המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכיר בחזבאללה: במלחמה הבאה הישראלים יוציאו גופות מתחת להריסות. חייהם יהפכו לגיהינום
28/8/2022


בכיר בחזבאללה: במלחמה הבאה עם ישראל נהפוך את חיי הישראלים לגיהינום; הם יוציאו גופות מתחת להריסות

 

אבראהים אל-אמין, העורך הראשי של היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה, פרסם ב-26.8.22 כתבה בה הביא מדבריו של מפקד ג'יהאדי בכיר מחזבאללה, אשר לדבריו, משתייך לדור המייסדים של הארגון, ליווה את כל מנהיגו מאז ייסודו, שהיה ועודנו שותף מרכזי בהערכת המצב ובהיערכות למלחמה הבאה. המפקד הבכיר שיגר איומים רבים באשר לגורלה של ישראל במלחמה הבאה עם חזבאללה, וקבע כי המלחמה הבאה תהיה הרסנית עבורה, וכי חזבאללה יחריב את התשתיות שלה, יהפוך את חיי הישראלים "לגיהינום אמיתי שלא יוכלו לחיות בו" עד כי "הם יאלצו להוציא גופות מתחת להריסות". לדבריו, במלחמה זו הצבא הישראלי לא יוכל להגן על המרחב הימי שלו, על הגבול היבשתי, על המתקנים החיוניים לו ועל העורף, ולראשונה בהיסטוריה תהיה זו מלחמה שבה ישראל תמצא עצמה מתגוננת.

 

לדברי הבכיר בארגון, ישראל מודעת לכך שחזבאללה מקדים אותה בתחומים רבים - צבאיים ומודיעיניים – וכי ביכולתו לדעת "מה היא עושה כעת, מה עשתה בעבר ומה תעשה בעתיד", ולכן היא מנסה ככל יכולתה להימנע ממלחמה שכזו. הוא "יעץ" לישראל לצאת מנקודת הנחה שכל הנשק של איראן, כולל כל הכטב"מים שלה, נמצאים ברשות חזבאללה, ואף הגדיל לטעון כי לארגון יכולות נוספות שאין לאיראן. עוד הזהיר כי במידה ותפרוץ מלחמה רחבה, הפלגים הפלסטיניים והעם הפלסטיני כולל זה שבשטחי 1948 ישתתפו בה, וציין כי  חזבאללה נערך גם לאפשרות שישראל תקבל סיוע ממדינות אחרות ובראשן ארה"ב. הוא אף איים בהנחתת "מכה קשה" על ישראל, על  כל טעות שתבצע, כולל בנושא רישום הגבול הימי.

 

יצוין כי לכתבה צורפה תמונה הממחישה כי כל ישראל נמצאת בטווח הטילים של חזבאללה. על המפה הוצגו שמות של מטרות ישראליות בים וביבשה וכן רשימת הטילים שבידי חזבאללה עם טווחיהם. כמו כן צורפו תמונות של הכטב"מים האיראנים השונים.

 


 

להלן תרגום קטעים מדבריו של המפקד בחזבאללה כפי שהובאו בכתבה:

 

"במהלך 16 השנים [האחרונות], ההתנגדות [קרי, חזבאללה] הגיעה לשלב חדש ושונה מהותית משנת 2006 [אז התקיים העימות האחרון בין ישראל לחזבאללה]. השתתפות קבוצה גדולה מהסגל שלה ומחייליה בעימותים עם התכפירים בסוריה ועיראק, סיפקה להם ניסיון רב... במהלך לחימה זו הם התוודעו לטכנולוגיה ולסוגי נשק חדשים. כמו כן [ההתנגדות] השיגה כמויות גדולות של נשק איכותי שהוכנס לתוכניות [הפעולה] שלה. הגורם המרכזי הנוסף שהושג הוא... רמה חדשה של פעילות ביטחונית ומודיעינית, באיכות שדומה לזו של מדינה גדולה. זאת, עד כי הגענו לשלב שההתנגדות יודעת על האויב הרבה יותר ממה שהוא יודע עליה. זהו ציון דרך שתהיה לו השפעה בכל מלחמה עתידית עם ישראל. אולי עוד יגיע היום שבו אנחנו נגיד להם לפני הכל מה נמצא באולם מרפסת גולדה בתוך דימונה.[1]

