המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כישלון היוזמה להקים נאט"ו מזרח תיכוני נגד איראן וחתירת מדינות ערב לשיפור היחסים עמה
27/7/2022


כישלון היוזמה להקים נאט"ו מזרח תיכוני נגד איראן - מדינות ערב מבהירות: לא תהיה ברית אזורית צבאית נגד איראן; שואפים לשיפור היחסים עימה


מאת צ. הראל, ח. ורולקר וי. יהושע

 

הקדמה

בשבועות שקדמו לביקורו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בסעודיה, פורסמו בתקשורת הערבית והזרה דיווחים רבים בהם נטען כי אחד הנושאים המרכזיים בהם תדון הפסגה בג'דה, בהשתתפות ביידן ותשעת מנהיגי מדינות ערב, יהיה הקמת ברית צבאית אזורית נגד איראן. על פי הדיווחים, ברית זו נועדה לכלול את ישראל לצד מדינות ערב המתונות, בהן סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מצרים וירדן ורבים כינו אותה "נאט"ו אזורי".[1] דבריו של מלך ירדן, עבדאללה השני, ב-24 ביוני, בראיון לערוץ אמריקאי כי הוא יהיה הראשון להצטרף לנאט"ו אזורי, ליבו עוד יותר את השיח סביב הנושא והתקשורת הערבית והזרה עסקה בתרחיש זה רבות.

 

ואולם, ככל שהתקרב מועד פסגת ג'דה החלו מדינות ערביות להבהיר - בין אם בפומבי ובצורה ברורה ובין אם במאמרים בעיתונות - כי אין בכוונתן לחבור לברית אזורית נגד איראן. כך למשל, ר"מ עיראק, מוצטפא אל-כאט'מי, אמר טרם נסיעתו לפסגת ג'דה, כי עיראק "איננה חלק משום ברית או קואליציה באזור" וכי "עיראק שומרת על מדיניות מאוזנת כלפי שכנותיה וסביבתה".[2] גם אנור קרקאש, יועצו של נשיא האמירויות, הבהיר כי האמירויות לא תצטרף לברית כזו וכי אף יתכן שתשלח שגריר לאיראן. מדיווחים שונים עולה כי בימים שקדמו לפסגת ג'דה העבירו גם מצרים וירדן מסרי הרגעה חשאיים לאיראן, בתיווך עיראק ועומאן, בהם הדגישו המדינות כי לא תצטרפנה לברית אזורית נגדה וכי פניהן לא להסלמה עימה. בסופו של דבר, פסגת ג'דה אכן הסתיימה בלא שום אזכור לברית אזורית שכזו, עם ישראל או בלעדיה. שה"ח הסעודי, פייסל בן פרחאן, אף הצהיר בסיום הפסגה, כי "הדיאלוג והדיפלומטיה הם הדרך היחידה להתמודד עם הגרעין האיראני" וכי ידה של סעודיה מושטת לאיראן.

 

נראה כי גם אם חלק ממדינות ערב שקלו בשלב מסוים את הרעיון של כינון ברית אזורית נגד איראן, שורה של שיקולים ותובנות גרמו להן לסגת ממנו ולהדגיש כי אינו רוצות עימות צבאי עם איראן. השיקול העיקרי הוא ההבנה שלהן כי ממשל ביידן נחרץ בכוונתו להשיג הסכם גרעין עם איראן וכי הוא רואה בדיפלומטיה את האופציה המשמעותית, ואולי אף היחידה, להתמודדות עם הגרעין האיראני. לאור זאת, מדינות אלה העריכו כי אין ביכולתן להסתמך על ארה"ב לשם הגנה מפני איראן, וחששו שהיא לא תבוא לעזרתן במקרה של עימות עם איראן, כפי שלא באה לעזרת אוקראינה כשהותקפה על ידי רוסיה. כמו כן, בקרב מדינות ערב קיים החשש כי ארה"ב תחתום שוב על הסכם גרעין עם איראן שיתעלם מחששותיהן מפני התנהלותה האזורית של איראן והמיליציות שלה, ולכן הן הבינו שעדיף להן לפתוח ערוץ תקשורת ישיר עם איראן, מאשר לנקוט בצעד של הסלמה צבאית מול איראן.

