המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכיר לבנוני: על הלבנונים "להתגרש" מחזבאללה; אל לנו לחיות אתו באותה מולדת
15/11/2022


בכיר לבנוני: על הלבנונים "להתגרש" מחזבאללה; אל לנו לחיות אתו באותה מולדת


שארל ג'בור, ראש מנגנון ההסברה במפלגת הכוחות הלבנונים של סמיר ג'עג'ע, הידועה בהתנגדותה לחזבאללה, פרסם ב-25.10.22, מאמר ביומון הלבנוני אל-ג'ומהוריה המזוהה עם המפלגה, בו קרא ללבנונים "להתגרש" מחזבאללה, קרי להתנתק ממנו ולחלק את לבנון, בהסבירו כי המציאות הוכיחה שחזבאללה אינו מאמין בדו קיום, ומנסה לכפות על כל הלבנונים אידאולוגיה ומנטליות שמהותן מוות. לדבריו, כשם שגירושים בין בני זוג הם לעתים אופציה הכרחית ובלתי נמנעת כאשר חייהם יחד הופכים לבלתי נסבלים, כך גם ברמת המדינה - כאשר המציאות מוכיחה שקבוצות מסוימות אינן יכולות לחיות יחדיו ואין ביניהן הסכמות בסיסיות, אזי עליהן להיפרד. הוא יצא נגד התרבות הלבנונית שקידשה את המונח "דו קיום", וטען כי תהיה זו טעות ואף "חטא" להמשיך לחיות יחד באותה מדינה.

 

ג'בור העריך כי חזבאללה יסרב ל"התגרש" ואף ינסה לסכל זאת בכוח, בשל רצונו להשתלט על כל לבנון. לפיכך, קרא למחנה הלבנוני המתנגד לחזבאללה לגבש דרך התמודדות חדשה עם הארגון ולהציבו בפני שתי אפשרויות: גירושים או החזרת נשקו וחזרה אל מקורות הסמכות הלבנונים המוסכמים: הסכם טאיף, הליגה הערבית וההחלטות האו"ם.

 

פעילי חזבאללה[1]


 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של ג'בור:

 

"כל הדתות המונותיאיסטיות הכירו לחלוטין בגירושים. אמנם חלקן מקל בהם ואחר מקשה, כדי למנוע היפרדות של בני זוג בכל עיקול דרך ובכל מחלוקת, אך כולן מקדמות בברכה את הגירושין כשסיבותיו הכרחיות. איש אינו יכול לחייב את שותפו [לחיים] לחיות עמו בכפייה, שכן לשותפות לחיים יש שורשים משלה ודרישות משלה ואם החיים [יחדיו] נעשים גיהינום ובלתי נסבלים עוד, הרי שגירושין הם פתרון, אופציה ודרישה דחופה והכרחית ביותר. שהרי המטרה אינה נישואים לשם נישואים, אלא נישואים למען חיי אושר משותפים. אין זה נכון [לומר] שנישואים הם גזרת גורל. כל אדם מסוגל וצריך לקבוע את גורלו בהתחשב בכך שהחיים קצרים והוא נולד כדי לחיות וליהנות בחייו ולא כדי לדכא את עצמו מכל סיבה שהיא. 

 

מה שנכון לגבי הפרט בחיי הנישואים שלו, נכון גם לגבי עמים, שמשימתם היא לארגן את חייהם במסגרת מדינות, חוקות וחוקים השומרים על זכויותיהם, מקנים להם יציבות ומבטיחים להם שגשוג. אין זה נכון בשום אופן שעמים נוצרו כדי להילחם זה בזה [רק] משום שיש [קבוצות] שהחליטו לאמץ אידיאולוגיות שמהותן היא מוות. עם זאת, הדבר אינו מבטל את זכותן [של קבוצות אלה] לאמץ אמונות התואמות את תפיסותיהן, אך אין להן זכות לכפות על אחרים את דרך החיים ואת המנטליות שלהן.

