המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עורך אל-אח'באר: מנהיגי ישראל רוצחים ונאצים
24/12/2001

          עורך אל-אח'באר על מנהיגי ישראל: הם כולם רוצחים ונאצים

 

עורך היומון המצרי הממסדי, גלאל דוידאר, כתב תחת הכותרת "הם כולם שקרנים, הם כולם רוצחים וצבועים!!":

 

"הם כולם רוצחים, הם כולם שופכי דמים, הם כולם שקרנים ,הם כולם נאצים, הם כולם צבועים. הלו הן תכונותיהם האמיתיות. האירועים הנפשעים ורוויי הדם באדמה הפלסטינית הכבושה הוכיחו כי שתכונות אלה מהוות חלק עקרי מאישיותם של מרבית המנהיגים הישראליים – חוץ ממעטים מביניהם – גם אם אמצעי הביטוי של תכונות אלה משתנים.

 

הם מדברים על הטרור ומאשימים את כל מי שמתנגד להם מקרב אנשי המאבק שהם טרוריסטים, בשעה שמעשיהם הברבריים, הרצח, ההתנקשויות, ההרס, וכל מעשיהם הלא-אנושיים מוכיחים שהם הרוע, הם הטרוריסטים האמיתיים שלולא תמיכת ארה"ב, כל העולם היה מגיע לקונצנזוס בנוגע לצורך להענישם ולהילחם בהם.

 

הם צורחים וזועקים לעזרה בשל הפעולות של הרג ישראלים חפים מפשע, בשעה שחייליהם הכובשים את האדמה הפלסטינית הורגים מדי יום ומדי שעה מספרים כפולים ומכופלים של חפים מפשע חסרי מגן, מקרב הנשים, הילדים, הגברים, והצעירים בדם קר מבלי לייחס כל חשיבות ללגיטימיות הבינלאומית, לחוקים הבינלאומיים, ולזכויות האדם.

 

הם מדברים על החירות ועל הדמוקרטיה בארצם, בשעה שהם יודעים היטב שאין להם כל קשר שהוא  לחירות ולדמוקרטיה. מעשי הדיכוי, הרדיפה, והעינוי בהם נתונים הפלסטינים הם עדות לכך. אפילו החוקים הישראלים – במדינה הטוענת שהיא דמוקרטית – מתירים להפר את עקרונות זכויות האדם ואת כל האמנות וההסכמים הבינלאומיים, ובהם אמנת ז'נבה הנוגעת ליחס לתושבי שטח המצוי תחת כיבוש.

 

למרות כל העובדות האלה, משה קצב, נשיא ישראל – שהפכה בעיני העולם לכותרת לרצח, לטרור, ולמעשים הנאצים בהיסטוריה האנושית – יוצא עלינו בהצהרות מוזרות המהוות את שיא ההזיה, השקר, והצביעות. הקצב הזה, העומד בראשה של מדינת רוצחים וטרוריסטים, טען באחד הכנסים הישראליים שהנשיא מבארכ נושא בחלק גדול [מן האחריות] לאופן השלילי בו מוצגת ישראל במצרים, משום שהוא לא נוקט בצעד כלשהו נגד אמצעי התקשורת המצריים התוקפים באכזריות את ישראל.

 

זוהי החירות והדמוקרטיה כפי שמכיר ומבין אותן נשיא ישראל, והדבר גרם לו לבוא בטענות לנשיא מבארכ משום שהוא אינו משתיק את העיתונות המצרית ואינו מונע ממנה מלחשוף את הפשעים המתועבים שמבצעת ישראל, שזכו לאישור מן העיתונות הבינלאומית המכובדת שאינה מפסיקה מלתקוף את ישראל ולמתוח עליה ביקורת.

 

מה שאמר קצב מהווה עדות לכך שטענות השווא שלהם בנוגע לחירות ולדמוקרטיה ישראליות אינן אלא שקר גדול. הוא רוצה שהעיתונות המצרית תשתוק, על פשעיהם ותברך על מעשיהם: מעשי הרצח, ההרג, המצור, ועל הרעבתו של עם חסר מגן המתמודד במלוא הגבורה והאומץ עם כלי הנשק הקטלניים והמדכאים החדישים ביותר, בנוסף לתמיכת [ארה"ב] על כל עריצותה ואמצעיה. הם רוצים שהביקורת שלנו תצטמצם לקורבנותיהם הפלסטינים!!

 

על פי מציאות כאובה זו, אין מניעה שהעיתונות הישראלית תפנה את חציה המורעלים – שלא בצדק – על ידי התקפות וביקורות בלתי נפסקות נגד מצרים, אבל אין לעיתונות המצרית זכות למתוח ביקורת על ההתנהגות הנפשעת הישראלית, שהיא עובדה ומציאות שכל העולם חוזה בהן מדי יום.

 

בהזדמנות זו, אני נזכר שאני שאלתי את מר קצב במסיבת עיתונאים בלונדון לפני כארבע שנים – כאשר שימש כשר תיירות – כיצד יכולה להיות תיירות במזרח התיכון בשעה שישראל מבצעת את כל סוגי המעשים נגד השלום ונגד היציבות באזור. קצב שתק ולא הצליח לענות אפילו במילה אחת. [הוא אמר] שכולם צריכים לפעול כדי להפסיק את האלימות, מבלי להזכיר מכל וכל את האלימות הישראלית שמפעילים כוחות הכיבוש באדמה הפלסטינית.

 

לבסוף, אני אומר שבמהות התנהגותם של [אנשים] מסוג זה המנהיגים את ישראל עומדים השקר, הרמייה, הצביעות, ההונאה, והאשמת הזולת באופן שקרי, בדברים בהם שקועים הם עצמם עד צוואר!!"[1]

 



[1] אל-אח'באר (מצרים), 19.12.2001.