 

לפיכך, נראה כי מדינות אלה קיבלו החלטה אסטרטגית לשמור על רגיעה ביחסים עם איראן ולקדם דיאלוג עימה. ואכן בחודשים האחרונים התנהלו חמישה סבבי דיאלוג בין סעודיה לאיראן, בתיווך עיראק ועומאן, ובדומה לכך גם האמירויות מקפידה לשמור על קשר ושיח עם איראן. כאמור, בשבועות האחרונים מתקיימים מגעים דומים בין איראן למצרים ולירדן.

 

מאמר המערכת של היומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי היוצא לאור בלונדון, שדן בשאלה "האם נכשל המיזם של 'נאט"ו ערבי'?" סיכם זאת כך: "הרכבת של מיזם נאט"ו [ערבי נגד איראן] נעצרה באמצע המסילה...".[3]  בדומה לכך, העיתונאי סולימאן גודה טען בטורו ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, כי הרעיון להקים נאט"ו ערבי נגד איראן "מת עוד בטרם נולד". לדבריו, מדובר ביוזמה אמריקאית ולא ערבית מקומית ולפיכך היא היתה  כצמח שנעקר מאדמתו, נשתל בכוח באדמה זרה, ולבסוף נבל ומת. גודה הוסיף ואמר כי מדינות ערב מאמינות שהפתרון עם איראן יהיה רק בדיאלוג ולא בעימות, ולכן ביידן נאלץ להחזיר במטוסו לוושינגטון את הרעיון הזה.[4]

 

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ומנהיגי מדינות ערב בפסגת ג'דה[5]


 

דוח זה יסקור את מסרי ההרגעה שהעבירו מדינות ערב לאיראן לקראת פסגת ג'דה ולאחריה ואת הצהרותיהן כי לא יסכימו להצטרף לברית נגד איראן.

 

איחוד האמירויות: לא נהיה חלק משום ברית נגד איראן; פועלים לשקם היחסים עימה

אין ספק שאיחוד האמירויות עדיין רואה באיראן איום משמעותי עליה, והדבר ניכר בהצהרותיהם של הבכירים האמירתים ובמאמרים שמתפרסמים בעיתוני האמירויות. יחד עם זאת, בחודשים האחרונים ניכר כי היא מקפידה לשמור על רגיעה עמה ואף על דיאלוג ושיח קבוע עם איראן. כאמור, נראה כי מדובר בהחלטה אסטרטגית שקיבלה האמירויות,  לאור העובדה שממשל ביידן ממשיך לחתור לגיבוש הסכם גרעין עם איראן ושולל אפשרות של עימות צבאי עימה, מה שעלול להציב את האמירויות חשופה לסכנה האיראנית.

 

ביטוי לכך היה בשיחת הטלפון שהתקיימה ב-19.6 בין שה"ח של האמירויות, עבדאללה בין זאיד, ועמיתו האיראני, חוסיין אמיר עבד אללהיא,ן שבה הדגישו השניים את האינטרסים המשותפים לשתי המדינות ואת הרצון ההדדי לפתח את היחסים ולהמשיך בשיח ביניהן. שה"ח האיראני אף הזמין את עמיתו האמירתי לבקר באיראן.[6]

 

ככל שהתקרב מועד ביקור ביידן והפסגה בג'דה ובמקביל להתרבות הדיווחים על האפשרות להקמת ברית צבאית אזורית נגד איראן, החלו גורמים רשמיים באמירויות להסתייג מן העניין. כך למשל, ב-26.6 בתגובה לדיווח של הוול סטריט ג''ורנל על הפגישה החשאית שהתקיימה בשרם אל-שיח' בחודש מרץ ביוזמת ארה"ב ובהשתתפות מפקדים צבאיים מישראל וממדינות ערב ובכללן איחוד האמירויות  - כדי לדון באפשרות של תיאום ושת"פ בהתגוננות מפני איומים אוויריים מצד איראן - פרסמה איחוד האמירויות הבהרה בה נאמר כי "האמירויות אינה שותפה לשום ברית צבאית אזורית או שת"פ המכוון נגד מדינה ספציפית". עוד נאמר בהבהרה כי "האמירויות אינה מודעת לדיונים רשמיים כלשהם הקשורים לברית אזורית צבאית שכזו".[7]

