המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ויכוח הלכתי במצרים בעקבות השתלת איבר של חזיר בגוף של חולה בארה"ב
18/11/2021


ויכוח הלכתי במצרים על השתלת אברי חיות, בעקבות השתלת כליית חזיר בגוף של חולה בארה"ב


לאחרונה התעורר במצרים דיון הלכתי סביב השאלה: האם ההלכה האסלאמית מתירה השתלת איברי חזיר בגוף אדם. דיון הלכתי זה התעורר על רקע פרסום בארה"ב כי לראשונה הושתלה כליה של חזיר שהונדסה גנטית בגופה של חולה אמריקאית[1].


מרכז אל-אזהר העולמי לפתוות אינטרנטיות מיהר לפרסם פתווה [קרי: חוות דעת הלכתית] בה קבע כי האסלאם הורה לשמור על הנפש ולהתרפא, ויחד עם זאת "ההלכה אסרה להתרפא באמצעות כל דבר מזיק וטמא..." כדוגמת חזיר. עוד נכתב בפתווה כי "טיפול רפואי באמצעות איבר של חזיר, כדוגמת השתלת כליה שלו בגוף האדם, הוא דבר אסור [מבחינה הלכתית], אלא במקרה של צורך דחוף או צורך שהוא בבחינת הכרח, ובמקרה כזה מותר להחריג את המקרה [ולאשרו] בהתקיים שני תנאים: הראשון - שאין חלופה טהורה [אחרת], והשני - בתנאי שהנזק שיִגרם מן ההשתלה הוא פחוּת מזה שיִגרם אם לא יושתל האיבר".[2] בדומה לכך גם דאר אל-אפתאא', המוסד הרשמי להוצאת פסקי הלכה במצרים, קבע בפתווה משלו כי השתלת איברי חזיר בגוף האדם היא דבר מותר אם יש צורך בכך ואין חלופה אחרת, כיוון שקדושת החיים היא מטרה הלכתית נדרשת.[3] עמדות דומות נשמעו מצד אנשי דת נוספים במצרים.[4]


מנגד, היו גם אנשי דת שהתנגדו לעניין. כך למשל, ד"ר אחמד כרימה, מרצה להלכה השוואתית באוניברסיטת אל-אזהר, אמר כי השתלת כליה של חזיר בגוף האדם אסורה מבחינה הלכתית ותהה מדוע אין מרכזי מחקר אסלאמיים שיערכו מחקרים שיעלו בקנה אחד עם ההלכה.[5] גם עטיה לאשין, חבר ועדת הפתוות המרכזית במוסד אל-אזהר אמר כי השתלת כליה של חזיר אינה מותרת הלכתית והיא למעשה חטא[6].


קטע מן הפוסט של מוסד אל-אזהר על השתלת איברי חזיר[7]


בתגובה לדיון הזה, פרסם הרופא והעיתונאי הליברל המצרי ח'אלד מונתצר, מאמר ביומון המצרי אל-וטן שבו מתח ביקורת על ההתערבות הבוטה של מוסדות הדת במצרים בעניינים רפואיים וטען כי המדע והדת פועלים על פי אמות מידה שונות. לדבריו, התערבות אנשי הדת בעניינים רפואיים לא רק שאינה ראויה אלא גם מסבכת את המצב. הוא קרא לערבים ולמוסלמים ללמוד מהניסיון של אירופה שחוותה את המאבקים האלה מזמן והכריעה לבסוף בהפרדת המדע מן הדת ובאי התערבות אנשי הדת בענייני המחקר המדעי. במאמר נוסף בנושא שפורסם ביומון המצרי אל-אהראם, טען מונתצר כי המדע מושיט יד כדי להציל את בני האדם, כדי "להתגבר על החשש הכרוני של האדם מפני שינוי וחידוש".


צילום מתוך ניתוח השתלת הכליה[8]


להלן תרגום קטעים משני מאמריו של מונתצר:


"[לאחרונה] צפיתי בתוכנית שעסקה בהשתלת כלייה של חזיר בחולה [השרויה במצב] של מוות מוחי בארה"ב – נושא שהעסיק את הקהילה הרפואית השבוע וניצב בראש כותרות [מהדורות] החדשות והעיתונים.


