סימני קרע אפשרי בהנהגה האיראנית בשאלת הגרעין

רקע

כחלק מהמאמץ הדיפלומטי של איראן לסכל החלטה על הרחבת הסנקציות עליה בדיוני מועצת הביטחון, ב-21 בספטמבר 2007, מדווחת התקשורת האיראנית על נסיעתו הצפויה לאירופה של המזכיר לשעבר של 'המועצה העליונה לביטחון לאומי', חסן רוחאני, מי שהיה הממונה על תיק הגרעין בתקופת ממשלת ח'אתמי, ומשמש כיום נציגו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, במועצה זו. רוחאני נפגש ב-19 בספטמבר עם בכירים בממשל הגרמני, ונאם בפני הפרלמנט של האיחוד האירופי. בנוסף, צפוי היה רוחאני להיפגש היום (20.9) בבריסל עם הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, חאוויאר סולאנה.[1] אולם, ב-20 בספטמבר 2007 דווח כי רוחאני הודיע על דחיית פגישתו עם סולאנה ושב לאיראן, ככל הנראה, בשל לחץ כבד מצד חוגי אחמדי-נז'אד.[2]

אין זו הפעם הראשונה שהמנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, עוקף את הנשיא  אחמדי-נז'אד ומציג עמדות פרגמטיות יותר. כך היה גם במשבר הלבנוני ב-2006-7 כאשר הוא קיים ערוץ ישיר אל המלך הסעודי עבדאללה באמצעות מקורבו עלי לאריג'אני, שהתמודד מול אחמדי-נז'אד בבחירות לנשיאות ב-2005.

חשיפת נסיעתו של רוחאני, בשליחות המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, עוררה ביקורת קשה בחוגים המקורבים לנשיא אחמדי-נז'אד על ניהול מדיניות חוץ מקבילה בנושא גרעין, אותה כינו "תקיעת סכין בגב האחראים הרשמיים לניהול המדיניות." גם הנשיא אחמדי-נז'אד התריע לאחרונה על כך שבכירים רפורמיסטיים, שהיו קשורים למו"מ בנושא הגרעין, ניהלו שיחות עם גורמים במערב ומסרו להם מידע חסוי על ההתקדמות האיראנית, והאשימם בבגידה.[3]

רוחאני, הממונה על תיק הגרעין וניהול המו"מ עם המערב תחת הנשיא הרפורמיסטי, ח'אתמי, הוביל מדיניות שתמכה בניהול שיחות עם המערב כדי להכשיר את תוכנית הגרעין האיראנית. כבר בדצמבר 2006 הוא מתח ביקורת חריפה על אסטרטגית הגרעין של ממשלת אחמדי-נז'אד, וציין כי "[בתקופת ממשלת ח'אתמי] היו שלעגו ואמרו שהחזרת תיק [הגרעין של איראן] למועצת הביטחון זה שטויות. הם נהגו לכתוב במאמרי מערכת ש'הם [הכוונה לרפורמיסטים] נבהלו ואיבדו את [אומץ ליבם].  [החזרת תיק הגרעין ל]מועצת הביטחון אינה עומדת על הפרק.' ... אולם, אם לא היינו מבצעים את המלאכה בדקדקנות, היינו מגיעים [כבר אז] למועצת הביטחון, מה שלמרבה הצער ארע לבסוף... אותם אלו שאמרו זאת צריכים כעת להשיב מדוע הם סברו כך... כשאנו אומרים שיש לנו זכות להעשיר אוראניום – זכות זו ניתנה לנו לפי סעיף 4 של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני.

 אולם האמנה מחייבת אותנו לפעילות [גרעינית] למטרות שלום. אם לא נצליח להוכיח כי פעילותנו הגרעינית הינה למטרות שלום, תעמוד זכותנו הלגיטימית [לפתח טכנולוגיה גרעינית] בסימן שאלה... [בתקופת ח'אתמי] הוכחנו מבחינה משפטית כי מהות תוכנית [הגרעין] שלנו הינה למטרות שלום... אנו אמרנו כי באמצעות שיתוף פעולה עם הסוכנות [הבינ"ל לאנרגיה אטומית] ומו"מ נוכל להגיע להישגים, ואכן השגנו את כל [יעדינו]..."[4]

הביקורת על ניהול מדיניות מקבילה וחתרנית, שהחוגים המקורבים לאחמדי-נז'אד מפנים כנגד בכירים רפורמיסטיים מהווה, למעשה, קריאת תיגר על החלטותיו של  מנהיג איראן ח'אמנאי ומדיניותו הפרגמטית יותר מזו של אחמדי-נז'אד. 