 

בנוסף, בשבועיים שקדמו לביקור ביידן פרסם היומון האמירתי אל-ערב היוצא לאור בלונדון, כמה כתבות ומאמרים שיצאו נגד הרעיון להקים נאט"ו ערבי או ברית צבאית אזורית נגד איראן, זאת חרף ההבנה כי איראן מהווה איום אזורי. כך למשל, עורך היומון, היית'ם אל-זבידי, פרסם ב-11.7 מאמר תחת הכותרת: "נאט"ו ערבי [יהווה] סיבה לבעיות יותר מאשר [יביא] פתרונות". גם העיתונאי עלי אל-צראף טען בטורו כי "הקריאה להקמת נאט"ו ערבי נגד איראן צריכה להיקבר כעת".[8]

 

ב-15.7, יום לפני כינוס פסגת ג'דה, השמיע אנור קרקאש, היועץ הדיפלומטי של נשיא האמירויות עמדה מפורשת בעניין, באומרו לעיתונאים כי ארצו מתנגדת לכל ברית צבאית אזורית נגד איראן וכי היא פועלת לבנות מחדש את הקשרים עמה. הוא הוסיף: "יש לנו [ולאיראן] כמה עניינים לא פתורים, אך אנו מאמינים שיש לפתור אותם בדרכים מדיניות". קרקאש אף הודיע כי בכוונת האמירויות לשלוח שגריר לאיראן והוסיף: "שיחותינו [עם איראן] נמשכות. אנחנו בתהליך של שליחת שגריר לטהראן. הבנייה מחדש של הגשרים [בין המדינות] בתחומים [השונים] נמשכת. לדבריו, "עלינו להוריד את [סף] ההסלמה, למצוא פתרונות ולהשתמש בשת"פ הכלכלי בכל התחומים". קראקש ציין כי לאמירויות יש עדיין חששות מההתנהלות של איראן באזור אבל היא מעוניינת לעבוד קשה כדי למצוא פתרונות דיפלומטיים לכך. בתשובה לשאלה, על ברית נגד איראן הוא אמר כי הרעיון של נאט"ו אזורי היה רק רעיון תיאורטי וכי מבחינת האמירויות עימות איננו אופציה קימת. עוד אמר: "אנחנו פתוחים לשיתוף פעולה, אך לא לכזה המכוון נגד מדינה אחרת באזור, ואני מתכוון ספציפית לאיראן. האמירויות לא תהיה חלק מקבוצת מדינות שסבורות שעימות הוא אופציה". לדבריו, האמירויות יכולה להיות חלק מברית שתגן על המדינה מכטב"מים וטילים, ובתנאי שהיא לא שמה לה למטרה מדינה שלישית.[9]

 

גם מאמרים שפורסמו בעיתוני האמירויות לאחר פסגת ג'דה הדגישו כי האמירויות הבהירה לארה"ב כי כניסה לבריתות וצירים המכוונים נגד מדינה אחת, סותרת את מדיניותה האסטרטגית, השואפת לשמור על  שיח וערוצי דיפלומטיה פתוחים עם איראן, לשים קץ למתיחות במזה"ת ולהשלים את תהליך השלום.[10]


מצרים במסרי הרגעה לאיראן טרם ביקור ביידן: לא ניכנס לבריתות אזוריות; פנינו לא לעימות

גם מצרים העבירה מסרי הרגעה לאיראן, עוד טרם הגעתו של ביידן לאזור, זאת במהלך ביקור שקיים הנשיא המצרי עבד אל-פתאח אל-סיסי ב-27 ביוני בעומאן. על פי דיווחים ביומון קטרי, במהלך הביקור נערכה פגישה בין בכירים מצרים ואיראנים ובה הובהר לאיראן כי מצרים מתנגדת לבריתות אזורית ומעוניינת בשיפור היחסים עמה. עוד דווח מפי מקורות מצרים כי מי שהוביל במצרים את ההתנגדות לכינון ברית אזורית נגד איראן בהשתתפות ישראל, היו בכירים בצבא ובמודכ"ל המצרי, וכי שיפור יחסיה של מצרים עם איראן נועד למנוע קשר בין איראן לבין ארגון האחים המוסלמים המתנגד למשטר אל-סיסי.[11]

