המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אכזבה בקטר: אף אישה לא נבחרה בבחירות הראשונות לפרלמנט; "עודנו חברה פטריאכלית"
14/10/2021


אכזבה בקטר: אף אישה לא נבחרה בבחירות הראשונות לפרלמנט; טענות כי החברה עודנה פטריארכלית ושמרנית


מאת צ. הראל


הקדמה

ב-2.10.2021 התקיימו לראשונה בהיסטוריה של קטר בחירות לפרלמנט,  בהן לא נבחרה אף אישה. אף כי החוקה הקטרית קובעת כי הפרלמנט בקטר יורכב מ-45 חברים: 30 שיבחרו על ידי הציבור בבחירות ישירות וחשאיות, ו- 15 שימונו על ידי האמיר, הבחירות לפרלמנט הקטרי לא התקיימו עד כה וכל חברי הפרלמנט מונו על ידי האמיר.[1] באוקטובר אשתקד הודיע אמיר קטר, השיח' תמים בן חמד אאל ת'אני, על קיום בחירות במדינה, והן כאמור אכן התקיימו ב-2.10.2021. על 30 המקומות בפרלמנט התמודדו 248 גברים ו-26 נשים. ערב הבחירות הבליטו העיתונים בקטר את עובדת התמודדותן של נשים ב-14 מבין 30 אזורי הבחירה ועמדו על חשיבות השתתפותן בהצבעה, כשהם מביעים אופטימיות לגבי סיכוייהן להיבחר[2], ואולם, בסופו של דבר אף אישה לא נבחרה.

 

העובדה שאף אישה לא הצליחה להיכנס לפרלמנט הקטרי עוררה מורת רוח ואכזבה רבה בקרב אנשי ציבור, חברת פרלמנט בעבר וכמה עיתונאים קטרים, אשר תלו זאת בשבטיות של החברה בקטר ובתרבותה הפטריארכלית, שלא מעודדת את תפקיד הנשים בקדמת הבמה הפוליטית ולא מעריכה את ביצועיהן. אחד העיתונאים טען בצער כי כמה מהנשים שהתמודדו לפרלמנט היו מוכשרות ויצירתיות אף יותר מהגברים, והיו שקראו להקצות מכסה לנשים בפרלמנט כדי לתקן את העוול.

 

הביקורת על אי היבחרן של נשים לפרלמנט ועל "הפטריארכליות" של החברה בקטר עוררה שיח בעיתונות הקטרית סביב הנושא. עיתונאים קטרים בכירים דחו את הטענה כי החברה הקטרית היא פטריארכלית, אימצו שיח אפולוגטי המדגיש את ההערכה לה זוכות הנשים בקטר וטענו כי היעדרותן מהפרלמנט אינה מהווה קנה מידה לבחינת תרומתן. מנגד, כמה אנשי אקדמיה ואנשי ציבור הודו כי החברה בקטר היא פטריארכלית ושמרנית, דבר המאפיין לטענתם, את כלל החברות הערביות וציינו כי נחוצים עוד זמן ובשלות רעיונית עד שתיבחרנה נשים לפרלמנט. חלקם קראו לפעול להגברת החינוך החברתי, כדי להציג את חשיבות קולה ותפקידה של האישה – הן כמתמודדת והן כבוחרת.

 

ב-14.10, כשבועיים לאחר הבחירות, פרסם אמיר קטר, השיח' תמים בן חמד אאל ת'אני, צו הממנה 15 חברים נוספים בפרלמנט, בהם שתי נשים, מתוקף סמכות שמעניקה לו החוקה. לא מן הנמנע, שמינוי הנשים נועד להשתיק את הביקורת הציבורית.[3]

 

יצוין, כי כבר לאחר שהכריז האמיר על קיום בחירות באוקטובר אשתקד, פקפקו עיתונאים קטרים באפשרות לקיים בחירות דמוקרטיות ותקינות בקטר, בשל תרבותה השבטית הפטריארכלית ועקב היעדר תשתית דמוקרטית בה.[4] ביטוי נוסף לצעדים אנטי-דמוקרטיים, שננקטו לקראת הבחירות לפרלמנט, היה הדרה של שבט אל-מורה מהתמודדות בהם.[5]

 

נשים קטריות בתור לקלפי[6]



דוח זה יציג את השיח שהתעורר בקטר בעקבות הבחירות במדינה ואי בחירת נשים לפרלמנט:

 

אנשי ציבור ועיתונאים בקטר: התרבות הפטריארכלית והשבטית שלנו היא הסיבה שנשים לא נבחרו

עם פרסום התוצאות הרשמיות של הבחירות לפרלמנט, ומשהתברר כי אף אישה לא נבחרה, הביעו אנשי ציבור ועיתונאים קטרים את אכזבתם מכך ותלו זאת בשבטיות של החברה בקטר ובתרבותה הפטריארכלית. כמה מהם הביעו תקווה כי האמיר יתקן את העוול, באמצעות מינוי נשים מתוקף הסעיף בחוקה המעניק לו סמכות למנות 15 חברי פרלמנט, נוסף על ה-30 שנבחרו.