ביקורת בחוגי אחמדי-נז'אד:

ב-16 בספטמבר 2007, דיווח אתר האינטרנט האיראני פרדא, כי לדברי מקור יודע דבר, מתח נשיא איראן אחמדי-נז'אד ביקורת על מספר 2 בהנהגה האיראנית, יו"ר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, על חסן רוחאני, ועל הנשיא לשעבר מוחמד ח'אתמי, בישיבה של הארגון הדתי השמרני 'ג'אמעה-י רוחאניון-י מובארז' שנערכה בסוף השבוע שעבר.[5]

האתר רג'א ניוז, המזוהה עם תומכי אחמדי-נז'אד, פרסם ב-17 בספטמבר 2007 מאמר תחת הכותרת "דיפלומטיה מקבילה, אתגר לדיפלומטיה הרשמית":

"... ביצוע צעדים בתחום מדיניות החוץ המביאים את הצד השני [קרי: המערב] להרגיש כי קיימים חילוקי דעות בשלטון [האיראני], מהווה סוג של תקיעת סכין בגב האחראים הרשמיים על מדיניות זו... בנאומו האחרון [כבר] הצביע אחמדי-נז'אד על הקשרים החשודים של כמה גורמים פנימיים [הכוונה לבכירים רפורמיסטיים] עם הצדדים המערביים העומדים מול איראן..."[6]

בידיעה נוספת שפרסם רג'א ניוז באותו יום, תחת הכותרת "המלצת בכיר רם דרג לרוחאני שלא לנסוע לאירופה", צוין: "בכיר רם דרג במשטר [האיראני], השיב לרוחאני שביקש לשמוע את דעתו בעניין נסיעתו לגרמניה ושיחותיו עם כמה בכירים אירופיים, והמליץ לו להימנע מלקיים את הנסיעה הזו...  הוא הדגיש כי 'מכיוון שאין בנסיעה זו [שום] צורך מיוחד, יש להימנע מביצועה... במידה והנסיעה תתבצע [בכל זאת], עליך לשים לב שבשום פנים ואופן לא יישמעו מאיראן שני קולות, וכי העמדה של איראן תהיה אותה הדרך בה בחרה הממשלה.'"[7]

עוד הוסיף המקור כי "מקורביו של רוחאני מדווחים על אפשרות ביטול נסיעתו לאירופה בעקבות המלצת הבכיר רם הדרג."[8]

בתגובה לכך, הכחיש ציר המג'לס ודַווח הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, כאזם ג'לאלי, שיש התנגדות כלשהי לנסיעה, וציין כי נסיעת רוחאני מתוכננת בהזמנת מכון 'קרבר' הגרמני, וכי הוא אינו נושא מסר כלשהו מאיראן.[9] בנוסף הכחיש ג'לאלי את הידיעה באתר רג'א ניוז' לפיה בכירי המשטר מתנגדים לנסיעת רוחאני, ןציין כי "רוחאני הינו נציגו של ח'אמנאי במועצה העליונה לביטחון לאומי ולכן כל נסיעותיו מורשות מטעם ח'אמנאי."[10]

במאמר נוסף, קרא האתר רג'א ניוז תיגר על החלטתו של המנהיג העליון ח'אמנאי' לשלוח את נציגו רוחאני לשיחות עם בכירים אירופאים וטען כי גם מעצרו לאחרונה של חוסין מוסאויאן, מי שניהל את המו"מ מול שלוש האירופאיות, באשמת בגידה, אינו עוצר את החוגים שמתנגדים לאחמדי-נז'אד לפעול נגד טובתה של איראן:

"פגישת רוחאני עם סולאנה אמורה להתקיים בשלב בו איראן הגיעה [כבר] להסכמה עם סבא"א על מסגרת לפתרון הסוגיות ש[עדיין] נותרו, ולפיכך תפקיד התיווך של אירופה נחלש מאוד. במצב זה, צוות [המו"מ] הגרעיני הקודם [הרפורמיסטי בהנהגת חסן רוחאני], שינה בצעד לא הגיוני בשנת 2003 את זירת הדיון מאיראן-סבא"א לאיראן- אירופה. בשלב זה [צוות זה] שוב מנסה, בצעד מעורר תהיות, להחיות את הדרך הכושלת הזאת... מעצר חוסין מוסויאן – שנעצר לפי הודעת שר המודיעין [מוחסני אז'אי] באשמת ריגול – הושפע מאותם קשרים מקבילים ולא רשמיים [שניהל עם בכירים במערב]. בכך נראה כי החוג שמוסויאן השתייך אליו, ואשר אינו שבע רצון מההתקדמות הגרעינית [של איראן], [עדיין] אינו מוכן לשים קץ לדיפלומטיה הלא-רשמית החשודה הזו אפילו בעקבות מעצר [מוסויאן]."[11]