 

העיתונאי המצרי, מוחמד אמין פרסם ב- 17.7.22 מאמר בטורו ביומון אל-מצרי אל-יום בו הסביר כי "סירובה של מצרים להיכנס לברית צבאית ערבית, לא נבע מרצונה להפקיר את ביטחון המפרץ מול איומים כלשהם, אלא משום שזוהי עמדה [מצרית] עקבית וישנה מאז ברית בגדאד.[12] עד כה האיומים כלפי המפרץ היו רק בבחינת דיבורים, ולכן [מצרים] לא תיכנס לשום ברית בחסות מערבית!...  

אין משמעות הדבר שמצרים מוטה לטובת איראן. איראן יודעת שבטחון המפרץ הוא קו אדום בפוליטיקה המצרית. אולם הנקודה החשובה בעיניי היא שמצרים לא הולכת עם העדר... ההחלטה שלה עצמאית ולא ניתן לקנותה או למוכרה... מצרים גם לא הצטרפה לקואליציה [הנלחמת] בתימן. היא אינה נלחמת עבור אף אחד וגם אינה נלחמת מחוץ לאדמתה. אלו הם עקרונותיה של מצרים מזה דורות. יציאת הצבא [המצרי להילחם] במלחמת המפרץ [1990-1991] היה עניין חריג. המטרה היתה לשחרר מדינה ערבית עצמאית, קרי כווית, מהפלישה העיראקית. ודבר זה הוא חלק  מביטחון המפרץ...  

 

אל דאגה. אין פה אסון או התנהלות חשודה, מצד מצרים לפחות. זכותה של כל מדינה לבחון את האינטרס שלה כרצונה. יש מדינות שהיה להן אינטרס בברית צבאית, אולם מצרים הסבירה [להן] שנאט"ו ערבי מנוגד לעקרונותיה. מדינות אלה וגם אמריקה הבינו שמצרים לא תעשה זאת ושאיש לא יכול להכתיב לה להיכנס לברית [כזו]."[13]  


ירדן ערב פסגת ג'דה במסרים לאיראן: לא תהיה ברית צבאית עם ישראל; רוצים יחסים תקינים אתכם

בשבועות ובימים שקדמו לפסגת ג'דה בלטה תפנית במדיניות המוצהרת של ירדן כלפי איראן. למעשה רק לפני כחודשיים, ב-18.5 בראיון שהעניק למכון המחקר Hoover באוניברסיטת סטנפורד, שב והזהיר המלך הירדני עבדאללה השני מפני הנוכחות האיראנית בגבול סוריה-ירדן.[14] במקביל, דיווחו הירדנים בשבועות האחרונים על סיכול שורה של ניסיונות להברחת סמים, נשק ותחמושת לתוך ירדן דרך הגבול עם סוריה, בהם מעורבות המיליציות הפרו-איראניות בדרום סוריה.[15] חששות אלה שגם קיבלו ביטוי בעיתונות הירדנית בשבועות האחרונים[16], אינם חדשים מצידה של ירדן. למעשה, מזה שנים רבות מזהיר המלך עבדאללה מפני מאמציה של איראן להתפשט באזור וליצור רצף טריטוריאלי מאיראן ללבנון דרך עיראק וסוריה, אותו כינה ב-2004 "הסהר השיעי". בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה והחדירה האיראנית למדינה, גברו עוד יותר החששות בירדן מפני איראן והמיליציות הנאמנות לה המוצבות בגבול סוריה-ירדן. הירדנים הבהירו לא פעם כי הם רואים בנוכחות איראנית-שיעית זו על גבולם איום אסטרטגי על ירדן.[17]

 

ייתכן כי חששות אלה היו הרקע לדברי המלך עבדאללה, שאמר בראיון לרשת CNBC האמריקאית ב-24.6 כי הוא יהיה "אחד האנשים הראשונים שיתמכו בנאט"ו מזרח תיכוני".[18] הצהרות אלה, גם אם לא הזכירו במפורש את ישראל ואיראן, הובנו בתקשורת כהסכמה ירדנית רשמית להיכנס לברית צבאית נגד איראן, שתכלול את ישראל, ולפיכך עוררו הדים רבים בעולם הערבי. בניסיון להרגיע את הסערה, שר החוץ הירדני, איימן אל-צפדי, נשלח להבהיר את הדברים, ואמר ב-28.6 לערוץ אל-ג'זירה, כי "לא היו דיבורים כלשהם על ברית צבאית שישראל תהיה חלק ממנה, ולא הוצע לנו שום דבר כזה בשלב הנוכחי".[19] בהמשך התפרסמו בעיתונות הירדנית גם מאמרים שהביעו הסתייגות מכניסה לברית עם ישראל נגד איראן.[20]

