המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סוריה: גל מעצרים ומסע הסתה נגד האופוזיציה
17/3/2008


סוריה: גל מעצרים ומסע הסתה נגד האופוזיציה

 

הקדמה

ב-1 בדצמבר 2007 כונס בדמשק המושב הראשון של המועצה הלאומית של "הצהרת דמשק", ארגון גג של כוחות אופוזיציה סורים[1]. היה זה כינוס האופוזיציה הגדול ביותר שנערך בסוריה מאז אמצע 2005. התגובה העוינת של המשטר הסורי למושב לא אחרה לבוא, כאשר ב-9 בדצמבר 2007 נפתח גל מעצרים נרחב בקרב עשרות מחברי "הצהרת דמשק", אשר לווה במסע הסתה נגד הארגון ומנהיגיו.

 

גורמים סורים רשמיים מיעטו להתייחס לגל המעצרים, אך אתר אופוזיציה סורי דיווח כי נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, נדרש להסביר את פשרם בפגישה עם מזכ"ל אונסק"ו, קויצ'ירו מטסורה. על פי הדיווח, אמר הנשיא כי "[העצורים] קשרו קשר עם השגרירויות הזרות, וקיבלו כספים במטרה לערער את היציבות הפנימית ולעורר מלחמת אחים [פתנה], לקראת העלאת סוריה על נתיב הגורל העיראקי", וכי "בית המשפט לבדו יכריע בעניינם".[2]

 

העיתונות הסורית הממסדית התעלמה אף היא מגל המעצרים, למעט פרסום הכחשה לטענתם של הסנאטור האמריקאי, ארלן ספקטור ונציג רוד איילנד בבית הנבחרים האמריקאי, פטריק קנדי, לפיה בשאר אל-אסד התחייב בפניהם לשחרר את העצורים כשנפגש עמם ב-30 בדצמבר 2007 בדמשק. בהודעת ההכחשה, הבהיר "מקור תקשורתי בכיר" כי "פקיד זר יכול לכל היותר לשאול באופן כללי על המצב ולהקשיב לתשובה, אך לאיש אסור להתערב בענייניה הפנימיים של סוריה".[3]

 

א. מושב "הצהרת דמשק"

ב-1 בדצמבר 2007 כינסה המועצה הלאומית של "הצהרת דמשק" את מושבה הראשון, בהשתתפות 163 חברים המייצגים את כל המחוזות בסוריה ואת כל הכוחות הנוטלים חלק בפעילות הארגון. בגילוי דעת שפורסם למחרת, צוין כי היה זה כינוס האופוזיציה הגדול ביותר שנערך בסוריה מאז אמצע שנת 2005, עת החלו השלטונות הביטחוניים לאסור כינוסי אופוזיציה ולהטיל מגבלות חדשות על חופש הביטוי.[4] במהלך המושב נערכו בחירות להנהגת המועצה, כאשר ד"ר פדאא' אל-חוראני נבחרה ליו"ר, עבד אל-חמיד דרויש ועבד אל-עזיז אל-ח'יר נבחרו לסגני יו"ר ואחמד טועמה ואכרם אל-בוני נבחרו למזכירים.

 

בתום המושב, פרסמה "הצהרת דמשק" הודעה מסכמת המדגישה את העקרונות הבאים: השינוי הלאומי הדמוקרטי הוא תהליך בלתי-אלים והדרגתי; השינוי יתבסס על בנייה מחדש של מדינה אזרחית מודרנית, שתסתמך על חוקה חדשה שתהווה בסיס למשטר פרלמנטרי; מטרת השינוי היא הקמת משטר לאומי דמוקרטי, שיהיה ערב לשמירת הריבונות הלאומית, להגנת הארץ ולשלומה ולהשבת הגולן מידי הכיבוש הישראלי; המשטר הדמוקרטי החדש יסתמך על עקרונות של בחירות חופשיות, העברת שלטון, חופש ביטוי, חופש התארגנות, פלורליזם, זכויות אזרחיות, זכויות אדם, צדק חברתי, הפרדת רשויות ושלטון החוק;  סוגיית הדמוקרטיה כרוכה באופן הדוק בסוגיית הפיתוח; סוריה הנה חלק מן העולם הערבי; תהליך השינוי יבטיח את כבודם ואת זכויותיהם של כל מרכיבי העם הסורי על בסיס של שוויון מלא בפני החוק, ויהיה ערב למציאת פיתרון דמוקרטי וצודק לבעיה הכורדית ולהבטחת זכויותיהם של האשורים.[5]

