שרה סורית: "יש להמשיך במאבקה של סינדי שיהאן;

 אין הבדל בטבע המהותי של הרפובליקנים והדמוקרטים באמריקה"

ההודעה של סינדי שיהאן, אחת ממובילות המאבק נגד המלחמה בעיראק, בדבר התפטרותה מהמפלגה הדמוקרטית ופרישתה מפעילות ציבורית, עוררה תגובות בעיתונות הסורית. מאמרים שהתפרסמו בנושא התייחסו להתפטרותה של שיהאן כהוכחה לכך שאין שינוי במדיניותן של שתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית. לפיכך, הדרך היחידה להביא לשינוי במדיניות זו היא על ידי הגברת ההתנגדות בעיראק והעלאת מניין האבידות בשורות הצבא האמריקאי.

להלן קטעים מן המאמרים:

שרה סורית: מאבקה של שיהאן הוא מערכה של האמת נגד השקר

בות'ינה שעבאן, השרה הסורית לענייני מהגרים, שיבחה את פעילותה הציבורית של סינדי שיהאן והביעה צער על פרישתה. במאמר שפורסם ביומון הלונדוני, "אל-שרק אל-אוסט", ובאתר האינטרנט www.syria-news.com המקורב לחוגי השלטון הסוריים, קראה שעבאן לכל "אנשי הכבוד בעולם" לשלב כוחות ולהמשיך בדרכה של שיהאן:

"מזה זמן רב נחשבה סינדי שיהאן מופת לאדם המוביל מסע לשינוי המחשבה והעמדה של משטר חזק כמו זה האמריקאי, ומזה זמן רב היא נחשבה לעמוד אש עבור כל המגנים על החירות והצדק בעולם. הידיעה על פרישתה גרמה לאובדן התקוות, וכאשר קראתי את מכתב הפרישה הבהיר והמנומק שלה, הבנתי את גודל הבעיה ממנה היא סובלת: הרי זו אותה בעיה עצמה ממנה סובלים כל אנשי הכבוד הנושאים על כתפיהם עניינים גדולים ועומדים מול מוסדות חזקים ובעלי ממון, להם יש אינטרס רב [להשיג] עושר על חשבון נשמתם וגופם של בני האדם.

 ברור היה במכתב הפרישה של סינדי שיהאן כי היא זכתה לכל התמיכה והגיבוי כאשר נחשבה ל[חברת המפלגה] הדמוקרטית הפועלת נגד עמדת המפלגה הרפובליקנית בנוגע למלחמה, אך כאשר התפטרה מהמפלגה הדמוקרטית והגדירה את המלחמה בעיראק לא כשאלה של 'ימין ושמאל פוליטי' אלא כשאלה של 'נכון ולא נכון', או-אז החלה בעייתה האמיתית. זאת מפני שבמשטר דמוקרטי מותר לך להביע התנגדות, אך אסור לך לחשוף את הטבע המהותי של המשטר ואת מה שהוא מייצג בפועל.

הדרך שסללה סינדי שיהאן חשובה מאוד, שכן היא נועדה להביא צדק, כבוד לנפש האנושית והכרה בכך שמה שקרה לעיראקים הוא פשע נגד האנושות. [למהלך של שיהאן] עשויות להיות השלכות של ממש לא רק על המדיניות של ארצות הברית בעיראק, אלא על מדיניותה במזרח התיכון וייתכן שאף בעולם [כולו].

לדבריה [של שיהאן], היא ניסתה להביא לשינוי הנורמות [על פי הן פועל] המשטר האמריקאי, ודבר זה אסור בתכלית, שכן שינוי הנורמות פירושו שינוי בעמדה [האמריקאית] כלפי פלסטין, לבנון, סודאן וסומאליה. משמעותו [של שינוי הנורמות] עשוי להיות מדיניות שונה מאוד מהמדיניות הנוכחית, ושתי המפלגות האמריקאיות אינן יכולות לעשות זאת, אלא אם כן יחליטו כי הן מעוניינות במדיניות חוץ אחרת לחלוטין מזו הננקטת על ידי ארצות הברית כיום - מדיניות בה שתי המפלגות נבדלות בטון ובדרגה אך לא בטבע המהותי שלהן...

איני יודעת אם סינדי שיהאן תחזור בה מהחלטתה, אך אני מקווה שהיא אמנם תעשה זאת, שהרי המערכה חשובה וגורלית. אין זו מערכה של העם האמריקאי נגד הממשל, אלא מערכה של האמת נגד השקר ושל המאמינים בצדק ובכבוד אנושי נגד אלה שאינם רואים בעולם דבר פרט לנפט, עושר והגמוניה...

