המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אחמדי-נז'אד: איראן מייצרת דלק גרעיני בהיקף תעשייתי
20/4/2007

 

אחמדי-נז'אד: איראן מייצרת דלק גרעיני בהיקף תעשייתי

 

ב-10 באפריל 2007, לאחר מספר דחיות, מסר נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נז'אד, את הבשורה המובטחת "שתשמח את כל המוסלמים", בחגיגות יום הגרעין שצוינו באיראן באותו יום.[1] בעצרת המרכזית שנערכה במתקן הגרעיני בנטנז, אמר אחמדי-נז'אד כי איראן מסוגלת לייצר דלק גרעיני בהיקף תעשייתי.[2]  יודגש כי בשלב זה נמנעים בכירי תוכנית הגרעין האיראנית מלציין את המספר המדויק של הצנטריפוגות הפועלות בנטנז, וזאת ככל הנראה מחשש למתקפה מערבית אפשרית.[3]

 

יחד עם זאת, הדגישו בכירים וכלי התקשורת באיראן כי זהו הישג חשוב, המציין את הגעתה של איראן אל נקודת האל חזור בתהליך התגרענותה. נראה, לפיכך, כי באמצעות הודעתו ביקש המשטר להשיג שתי מטרות: האחת, להודיע על התקדמותה הגרעינית של איראן, חרף הסנקציות של מועה"ב והלחצים הבינ"ל, ולהפחית בכך את יעילות המתקפה כנגד מתקניה הגרעיניים. השנייה, להפחית את הביקורת הפנימית באיראן נוכח התגברות הלחצים והסנקציות על איראן.[4]

 

אחמדי-נז'אד: אויבי איראן נבוכים נוכח התקדמותה

"אני מכריז היום במלא הגאווה כי מהיום איראן היא [אחת] מבין המדינות המייצרות דלק גרעיני [בהיקף] תעשייתי... היום אויביה של איראן נבוכים לאור התקדמותה של איראן בתחומים שונים... לפי התוכנית שקבעה מראש, נחושה ממשלת איראן לייצר לפחות 20 אלף מגה וואט חשמל גרעיני בלוח זמנים נתון שנקבע... אנו לוחצים בחמימות את ידיהן של כל הממשלות המעוניינות לקיים איתנו שיחות ושיתוף פעולה במישור הזה. אני דורש מהממשלות שלא רצו עד כה להשלים עם המציאות של היום, ועם זכותו של העם האיראני [לפתח טכנולוגיה גרעינית], שיחדלו לנהוג תוך הפרות חוק, אגרסיביות, אי הגיון, התנגדות, ועוינות כלפי איראן. [מוטב] שיידעו שכל אחד ואחד מן העם האיראני עומד איתן מאחורי מנהיגיו, תוך ידיעה, אמונה ואחדות מוחלטת, ו[שהעם האיראני] יגן על זכויותיו עד הסוף... על [מדינות המערב] לדעת כי מסלול ההתקדמות של העם האיראני הוא בלתי הפיך... עליהן לשים לב ולא לעשות דבר שיגרום לעם האמיץ והגדול הזה לשקול מחדש את התנהלותה מולם. הם ניסו זאת מספר פעמים, וראו שהעם הזה מסוגל לכך..."[5]

 

לאריג'אני: אנו מתקדמים להשגת 54,000 צנטריפוגות

בריאיון ליומון 'כיהאן', המזוהה עם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, אישר מזכיר 'המועצה העליונה לביטחון לאומי', עלי לאריג'אני, הממונה על תיק הגרעין, כי הוזרק גזUF6  בצנטריפוגות שהותקנו במתקן להעשרת אוראניום בנטנז, וציין כי  "[על מדינות המערב] לקבל בכל מקרה  את איראן הגרעינית... אנו נעים באינטנסיביות במסלול להשגת היקף מלא של 54 אלף צנטריפוגות... לסנקציות נגדנו [החלטה 1747] אין ולא תהיה שום השפעה על מסלול תנועתנו..."[6]  לאריג'אני ציין כי קיימת אפשרות לשינוי בייעודה של תוכנית הגרעין, ואמר כי "אנו איננו מעוניינים שדבר כזה יתרחש, אולם כאשר אנו נתקלים במזג רע ובהגזמות מצד [מדינות המערב], אנו נתונים ללחץ מצד המג'לס, ועשויים לקבל החלטות אחרות."[7] אשר למספר הצנטריפוגות הפועלות בנטנז, אמר לאריג'אני כי "מספר הצנטריפוגות אינו חשוב, אולם יש לנו הספק עבודה של עד 3,000 צנטריפוגות. מן השלב הזה ומעלה, [כל שלב נוסף הוא מעבר] לשלב תעשייתי..."[8]