ציפיתי לראות את בכירי הרופאים המומחים מתארחים בתוכנית, אך הופתעתי מכך ששני האורחים היו שייח'ים מאל-אזהר! שייח'ים [מתראיינים] בנושא רפואי סבוך שכזה: השתלה של איבר חיצוני [שעבר הנדוס גנטי שעיקרו] ביטול גן [שיש לחזיר ואחראי על יצירת] מולקולה סוכרית בשם אלפא-גל שעלולה לגרום [לגוף האדם] לדחות את הכליה, ומעקב אחר רמות הקריאטינין למשך 54 שעות. זהו [נושא שכולל] את הפרטים הרפואיים הקטנים... שהצופים צריכים לקבל לגביהם הסבר מדעי מצוין, אך היו שם רק שני שייח'ים. אחד מהם דיבר על כך ש[באסלאם] קיים איסור להשתמש בכל איבר של חזיר לצורך טיפול רפואי. כדי שלא אעשה עוול לתוכנית, אוֹמָר כי מקובל היום בלא קשר לתוכנית, שהאזרח פונה לקבל פתווה בכל עניין [קטן] – החל מפרטים הקשורים לכניסה לשירותים ועד לפרטי הקשר האינטימי. בתחום הרפואה בפרט נמצא באופן שלא ייאמן שכל עניינינו הרפואיים מונחים על שולחן הפתוות, ואיני יודע – מה הקשר בין זה לזה?


כשאתה פונה לבקש פתווה דתית בעניין רפואי, כמוך כמי שרוצה להשתמש ביחידת מידה של קילוגרם כדי למדוד אורך של שמלה – זו יחידת מידה אחת וזו יחידת מידה אחרת. אין משמעות ההפרדה כאן שהמדע טוב יותר מן הדת – פשוט הקריטריון שלהם שונה. הקריטריון [על פיו פועל] המדע הוא הטלת הספק בעוד שהקריטריון [על פיו פועלת] הדת הוא הידיעה הוודאית [שאינה מוטלת בספק].


כבר סבלנו [בעבר] רבות מן המרוץ הזה אחר הפתוות הרפואיות. בעניין מילת הבנות – הופתענו מפתווה של שיח' אל-אזהר לשעבר שסיבכה את המצב, בה קבע כי יש לבצע מילת [נשים].[9] אילו נעתרנו בזמנו לפתווה שלו, לא היינו מגיעים לחוק החשוב שהגדיר את הפשע הברברי הזה כעברה פלילית. ישנו [גם] העניין של שינוי מין מזכר לנקבה ולהיפך [שנאסר על ידי חלק מאנשי הדת] - זוהי בעיה נפשית מכאיבה... החולים הטרנסג'נדרים הם קורבנות של נוקשות דתית חזקה בהתייחסות אליהם כאילו שהם קללה[10]. רבים מהם נאלצים להתאבד כדי להכריע בסכסוך הזה וכדי להימלט מהמצב שבו כל הדלתות נסגרות בפניהם.


חקיקת החוק לגבי תרומת איברים [במצרים] הופסקה לפני יותר מרבע מאה, בהמשך [לאחר שנחּקק חוק המסדיר את תרומת האיברים ב-2010] הושהה יישומו במשך יותר מעשר שנים כתוצאה מפתווה שקבעה כי הגוף שייך לאללה ו[לכן] אסור לתרום איבר ממנו לאחר המוות[11]. כולנו זוכרים כי עם תחילת [טיפולי] ההפריה החוץ גופית היו התנגדויות דתיות, עד שהמציאות כפתה את עצמה.