 

אחת הבעיות היסודיות, המהותיות והמִבניות בלבנון טמונה בקידוש דו הקיום [בין העדות השונות] שהועלה מדרגה אנושית לדרגה אלוהית. זו אינה [רק] טעות אלא חטא...

 

יש בלבנון קבוצה [קרי, חזבאללה]... שאינה מאמינה בדו קיום אך היא מתחזה לכזו, בהמתנה לנסיבות שיאפשרו לה לחסל את [דו] הקיום הזה לטובת התוכנית העדתית או הדתית שלהם. תוכנית זו מתחילה מהצעה [לאמץ] דמוקרטיה של [שלטון] הרוב ולא מסתיימת [אפילו] בקריאה לאופציה של אסלאמיזציה [של לבנון] בשיטת שלטון חכם ההלכה [הנהוגה באיראן]... מי אמר שדו הקיום הזה הוא גזרת הגורל של הלבנונים... ושגורלם אם יתפלגו אלו מאלו יהיה מוות בהכרח?

השאיפה הבסיסית העיקרית של כל אזרח היא לחיות בביטחון, ביציבות, בשגשוג ובחֵירות ולא לחיות ביחד. אם הקבוצות והאנשים המרכיבים מדינה וחיים בשטח גיאוגרפי אחד מסכימים לחיות יחדיו תחת חסות מדינה משותפת, חזון, ערכים ויעדים משותפים, אז ייתכן שאפשר לגרום להצלחת הניסיון הזה ולדבוק בו. אולם, אם הקבוצות התרבותיות [השונות] אינן הרמוניות ואינן מסכימות על  הנחות יסוד ומוסכמות בסיסיות, אז חובה עליהן לפנות מיד אל גירושים, פירוד וחלוקה. לא ברורה התעקשותן של קבוצות - שכל אחת מהן רוצה לכפות את סדר העדיפויות, את האג'נדה שלה ואת תרבותה על האחרת - לחיות יחדיו.

 

תפיסת הגירושים בכמה מהחברות השונות שלנו הייתה עד לא מכבר בושה, וכיום היא כבר לא כזאת כמובן, מתוך מחשבה שגירושים הם אופציה שהפרט נוקט כשהדבר תואם את היעד הנשגב ביותר שלו בחיים, שהוא חופש, שלווה, רוגע ויציבות. אסור שגירושים בין [קבוצות] הלבנונים ימשיכו להיתפס כבושה, בייחוד מאחר שהראשונה להפיק תועלת מהחיים יחדיו היא הקבוצה אשר מעוניינת לשנות את זהותה של המדינה [קרי, חזבאללה] ומתנגדת להגיע להסכם עם יתר הלבנונים לגבי התחומים המשותפים המחברים ביניהם שתמציתם היא: מדינה, שותפות, שוויון וחירות.

 

לפיכך, או שחזבאללה יתחייב לחוקה וימסור את נשקו למדינה או ש[יהיו] גירושים, משום שמי שמפיק תועלת מהמשך המצב הקיים הוא חזבאללה, אשר מממש את תוכניתו ב[אמצעות צבירת] נקודות, תוך הסתמכות על הזמן, שכן מי יכול למשל להפקיע ממנו את נשקו? אף אחד! והאם יש מישהו שמוכן להמר על כך שהוא [קרי, חזבאללה] יהפוך להיות [ארגון] לבנוני [ולא איראני]? זהו הימור דמיוני שנוסה בשנת 2005 ועד היום אנו חווים את ההשלכות השליליות של הניסיון הזה שגרם ללבנונים להחמיץ הזדמנות היסטורית ליישום הסכם טאיף. האם יש מי שחושב שחזבאללה ימסור את נשקו מרצון...? גם זו אשליה גדולה. לא נותר אלא לסמוך על ההתפתחויות החיצוניות, אך מי אמר שההתפתחויות הללו עשויות להתרחש בעתיד הקרוב או אפילו הרחוק?