 

​הינד אל-מפתאח, ששימשה כחברה בפרלמנט הקטרי היוצא,[7] צייצה מייד לאחר היוודע תוצאות הבחירות: "האישה הקטרית הצליחה באופן ראוי בהשתתפותה בהתנסות הראשונה של הבחירות לפרלמנט והציגה מודל מכובד של בשלות רעיונית ומקצועית בקמפיין [הבחירות] ובהצעות [שהעלתה במצע] שלה. מן הראוי שנתגאה בה. [ואולם], החברה השבטית הפטריארכלית לא הצליחה לתמוך בה ולהעצימה הלכה למעשה. ברכות על השתתפותכן בבחירות עד לסיומן. אני גאה בכן."[8]

 

הציוץ של הינד אל-מפתאח


בדומה לכך צייץ גם העיתונאי הקטרי, עבד אל-עזיז אל-ח'אטר, שהוא גם בעל טור ביומון הקטרי הממסדי אל-שרק: "כצפוי, שום מתמודדת לא הגיעה לפרלמנט. המדינה העניקה הזדמנות [לשינויים שמכתיב] הזמן המודרני אולם הבעיה היא עם הקצב הפנימי של החברה."[9] בציוץ נוסף כתב: "האזנּוּ למתמודדות שהיו טובות יותר מרבים מהמתמודדים. הן היו יצירתיות והפליאו לבטא את רעיונותיהן ואת השקפתן, אך [למרות זאת] הייתי בטוח שנקודת המוצא השבטית היא שתקבע מראש את התנאים ואת המכניזם של הזכייה [במושב בפרלמנט]."[10]


הציוץ של עבד אל-עזיז אל-ח'אטר:



אחת המתמודדות בבחירות לפרלמנט, עאא'שה ג'אסם אל-כווארי, הביעה אכזבה מתוצאות הבחירות וקראה לשנות את המצב על ידי הקצאת מכסה קבועה לנשים בפרלמנט. לסוכנות הידיעות הצרפתית, אמרה: "הקצאת מכסה [לנשים] היא גלגל ההצלה שיכול להבטיח ייצוג נשים בפרלמנט הבא. אנו מקוות שימונו [על ידי האמיר] ארבע-חמש נשים, משום שנוכחותן [בפרלמנט] חשובה מאוד. כמה מתמודדות התאכזבו כמובן, משום שהן הציגו תוכניות טובות, שמצאו חן בעיני הבוחרים, אך בל נשכח שיש נשים שבחרו בגבר, כך שזהו רצון הציבור ועלינו לכבדו."[11]

 

ביקורת ואכזבה נשמעו גם מצד העיתונאית הקטרית פאטמה יוסף אל-ר'זאל, שהתמודדה בעצמה בבחירות למועצה המרכזית לעניינים מוניציפליים בקטר ב-2015 ולא נבחרה. במאמר שפרסמה ב-6.10 בטורה ביומון אל-שרק היא כתבה: "אף אישה לא הצליחה לשבור את החסמים האידיאולוגיים והפטריארכליים, שניצבו כמכשול בפני זכייתה בבחירות הראשונות לפרלמנט... הסיבה העיקרית לכך נובעת ממורשת תרבותית של אי הכרה בתועלת שיש בהגעת אישה לפרלמנט, למרות שהיא הוכיחה בשנים שחלפו כי היא ראויה לכל משרה פוליטית או ביצועית וכי היא הצליחה בכל התפקידים שמילאה בכל רשויות המדינה... ולמרות שחשוב שהאישה הקטרית תהיה נוכחת בפרלמנט שאחת מסמכויותיו היא חקיקת חוקים שונים, בהם חוקים העוסקים במשפחה, בילדים ובתחומים של עבודת נשים, זכויותיהן והתחייבויותיהן. אני מקווה שמזלן [של הנשים] ישחק להן במכסת שליש [חברי הפרלמנט] הממונים [על ידי האמיר]. סיבה נוספת לחוסר ההצלחה של הנשים נובעת מחוסר מודעות של חלק מהבוחרים המסורתיים, שמצביעים [למקורביהם הגברים] מסיבות משפחתיות ואישיות, בלא שיבינו את חשיבות הליך הבחירות, שהוא אמצעי להגעת בעלי הכישורים, האידיאולוגיה והחזון לפרלמנט כדי שיתרמו באופן פעיל לפיתוח בר-קיימא בחברה..."[12]