 

היומון אל-קודס אל-ערבי דיווח כי אל-צפדי שיגר את מסרי ההרגעה בשל חשש ירדני מתגובה איראנית קשה שתבוא לידי ביטוי בפגיעה באינטרסים של הממלכה. סיבה נוספת לכך שירדן החליטה לתקן את עמדתה היא הבנתה כי מדינות ערב האחרות לא מעוניינות להיכנס לברית כזו ולעימות צבאי עם איראן. עוד דיווח היומון כי ירדן החליטה להעביר מסר לאיראן שהיא לא רוצה להיכנס עימה לעימות.[21]

 

מדיווחים בעיתונות הערבית עולה כי ערב כינוס פסגת ג'דה התקיים דיאלוג עקיף בין ירדן לאיראן, בתיווך ר"מ עיראק, מוצטפא אל-כאט'מי ואנשיו, במטרה להפחית את המתיחות בין הצדדים. על פי הדיווחים, הועברו מסרים הדדים שהובילו להסכמות עקרוניות. היומון המקוון ראי אל-יום דיווח כי איראן דרשה שירדן לא תקצין את עמדתה ביחס אליה בהשפעת ארה"ב, ישראל או מדינות המפרץ, ובמקביל הבהירה כי היא איננה מעוניינת במשבר עם ירדן וכי היא מכבדת את ביטחונה וריבונותה. מנגד, ירדן הציגה את חששותיה הגוברים מהמעורבות של אנשי משמרות המהפכה ומיליציות פרו-איראניות בהברחת סמים, נשק ותחמושת משטח סוריה לשטחה. על פי הדיווח, איראן הבטיחה למנוע נוכחות של המיליציות הנאמנות לה במרחק 40 ק"מ מהגבול הירדני.[22]

 

דיאלוג זה וההסכמות העקרוניות שהושגו הובילו להצהרות מפתיעות ופייסניות מאוד מצד בכירים ירדנים, ערב כינוס פסגת ג'דה. ראש ממשלת ירדן, בישר אל-ח'צאוונה, ושה"ח הירדני, איימן אל-צפדי, אמרו כי ירדן פתוחה ליחסים תקינים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן.[23] אל-ח'צאוונה אף הגדיל ואמר: "מעולם לא התייחסנו לאיראן כמקור איום על ביטחוננו הלאומי".[24]

 

במקביל, גם בעיתונות הירדנית התפרסמו מאמרים שהביעו תמיכה בהתקרבות לאיראן. העיתונאי הירדני, פארס אל-חבאשנה, קרא במאמר שפרסם ב-6.7 בטורו ביומון אל-דוסתור, להידברות בין ירדן לאיראן, להידוק היחסים ביניהן ולכינון ציר מדיני-כלכלי חדש, שיכלול את שתי המדינות ואת עיראק, זאת על רקע שינוי מאזני הכוח וההתנהלות "האינטרסנטית" של ארה"ב באזור.[25] העיתונאי חוסיין רוואשדה התייחס במאמר שפרסם ב-18.7 בטורו ביומון אל-ר'ד למשמעות ההצהרות הפייסניות של ראש ממשלת ירדן כלפי איראן וכתב: "עמאן מבינה שאיראן לא מהווה כל איום ישיר על ביטחונה הלאומי ושהגיעה העת לקבל את המסרים שיצאו ממנה  יותר מפעם אחת, בנוגע לשיפור היחסים או חימומם מחדש. הבנה זו מתגבשת לנוכח מגמה ערבית, ומפרצית בפרט, שהולכת לכיוון של רגיעה עם טהראן... לירדן יש קיים אינטרס לרכך את האווירה עם טהראן - אם כדי להבטיח את הביטחון בגבול הצפוני, שם נמצאות כמה מיליציות פרו איראניות בדרום סוריה, בפרט לאחר התגברות העימותים הצבאיים עם סוחרי הסמים; או כדי להקל על משימת הדיפלומטיה הירדנית בעיראק, שם הציבו כמה פוליטיקאים ומקורות סמכות דתית עיראקים פרו איראניים מכשולים בפני פתיחות כלכלית של ממשלת עיראק כלפי ירדן... נראה כי האופציה של הבנה הדדית מצד הערבים והירדנים עם טהראן היא צו השעה באופן מובהק, לא רק כדי להסתגל למאזן הכוחות שהשתנה, אלא [גם] משום שהאזור הזה לא יכול להפוך יציב ללא הבנה הדדית בין השכנים ההיסטוריים סביב המכנה המשותף, שיאפשר להם לחיות יחד בביטחון ויציבות..."[26]

