כללי

כותב לבנוני יוצא נגד הצבת כרזה של קאסם סולימאני ביריד הספרים הבינלאומי בביירות: מגלמת את תרבות המוות שאיראן רוצה להפיץ בלבנון

יריד הספרים הערבי והבינלאומי ה-63 בביירות, שנפתח ב-3.3.22, עורר סערה בלבנון לאחר שהוצאה לאור בשם "דאר אל-מָוָדה" המקורבת לחזבאללה הציבה בביתנה שהוקדש לאיראן ביריד כרזה גדולה של מפקד כוח קודס לשעבר במשמרות המהפכה האיראניים, קאאסם סולימאני - שחוסל בתקיפה אמריקאית בבגדאד בינואר 2020.[[1

 

הדבר עורר את זעמם של לבנונים רבים, בעיקר ברשתות החברתיות, שראו בכך ביטוי לכיבוש איראני תרבותי של לבנון ואף טענו כי זהו "יריד הספרים של איראן בביירות" או "יריד הכיבוש האיראני".[2] הדבר הגיע לכדי כך שב-6.3.2022 כמה צעירים לבנוניים תקפו את הדוכן של ההוצאה לאור שהציבה את הכרזה, כשאחד מהם ניסה לחבל בכרזה תוך שהוא צועק "ביירות חופשית, איראן צאי החוצה!". בתגובה הוכו הצעירים על ידי אחרים.[3] ביקורת נשמעה גם נגד הניסיון של גורמים מקורבים לחזבאללה ואיראן לאסור השמעת מוסיקה במהלך היריד.[4]

 

גם פוליטיקאים לבנונים המתנגדים לאיראן התבטאו נגד הצבת הכרזה. כך למשל, השר לשעבר, אשרף ריפי, צייץ בטוויטר כי כרזת סולימאני ביריד היא "התגרות בעם הלבנוני שנכווה מאש הכיבוש האיראני".[5] ח'דר ר'דבאן, בכיר במפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית בראשות וליד ג'ונבלאט, צייץ: "... כרזת סולימאני ביריד ביירות הבינלאומי לספרים – סליחה, יריד ביירות האיראני לספרים פרסיים - היא פלישה תרבותית של איראן לביירות".[6]

 

הדוכן של ההוצאה לאור "דאר אל-מודה" והכרזה של קאסם סולימאני שהוצבה בו[7]   

                

 

הביקורת מצאה ביטוי גם במאמרים שפורסמו בעיתונות הלבנונית. אחד מהם הוא מאמרו של העיתונאי הלבנוני, עמר אל-פארוק אל-נח'אל, שיצא נגד ניסיונותיה של איראן לקדם את "הכיבוש התרבותי" האיראני של לבנון, לאחר שכבר כבשה אותה ברמה המדינית. לדבריו, איראן פועלת להפיץ בלבנון את האידיאולוגיה שלה המגולמת ב"תרבות המוות" תוך ביטול כל צורות התרבות – הספרות, השירה והאמנות המגוונת. עוד טען כי המלחמה התרבותית הזו שמנהלת איראן גרועה יותר מהמלחמות הצבאיות, וכי טוב עשו הלבנונים כשבחרו להתנגד לכך ולצעוק "בירות חופשית, איראן צאי החוצה!"

יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שמתעוררת בלבנון ביקורת על הנצחת דמותו של סולימאני בשטחה.[8]

 

קריקטורה לבנונית המציגה את ההשתלטות האיראנית על יריד הספרים של ביירות[9]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של אל-נח'אל:

"יהיה זה עוול לסכם את איכותה הירודה של סצנת התרבות האיראנית בַּתקרית ביריד הספרים הבינלאומי בביירות, שבה הוכו ונפצעו פעילים שהעזו להתנגד להצבת כרזה של קאסם סולימאני באחד הביתנים האיראנים ולצעוק 'ביירות חופשית' שכן, הבעיה הרבה יותר עמוקה מכך.

 

הבחירות של איראן גרועות אפילו בקביעת עיתוי לביצוע תקיפותיה התרבותיות שמתגרות ברגש הלאומי הלבנוני והערבי, שיריד הספרים היווה במשך שנים ארוכות מרחב פעולה תרבותי להחייאתו ועידודו, באמצעות כינוסים, פורומים ודיאלוגים שקירבו בין נקודות מבט תרבותיות ואף פוליטיות. זאת, טרם כניסת פטישם של אנשי הדת האיראנים [ללבנון] כדי למחוץ את האווירה הזו, תוך התערבות בתכניו ובמשמעויותיו של היריד ומניעת הפעילויות האומנותיות והמוסיקליות שמהוות גורם משלים לפלטפורמה תרבותית מלאה...

 

ביטויי הכעס וההתנגדות הלבנוניים להתנהגות איראנית זו מבהירים באופן ברור את המלחמה [הניטשת] בין תרבות החיים לבין תרבות המוות וההרג המיותר שמתגלמת בכרזה של גנרל צבאי שמשתייך למסלול הדם הנשפך, הטרור והטבעת תרבותנו המודרנית בָּאֶפר של ערי הבירה ההרוסות ובַדם של מעשי הטבח הבלתי פוסקים.

 

בבחירתה [לכפות עצמה] בפלטפורמה התרבותית השורשית ביותר של העיר ביירות, טהראן מאלצת את הלבנונים לעיין בספרי המוות והמלחמות, תוך שהיא כופה [עליהם] את התכנים הללו כאידיאולוגיות תרבותיות שמבטלות את הציור, הפיסול, האמנות הפלסטית, הספרות, השירה והפרוזה ואת ערבי התרבות והאמנות. באמצעות מסר תקיף זה, היא רוצה להפיץ את הכיבוש התרבותי [שלה בלבנון] לאחר הכיבוש המדיני [שביצעה]...

 

איראן יכלה להימנע מהבאת הטמטום התרבותי הזה אל יריד הספרים הבינלאומי בביירות, אך למרבה הצער היא מתעקשת בכל תקיפותיה לייצא את הווריאציות הגרועות ביותר של הדמגוגיה המדינית, החברתית ואף הפסיכולוגית שלה. למרבה המזל, ביירות החופשית לא הייתה מוכנה לכך והיא התייצבה, באמצעות נשק המילה והדעה, נגד מונחי המוות, ההרג והמלחמות המיותרות!

 

הדבר החמור ביותר בתקרית יריד הספרים הוא ש[בכך] איראן הכריזה רשמית על השימוש בטמטום התרבותי שלה בביירות. מנגד, הדבר הכי יפה שקרה הוא שביירות חשפה את הטמטום הזה בכך שהגדירה אותו כמלחמה [איראנית] מתועבת הרבה יותר מאשר ממלחמות ההרג, המלכוד, הפיצוץ, הדיכוי, גרימת העוני וההרעבה. באמצעות נשק הקול, המילה והדעה החופשית [נקרא] תמיד: ביירות חופשית, איראן צאי החוצה!"[10]