 

מאז הסכם הפסקת האש מה-14.8.06 ועד היום ההתנגדות נמצאת במרוץ קבוע עם האויב. המשימה החדשה שהוטלה עלינו אחרי המלחמה התמקדה בבניית יכולת איכותית שתוכל להשמיד את הצבא הישראלי, ולא רק למנוע ממנו להשיג את מטרותיו. מאז סוף מלחמת יולי [2006] ועד היום, ידוע לנו בוודאות שלפי כל ההערכות שביצע האויב, אנחנו מקדימים אותו בתחומים שהוא לא העלה בדעתו שהגענו בהם לשלבים מתקדמים. מאז פורסם דו"ח וינוגרד[2] לגבי המלחמה [ב-2006], עבור בכל התמרונים הגדולים [שביצע הצבא הישראלי] וכלה בתמרון האחרון [שכונה] מרכבות האש – האויב הגיע תמיד למסקנה שאנחנו מקדימים אותו, למרות מאמציו הבלתי פוסקים לסגור את הפערים.

כך למשל, מדי פעם האויב מתנהג כאילו הוא מודע לרמת החימוש המתקדמת שיש לנו, אך מאוחר יותר הוא מגלה שהרמה שלנו גבוהה יותר. אנחנו יודעים שיש דברים שהאויב גילה בזכות מאמצי המודיעין, אך יש דברים אחרים שאנחנו חשפנו אותם ביוזמתנו וזה קורה בכל מיני דרכים...

 

לאחרונה, האויב גילה כי הנשק המדויק שיש בידי ההתנגדות [קרי, חזבאללה] לא הגיע אלינו באותה נקודת זמן שבה נודע לו על כך. אלא, התברר לו בוודאות שהנשק הזה היה ברשותנו עוד קודם לכן. ראוי לו לאויב לחוש פחד רק על בסיס מה שידוע לו [לגבי רמת החימוש שלנו], ועל אחת כמה וכמה באשר למה שלא ידוע לו. בשעה שהאויב איים [בעבר] כי הוא יפעל ולא ישתוק לכשיהיו בידי חזבאללה 20 טילים מדויקים, כבר היו ברשותנו מאות [טילים מדויקים]. בהמשך, לכשנודע לו על כך הוא שתק, קיפל את זנבו והסתתר. כאשר האויב גילה שיש ברשותנו מאות טילים מדויקים ווידא זאת, ראוי היה שהוא יחשוב שכבר יש בידינו למעלה מאלפי [טילים כאלה]. כאשר הוא חשף את תכנית הפעולה שלו למניעת הגעת הנשק [לחזבאללה], הסייד [חסן נצראללה, מזכ"ל חזבאללה] אמר לו בכנות כי העניין גמור והנשק כבר הגיע. כך קרה גם כאשר [האויב] דיבר על תכנית שתמנע מההתנגדות לפתח את יכולותיה, והסייד [נצראללה] ואמר לו שוב כי אנו [כבר] מייצרים את הנשק שלנו [בעצמנו] ומוכנים [אף] למכור נשק איכותי ובכלל זאת טילים וכטב"מים, וכי זו הוכחה ליכולת הייצור שלנו.