 

ואולם, על אף מסרי ההרגעה ההדדיים והמאמרים הפייסניים הללו, המלך עבדאללה שב והדגיש גם לאחר סיום פסגת ג'דה כי ירדן עודה חשה מאוימת מצד איראן, ובפרט מצד המיליציות הנאמנות לה המוצבות בגבול סוריה-ירדן ועוסקות בהברחת נשק וסמים לתוך ירדן. כך אמר בפגישתו עם נציגי שבטים ירדנים בצפון ירדן ב-20.7, באזור הסמוך לגבול הסורי, ובראיון שהעניק ליומון הירדני הממסדי אל-ראי ב-24.7.[27]


שה"ח הסעודי בתום פסגת ג'דה: איראן עודה מקור לדאגה; אין שום נאט"ו ערבי, או שת"פ צבאי עם ישראל

הצהרות נגד נאט"ו ערבי ושת"פ צבאי עם ישראל נשמעו גם מצד סעודיה בתום פסגת ג'דה.

סעודיה הבהירה כי למרות שאיראן עודנה מהווה מקור לדאגה, היא חותרת לפתרון דיפלומטי מולה. במסיבת עיתונאים בתום הפסגה אמר שר החוץ הסעודי, פייצל בן פרחאן, כי "דיאלוג ודיפלומטיה הם הפתרון היחיד לתוכנית הגרעין של איראן".[28]

 

בן פרחאן הכחיש כל כוונה לכונן ברית צבאית נגד איראן שתכלול גם את ישראל ואמר כי בפסגה "לא עלה שום סוג של שיתוף פעולה צבאי או טכני עם ישראל". לדבריו, "אין שום דבר שנקרא נאט"ו ערבי, והנושא לא נמצא על הפרק". הוא ציין כי לפני חמש שנים, הציעה סעודיה להקים מנגנון הגנה ערבי משותף כדי להעלות את רמת התיאום הביטחוני, אולם תוכנית זו לא נדונה בפסגה.

 

באשר ליחסים בין סעודיה לבין איראן אמר בן פרחאן כי ידה של סעודיה מושטת לאיראן כדי להשיג יחסים נורמליים והוסיף: "ברצוננו למצוא מסלול לניהול יחסים נורמליים עם השכנה איראן, והדבר כרוך בהשגת הבנות שיתנו מענה למקור הדאגה [שלנו] הקשור לפעילות האיראנית; דאגה זו אינה של סעודיה בלבד, אלא היא קיימת בכל מדינות האזור". בן פרחאן הביע את מחויבות סעודיה לדיאלוג המתנהל בינה לאיראן בתיווכה של עיראק והביע תקווה כי הדיאלוג "יניב התפתחויות חיוביות, ושגם השכנים האיראנים ילכו בכיוון זה." 

