המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עדות של פעיל אל-קאעדה על שהותו באיראן
11/11/2007


עדות של פעיל אל-קאעדה על שהותו באיראן

 

תחת הכותרת "איראן מגייסת חברים ל'אל-קאעדה' בעשרת אלפים דולר לחודש", פרסם בעל הטור והמומחה לענייני אל-קאעדה בסעודיה, ביומון הסעודי "אל-ריאד", פארס בן חזאם, עדות אישית של פעיל אל-קאעדה לשעבר ממוצא סעודי, על הסיוע לו זכו הוא וחבריו מאיראן כאשר ברחו מאפגניסטן, ועל הניסיונות האיראניים לגייסו כסוכן בסעודיה. להלן תרגום עדותו:

 

"אני מוסר כאן סיפור של חבר שהשתייך לארגון אל-קאעדה באפגניסטן, תוך הימנעות מאזכור פרטיו האישיים ומקום הימצאו. הנה הסיפור כפי שהוא סיפר אותו...  

 

לאחר התפוררות הטאליבאן ואל-קאעדה באפגניסטן בסוף שנת 2001, כתוצאה מהמתקפה האמריקאית ושליטת כוחות אפגאניים אחרים במדינה, נתקבלו הוראות מההנהגה שלנו לסגת מקאבול לכיוון קנדהאר. כשהגיע חודש רמצ'אן, קיבלנו הוראה ממפקדנו לעזוב לאיראן ולמצוא שם מקלט. הגענו לשם דרך פקיסטן, שבה לא נשארנו זמן רב. היינו קבוצה של כשלושים לוחמים, ביניהם [המבוקשים] פיצל אל-דח'יל, עאמר אל-שהרי [שנהרגו ב-2004] ואחרים שבלטו ברשימות המבוקשים בסעודיה.

 

באותו זמן ידענו שהמנהיג האפגאני ע'ולב אל-דין חכמתיאר, המתגורר באיראן, היה המתווך והחוליה המקשרת [בינינו] למשמרות המהפכה של איראן. [חכמתיאר] הבטיח לנו מגורים בעיר הגבול זהדאן [דרום מזרח איראן], שרוב תושביה הם סונים בלוצ'ים. שם נפגשנו עם אבו חפץ אל-מאוריטני, מנהיג באל-קאעדה, שכבר בשלב מוקדם התנגד לפיגועי ה-11 בספטמבר. [אל- מאוריטני] הודיע לנו שאנו נמצאים במקום בטוח, וששירותי המודיעין של איראן יחקרו אותנו בטהראן ויספקו לנו מה שדרוש לנו במהלך שהותנו באיראן.

 

מספרנו הצטמצם, ונותרנו רק עשרה לאחר שכשני שליש מאנשי הקבוצה נעלמו, ביניהם אל-דח'יל ואל-שהרי. עברנו לטהראן וישבנו עם החוקרים. החוקר הציע לי לשתף עמם פעולה מבחוץ, [כלומר]  מארצי [סעודיה], ולספק להם מידע שיידרש בבוא העת. הצעתו [של החוקר] זעזעה אותי. סירבתי לה, והשתלט עליי הפחד שמא סירובי להצעה [ישפיע] על שחרורי ועל חזרתי לארצי. החוקר החל לפתות אותי: '[תקבל] משכורת חודשית של עשרת אלפים דולר, דרכון איראני ואימונים צבאיים עם חזבאללה בלבנון'. 

 

אולם עמדתי בסירובי לכל שיתוף פעולה. ביקשתי רק לעזוב. הקצין אמר לי: 'אנחנו ואתם נלחמים באויב אחד והוא [האויב] האמריקאי ובמי שתומך בו ומקל עליו להימצא באזור. הג'יהאד שלכם הוא הג'יהאד שלנו, ופעילות משותפת במסגרת הג'יהאד הזה היא חובה המוטלת על כולנו. אל תחשוש, אנחנו נשחרר אותך, ואם תחליט לקבל את הצעתנו, עליך ליצור קשר עם (…) במדינתך, ואנו נמסור לו את [פרטיך] תוך כמה ימים'.

 

אינני יודע האם שאר החברים [בארגון] קיבלו את אותה הצעה או לא. איש מאתנו לא דיבר עם רעהו בנושא זה, אולם כולם קיבלו אישור נסיעה והקלות בדרך. קצין המודיעין אמר לנו שהוא יחתום על הדרכונים שלנו תאריך כניסה הקודם לאירועי ה-11 בספטמבר. אני חושב שחותמת הכניסה הייתה בחודש יוני, [כשלמעשה] באותו זמן היו אלה ימיה האחרונים של שנת 2001. כמו כן, הוא הסביר לנו [באילו] שיטות פעולה ביטחוניות [יש לנקוט] בנקודות הביקורת בשדות התעופה, אליהן נגיע בדרך לארצותינו, כדי להימנע מהחשד שאנו [פעילי טרור] שברחו מהמלחמה באפגניסטן".[1]  

 



[1]  אל-ריאד (סעודיה), 6.11.2007.