 

ראוי לו לאויב להניח שבידי התנגדות יש את כל [הנשק] שיש לאיראן, למשל בתחום הכטב"מים. אך, האמת היא שבידי ההתנגדות בלבנון יש יכולות שמתאימות לצרכיה, ואלו יכולות שאין אפילו לרפובליקה האסלאמית [קרי, איראן]. המערכה עם האויב לא חדלה למרות כל הנסיבות, והיא גם לא תחדל לעולם. האויב מבין את האמת הזו והוא מתאמץ להימנע ממלחמה, כי אם נגיע למלחמה ננהלה בכוח, והיא תהיה הרסנית עבורו במלוא מובן המילה. הוא לא יוכל לעמוד מול חזבאללה בכל שדות הקרב. אם הוא מאיים עלינו בהרס כהרגלו, אנו מדגישים כי ההרס של הישות [שלו] יהיה גדול ממה שהוא מדמיין. על האויב  לדעת שמלחמה עם חזבאללה, משמעותה הפעם היא הרס התשתית של הישות הישראלית, באופן שיהפוך את חיי המתנחלים [קרי, הישראלים] לגיהינום אמיתי שהם לא יוכלו לחיות בו תחת האש וההרס. ידוע לנו בוודאות כי האויב יוציא גופות מתחת להריסות במהלך המלחמה, דבר שהוא ובני עמו לא חוו בעבר.

 

הצבא הישראלי לא יכול להגן על הים שלו, והוא לא יכול להגן על המתקנים החיוניים וגם לא על הגבול היבשתי. הוא לא יכול להגן על העורף מפני הפגזות. הוא גם לא יכול להגן על עצמו. המסקנה היא שהאויב איבד את יכולת ההגנה שלו למרות ששמו הוא 'צבא ההגנה'. משמעות הדבר היא שהוא איבד את ההצדקה לקיומו. כאשר הוא מאבד את יכולת ההגנה שלו, הוא מאבד גם את המוטיבציה לתקוף, כלומר הוא הפך לצבא חסר ערך ואפשר לקרוא עליו תיגר. לכן, אנו אומרים שבמלחמה, אשר תתרחש בוודאות, הצבא הישראלי ילמד בוודאות שהוא אינו מסוגל להגן על הספינות שצריכות להיכנס לנמלי פלסטין [קרי ישראל], לא כל שכן על ספינות הקרב. הוא ילמד שברגע שבו תפרוץ המלחמה, אנחנו לא ננהל מלחמת הגנה. בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה, ישראל תיאלץ להגן על עצמה בשטחי 1948. אנחנו יודעים שהאויב מתכנן לפנות את השטחים הסמוכים לגבול בעומק של חמישה ק"מ וזה כשלעצמו נחשב בעינינו נסיגה מוקדמת, לא כל שכן  שהאויב יודע היטב כי כל המוצבים והעמדות שלו יהיו בטווח אש ההתנגדות.

 

מי שהכי פחות רוצה במלחמה הוא הצבא הישראלי עצמו משום שהדרג הצבאי יודע שישראל [עד היום] שאבה את כוחה ממצב הפילוג השורר בסביבתה ומיכולתה להפריד בין החזיתות [ולפעול מול] כל אחת לחוד. אך היום התמונה הפוכה. ההנהגה הישראלית, והצבא במיוחד, יודעים שישראל היא ישות מלאכותית שהתגבשה ברגע של חולשה ובגידה [בעולם הערבי] ונכפתה על העם הפלסטיני אשר נותר לבדו. הישות הזו ניסתה להחזיק מעמד, להמשיך להתקיים ולהתרחב תחת אשליית הצבא הבלתי מנוצח ובעזרת הגנה חיצונית מגוונת. היום התמונה הפוכה לחלוטין. היום ישראל מתמודדת עם התנגדות שכפתה עליה את רצונותיה. היום [כמה] תנועות התנגדות ו[כמה] עמים התאחדו כדי להילחם בישראל יחד עם העם הפלסטיני. היום ישראל פוחדת מההתנגדות ויש בה סכסוכים פנימיים שלא היו כדוגמתם בעבר. זאת, בשעה שמולה ניצבת התנגדות בעלת נחישות ורצון עז להילחם. ישראל פועלת לפי תכנית הגנה עצמית והיא חשופה מול ההתנגדות שמתכוננת לתקוף אותה...

