרמאות'.
* הכוח לבדו הוא המנצח בפוליטיקה, מאחר שרק החזקים שורדים.
* המטרה מקדשת את האמצעים. כשאנו קובעים את תכניותינו, עלינו להתעלם ממה שהוא טוב
ומוסרי ולשים לב למה שהוא הכרחי ומועיל... הפוליטיקה אינה עולה בקנה אחד עם המוסר. שליט
המוגבל במוסר איננו פוליטיקאי מוכשר.
2. הפצת סתירות בחברה
על מנת שהציונות תבטיח את שליטתה על דעת הקהל, עליה להפיץ דעות סותרות... כדי לגרום לבלבול ולהיסוס בקרב הציבור...
3. הכרת תכונות האומה ונטיותיה
הציונות העולמית אינה [צריכה] לנקוט בפעילות אקראית. עליה לערוך מחקרים קפדניים, ולהשקיע לשם כך כספים ומאמצים כדי להבטיח שתכניותיה יתאימו לזמן, למקום ולסביבה בה הן ייושמו...
4. זלזול במנטאליות של העמים
הציונות העולמית [יכולה] לזלזל במנטאליות של העמים. כל האנשים ברמה [שכלית] של חיות ואילו [הציונים] לבדם הם בעלי תבונה, ולכן הכרחי שישלטו בעולם..."[3]
הציונות חותרת להרס כל האמונות והדתות מלבד היהדות
אל-ט'האר קובעת כי אחת מתוכניות הציונות היא "השחתת האמונות הדתיות בעולם, מלחמה בהן ושאיפה לזעזען ולגרום לאנשים להטיל בהן ספק. זאת באמצעות עמידה מאחורי כל עיקרון, דת או אסכולה מדעית ופילוסופית, וניצולם לטובת האינטרסים שלה. היהודי מאמץ כל עיקרון, דת או אזרחות כל עוד יש בכך תועלת ליהודים...
הציונות חותרת להרוס את כל האמונות והדתות, כדי שתישאר רק היהדות... הציונות מאמינה שלדתות יש השפעה עצומה על העמים וכי הדתות קוראות לאהבה ולשלום אמיתיים הגורמים לכולם לחיות בשקט ובביטחון. אולם [מצב זה] סותר את תכניותיה ולכן הכרחי, לדעתה, לעקור את הדת מהלבבות ולהטביע את האנשים בחיים חומרניים...
אחת הדרכים לערער את הדתות על פי תכניות הציונים היא להפחית מערכם של אנשי הדת בכל מדינה כדי שהציבור יזלזל בהם והשפעתם תפחת. זאת נוסף לצמצום תפקידיהם לתחומים צרים ושוליים בחיים..."[4]
ברמדאן גוברת פעילותה של הציונות להשחתת העמים
"בחודש הרמדאן חוברים זה לזה כוחות הרשע ומפיקים פיתויים ושעשועים בדמותן של הצגות, סדרות [טלוויזיה] וחגיגות זמר כדי לכבות את אורו של אללה בלב [המאמינים]...
הנחש [הציוני] הבין שהאמצעי הטוב ביותר לשתק את העמים ולגזול את בינתם הוא להטביעם בים של תאוות, שכן אז הם אינם מודעים למה שקורה סביבם. הוא הפיץ מין בדרכים שונות של פיתוי כגון... תכניות וסדרות [טלוויזיה] מתירניות, סיפורים מופקרים ושירים מבישים, הפצת זנות... הפצת סמים, התמכרות ליין ושאר דרכים המנטרלות את המוח. כל זאת במטרה להשתלט על העולם...
הציונות העולמית מאפשרת לנשים היהודיות בתקופה זו [של הרמדאן] לפתות צעירים. יתרה מכך, היא רואה בזאת שירות וסיוע ליהדות. היהודיות עושות זאת בדרך של סיפוק התאוות האישיות, אולם הן משרתות כחיילות בשורות הציונות...
[לעומת זאת] הציונות העולמית המאוסה אינה מעוניינת שמדינתה העתידית עליה היא חולמת תהיה מושתתת על שחיתות זו, שכן היא מודעת לסכנותיה. לכן [לפי התוכנית בפרוטוקולים של זקני ציון], גילוי פנים וחוסר צניעות יהיו אסורים במדינה הציונית..."[5]
הציונות משתמשת בחינוך להשחתת החברה
"הציונות העולמית יודעת היטב מהי השפעת מוסדות החינוך על התפתחות מחשבה תרבותית ונאורה, ועל גיבוש רעיונות ואמונות. לכן היא מתמקדת במוסדות החינוך, ובמיוחד באוניברסיטאות שבהן יש מוחות צעירים הנחשבים לעמוד התווך של החברה. כאשר היא מצליחה להשחית את מוחות הצעירים, היא מצליחה לשלוט בחברה [כולה].
תכנית הציונות להשתלט על החינוך מתחילה בבתי התינוקות, אולם משום שתכנית זו מיושמת על ידי בוגרי האוניברסיטות, היא פונה אליהן ומתרכזת בבוגריהן. היא החליטה לשנות את האוניברסיטאות ואת הרכבן ולהציג תכניות סודיות שיוחדרו לתוך כל החברות האחרות על ידי מרצים שייבחרו בקפידה. זאת, נוסף לשליטה על תכניות הלימוד שנועדו לפעול לניתוק האדם מעברו וממורשתו...
כמו כן, הציונות רואה צורך למלא את תכניות הלימוד בתיאוריות ובפילוסופיות חדשות ושקריות בכל תחומי החיים... וזאת על ידי שימוש באמצעים חדשניים המפתים את הדעת וגורמים לה לתעב כל מה שהוא ישן...
אמירות אלה של הציונות מחייבות אותנו לעצור ולחשוב על כל צעד שאנו עושים בתחום פיתוח החינוך ותכניות הלימוד..."[6]