 

שיח בעיתונות הקטרית: מחד, דחיית הביקורת, ומנגד הכרה שהחברה בקטר זקוקה לשינוי

​הביקורת על אי בחירת נשים לפרלמנט, ובפרט דבריה של חברת הפרלמנט היוצאת הינד אל-מפתאח בדבר חברה פטריארכלית בקטר, עוררו בעיתונות הקטרית שיח אפולוגטי: חלק מהעיתונאים מיהרו להדוף את הטענות בדבר קיומה של חברה שבטית ופטריארכלית בקטר. הם הדגישו את חשיבות השתתפותן של נשים בבחירות, את תרומתן לחברה הקטרית ואת עצם היותן מוערכות.

 

עיתונאים בכירים: בקטר אין חברה פטריארכלית והנשים זוכות להערכה

כך למשל, עורך היומון אל-וטן, מוחמד אל-מרי, הסתייג במאמר שפרסם ב-4.10 מהגדרת החברה הקטרית כחברה פטריארכלית. הוא כתב: "אינני מסכים עם הגדרת החברה שלנו כפטריארכלית גם אם אף מתמודדת לא זכתה בחברות [בפרלמנט]. מדובר בעניין של בחירה ושכנוע של החברה. [בבחירות] השתתפו שני המינים על פי אותם קריטריונים ולכולם התאפשרו אותם הליכים ואותן הקלות. באופן כללי, האישה זוכה להערכה מלאה בחברה ההומוגנית [שלנו], המושתתת על שיתוף פעולה, עזרה הדדית ואינטגרציה. היא הוכיחה את כישוריה במשימות ובהתחייבויות רבות, שנטלה על עצמה, והיעדרה מהפרלמנט הנבחר הראשון איננו קנה מידה, משום שהיא נוכחת בהצטיינות ביותר ממקום אחד."[13]

 

גם הפובליציסטית הקטרית אבתסאם אאל סעד, בעלת טור ביומון הקטרי אל-שרק הסתייגה מהגדרת החברה הקטרית כפטריארכלית. לדבריה ייתכן שהחברה הקטרית מסתייגת מאינטראקציה ישירה בין נשים לגברים אך הדבר נובע מנימוס ומרצון לשמר את ייחודיותה של האישה. בציוץ בטוויטר היא כתבה: "אין בקטר חברה פטריארכלית, אלא זוהי חברה שעדיין מציבה את האישה במקצועות שבהם היא תצטיין בנפרד, בלא שתתחכך עם הגבר, גם אם הם עובדים באותו מקום. אין זו המעטה בערכה, אלא התנהגות ראויה עמה מטבע היותה אישה."[14]

 

אאל סעד חזרה על עמדתה זו גם במאמר שפרסמה ב-4.10 בטורה ביומון אל-שרק: "אמנם אף אחת מן הנשים לא הצליחה לזכות במושב בפרלמנט, אך הן ללא ספק זכו לפופולריות וצברו ניסיון לקראת הסבבים הבאים בעזרת האל. הגם שהן הפסידו במערכה על השגת [מושבים בפרלמנט], הן ניצחו במערכת הבחירות בכך שהציגו את רעיונותיהן ואת מצעי הבחירות המצוינים שלהן באופן משובח ונאור וזכו לתמיכה ועידוד מצד תושבי אזורי הבחירה שלהן. זהו היבט שלא ניתן לפרשו כפי שפרשה אותו אחת מחברות הפרלמנט לשעבר - שזכתה בשעתו בכיסאה באמצעות מינוי ולא בבחירות. [קרי,הינד אל-מפתאח]. היא אמרה כי 'החברה השבטית הפטריארכלית' היא זו שנתנה את הקולות למועמדים הגברים ונמנעה מלהעניק לנשים הזדמנות להוכיח את יכולתן וזכותן לבצע משימה זו לצד הגבר. [הפירוש הנכון הוא] שאין אצלנו מה שמכונה חברה שבטית פטריארכלית, שמעדיפה להצביע לגבר על חשבון הנשים המועמדות, אלא ישנה עדיין עמדה מהוססת לגבי אינטרקציה ישירה ללא סייג [בין גבר לאישה].  אך, אין משמעות הדבר המעטה מערכה ומיכולותיה לשאת באחריות, על פי רוב מדובר בסוג של התנהגות בנימוס כלפיה כדי לשמור על ייחודה..."[15]

 

אינטלקטואלים מודים: החברה הקטרית פטריארכלית ושמרנית; ייקח זמן עד שנשים יבחרו לפרלמנט

מנגד, כמה אנשי אקדמיה ואנשי ציבור קטרים נטו לקבל את הגדרת החברה הקטרית כחברה פטריארכלית ושמרנית, אך טענו כי הדבר נכון לגבי כלל החברות הערביות וכי דרושים עוד זמן ובשלות רעיונית עד שתיבחרנה נשים לפרלמנט. אחד הכותבים הסביר כי מדובר בתופעה גלובלית, שכללה אפילו את ארה"ב.