 

כבוד השהיד הסיד עבאס אל-מוסאווי [מזכ"ל חזבאללה לשעבר שישראל חיסלה ב-1992] אמר שישראל נפלה. רבים מהידידים, וגם האויבים, לא הבינו את משמעות דבריו עד שישראל נסוגה [מדרום לבנון בשנת 2000]... היום אנו אומרים בפה מלא כי ישראל התפרקה והיא בדרך לקריסה.  רק הזמן והמלחמה מפרידים בינינו לכך, ודבר לא יעצור את קריסתה. כמו כן כל מי שקשר עצמו לישראל יקרוס יחד איתה, שכן כל מאזני הכוח התהפכו.

 

זו תהיה התוצאה של כל מלחמה נגדנו, ועל אחת כמה וכמה אם לא נהיה לבדנו. אם תפרוץ מלחמה רחבה, פלגי ההתנגדות הפלסטינית ישתתפו במערכה ואיתם העם הפלסטיני, וכך גם בשטחי 1948. זה ימיט אסון על האויב שימצא עצמו בפני שתי אפשרויות: לשאת את המחיר הכבד והעקוב מדם [של מלחמה כזו] ולאחר מכן להיאלץ להפסיקה כשהוא מובס, וזה דבר בלתי סביר מבחינתו; או להפסיק את המלחמה תחת אש ההתנגדות מההתחלה...

 

במסגרת ההשערות הצבאיות, מדברים על אפשרות שישראל תקבל סיוע מיוחד מארה"ב וממדינות אחרות, וכי כפי שכוחות ההתנגדות נערכים להיות בחזית אחת, גם ישראל לא תישאר לבדה במערכה. ההתנגדות מוכנה לכל אפשרות ובכלל זאת להתמודדות עם מי שיסייע לישראל. מי שמעורה בענייני המלחמה עם האויב, יודע כי בעשרת הימים האחרונים של מלחמת יולי 2006 האויב קיבל מארה"ב לא רק תחמושת נוספת אלא גם מומחים. המצב הגיע לכדי כך שישראל נעזרה בטייסים אמריקאים שסייעו לחיל האוויר הישראלי ולטייסיו שהיו מותשים מהמלחמה בה הם כשלו, דבר שהם הסתירו מהציבור [הישראלי], אך לא מאתנו. היום המצב שונה. אנחנו סבורים שהאמריקאים לא יעזו להילחם בצורה ישירה לצד האויב, שהרי הם זוכרים היטב מה שקרה לכוחותיהם ב-1983 ו-1984[3].

 

ההיגיון של ההתנגדות פועל לפי כללים קבועים ומנהיגיה מתנהלים לפי עקרונות שייתכן שאינם מובנים לאויב, או לאחרים שלא מכירים אותנו. כולם צריכים לדעת אודותינו דברים שמשקפים את האמת לגבינו, לא רק בנוגע ליכולות [שלנו], אלא גם בנוגע לאידיאולוגיה שלנו ולרעיון שאנו כפופים לשלטון אללה מאז הנביא מוחמד. זהו רעיון מהותי בדרך החשיבה ובהתנהגות שלנו שהפכה אותנו למיומנים ביישום הסיסמה 'לעולם לא ניכנע'...