אירופה חוותה לפנינו את המאבקים הללו, אך הכריעה בהם לפני מאות שנים באמצעות הפרדה בין מה שהוא מדעי למה שהוא דתי ובאי התערבות אנשי הדת בענייני המחקר המדעי. אירופה סבלה מאנשי הכנסייה בענייני הרפואה – הייתה שם התנגדות חריפה למדע האנטומיה וכן לרעיון של חיסון נגד אבעבועות שחורות, אפילו לרעיון של תרופות אלחוש [בעת לידה] היו מתנגדים רבים משום שכתוב ש'בצער תלדי בנים' וכיוצא בזה'.


[היה זה] מאבק ארוך ומר אך הם הצליחו להכריעו בניצחון המדע. ואילו אנו [הערבים], עודנו מסתובבים באותו המבוך וחוזרים לנקודת המוצא כאשר אנו שבים וחוזרים על אותם הפתוות והרעיונות, כאילו שאנו נמצאים בגלגל מים נצחי אשר מוציא [מים] מן הבאר ושופך [אותם] לאותה באר – מתי תהיה הכרעה? אללה יודע".[12]


במאמר נוסף שפרסם מונתצר יום למחרת ביומון אל-אהראם הוא כתב: "אי אכילת בשר חזיר היא עניין דתי, אך האם שנאת החזיר כחיה גם היא עניין דתי? פרשת העברת כליה של חזיר כדי לטפל בכשל כלייתי [של חולה בארה"ב] עוררה סערה ומתקפה קשה [במצרים] והתגובות הפגינו עוצמה מפחידה של בוז ותוקפנות כלפי החיה האומללה הזו, כאילו שהיא הסיבה לכל אסונות העולם!...

כל דיווח רפואי על תרומה חיובית של החזיר לאנושות עדיין נתקל במורת רוח ובסלידה מצד המצרים, ולכן שומה עלינו להבין את הניסוי הרפואי המהפכני הזה, שיפתח אופקים חדשים בעולם השתלת האיברים וכמו כן להבין את התפקיד שמילאה החיה הזו בהצלת האנושות...


המדע מנסה להושיט גלגל הצלה לאדם. הוא ממשיך בדרכו מבלי לשים לב לאמירות של ספרים מצהיבים, או של מורשת חנוטה ומנסה להתגבר על החשש הכרוני של האדם מפני שינוי וחידוש. הפילוסופיה שלו היא הטלת הספק והעלאת שאלות ולא הידיעה הוודאית והשינון [כמו בדת]".[13]



[4] ד"ר אמנה נציר, מרצה באוניברסיטת אל-אזהר אמרה כי מותר להשתיל כליה של חזיר בגוף האדם שכן, לטענתה, אללה אסר את אכילת בשר החזיר, אך לא את השימוש באיבריו ולכן ניתן להשתמש בהם בעת הצורך, בכפוף לעמדתם של הרופאים באשר למידת הנזק או התועלת שבהשתלה כזו, ולמידת חיוניותה. ד"ר עבדאללה אל-נג'אר, חבר המועצה העליונה של האקדמיה למחקרים אסלאמיים טען כי מותר להשתיל איבר חזיר בגוף האדם במקרה שהוא זקוק להשתלת איבר ולא ניתן להשיגו אלא מחזיר. אל-וטן (מצרים), 25.10.2021

[5] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 28.10.2021

[9] הכוונה לפסיקה של שיח' אל-אזהר ג'אד אל-חק עלי ג'אד אל-חק שכיהן כשיח' אל-אזהר בין השנים 1982-1988. ראו

https://www.facebook.com/Alsha3bany ,7.2.2014

[10] כך למשל, המופתי של מצרים לשעבר עלי גומעה התייחס לעניין שינוי המין ואמר כי על פי ההלכה האסלאמית הוא אסור. ראו אל-יום אל-סאבע (מצרים), 15.3.2019

[11] הכוונה לפסיקה של השיח' מוחמד מתולי אל-שעראוי שכיהן כשר ההקדשים המצרי בין השנים 1976-1978 ואירח תוכנית פופולארית בענייני אסלאם בטלוויזיה. הנ"ל אסר תרומת איברים. ראו אל-וטן (מצרים), 17.6.2019

[12] אל-וטן (מצרים), 26.10.2021

[13] אל-אהראם (מצרים), 27.10.2021