המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
חשש בסעודיה והאמירויות: הסכם הגרעין שמתגבש עם איראן אינו מרסן את סכנותיה לאזור
25/8/2022


חשש בסעודיה והאמירויות: הסכם הגרעין שמגבש המערב עם איראן מתעלם מסכנתה לאזור ומתמיכתה בטרור; איראן המרוויחה במו"מ עקב העמדה התבוסתנית של ארה"ב


על רקע הדיווחים בתקשורת העולמית על התקרבות איראן והמעצמות בראשות ארה"ב להבנות ולחתימה על חידוש הסכם הגרעין, התפרסמו בעיתונות הסעודית והאמירתית מאמרים רבים שהביעו חשש מההסכם. הללו הזהירו כי ההסכם המחודש - בדומה לקודמו משנת 2015 – מתעלם מדרישתן של מדינות המפרץ לרסן את התנהלותה האזורית הבעייתית של איראן, ואינו כולל הגבלות נחרצות בנוגע לתוכנית הטילים האיראנית ולמיליציות הטרור שהיא מפעילה במדינות ערב. המאמרים הזהירו כי הקלת ראש בעניין זה תגביר את המתיחות והאלימות באזור ובעולם כולו.

 

המאמרים גם האשימו את ממשל ביידן בניהול המו"מ בחיפזון, בשל הרצון להגיע להסכם לפני בחירות האמצע לקונגרס האמריקאי בנובמבר 2022, על מנת להציג הישג כלשהו לבוחר האמריקאי. בין היתר נטען כי ממשל ביידן ניהל את המו"מ עם איראן מתוך עמדת חולשה ובהססנות מוגזמת, וכי איראן זכתה לתמיכה סינית ורוסית חזקה יותר במו"מ בווינה, מה שחיזק את עמדתה במו"מ וגרם לכך שהיא השיגה ויתורים רבים והפכה למרוויחה הגדולה.

 

החששות מהסכם הגרעין, כמו גם הביקורת על ארה"ב הנוהגת באיראן בעדינות יתרה ומתעלמת מסכנת הטרור שלה, מצאו ביטוי גם בקריקטורות שהתפרסמו בעיתונות זו.


בעוד איראן מתקדמת לייצור פצצת גרעין, האמריקאים מבקשים ממנה בנימוס וברכות: "היכנעי"[1]



דוח זה יציג קטעים מהמאמרים והקריקטורות הללו.


עיתונאי סעודי בכיר: התעלמות ההסכם עם איראן מפעילותה הצבאית במדינות ערב תגביר את האלימות באזור ובעולם

עבד אל-רחמן אל-ראשד, עיתונאי סעודי בכיר ובעל טור ביומון אל-שרק אל-אוסט, טען במאמר שפרסם ב-21.8 כי חתירתו של המערב לחתום על הסכם גרעין עם איראן תוך התעלמות מפעילותה הצבאית בתוך מדינות ערב, מדאיגה הרבה יותר מאשר הוויתורים שהסכם זה עלול לכלול לטובת איראן, בדמות ביטול הסנקציות, העברת כספים אליה ושחרור אסיריה. הוא הזהיר כי התעלמות זו עלולה להגביר את המתיחות והאלימות באזור וכי תהיינה לכך השלכות ברמה האזורית והעולמית. כך כתב: "על פי המידע שדלף, 'ההסכם הכולל' בין המעצמות לבין איראן דומה במידה רבה להסכם הקודם ואינו מעורר אופטימיות. יש בו סעיפים חשאיים ששני הצדדים מטילים עליהם איפול, ולא ירחק היום שבו יחשוף אותם פוליטיקאי זועם או עיתונאי חרוץ, כפי שקרה עם ההסכם הקודם שפרסום פרטיו החשאיים הדהים רבים בשנת 2015.

 

האמריקאים והאירופים מנהלים מו"מ בווינה זה כשנה וחצי ולמנהיג העליון של איראן, [עלי ח'אמנאי], נותרו רק כמה שבועות להכריע בעניין. שכן, הזמן חולף וצלם של דונלד טראמפ ושל הרפובליקנים מרחף מעל בחירות [האמצע] לקונגרס בנובמבר הקרוב [2022], ואם הדמוקרטים יפסידו את הרוב בקונגרס ובסנאט – וזו אפשרות סבירה - יהיה קשה ואולי בלתי אפשרי לחתום על ההסכם. נוכח דחיפות זו, הופסק המו"מ המרתוני וְוִינה הפכה לחדר לידה לניתוח קיסרי [בו ייוולד ההסכם]. לגבי הסוגיות הראשיות יש הסכמה פחות או יותר ונותרו הפרטים [הקטנים], שבהם נמצא השטן.