 

ב. גל המעצרים

ב-9 בדצמבר 2007 פתחו השלטונות הסורים בגל מעצרים, בראשיתו נעצרו למעלה מארבעים מחברי "הצהרת דמשק". מרבית העצורים שוחררו תוך כמה ימים, אך ארבעה עשר ממנהיגי הארגון עודם נתונים במעצר: יו"ר המועצה הלאומית של "הצהרת דמשק", ד"ר פדאא' אל-חוראני; ראש לשכת מזכירות "הצהרת דמשק", חבר הפרלמנט הסורי לשעבר, ריאצ' סיף; מזכירי המועצה הלאומית, ד"ר אחמד טועמה ואכרם אל-בוני; חברי המזכירות הכללית, הסופר עלי עבדאללה, ג'בר אל-שוקי וד"ר יאסר אל-עיתי; חברי המועצה הלאומית,  טלאל אבו-דאן, ד"ר וליד אל-בוני, מוחמד חג'י דרויש, מרואן אל-עש, העיתונאי פאיז סארה, ד"ר כמאל אל-מויל והסופר הכורדי פייר רוסתום.[6]

 

ב-27 בינואר 2008 התייצבו מרבית העצורים בפני שופט חוקר והועברו לכלא, בהמתנה להעמדתם בפני בית הדין הפלילי בדמשק.[7] הפרקליטות הכללית הסורית האשימה את העצורים בהשתייכות לארגון חשאי חתרני, בהפצת ידיעות כוזבות, בהחלשת הרגש הלאומי, בליבוי קנאות גזעית ועדתית ובפגיעה ביוקרת המדינה. כל העצורים הכחישו את ההאשמות המיוחסות להם, וטענו כי נאלצו לחתום על עדויותיהם מבלי לראות את תוכנן. חלק מן העצורים אף התלוננו על עינויים גופניים ונפשיים שעברו בהיותם בידי מנגנוני המודיעין הסוריים במהלך תקופת מעצרם.[8]

 

גל המעצרים נתקל בגינויים מצד ארגוני זכויות אדם רבים בסוריה ובעולם, אשר קראו לשחרור כל העצורים, ובפרט את ריאצ' סיף, החולה בסרטן,[9] ואת ד"ר פדאא' אל-חוראני, שהועברה לבית חולים בשל בעיות לב חמורות מהן סבלה מאז מעצרה.[10] בעקבות המעצרים, החליטו כמה מחברי "הצהרת דמשק" לרדת למחתרת ולפעול באופן חשאי, לפחות באופן זמני. זאת במטרה למנוע את שיתוק הארגון ולשמור על מספר גדול ככל האפשר ממנהיגיו מחוץ למעגל המעצרים עד שוך המשבר.[11]

 

ג. מסע ההסתה

גל המעצרים נגד חברי "הצהרת דמשק" לווה במסע הסתה מאורגן. במסגרתו, גייסו השלטונות הסורים מנגנונים שונים, כגון איגודי עובדים, ועדות מפלגתיות ודרשני מסגדים, אשר הפיצו גילויי דעת המאשימים את האופוזיציה הסורית בבגידה במולדת.[12] כן דיווחו שלושה מחברי "הצהרת דמשק" על פגיעה ברכושם.[13] במקביל, פרסמו אתרי אינטרנט המקורבים לחוגי השלטון הסוריים מאמרים ארסיים נגד "הצהרת דמשק" ומנהיגיה. רבים מן המאמרים תקפו ראיון שהעניק ב-23 בדצמבר 2007 חבר המזכירות הכללית של "הצהרת דמשק", האסיר הפוליטי לשעבר, ריאצ' אל-תורכ, לסוכנות הידיעות "קדס פרס", בו הודה לנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, על ההודעה שפרסם ב-14 בדצמבר 2007, הקוראת לשחרורם המיידי של עצורי "הצהרת דמשק".[14]

