המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב אמירתי: על מדינות האזור להגביר את שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני עם ישראל
16/2/2022


כותב אמירתי קורא למדינות האזור להגביר את שיתוף הפעולה המודיעיני והצבאי עם ישראל אל מול איומי המיליציות הנתמכות בידי איראן

 

על רקע מתקפות הטילים והכטב"מים מצד המורדים החות'ים בתימן, הנתמכים על ידי איראן, נגד איחוד האמירויות, פרסם הפרשן הפוליטי האמירתי, סאלם אל-כתבי, ב-2.2.22 מאמר בטורו באתר החדשות elaph.com, בו קרא להגביר את שיתוף הפעולה האזורי עם ישראל בהתמודדות עם איומי המיליציות הנתמכות על ידי איראן. לדבריו, נוכח הדמיון באיומים האסטרטגיים הנשקפים למדינות האזור ובכללן סעודיה, איחוד האמירויות וישראל, מצד איראן והמיליציות שלה, ולנוכח המצב המורכב בזירה הבינלאומית ומעורבות המעצמות בסכסוכים אחרים, על מדינות האזור, ובכללן ישראל, להגביר את שיתוף הפעולה הביטחוני, המודיעיני והצבאי ביניהן לצורך התמודדות עם איומים אלה.

 

סאלם אל-כתבי[1]

 


להלן תרגום קטעים ממאמרו:

 

"מידי יום ביומו הולך ומידרדר המצב האסטרטגי במזרח התיכון והמתיחות הולכת וגוברת. יש לכך כמה סיבות, ובראשן התפשטות מיליציות הטרור והפיכתו של האזור כולו ל'מדגרה' של המיליציות האלה, שכוחות אזוריים הידועים לכל [קרי איראן] נותנים להן חסות, מממנים ומחמשים אותן.

 

מטבע הדברים, השתיקה לנוכח ההתפתחויות המהירות הללו כבר אינה אופציה אפשרית. לפיכך, הכרחי שמדינות האזור ישתפו פעולה ביניהן כדי להתייצב נגד הסכנות הללו ולרסן את האיומים, אשר אינם מסתכמים באיומים על מדינה אחת מסוימת, שהרי המיליציות החות'יות, שביצעו התקפות נפשעות רבות נגד מתקנים אזרחיים בסעודיה, חזרו על מעשיהן נגד האמירויות ומאיימות [גם] על ישראל בהתקפות דומות.

 

הפתרון במקרה זה אינו מסתכם ברכישת מערכות הגנה נגד טילים ומערכות התרעה נגד כטב"מים. זאת מפני שכנופיות הפשע המאורגן הללו מהמרות על האפקט הפסיכולוגי [של ההתקפות] יותר מאשר על גרימת נזק ממשי למתקנים ולמדינות אשר על הכוונת. המיליציות מבינות את ההשפעה הפסיכולוגית הרבה שיש למתיחות [ביטחונית] במדינות הידועות לאורך זמן בביטחון וביציבות [השוררים בהן] ואשר הפכו [בשל כך] לסביבה אידיאלית להשקעות, מסחר ועסקים. לכן, עצם התפשטותן של המיליציות האלה בכמה מדינות באזורנו מספיקה כדי להוות מקור איום לכל המדינות והעמים...

 

עמי מדינות המזרח התיכון אינם יכולים [להרשות לעצמם] להירדם ולהתעורר עם איום של מיליציה. כמו כן, לא ייתכן שהביטחון של אזור חיוני כזה ויציבותו יהיו תלויים ב'אשליות' של אנשים כמו [מנהיג החות'ים, עבד אל-מלכ] אל-חות'י, [מזכ"ל חזבאללה, חסן] נצראללה ושל סוכנים [איראנים] נוספים.  [סוכנים אלו] נוצרו רק כדי להגשים מטרות מסוימות [קרי המטרות האיראניות], אשר כלל אינן משרתות את עמיהם והאינטרסים שלהם. יתרה מזו [סוכנים אלה של איראן] הם לא יותר מאשר קושרי קשר נגד ביטחון עמיהם ויציבות [מדינותיהם] וההוכחה לכך היא הפשעים שהם מבצעים בתימן וכן האסונות שהביאו על לבנון, אשר הובילו את המדינה הערבית הזו ואת עמה לטרגדיות כלכליות, פוליטיות וביטחוניות רבות מספור.

 

הימור [של מדינות האזור] על מעורבות בינלאומית בשמירה על ביטחון ושלום האזור, הוא יותר בגדר משאלה, לנוכח מצב הכוננות, הסכסוכים והמשברים העמוקים ביחסים הבינלאומיים, ולאור המתיחות הקיימת בין המעצמות, בשל המשבר באוקראינה או בטאיוואן או בשל סוגיות וסכסוכים רבים אחרים. לכן, נראה כי [הטיפול במצב האזורי] תלוי בשיתוף פעולה ותיאום בין מדינות האזור בכל הרמות, על מנת להגיע לנוסחה שתבלום את האיומים הללו ותספק אווירה בטוחה ויציבה לעמים.

 

ידוע כי האיומים האסטרטגיים המכוונים נגד האמירויות הם אותם האיומים המכוונים גם נגד מדינות רבות אחרות באזור, ובראשן ישראל... במצב הנוכחי כולם משלמים את המחיר על כך שכוחות אזוריים מילאו את הריק האסטרטגי שנוצר בכמה מדינות ערב בשל הכאוס והמהומות וכן בשל השגיאות האסטרטגיות שביצעו המעצמות. אין הבדל בין האמירויות לישראל בעניין זה, שהרי המיליציות מניפות את סיסמאות 'ההתנגדות' המזויפות וסוחרות בסבלם של בני עמן, כדי למלא אחר התכתיבים שכולם באזורנו יודעים מה מקורם [קרי, איראן] ומה מטרותיהם!

 

אין חלופה לחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני, המודיעיני והצבאי בין האמירויות ומדינות האזור המתמודדות עם הכאוס המיליציוני האזורי הזה, ובכללן ישראל. זאת במיוחד לנוכח העובדה שארה"ב ויתר המעצמות עסוקות במאבקים על השפעה ואינטרסים בצפון ובמזרח. אני משוכנע כי מדינות האזור מסוגלות, תוך שיתוף פעולה, תיאום, החלפת ידע ותמיכה הדדית – להדוף את הגל הבלתי מרוסן הזה של הכאוס המיליציוני אשר מצריך פתרונות וחלופות מחוץ לקופסה של הרעיונות הקונבנציונליים."[2]