 

אנחנו עוקבים אחרי הישות [של האויב]- על כל מה שיש בה - ומכירים אותה. הישראלים חושבים שהם יודעים הכל עלינו ושהם גוברים עלינו מבחינה מודיעינית. מה רבות הפעמים שבהן הותרנו את האויב שבוי בידי המידע והמחשבות שלו. אך, בכל פעם שיש הישג, האויב מגלה כי הוא אינו יודע עלינו דבר ועל מה שיש ברשותנו. דוגמה פשוטה, בין השנים 2000 [אז נסוגה ישראל מדרום לבנון] ל-2006 חלפו שש שנים שהבשילו לכדי מה שקרה במלחמת יולי, וידוע לו [לאויב] מה קרה [במלחמה]. אז על אחת כמה וכמה [תארו לעצמכם מה יקרה] לאחר שחלפו 16 שנים מאז מלחמת יולי. על [האויב] לדעת שהתוצאה [של מלחמה איתנו] תהיה אחרת לגמרי. האויב יודע כי יש לנו יכולות מודיעיניות שמאפשרות לנו לדעת מה הוא עושה כעת, מה הוא עשה בעבר ומה הוא יעשה בעתיד. אנחנו מבינים היטב איך עובדת החשיבה הישראלית.

 

האויב יודע כי אנו ננצל כל הזדמנות ושאם הוא יבצע טעות כלשהי, ננחית עליו מכה קשה שתמנע ממנו לחשוב [אפילו] לתקוף את לבנון. הנושא של רישום הגבול הימי עלול להיות אחת ההזדמנויות האלה. אם האויב יחשוב להגיב, נגיב לו בצורה ישירה וזו תהיה בעיה עבורו. הם זוכרים שכאשר הדיפלומט האמריקאי דיויד סאטרפילד [ששימש כעוזר שה"ח האמריקאי] בא ואיים כי עמדה שלנו בבוקאע תופצץ, קיבלנו הוראה מסייד חסן [נצראללה] להכין את הטילים שלנו וברגע שנשמע - רק נשמע - על תקיפה ישראלית, עלינו לפגוע לאלתר במטרות שהוגדרו מראש, מבלי לבקש רשות מההנהגה. לו היתה מתרחשת ההתקפה הזו, היו לאויב עשרות הרוגים. לישראל נודע על כך בדיעבד. גם בפעולת הכטב"מים האחרונה, נקטנו בכוונה צעדים שגרמו לאויב לגלות אותם. שהרי, אנחנו מסוגלים להיכנס [למרחב האווירי מעל שדה כריש] ולצאת בשקט, מבלי להתגלות, כפי שעשינו [בעבר] פעמים רבות.

 

דיברנו היום על העבר, על הניסיון של האויב איתנו ועל ענייני השעה. מה שהאויב מצפה לו, זה לא מה שיקרה בפועל..."[4]

 

 

 

 

 



[1] "מרפסת גולדה" היא כינוי למרפסת שהוקמה לאורחים רמי מעלה במפלס תת קרקעי בכור הגרעיני בדימונה.

[2] ועדת וינוגרד חקרה את ההתנהלות במלחמת לבנון השנייה ב-2006. פרסמה מסקנותיה בינואר 2008.

 [3]ב-18 באפריל 1983 התפוצצה משאית עמוסה בחומר נפץ ליד שגרירות ארה"ב בביירות. 63 בני אדם נהרגו ו-120 נפצעו, מרביתם אנשי סגל אמריקאים.

ב-23 באוקטובר 1983 ביצע חזבאללה פיגוע קשה נגד בסיס הכוח הרב לאומי בביירות על ידי שתי משאיות תופת נהוגות בידי מחבלים שפרצו למתחמי המגורים של חיל הנחתים האמריקאי ולמתחם המגורים של החיילים הצרפתים וגרמו למותם של  305 אנשים, מתוכם 241 אמריקאים, 58 צרפתים ו-6 לבנונים. הפיגוע הוביל לעזיבת הכוח ברב לאומי את לבנון במרץ 1984.

בספטמבר 1984 ביצע חזבאללה פיגוע התאבדות מחוץ לשגרירות ארה"ב בבירות שגרם להרג של 23 אנשים.

[4] אל-אח'באר (לבנון), 26.8.2022