 

אראזאדה: בכוונת איראן להפעיל 50,000 צנטריפוגות

ראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, ע'ולאם רזא אראזאדה, סירב אף הוא להתייחס למספר הצנטריפוגות הפועלות בנטנז, ואמר כי "תוכניתה של איראן אינה להתקין ולהפעיל רק 3,000 צנטריפוגות במתקנים להעשרת אוראניום בנטנז, אלא 50,000 צנטריפוגות... השקענו ותכננו [להתקין] 50,000 צנטריפוגות. התשתיות שהוקמו, ובניהן ציוד לסינון אויר, חשמל, אספקת אויר חדש וכן כל הדברים הנדרשים בתעשיה הזו, היו של 50,000 צנטריפוגות... בכוונה לא ציינתי [בנאום בחגיגות בנטנז] מספר כלשהוא ... וזאת כיוון שלא רציתי שתיווצר אי הבנה בכלי התקשורת הזרים, ויחשבו ש[תוכנית הגרעין של] איראן מסתכמת [רק] ב-3,000 צנטריפוגות...  [המצב הוא] בדיוק הפוך. בהיכנסנו לשלב תעשייתי שבו התקנת הצנטריפוגות תתבצע באופן שוטף, עד לשלב שבו יותקנו כל 50,000 [הצנטריפוגות]... כאשר הצהרנו שנכנסנו לשלב [של ייצור דלק גרעיני בהיקף] תעשייתי, [משמעותה] שאין דרך חזרה."[9]

 

בחגיגות יום הגרעין בנטנז, הדגיש אראזאדה כי "למרות התחייבויות שקבלנו ממדינות [שונות], אף מומחה  או חברה [חיצונית], לא עמדו לצידנו... אולם למרות האתגרים, המכשולים והבעיות האלה, איראן היתה נחושה להגשים באמצעות צעיריה הפוריים את תוכניתה הגרעינית הכוללת למטרות שלום, כאשר העדיפות הראשונה היתה ייצור מעגל דלק גרעיני בתור מדע עילית בתחום הטכנולוגיה הגרעינית.. והמדענים הצעירים שלנו הצליחו לייצר בשנה שעברה 270 טון UF6. בעבר הלא רחוק היה חומר חשוב זה רחוק מדמיונם של החוקרים והמדענים הגרעיניים של מדינתנו. לבסוף הצלחנו להגיע ל[העשרת] אוראניום בדרגת העשרה של 3.5 עד 5 אחוזים... כעת, עם כניסתנו לייצור ההמוני של הצנטריפוגות ותחילת הייצור [בהיקף] התעשייתי, אנו צועדים צעד נוסף לקראת פריחתה של איראן... השלבים הביצועיים של עבודה זו החלו בשנת 1993, במטרה לייצר דלק גרעיני עבור חלק מהמתקנים הגרעיניים של איראן... כיום, עם הפעלת חלק נוסף של הטכנולוגיה הגרעינית, אנו נכנסים לשלב חדש בטכנולוגיה הזו..."[10]

 

כמו כן ציין אראזאדה כי "עם כניסתה של איראן לייצור דלק גרעיני [בהיקף] תעשייתי, לא תהיה שום מגבלה בייצור הדלק הגרעיני באיראן... זהו הישגם של כ-3,000 המדענים המומחים ומיטב הכוחות שעבדו בשנה האחרונה יומם ולילה במתקן בנטנז."[11]

 

עורך 'כיהאן': רק צעד אחד נותר לייצור נשק גרעיני

בהרצאה בנושא מצבו הנוכחי של תיק הגרעין האיראני, שנשא ב-10 באפריל 2007 בפני סטודנטים ומרצים באוניברסיטת באבול למדעי הרפואה במזאנדראן, אמר חוסין שריעתמדארי, עורך היומון 'כיהאן', המקורב למנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, כי "מדינה שהשיגה את הידע והטכנולוגיה של העשרת האוראניום רחוקה רק צעד אחד מייצור נשק גרעיני. הצעד [הנוסף] הזה אינו צעד מדעי או טכני, [אלא עניין] של החלטה פוליטית. אולם, איראן הודיעה מספר פעמים כי היא לעולם לא תייצר נשק גרעיני...". שריעתמדארי הוסיף כי איראן החליטה להסתייע במעגל הדלק הגרעיני כדי להתקין לפחות 60,000 צנטריפוגות. [12]