 

יש להבחין כמובן בין חובת הגירושים עם חזבאללה והכרחיותם לבין היכולת לממש את היעד הזה. זאת, משום שחזבאללה לא יאפשר גירושים, מתוך מחשבה שצעד כזה יפקיע ממנו שטח גיאוגרפי שאותו הוא רואה כשלו ושהוא פועל לשנות את זהותו עם הזמן, במסגרת תוכניתו העדתית [קרי, השיעית]. כמו כן, אחת ממטרותיו היא להשתלט על כל לבנון ולהמשיך לאחוז ב[קבלת] ההחלטות במדינה... ואכן, אחד מבכירי חזבאללה אמר במפורש כי הוא [קרי, הארגון] יפתח במלחמת עולם שלישית כדי למנוע פיצול [של לבנון], אולם מי שמתנגד לפיצול אמור להסכים לתנאי החֶברות הפלורליסטיות, לא כל שכן כשהתוכנית הזו [קרי, שלטון חכם ההלכה] אינה קבילה [אפילו] במדינה שמייצאת אותה, קרי איראן. כיצד זה הגיוני אפוא לייצא משהו שהעם האיראני פועל [כיום] למען סיכולו מה גם שהתוכנית הזו מנוגדת בצורתה ובמהותה לאופי של החברה הלבנונית?

 

הגעה לכדי גירושים מחייבת תחילה לשבור את 'הטאבו' לפיו דו הקיום הוא דבר מקודש שיש לשמרו, ולהתחיל להפיץ את דבר הגירושים בפומבי. ההתמודדות המקובלת עם חזבאללה מיצתה את עצמה, היא נמשכת מאז 2005 ואינה מובילה לתוצאה... הגעה לכדי גירושים דורשת גם צמיחת מאזן כוחות פוליטי שיידחף לכיוון זה, משום שלא די בקריאה לגירושים ובהכרזה ברבים עליהם אל מול שותף המתעקש לכפות אחדות, בתנאים שלו ובכוח...

 

הפגם הגדול בהתמודדות[שלנו] עם חזבאללה אינו קשור רק לכך שהוא מזוין והקבוצה האחרת בלתי מזויינת, אלא גם בכך שהקבוצה היריבה [לחזבאללה] מאמצת דעה מקובלת. שכן, רק אם הקבוצה היריבה תאמץ עמדה לא מקובלת ניתן יהיה לממש את סיום המשבר, באמצעות הצבת חזבאללה בפני שתי אפשרויות: גירושים או חזרה אל מקורות הסמכות הלבנונים המוסכמים: הסכם טאיף, הליגה הערבית והחלטות האו"ם.

 

ייתכן שהדבר שכל הלבנונים רוצים יותר מכל הוא הישארות לבנון אחת ומאוחדת, אך התעקשות חזבאללה על נשקו, על תפקידו, על תוכניתו העדתית [קרי, השיעית] ועל כך שזירת ההחלטות לגבי לבנון תמשיך להיות בטהראן, מחייבת [אותנו] לעבור ל[שיטת] התמודדות חדשה, לאחר שהמציאות הוכיחה שההתמודדות הנוכחית לא השיגה את התוצאות המיוחלות...

 

העם הלבנוני אינו חסר יכולת. בכוחו לקבוע את גורלו. גירושים אינם חטא דתי וכמובן שאינם חטא לאומי, אלא הם אופציה הכרחית ומתחייבת כאשר המציאות מוכיחה שלא ניתן לחיות יחדיו תחת קורת גג אחת, זוגית או לאומית. החטא האמיתי הוא הסכמה לחיות במולדת שחזבאללה הפכה לזירה [פרטית] שבה הוא משעה את החוקה, מסלק את הצדק, פוגע בעקרון השוויון, חוטף את קבלת ההחלטות של המדינה ומוריד את ערך [חיי] האדם מערך מוחלט ביקום הזה לכלי של מוות [ותו לא]."[2]

 

 

 



[1] אל-ג'ומהוריה (לבנון), 25.10.2022

[2] אל-ג'ומהוריה (לבנון), 25.10.2022