 

להלן תרגום עיקרי הראיון של אל-תורכ, וכן קטעים מגילוי דעת וממאמרים שהתפרסמו בתגובה לראיון באופן ספציפי ובמסגרת מסע ההסתה נגד האופוזיציה הסורית באופן כללי:

 

ריאצ' תורכ: "הצהרת בוש –  מעשה אנושי אצילי"

בראיון שנתן את האות לפתיחה במסע ההסתה נגד האופוזיציה הסורית, שיבח ריאצ' אל-תורכ את התערבות הנשיא בוש למען עצורי "הצהרת דמשק": "עלינו לברך על כל הפגנת סולידאריות המעניקה דחיפת [עידוד] לגולים וליושבים בבתי הכלא, ללא קשר לדובר... שכן זהו מעשה אנושי אצילי. במובן זה, אני מברך על הצהרות בוש, ומקווה כי הן ישתקפו במדיניותו כלפי עמנו ו[יתר] העמים הערביים... אין פירוש הדבר שאנו תומכים במדיניות ארה"ב במזרח התיכון, שהרי ידוע לנו כי מדיניותה לא שרתה את העמים [הערביים]... אנו מתנגדים מכל וכל לכך שצבאות הנשיא בוש יבואו לשחררנו. אנו מתנגדים להתערבות צבאית וללחצים ההולכים וגוברים על ארצנו, ובכלל זאת ללחץ דיפלומטי. אלא שלדידנו, הטרגדיה של סוריה ומדינות ערב נגרמת ביסודה בשל מדיניות המשטרים הפנימיים שלנו, אשר החלישה את עמנו ועודדה [כוחות] חיצוניים להתערב בעניינינו... לשיטתנו, כוחות השינוי הראשיים הם כוחות הפנים, אך הפגנת סולידאריות מצד 'כוחות הטוב' [החיצוניים] תסייע לנו להביא להצלחת התכניות הללו...

 

האינטרס של ארצנו בנסיבות הנוכחיות הוא להגן על אחדותה הלאומית כדי להבטיח עצמאות, להיפטר מהעריצות ולהקים משטר דמוקרטי בו הכול יביעו את דעתם. זהו עיקר מדיניותה של 'הצהרת דמשק'... אנו מעוניינים ששליטינו יחזרו אל עמם. הם אוסרים עלינו אפילו להתכנס. עצרו אותנו [רק] מפני שכמה עשרות מאיתנו התכנסו. לא עשינו דבר הפוגע בביטחון או מפריע למישהו, מלבד לשוחח על מה שאני משוחח עליו כעת. כיצד, אם כן, לא אברך על הצהרה של אדם הדורש את חירותי?... המשטר מאשים אותנו בבגידה מפני שהוא רוצה שנחיה בבידוד [מהעולם]."[15]

 

החברה הסורית לחלוקת גז: "אל-תורכ מתיר את דמה של סוריה"

בתגובה לראיון של אל-תורכ, פרסמו מספר איגודי עובדים הקשורים למשטר גילויי דעת חריפים. כך למשל, נכתב בגילוי הדעת שהפיץ ועד העובדים של "החברה הסורית לחלוקת גז": "האופוזיציונר ריאצ' אל-תורכ הצהיר בפני סוכנויות הידיעות העולמיות כי הוא מברך על שבחיה של ארה"ב לאופוזיציה הסורית, וכי הוא קורא לנשיא ארה"ב לכבוש את סוריה. הוי אחים, חזינו [באסון] שבא על האחים בעיראק, וזהו הלקח הגדול ביותר בעידן הנוכחי. הכבוד חולל שם, והאם יש דבר יקר ערך יותר מאשר הכבוד? דם של ילדים, גברים, נשים וזקנים שטף את הרחובות, כאשר עד היום נפחו נשמתם קרוב למיליון אזרחים ואזרחיות, נהרסה תשתיתה של עיראק ונגזלו כספיה ומשמניה, במטרה להותירה ענייה ומושפלת. האם דברי האיש הבוגד והסוכן הזה הגיוניים? הוא הרי מעוניין להתיר [את דמה] של הארץ האיתנה הזו, כפי שהותר [דמן] של עיראק, אפגניסטן וסומליה. אנו נאמר לו ולחלאות שכמותו: 'לא ולא, הנך עתיד לגלות כי סוריה היא מבצר בלתי ניתן לכיבוש, וכי בניה ניצבים נגד כל מה שאתה אומר וזומם בצוותא עם אחיך הציונים והאמריקאים'."[16]