 

כיהאן: על המערב לצפות בכל רגע להלם מצדה של איראן

במאמר מערכת שפורסם ביומון כיהאן ב-10 באפריל 2007 תחת הכותרת "אסטרטגיה של ערפול", צוין כי לאור הגעתה של איראן לנקודת האל חזור בתוכניתה הגרעינית, היא יכולה לעצב את  תוכניתה הגרעינית בהתאם לשאיפותיה הפוליטיות. במאמר צוין כי איראן פועלת הרחק מעיניה של סבא"א, וכי עובדה זו תאפשר לה להפתיע את המערב, ועליו לצפות לידיעה מרעישה מצד איראן בכל רגע. להלן עיקרי המאמר:

 

"אתמול חצתה איראן את נקודת האל-חזור הגרעינית. כעת היא מדינה גרעינית באופן מעשי, ולאור מציאות זו יש לייחס משקל שונה [מהעבר] לשם איראן בכל סוג של מאזן בטחוני אזורי או על אזורי... מעתה משוחררת איראן ממגבלות טכניות ויכולה לבחור את מטרות תוכניתה הגרעינית. מה שנותר הוא רק לראות לאיזה [כיוון] תיטה שאיפתה הפוליטית של איראן. אם איראן תהיה נתונה לאיומים, ואחרים ירצו לפעול [כנגדה] באופן לא חוקי, ברור [לאיזה] כיוון ילך הרצון הזה. ואם יתנהלו מולה ללא כללים וחוקים – מה שקורה בפועל – לאיראן תהיה שאיפה אחרת. כך או כך, החשוב הוא שלאיראן יש כעת את הגיבוי הדרוש על מנת לבחור בכל אופציה שתרצה.

 

האירוע אתמול בנטנז נושא מסר ברור לחלוטין למערב: הדרך בה אתם צועדים היא שגויה... איראן הולכת כעת בשני מסלולים: האחד, מסלול התקדמות מהירה בעבודתה הטכנית. השני, הפחתה הדרגתית של נגישותה של סבא"א למתקניה הגרעיניים... בתנאים המאיימים והלא צודקים הנוכחיים, החליטה איראן לנקוט באסטרטגיה של ערפול. מאז ההחזרה הלא חוקית של תיק הגרעין של איראן למועה"ב, עיניה של סבא"א, סוכנות הביון של המערב, [נחלשות] מיום ליום יותר ויותר. כאשר דיווחה סבא"א על תיק [הגרעין של איראן] למועה"ב בחורף שעבר, הודיעה איראן כי היא לא מיישמת יותר את הפרוטוקול הנוסף. כעבור מספר חודשים, כשיצאה החלטת הסנקציות 1737, החלה איראן בהתקנת 3000 צנטריפוגות בנטנז... כאשר אושרה החלטת הסנקציות 1747, איראן שוב צמצמה אף יותר את נגישות סבא"א [למתקניה הגרעיניים] באמצעות עצירת יישום ההסכמים הקשורים לסידורים המשניים.

 

 כעת, משחלפו פחות מ-15 יום מהארכה בת החודשיים ש-1747 העניקה לאיראן, חוגגת איראן את כניסתה למועדון [המדינות] המייצרות את הדלק הגרעיני [בהיקף] תעשייתי. המסלול הוא ברור לגמרי... מעתה והלאה, על המערביים לצפות בכל רגע להלם מצידה של איראן. נכון שידינו כבולות במועה"ב ואין לנו יכולת רבה לרסן את התוקפנות שלהם [הכוונה למערב], אולם אל לאנשי המערב לשכוח שידיה של איראן חופשיות לגמרי במתקניה הגרעיניים, וכל החלטת סנקציות בניו יורק, כמוה כאבן הקשורה לדוושת גז ההתקדמות הטכנולוגית בנטנז. ההפתעה החדשה החלה...