 

אל-פרחאן מתח ביקורת על איראן בהקשר למשבר בתימן. לדבריו, "הנשק האיראני הוא חלק מהסיבות להמשך הסכסוך בתימן". עוד אמר כי סעודיה פועלת בכל הרצינות "להביא להפסקת אש כוללת וסופית" בתימן וכי "על החות'ים להבין שטובתה של תימן טמונה בשלום ובדיאלוג, ולא באג'נדות אזוריות", ברומזו לאיראן.[29]

 

מי שהיטיב לבטא את העמדה הסעודית והערבית בכלל, היה העיתונאי המצרי, סולימאן גודה, שטען בטורו ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, כי הרעיון להקים נאט"ו אזורי נגד איראן שרבים חשבו שיוכרז עליו במהלך ביקור ביידן, "מת עוד בטרם ראה אור". לדבריו, מדובר ברעיון שמקורו בוושינגטון שהחל להסתובב בין מדינות האזור, אך אט אט התברר שאף מדינה באזור לא הסכימה לאמצו. הוא כתב: "בזו אחר זו נשמעו הצהרות ערביות רשמיות והתנצלויות על דחיית ההצעה, זאת למרות ההצעות המפתות שהיו בצידה... בכל שלביה, היתה ההצעה כצמח שעקרוהו ממקומו וניסו לשתלו באדמה זרה שאינה אדמתו, ובכל פעם הוא נבל ומת..."


גודה הוסיף: "המדינות שהכריזו בפומבי כי הן דוחות את [רעיון] הנאט"ו הערבי לא עשו זאת, חלילה, מתוך רצון להביע תמיכה באיראן, אלא מתוך אמונה שפתרון הבעיה עימה יהיה רק באמצעות דיאלוג, ולא במלחמה או עימות. על ידי דחיית ההצעה בפומבי הן קראו לממשלת המדריך [העליון] באיראן לתת את הדעת על כך שהדבר משקף את נטייתן לרציונליות ביחסיהן עם איראן, וכי הן מצפות ליחס דומה [ממנה]...".

 

הוא סיכם: "זאת הסיבה שרעיון הנאט"ו הערבי לא זכה להזדמנות באזור. גם אם ממשל ביידן השיק את ההצעה כבלון ניסוי לקראת ביקור [ביידן], אין ספק שאדון הבית הלבן לקח איתו את ההצעה שלו במטוסו חזרה לוושינגטון!..."[30]

איראן בתגובה: עמדת מצרים ראויה לשבח; מברכים על הושטת היד של סעודיה

איראן מצידה הגיבה בחיוב למגמה הפייסנית שהשמיעו הבכירים הערבים. ראש המשרד להגנת האינטרסים האיראנים במצרים, מוחמד חוסיין סולטאניפרד, הודה למצרים על עמדתה. בציוץ בטוויטר כתב: "העמדה של מצרים שהביעה התנגדות להיווצרות החלום ההזוי של אמריקה, ליצור ברית נגד איראן, בצל השתיקה של מדינות אחרות המשתתפות בפסגת ג'דה, ראויה לשבח ומובנת. גם תוכנית זו כמו התוכנית ליצירת המזרח התיכון הגדול ועסקת המאה תיוולד מתה. בעזרת האל."[31]

 

כמו כן, בריאיון לערוץ אל-ג'זירה הקטרי בירך כמאל ח'ראזי, יו"ר המועצה האסטרטגית ליחסי חוץ, על  הצהרותיה של סעודיה בדבר הושטת יד לאיראן וציין כי איראן מוכנה לדבר ולחדש את היחסים עם סעודיה. לדבריו, איראן וסעודיה הן שתי מדינות אזוריות חשובות ופתרון המחלוקות ביניהן מוביל לשינוי אזורי. עוד אמר כי הדיבור על נאט"ו מזרח תיכוני הוא חשיבה שטחית בלבד וסעודיה הדגישה שנושא זה כלל לא הועלה בפסגת ג'דה.[32] 

 




[1]כך למשל, ב-26.6 דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי במרץ 2022 ארגנה ארה"ב פגישה חשאית בשרם אל-שיח' שבמצרים בנוכחות בכירים מצה"ל ומצבאות ערב בנושא איום הכטב"מים והטילים מאיראן. על פי הדיווח, בפגישה נכחו בין היתר רמטכ"ל צה"ל, אביב כוכבי, הרמטכ"ל הסעודי, פיאד בן חאמד אל-רוויילי, מפקד פיקוד מרכז של ארה"ב דאז, הגנרל קנת' מקנזי, ובכירים מצבאות מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, בחריין וקטר. עוד דווח כי המשתתפים הגיעו להסכמה עקרונית על נהלים להתרעה מהירה כנגד איומים מהאוויר. www.wsj.com, 26.6.2022