 

חבר פרלמנט סורי: "אל-תורכ מצטרף למקהלת אויבי המולדת"

חבר הפרלמנט הסורי, מוחמד צאלח אל-מלאח, פרסם מאמר המאשים את אל-תורכ בהתגייסות למען אויבי סוריה: "בעת זו, בה ניצבת סוריה אמיצת הלב בפני מסע לחצים מלווה מתקפות גסות המובלות על ידי כוחות הרשע והעריצות והסוכנים והבוגדים הנגררים אחריהם – מתוך רצון לפגוע בעקרונותיה הלאומיים ולגרום לשינוי עמדותיה ביחס לסוגיות הצודקות של אומתנו – אנו רואים סימנים לכך שאל-תורכ מצטרף למקהלת אויבי המולדת. זאת כאשר הוא מתגייס ומעמיד את שרותיו לטובת מזימותיהם הכושלות... מה היא התמורה שהובטחה לאל-תורכ, ובעבורה הוא מתאמץ לייפות את מראהו של הכובש ולשכנע לגבי כוונותיו הטובות ומטרותיו הנאצלות?... האם בכך מצהיר ריאצ' אל-תורכ על הצטרפותו לפרויקט האמריקאי-ישראלי, אשר הציב בראש מטרותיו את הפגיעה בסוריה ואת הכשלת תפקידה הלאומי והתנגדותה למזימות האימפריאליסטיות הציוניות להשתלט על האזור הערבי, לדכא את עמיו ולגזול את עושרו? נעמוד על כך שההתרפסות בפני אויבי האומה לא תועיל לו ולחבריו... לא נרשה להם להיות האונייה שעל סיפונה יעברו האויבים בדרכם לאדמת המולדת. אונייתם – על נוסעיה – תיהרס ותטבע."[17]

 

בעל טור סורי: "המעצרים – קריאת תיגר נגד הממשל האמריקאי"

במסגרת מסע ההסתה נגד האופוזיציה, בלט בעל הטור הסורי, נצ'אל נעיסה, אשר פרסם סדרת מאמרים המצדיקים את גל המעצרים ותוקפים את "הצהרת דמשק". באחד המאמרים טען כי ארה"ב עומדת מאחורי "הצהרת דמשק": "חובה לציין כי גל המעצרים לא היה אקראי או מאולתר, שכן עברו קרוב לעשרה ימים בין הכינוס בראשית חודש [דצמבר 2007], וגל המעצרים שבא בעקבותיו. יש בכך כדי להבטיח שנאספו נתונים מצד מנגנוני הביטחון, אשר איננו יכולים לפסוק מה היא בדיוק מהותם, אך ניתן לגבש תמונה די ברורה לגבי נוכחות הגורם האמריקאי מאחורי הקלעים של 'הצהרת דמשק', שלא לומר שהיה זה אולי הוא שנתן את האות הראשונה לעריכת הכינוס... מעצר מנהיגי 'הצהרת דמשק' היווה מסר של קריאת תיגר מסוג מיוחד נגד הממשל האמריקאי, אשר המדיניות הסורית ממשיכה להטריד את מנוחתו בכל מקום, ואשר שמח באופן יוצא דופן מן ההצהרה החדשה [קרי, ההודעה המסכמת שפורסמה בתום המושב האחרון], מה שמעורר עשרות סימני שאלה לגביה".[18]

 

"'הצהרת דמשק' מתואמת עם האחים המוסלמים"