 

סביר להניח שייוולד יצור מעוות, יהיו אשר יהיו ההסכמות: בין אם איראן תוותר על [דרישתה] לבטל את הסנקציות מעל 'משמרות המהפכה', בין אם דרום קוריאה תמסור לאיראן את 7 מיליארד הדולרים [שלה שמוקפאים בבנקים בדרום קוריאה] לאיראן, ובין אם האירופים ישחררו את כל הפושעים המורשעים המקורבים למשטר [האיראני]. לדעתי, [כל] הוויתורים הללו בהסכם מבישים, אך אינם מסוכנים בהשוואה להקלת הראש בפעילויות הצבאיות של איראן מחוץ לאדמתה - בעיראק, בלבנון, בתימן, בעזה בסוריה ובאפגניסטן - שיוסיפו שמן למדורה. חתימה על ההסכם והסרת הסנקציות, לצד שתיקה נוכח פעילויותיה הצבאיות החיצוניות של איראן, תוביל להגברת המתיחות והאלימות באזור, שנזקן יגיע לארה"ב ואירופה ויחזיר את הסכסוך האזורי ואת הגושים הבינלאומיים וימריץ את הרחבת הפעילות הרוסית והסינית באזור..."[2]


המערב חותם על "הסכם הגרעין" עם איראן ומתעלם מהטרוריסטים שהיא שולחת[3]


 

באמצעות "הסכם הגרעין" הנשיא ביידן מנקה את איראן מאחריות ל"טרור" שלה[4]


 

יומון סעודי: על ההסכם עם איראן לענות לדרישות המפרץ ולעצור את חתרנותה באזור

ברוח דומה נכתב גם במאמר המערכת של היומון הסעודי עוכאט', מה-21.8.22 שהתפרסם תחת הכותרת: "ההסכם עם איראן צריך לענות על דרישות המפרץ": "לאחר ההדלפות על ויתורים איראניים במטרה לקדם את תהליך המו"מ להחייאתו מחדש של הסכם הגרעין [בין איראן למעצמות מ-2015], לחברי הפרלמנט האיראני השמרן יש חששות באשר לוודאות של הסרת כל הסנקציות שהוטלו על איראן. בשעה שכל העיניים נשואות לארה"ב כדי לדעת את עמדתה הסופית בעקבות התשובה האיראנית להצעת האיחוד האירופי... פורסמו הדלפות לפיהן ביום הראשון [לאישור ההסכם] יבוטלו שלושה צווים נשיאותיים שעליהם חתם נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, דבר שיוביל להסרת הסנקציות מעל 17 בנקים איראניים ו-150 מוסדות איראניים, ויופשרו 7 מיליארד דולר מכספי איראן המוקפאים [בבנקים בדרום קוריאה].

 

הגם שההסכם החדש יענה על דרישות המערב לשלול מאיראן יכולת גרעינית, הוא לא ישביע את רצונן של בעלי בריתו של המערב באזור המפרץ, כל עוד לא יכלול התניות והגבלות נחרצות הקשורות לפעילויות האיראניות לערעור יציבות האזור, לתוכנית הטילים של איראן ולריכוז מליציות הטרור שלה במדינות ערביות. למרות התחייבויותיו של הנשיא ג'ו ביידן בפני פסגת ג'דה בחודש שעבר [יולי 2022], שארה"ב לא תיטוש את בעלי בריתה במזה"ת, הרי שבעלי הברית הללו מעוניינים בהסכם שעונה על ציפייתם לאזור ריק מנשק השמדה המונית ולמשטר איראני שמכבד את הרצון הבינלאומי."[5]

 

העולם בוחן בקפידה את הסכם הגרעין עם איראן, אך מתעלם מ"התמיכה [שלה] במיליציות"[6]

 