סינדי שיהאן עשתה מעשה אצילי ביותר, והיא רשאית לנוח אם זהו רצונה. לנו, לעומת זאת, אסור לאפשר למאבקה לרדת לטמיון. היא נגעה בנקודה רגישה ביותר וחשובה ביותר עבורה ועבורנו, ועל כל אנשי הכבוד בעולם לשלב כוחות ולהשלים את המהלך, שכן האלטרנטיבה  לכך אינה אנושית, אינה מוסרית ואינה צופנת עתיד עבור העמים שואפי החירות, העצמאות והכבוד". [1]

בעל טור סורי: המפלגה הדמוקרטית הפכה למשל ושנינה

שארל כאמלה, בעל טור קבוע ביומון הסורי הממסדי "תשרין", התייחס אף הוא למכתב הפרישה של סינדי שיהאן:

"מה גרם לאזרחית האמריקאית המפורסמת, סינדי שיהאן, העומדת בראש תנועת המתנגדים למלחמה בעיראק, לומר 'שלום לך אמריקה - את כבר לא המדינה שאני אוהבת' [Good-bye America ... you are not the country that I love]?... קרוב לוודאי שהמניע הראשי לפרידתה של שיהאן מארצות הברית בעיתוי זה אינו המשך [הליכתו] של בוש בדרכו השגויה - שהרי זהו המשך הכסילות המוכרת - אלא הבגידה של המפלגה הדמוקרטית בבוחריה שהביאו אותה לרוב בקונגרס, לאחר מערכת בחירות בה התחייבה לנסיגה מיידית מעיראק.

נכון להיום המפלגה חזרה בה אפילו מן הדרישה לקבוע לוח זמנים מוגדר לנסיגה [מעיראק], תוך קשירת אישור תקציב מימון המלחמה עם הנסיגה. שיהאן המחויבת למפלגה [הדמוקרטית] רואה [בהחלטה זו] בגידה לא רק בערכי המוסר של ארצות הברית, אלא ביסוד המשטר הדמוקרטי בו [ארצות הברית] מתפארת... זוהי מהלומה של ממש עבור שיהאן וחבריה,  אשר תלו [תקוות] רבות בניצוץ המוסרי בו נופפו תועמלני המפלגה הדמוקרטית, אך נוכחו לדעת כי שני הצדדים של אותו מטבע [קרי, המפלגה הרפובליקנית והמפלגה הדמוקרטית] הפכו למשל ושנינה בעיני העולם".[2]

בעל טור סורי: על  העיראקים להגדיל מניין האבידות בשורות הכיבוש

מחמד ח'יר אל-ג'מאלי, בעל טור קבוע ביומון הסורי הממסדי "אל-ת'ורה", טען כי הפולמוס בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית בנושא עיראק הפך בהדרגה לתעמולת בחירות, וקרא לעיראקים להניעו מחדש על ידי העלאת מניין האבידות בשורות הצבא האמריקאי: 

"[משך] יותר משלוש שנים, מתנהל הפולמוס [הפנים האמריקאי] במעגל קסמים מבלי להוביל לשינוי במדיניות הממשל השולט ומבלי להביא לסיום הסתבכותו והסתבכותה של ארצות הברית בעיראק. המסקנה המתבקשת מכך היא שהפולמוס עצמו הפך בהדרגה מפולמוס שנועד לתקן את שגיאות הממשל האמריקאי הנוכחי ולעצב מחדש את קשריה של ארצות הברית עם מדינות העולם והמזרח התיכון - הרחק מהיגיון הכוח ומדיניות האיומים - לפולמוס בחירות המהווה מעין מערכה מקדימה לבחירות לנשיאות הצפויות בעוד למעלה משנתיים. הפיכתו של הפולמוס לרכיב [בתוך מערכת] הבחירות חסמה את האופקים בפני [מציאת פיתרון] למצב בעיראק ולמשבר בו נתונה ארצות הברית בעיראק.

על מנת שהפולמוס יפתח אופקים חיוביים אשר יאיצו את סיום הכיבוש האמריקאי של המדינה ויסייעו בחילוץ ארצות הברית מהמשבר בו היא נתונה ומהשלכותיו, אין בפני העיראקים [ברירה] אלא להמשיך בהתנגדותם ולהעלות את מניין האבידות בשורות הכיבוש. כמו כן, אין בפני האמריקאים [דרך] אלא לחשוף את מדיניות השקר בה נוקט ממשלם ובהסתמך עליה תכנן את המלחמה הכושלת בעיראק, ולפעול למען הדחתו של הנשיא בוש לפני שישלים את כהונתו. זאת על רקע הנזקים שמדיניותו הסבה לאינטרסים של ארצות הברית, לכלכלתה, למעמדה, למוניטין שלה ולאמינותה".[3]