במאמר נוסף, פקפק נעיסה בצביון הלאומי של  הצהרת דמשק: "הצהרת [דמשק] נעשתה בתיאום עם [האחים המוסלמים], ארגון בינלאומי שאינו לאומי, המחזיק באג'נדה על-לאומית חוצת גבולות... הפרדוקס הוא ש[ארגון זה] אסור על פי חוק כמעט בכל המדינות האסלאמיות, בשל הסכנה האמיתית שהוא מהווה לשלום האזרחים ולביטחונם ונוכח היותו פתח קבוע למלחמות אזרחים, כפי שאירע בסוריה בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת... אין לומר 'מפלגת האחים המוסלמים בסוריה', כי אם נכון יותר לומר 'ארגון האחים המוסלמים הבינלאומי – סניף סוריה'. מכאן שהגעה של מפלגה זו לכס השלטון, פירושה כי הלאומיות הסורית – על כל מרכיביה – תהא בדרגת חשיבות רביעית או חמישית, ולא בדרגה שנייה, מה שנוטל מ'הצהרת דמשק' כל צביון לאומי."[19]

 

"האופוזיציה תביא לפיצוץ חברתי כולל"

במאמר אחר בסדרה נטען כי "הצהרת דמשק" תוביל את סוריה למלחמת אחים: "האין זכותנו לתהות... מה הסוד שקיבץ [במסגרת "הצהרת דמשק"] את הסורי עם המערבי, המרקסיסטי עם הסלפי, הליברלי עם הלאומני, המפלגתי עם העצמאי וחבר האחים [המוסלמים] עם הבולשביקי? מה הוא המשותף המפליא בין כל הזרמים הללו, שיש להם מטרות ואינטרסים נבדלים? מדובר בפשטות באיבה אישית מכעיסה ומנופחת כלפי המשטר... עד כה, השנאה המוחלטת – והאישית לעיתים – למשטר... לא הצליחה להגשים אף מטרה פוליטית, ולא לחולל צעד משמעותי במסעה של האופוזיציה הסורית או לגבש סוג כלשהו של קונצנזוס סביבה... [האופוזיציה] הפכה למכשיר הרס שנועד להפיץ פילוג וקרע, לזרוע את זרעי מלחמת האחים [פתנה] בין מרכיבי החברה [הסורית] ולפרוט על מיתרים עדתיים, אשר יביאו בוודאות בהמשך לפיצוץ חברתי כולל שאיש אינו יודע את היקפו או את סופו."[20]

 

"האופוזיציה הסורית צריכה להתחיל קודם כל ברפורמה עצמית"

בשני מאמרים נוספים, טען נעיסה כי אין מקום לרפורמות בסוריה, מלבד אלו היוצאות מראש הפירמידה השלטונית: "הרפורמה היא דרישה עממית סורית, היוצאת פעמים רבות מערוצים רשמיים ונוגעת לדאגותיהם ולרגשותיהם של רבדים רחבים [בחברה] הסורית. [ביצוע רפורמות] הוא גורם להמשכיות כל משטר השואף לשרוד, ואינו המצאה או תרומה מצד [גורם] זה או אחר... האופוזיציה הסורית צריכה להתחיל קודם כל ברפורמה עצמית, ולהיפטר מהפגמים, מהמומים ומהמחלות חשוכות המרפא שלה, לפני שהיא מצטרפת לקריאות לרפורמה בכל גורם אחר, ובכלל זאת במשטר."[21]

 

"אנו מגלים הבנה לקיומה של אופוזיציה לאומית לגיטימית למשטר זה או אחר, המשרתת בסיכומו של דבר את האינטרס הלאומי הכללי... ואולם, איננו מגלים הבנה לכך שמישהו יקבל מונופול על ההגינות, יתבע כבוד ומוסר לעצמו בלבד ולא לשאר בני האדם, יפקיע ערכים וחוקים ויפיץ אותם בין האנשים, תוך שהוא קונה לעצמו לגיטימציה מוחלטת וחסינות נצחית, רק משום שהוא מתנגד למשטר זה או אחר... אנו מכירים בצורך הדחוף בשינוי, ברפורמה ובפיתוח, אשר אינם חורגים מהדרישות, מהקריאות ומהכוונות הכנות היוצאות מראש הפירמידה השלטונית."[22]