פרשן אמירתי: ארה"ב הגזימה בהססנותה במו"מ ואיראן היא המרוויחה הגדולה מכך

סאלם אל-כתבי, חוקר ופרשן פוליטי אמירתי, הביע, במאמרו ב-21.8.22 באתר הסעודי אילאף, צער על כך שארה"ב ניהלה את המו"מ עם איראן מעמדה של חולשה והססנות יתר, עד כי נדמה היה שהיא מתחננת לאיראן לחזור להסכם הגרעין משנת 2015. הוא טען כי הדבר אפשר לאיראן לצאת המרוויחה הגדולה מההסכם המתגבש, שכן היא השיגה הישגים וויתורים רבים. כך כתב: "... אינני רואה הבדל גדול - המצדיק את המאמץ הכרוך במו"מ הנוכחי - בין אם איראן תחזיק ברשותה פצצה גרעינית היום ובין אם יהיה זה מחר. זאת, משום שהאיום קיים והתנהגותה הפרובוקטיבית של איראן באזור לא תשתנה כל עוד ישנה הבנה שיש בידי איראן נשק מסוכן שהיא יכולה להאיץ את קצב ייצורו, אם וכאשר תהיה נתונה ללחצים חיצוניים כלשהם. לפיכך, נראה שאין טעם בכל המאמץ הדיפלומטי האמריקאי הזה כדי לזכות במסמך שרק ידחה את הסכנה, ולא יחסלה. כל העניין נראה חסר תועלת והוא משקף רצון [אמריקאי] להשיג ניצחון פוליטי מדומה שניתן [יהיה] לשווקו לבוחר האמריקאי, בתקווה שהדבר יציל את מועמדי המפלגה הדמוקרטית בבחירות האמצע לקונגרס בארה"ב. המרוויחה הגדולה ביותר במו"מ לחידוש הסכם הגרעין היא ללא ספק איראן, והדבר אינו מבוסס על הערכות אלא על עובדות, בייחוד במה שנוגע לתנאי האחרון שהציבה [איראן] - לקבל פיצויים אם ממשל אמריקאי כלשהו יחזור בו בעתיד מההסכם. זוהי [למעשה] הגבלה, ולא תנאי, והיא מחסנת את ההסכם בפועל מפני כל החלטה דומה לזו שקיבל הנשיא הקודם טראמפ כאשר פרש ב- 2018 מן ההסכם...  

 

איראן זכתה בנקודות חשובות נוספות. כך למשל, היא הרוויחה זמן לצבירת חומר בקיע. יתרה מזו, יכולתה להתמיד במו"מ מבלי לעשות ויתורים מהותיים עד כה מהווה כשלעצמה ניצחון פוליטי נוסף שלה, מעבר למה שהשיגה באמצעות החתימה העקרונית על ההסכם ב-2015. נכון שהסביבה הבינלאומית תרמה לחיזוק העמדה האיראנית במו"מ, במיוחד בעקבות פרוץ מלחמת אוקראינה והצורך – במיוחד של אירופה - לחזרת הנפט האיראני לשווקים, בנוסף לכך שאיראן קיבלה תמיכה סינית ורוסית חזקה יותר במו"מ בווינה. אך, כל זה לא שולל את [התרומה האמריקאית לחיזוק העמדה האיראנית על ידי] ההססנות העודפת והחישובים הזהירים באופן מוגזם שמפגין צוות המו"מ האמריקאי. מדובר בחישובים שהתבססו על עמדתו [המסויגת] של ממשל ביידן כלפי הגברת הלחץ על איראן או איום ב[הפעלת]כוח נגדה. ביידן המשיך להיות זהיר ביותר בנפנוף 'במקל' עד כי איראן הבינה לחלוטין שפנייה [אמריקאית] לאופציה הצבאית נגדה כלל אינה באה בחשבון במוחו של מקבל ההחלטות האמריקאי.

 

איש באזורנו אינו מעוניין בפריצת מלחמה או בשימוש בכוח צבאי נגד איראן, כל עוד היא מחויבת לחוק הבינלאומי. אולם, אני מדבר כאן על אסטרטגיות המו"מ האמריקאיות, אשר לא יכולות להצליח כל עוד אינן נשענות על קלפים אפקטיביים במו"מ ועל איזון יעיל ותקיף בין 'המקל' ו'הגזר' וכל עוד [ארה"ב אינה] מבינה היטב כיצד, מתי ולמשך כמה זמן להשתמש באמצעי זה או אחר. הנושא ונותן האמריקאי נסע לווינה למן מההתחלה כשהוא כמעט מתחנן להסכמה איראנית לשוב להסכם [הגרעין הקודם] ולשמור על כבודו העצמי של הממשל [האמריקאי] הנוכחי!..."[7]

 

ממשלי אובמה וביידן: הגשר עליו דהרו איראן והמיליציות שלה בדרכן "להחרבת האזור"[8]


 

המזרח התיכון ממתין לשיחות הגרעין עם איראן שלא יניבו דבר[9]


 



[1] אל-אקתצאדיה (סעודיה), 17.8.2022

[2] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.8.2022

[3] אל-אקתצאדיה (סעודיה), 21.8.2022

[4] אל-אקתצאדיה (סעודיה), 5.8.2022

[5] עוכאט' (סעודיה), 21.8.2022

[6] אל-שרק אל-אוסט (סעודיה), 8.8.2022

[7]  elaph.com, 21.8.2022

[8] אל-ערב (לונדון), 24.8.2022

[9] אל-ערב (לונדון), 22.8.2022