 

כך למשל, דיקן לשעבר של הפקולטה לשריעה ומשפט באוניברסיטת קטר, עבד אל-חמיד אל-אנצארי, הסביר כי "אי בחירת נשים לפרלמנט היא דבר טבעי בחברות הערביות והמפרציות, בהן שולטת התרבות הפטריארכלית. מדובר במורשת תרבותית, שהחברה לא התגברה עליה עד כה למרות החינוך המתקדם, התרבות, הפתיחות התקשורתית והחיכוך עם תרבויות אחרות. נשים לא נתנו קולן לנשים והן סומכות על הכישרון של הגבר יותר מאשר על כישרון האישה, זאת משום שהגבר התקדם בתפקידים פוליטיים, חקיקתיים ומשפטיים ויש לו ניסיון, בשעה שלאישה אין ניסיון ארוך [שנים] כזה בהקשר זה. רק בפרלמנטים ערביים מעטים חברות נשים."[16]

 

גם חבר הפרלמנט לשעבר, עבד אל-עזיז כמאל, טען כי "החברה הקטרית עודנה חברה שמרנית ולכן עניין כניסת נשים לפרלמנט מצריך עוד זמן, בשלות רעיונית ותרבות. אין מדובר בעניין חדש. אפילו בארה"ב נשים קיבלו את זכות ההצבעה רק ב-1929. [הנשים האמריקניות] נאבקו שנים רבות עד שזכו לחברות בקונגרס בשנות ה-70 [כך במקור]. מדובר בתופעה גלובלית."[17]

 

מוחמד מוספר, מרצה למדע המדינה באוניברסיטת קטר, הבהיר כי "החברה הקטרית עודנה חברה שמרנית". לדבריו, "הנשים הבוחרות לא הצביעו לנשים שהתמודדו, כלומר שיש כאן בעיה חברתית, שיש להבינה." הוא קרא "לפעול להגברת החינוך החברתי, כדי להציג את חשיבות קולה ותפקידה של האישה – הן כמתמודדת והן כבוחרת, משום שלאישה תפקיד חשוב ובעל השפעה" והוסיף: "עלינו להבין שאנו נמצאים בשלב של לימוד וחינוך להשתתפות בקבלת החלטות... ובשנים הבאות נשים לבטח תזכינה בכמה מושבים בפרלמנט."[18]

 

גם הכותבת בות'יינה מוחמד אל-ג'נאחי, הודתה במאמר שפרסמה ב-5.10 בטורה ביומון אל-שרק בקיומה של פטריארכליות בקטר שהיא "תוצאה של תקופות קדומות וזרמים דתיים, פוליטיים וכלכליים, שדחקו את האישה לפינה והגבילו את תפקידיה." לדבריה, "[היה] צפוי שהמערכת הפטריארכלית תשפיע על [הבוחרים] להצביע עבור גברים ולהאמין במעמדו של הגבר [כמי שראוי] לקבל על עצמו משרות פוליטיות ותפקידים חשובים ורגישים." עם זאת, טענה, כי לא ניתן להסביר את תוצאות הבחירות בקטר רק באמצעות הפטריארכליות, שהרי שני המינים מצביעים ונשים לא בהכרח הצביעו לנשים. לדבריה, המצב הפוליטי והחברתי בקטר הופך אותה ל"חברה היברידית, שמצד אחד מאפשרת לנשים לקבל משרות ניהול בכירות ומצד שני ממשיכה לשמור על המבנה החברתי המסורתי-שמרני", שנותן עדיפות לגברים בקדמת הבמה על פני נשים.[19]

 



[2]  ראו למשל: https://al-sharq.com, 25.9.2021;  אל-שרק (קטר) 29.9.2021; 2.10.2021

[3]  אל-ראיה (קטר), 14.10.2021

[6]  אל-שרק (קטר), 4.10.2021

[7]  ב-2017 מינה אמיר קטר, השיח' תמים בן חמד, לראשונה ארבע נשים כחברות פרלמנט, בהן הינד אל-מפתאח.

[12]  אל-שרק (קטר), 6.10.2021

[13]  אל-וטן (קטר), 4.10.2021

[15]  אל-שרק (קטר), 4.10.2021

[16]  אל-שרק (קטר), 4.10.2021

[17]  אל-שרק (קטר), 4.10.2021

[18]  אל-שרק (קטר), 4.10.2021

[19]  אל-שרק (קטר), 5.10.2021