 

"משימתם של ארגוני זכויות האדם - מתקפה על החברה הסורית"

נעיסה גם תקף את ארגוני זכויות האדם הסורים, אשר כמה מהם נמנים על "הצהרת דמשק": "אגודות וועדות [זכויות האדם] הפכו מקור לפרסטיז'ה,  פרנסה, קבצנות וחיזור על פתחי האיחוד האירופאי ויתר הארגונים הבינלאומיים העוסקים בזכויות אדם ומתפרנסים על חשבון הכאב, הסבל והייסורים של האזרח הסורי. כמו כן, [אותם גופים] הפכו לשער לטיולים, ל'תיירות של זכויות אדם' ולהשתתפות בוועידות הנערכות באותן בירות העורכות מלחמות מקדימות באזור, מבצעות מעשי טבח ושוללות מעמי [האזור] לא רק את זכויותיהם, אלא גם את זכות הייסוד שלהם לחיות... ארגונים אלה עברו ממצב של הגנה על זכויות האדם למצב של התקפה, התרת דמן של אותן חברות ופגיעה מעשית, מכוונת ומוטה באותן ארצות מולדת. כל זאת כדי ש[ארצות אלו] ינוצלו בהמשך על ידי כוחות חיצוניים, הרואים בפעילותן של אותן אגודות חוד החנית וצורך חיוני למען השלמת משימותיהם התוקפניות ומזימותיהם הנפשעות. בזמן שארגוני זכויות האדם מייללים, מקוננים ו'הופכים כל עכבר לפיל' –  כשנחפר בור ברחוב כלשהו לתועלת הציבור או כששוטר תנועה רושם עבירת תנועה לאחד מחבריהם – אנו רואים אותם אוטמים את אוזניהם ועוצמים את עיניהם נוכח הפרות גדולות, כגון מעשי טבח ורצח עם המתבצעים על ידי כוחות אזוריים ועולמיים במזרח התיכון... משימתן היחידה של האגודות והוועדות הללו מתמצה במתקפה על החברה הסורית, ותו לא."[23] 

 

בעל טור: "'הצהרת דמשק' מסרבת לכל דיאלוג בין בני המולדת"

במאמר שפורסם בכמה אתרי אינטרנט, טען בעל הטור, נביל חדאד, כי "הצהרת דמשק" אינה הגוף הדמוקרטי שהיא מתיימרת להיות: "'הצהרת דמשק' לא הצליחה לרשום כל חדירה ארגונית, פוליטית או מחשבתית למבניה של החברה הסורית, ונותרה אך ורק תופעה תקשורתית המתחננת, לשווא, לזכות בנוכחות פוליטית בחוגים הערביים והבינ"ל... עיון מעמיק בתוצאות של מה שכונה 'הבחירות למועצה הלאומית' מגלה באופן שאינו מותיר מקום לספק כי בחירות אלו לא היו אלא הסכמות שגובשו מראש בין חמומי המוח, המסרבים לכל דיאלוג בין בני המולדת ומתבצרים מאחורי אג'נדות חיצוניות מוצהרות ובלתי מוצהרות. הם הצליחו לכפות את שליטתם הבלתי דמוקרטית בישיבות, כך שעלה בידם להרחיק כל מי שחולק עליהם בדעתו. האם זוהי הדמוקרטיה שהם כה מתפארים בה?!"[24]  

 

ד. תגובות האופוזיציה הסורית למסע ההסתה

האופוזיציה הסורית הגיבה למסע ההסתה בגילויי דעת, ראיונות ומאמרים, אשר טענו כי ההאשמות נועדו להצדיק את המעצרים, וכי הן משקפות את הלחץ בו נתון המשטר הסורי. להלן עיקרי הדברים:

 

האיחוד הדמוקרטי הסורי: "המשטר חושש לאינטרסים היסודיים שלו"