[2] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 15.7.2022

[3] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 17.7.2022

[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.7.2022

[5] אל-ג'זירה (סעודיה), 17.6.2022

[6] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), www.isna.ir, 19.6.2022 

[7] העיתון ציין כי ישראל ומדינות ערב סירבו לבקשתו להגיב לדיווח, למעט איחוד האמירויות שכאמור הבהירה כי אינה חלק מברית נגד איראן. www.wsj.com, 26.6.2022

[8] אל-ערב (לונדון), 6.7.2022, 11.7.2022, 14.7.2022

[10] למשל אל-אתחאד (איחוד האמירויות), 19.7.2022

[11] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 28.6.2022,  6.7.2022

 יצוין כי דובר משרד החוץ האיראני, נאצר כנעאני הכחיש את הדיווחים על ישיבה משותפת של גורמים מודיעיניים איראניים ומצריים בעת ביקור הנשיא המצרי במוסקט, עומאן. ראה: www.isna.ir, 13.7.2022.

[12] ברית בגדאד הייתה ברית צבאית ומדינית בין בריטניה, עיראק, תורכיה, פקיסטן ואיראן שהתקיימה בין השנים 1955-1979. ארה"ב היא שהגתה את הרעיון של ברית הגנה הדדית, במטרה ליצור חיץ פיזי בין ברית המועצות ובין מדינות המזרח התיכון ולמנוע התפשטות סובייטית אליהן. מדינות ערב הוזמנו להצטרף אל הברית ואף הופעל עליהן לחץ אמריקאי לעשות זאת תוך הבטחות להטבות כלכליות, אך רובן נמנעו מכך. למעשה, גם ארצות הברית עצמה, שכאמור הגתה את הרעיון לברית, מעולם לא הצטרפה אליה כחברה רשמית. הברית נחשבת לאחת מן הבריתות הפחות מוצלחות שיצרה המלחמה הקרה.

[13] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 17.7.2022

[14] www.raialyoum.com, 18.5.2022; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 19.5.2022   

[15] למשל www.alarabiya.net, 22.5.2022; אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 23.5.2022

www.almamlakatv.com, 23.5.2022; אל-ראי (ירדן), 16.6.2022; www.enabbaladi.net , 22.7.2022

[16] למשל www.ammonnews.net, 22.5.2022; אל-ר'ד (ירדן), 27.6.2022; אל-דוסתור (ירדן), 27.6.2022; אל-ראי (ירדן), 29.6.2022

[18] www.cnbc.com, 24.6.2022

[19] www.aljazeera.net, 29.6.2022

[21] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 4.7.2022 

[22]  www.raialyoum.com, 16.7.2022

הממסד הירדני לא דיווח באופן רשמי על דבר קיומו של ערוץ תקשורת עקיף מול איראן בתיווך עיראקי, אולם שר החוץ העיראקי, פואד חוסיין, אישר את הדברים בראיון לערוץ אל-ערביה. www.alarabiya.net, 30.6.2022. שר ההסברה הירדני לשעבר, סמיח אל-מועאיטה, התייחס אף הוא להידברות בין ירדן לאיראן בתיווך עיראקי, וטען במאמר שפרסם ב-14.7 כי הוא נועד לצנן את האווירה בגבול סוריה-ירדן ולשים קץ להברחות הסמים דרכו לשטח הממלכה. www.ammonnews.net, 14.7.2022

[23] www.raialyoum.com, 11.7.2022; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 15.7.2022

[24] www.raialyoum.com, 11.7.2022. על אף ההצהרות של ראש הממשלה, מקור ירדני בכיר אמר כי מוקדם עדיין לדבר על הצבת שגריר ירדני באיראן וכי הנושא עדיין לא עומד על הפרק. www.raialyoum.com, 18.7.2022

[25]  אל-דוסתור (ירדן), 6.7.2022

[26]  אל-ר'ד (ירדן), 18.7.2022

[27] אל-ר'ד (ירדן), 21.7.2022; אל-ראי (ירדן), 24.7.2022

[28] www.arabnews.com, 16.7.2022

[29] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 17.7.2022

[30] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.7.2022

[31] ,www.irna.ir 14.7.2022

[32] www.aljazeera.net, 17.7.2022