"האיחוד הסורי הדמוקרטי", החבר ב"הצהרת דמשק", פרסם את גילוי הדעת הבא: "מסע ההסתה הרשמי והנרחב מנצל את מנגנוני הביטחון ומוסדות המדינה הכפופים להם, וכן את אנשי [מנגנוני הביטחון] במסגדים, המשתמשים בדת לשם הסתת האזרחים נגד סמל החירות, [ריאצ' אל-תורכ], נגד המולדת ונגד האופוזיציה הלאומית הדמוקרטית... אנו סבורים כי דרך התנהלות זו משקפת את חוסר הנחת של המשטר ואת חששו לאינטרסים היסודיים שלו, ומהווה אמצעי רב עוצמה הנועד לפגוע בכל מי שמנסה לדרוש חיים טובים יותר עבור העם הסורי. כל זאת באמצעות שימוש במסע תעמולה נאלח המאשים את לוחם החופש, ריאצ' אל-תורכ, בכך שהוא סוכן של כוחות זרים... אנו מטילים על המשטר הסורי בכללותו את האחריות לכל פעולה נגד אנשי האופוזיציה האצילים, פעולה ש[מסע ההסתה] מכשיר את הקרקע לקראתה, ודורשים את שחרור כל העצורים הפוליטיים והעצורים באשמת הבעת דעה היושבים בבתי הכלא הסורים." [25]

 

חבר פרלמט סורי לשעבר: "ההסתה לא תסיג אותנו מעקרונותינו"

בגילוי דעת נוסף, כתב מתנגד המשטר, חבר הפרלמנט הסורי לשעבר, מוחמד מאמון אל-חומסי, הפועל מחוץ לסוריה:[26] "סגנון ההסתה הזול הזה לא יגרום לנו לחזור בנו מהמסר שלנו ולסגת מעקרונותינו. נמשיך במאמצינו בקריאותינו ובפגישותינו עם כל מנהיגי ועמי העולם החופשי,  ובראשם ארה"ב, כדי שהעולם ימלא את חובתו ביחס למשטר ברברי ועריץ [כמשטר הסורי], המלבה את השנאה, מקים תאי טרור ומייצא אותם לאזור במטרה להשתלט עליו... איננו חוששים שהמשטר יהרוג או ירדוף אותנו. אנו מחויבים לשמו הטוב ולכבודו של העם הסורי, ואיננו מבקשים נדבה או אהדה מאיש. אם עמדות אלו [גוררות] האשמות מצד המשטר, הרי שכבוד הוא לנו לעמוד לצד הקורבן ולא לצד הרוצח".[27]

 

אופוזיציונר כורדי: המימון של "הצהרת דמשק" בא מחבריה

בכיר במפלגה הכורדית, "יכיתי", החברה ב"הצהרת דמשק", זראדשת מוחמד, אמר בראיון לאתר הרפורמיסטי www.elaph.com, כי "הדיבורים על קשריה של 'הצהרת דמשק' עם החוץ נועדו לשם הפחדה ולשם הצדקת המעצרים, הגם שידוע כי 'הצהרת דמשק' מהווה למן ראשיתה תנועה גלויה, שקופה ובלתי אלימה." זראדשת הדגיש כי "משמעות גל המעצרים היא שאין שום מקום להיפתחות פנימית מבחינת השלטון", וטען כי "כל אימת שמתגברים הלחצים על השלטון, הוא מגביר את הלחץ פנימה." בתשובה לשאלה אם גל המעצרים הביא לקצה של "הצהרת דמשק", אמר זראדשת כי "הצהרת דמשק לא תגיע אל קצה, כל עוד הכוחות הפעילים הקיימים יאמינו במאבק דמוקרטי", וכי "המעצרים אינם מאיימים על מעמדה של 'הצהרת דמשק'." בתשובה לשאלה בנוגע למפגשים בין גורמים ב"הצהרת דמשק" עם שגרירויות מערביות ונציגיהן, אמר זראדשת כי "מבחינה חוקית, פגישה של מנהיגי 'הצהרת דמשק' עם נציגי השגרירויות מעוגנת ביסודו של החוק הבינלאומי, שהרי תפקידן של השגרירויות הוא להכיר את המצב הפנימי, כמו גם להתעניין באזרחים." עוד לדבריו, "'הצהרת דמשק' מסתמכת על מקורות [מימון] של החברים בלבד, ללא כל מימון חיצוני."[28]    

 

בעל טור: "העיתונאים שהחניפו למשטר מעלו בשליחותם"

במאמר שפורסם באתר אופוזיציה סורי, מתח בעל הטור, מוחמד עיסא, ביקורת על יחס העיתונות הסורית לגל המעצרים: "אני מעוניין להפנות מספר שאלות לאלה שקיבלו על עצמם אחריות כבדה, כמו עבודה עיתונאית: מדוע אתם – כמי שאמונים על השליחות החשובה והאצילית הזו – אינכם יכולים לדווח מה הן הסיבות האמיתיות למעצרים? מדוע אינכם דורשים לשחרר את העיתונות, וקודם לכן את החברה, מהשתלטותה של כנופיה שלא שמעה על חירות ופלורליזם? [נראה כי] על אף שמנהיג הכנופיה הזו [בשאר אל-אסד] למד בבריטניה, הוא הביא עמו משם רק את [מחלת] הפרה המשוגעת, כדי להדביק בה כמה [עיתונאים] חנפנים."[29]



[1] "הצהרת דמשק" – ברית בין מפלגות, כוחות ואנשי אופוזיציה סורים שחתמו באוקטובר 2005 על מסמך הנקרא "הצהרת דמשק לשינוי לאומי דמוקרטי". המסמך מדגיש את הצורך לערוך שינוי דמוקרטי בסוריה ולהביא לסיום המשטר הביטחוני ששולט על העם הסורי במשך יותר משלושים שנה. בין היתר קורא המסמך לכונן משטר דמוקרטי בסוריה, לבטל את חוק החירום, לשחרר את כל האסירים הפוליטיים ולמצוא פתרון לבעיית הכורדים. על המסמך חתמו בין היתר "הוועדות להחייאת החברה האזרחית", "החזית הדמוקרטית הכורדית בסוריה", "האיחוד הלאומי הדמוקרטי בסוריה", "הוועדה הסורית לזכויות אדם", ואף תנועת האחים המוסלמים בסוריה.

[2] http://syriatruth.org/Al-Hakikah, 14.1.2008. דברים ברוח זו אמר גם יועץ הנשיא לענייני הסברה, צאבר פלחוט, לפיהם "[פעילי] 'הצהרת דמשק' הם בוגדים [הניצבים] לחלוטין מחוץ למחנה הלאומי, ולפיכך סוגיית מעצרם, חקירתם והבאתם למשפט הנה דבר טבעי ומובן מאליו". www.syria-news.com, 11.1.2008.    

[3] אל-ת'ורה (סוריה), 2.1.2008.

[4] www.damdec.org, 2.12.2007.

[5] www.damdec.org, 3.12.2007. 

[6] www.syriahr.com, 25.2.2008. 

[7] www.thisissyria.net, 27.1.2008.

[10] www.syriahr.com , 25.2.2008.

[12] www.arraee.com, 9.1.2008. 

[13]  http://nohr-s.org, 21.1.2008. 

[14] www.alarabiya.net, 15.12.2007.

[15] www.qudspress.com, 23.12.07.

[17] www.champress.net, 9.1.2008. 

[18] www.champress.net, 26.12.2007. 

[20] www.champress.net, 20.1.2008.

[21] www.champress.net, 6.2.2008.

[22] www.champress.net, 8.1.2008. 

[23] www.champress.net, 7.2.2008.

[24] www.syria-news.com, 4.2.2008. 

[25] www.damdec.org, 13.1.2008. 

[26] יצוין כי במסגרת מסע ההסתה דיווח אתר סורי כי  שגרירות ארה"ב בביירות הזמינה את אל-חומסי לפגישה בת"א עם נשיא ארה"ב במהלך ביקורו באזור, בה יידרש להביע תמיכה בהשכנת שלום עם ישראל. www.champress.net, 8.1.2008.

[27] אל-מסתקבל (לבנון), 11.1.2008.

[28] www.elaph.com, 29.1.2008.