 

לפי החובות [המוטלות על איראן] בהסכם [עם סבא"א] מחויבת איראן להודיע לסבא"א רק 180 יום לפני הכנסת חומר גרעיני למתקניה. כלומר, איראן... יכולה לתכנן ולבנות בסבלנות את המתקנים בהם תרצה, ולהודיע לסבא"א [רק] כאשר העבודה תגיע לסיומה. אף על פי כן, ישנו ה-safeguards agreement  (המוכר לפי המינוח המקובל כסעיף 3.1), שאם מדינה מסוימת מכירה בו, היא מחויבת ליידע את סבא"א על מתקניה הגרעיניים מיד עם תחילת שלבי הבניה (ולא שישה חודשים לפני הפעלת המתקן). איראן, שיישמה את ההסכם הזה מאז מאי 2003, הודיעה לאחר החלטת הסנקציות 1747 כי תעצור דיווח זה... זוהי בדיוק האסטרטגיה של הערפול..."[13]

 

במאמר מערכת נוסף שפורסם בכיהאן, ב-11 באפריל 2007, תחת הכותרת "דו קרב עם אקדח לא טעון", נאמר כי "אמריקה ירתה את כל הכדורים שהיו לה במחסנית. עתה איראן היא זו שתחליט, בעולם המוכה בהלם, עם איזו 'חדשה' ו'אירוע' היא תכה את המעצמות בנקודות החולשה ובעקב אכילס שלהן. במחסניתה של איראן נותרה עוד תבונה רבה, כאשר כל כדור של תבונה, מכשיר את הקרקע להזדמנויות חדשות, והופך את ידיה של איראן למיומנות יותר... כעת אמריקה מתמודדת עם הממטר הקטלני של תבונתה של איראן..."[14]

 

רסאלת: איראן הפכה לכוח משפיע בקנה מידה עולמי

במאמר שפורסם ב-11 באפריל 2007 ביומון השמרני 'רסאלת', הודגש כי הצטרפותה של איראן למועדון המדינות המייצרות דלק גרעיני בהיקף תעשייתי הושגה תוך הסתמכות על יכולות מקומיות בלבד. בנוסף צוין, כי לאור הישג זה נותר המערב חסר אונים. בין אם ימשיך בהתנגדותו להתגרענותה של איראן ובין אם יכיר בזכות זו, תצא איראן מנצחת. להלן עיקרי המאמר:

 

"ביום חגיגות הגרעין עברה איראן צעד [משמעותי] נוסף בדרך להתקדמות המדינה ופריחתה. עם תחילת ייצור דלק גרעיני [בהיקף] תעשייתי, הצטרפה איראן לקבוצה המצומצמת של המדינות המייצרות דלק גרעיני [בהיקף] תעשייתי. עם ההצהרה על ייצור דלק גרעיני [בהיקף] תעשייתי הגיעה איראן לנקודת האל חזור בטכנולוגיה הגרעינית, וכיום אנו מוכרים ככוח משפיע במאזנים האזוריים והעולמיים. להתקדמות המדהימה של המדענים האיראנים בייצור דלק גרעיני  ובהזרקת גז [ה-UF6] ל-3000 הצנטריפוגות, יש חשיבות כפולה היות ששום מדינה או ארגון חיצוני לא הגישו לאיראן ולו סיוע קטן ביותר, ומשום שהטכנולוגיה הגרעינית של איראן היא מקומית לחלוטין...

 

כעת, למול התקדמותם מעוררת הגאווה של בני העם האיראני, עומדים כוחות היהירות [הכוונה למערב ובראשו ארה"ב] בפני שתי דרכים: או שימשיכו כדרכם בעוינותם כלפי איראן, ובמקרה זה הם יהפכו את העם האיראני לנחוש לכבוש פסגות גבוהות יותר של מדע, או שיכירו באופן רשמי בזכותו החוקית של העם האיראני, ויחדלו מעקשנותם. בשני המקרים הניצחון יהיה עם העם האיראני הגדול.... ניסיוננו בהערמות הקשיים של רוסיה בהפעלת הכור הגרעיני בבושהר, ואי שליחת הדלק הגרעיני לכור זה, הוכיח שאין לסמוך על אחרים..."[15]

 

עורך טהרן טיימס מאיים במעבר לאופציה גרעינית צבאית

במאמר שפורסם ביומון טהראן טיימס, המזוהה עם משרד החוץ האיראני, ע"י פרויז אסמאעילי, המשמש גם כעורך סוכנות הידיעות השמרנית מהר, ציין אסמאעילי כי בהתחשב בכך שאיראן הגיעה לנקודת האל חזור הגרעינית על המערב להכיר בזכותה הגרעינית. אחרת, עלולה הקהילה הבינ"ל לחזות ב"התפשטות נשק גרעיני וסוגים אחרים של נשק להשמדה המונית בעתיד הקרוב", וזאת משום שקיים רק מרחק קצר בין שימוש במעגל דלק גרעיני לצרכי שלום לבין השימוש בו לצורך פיתוח נשק גרעיני. להלן עיקרי המאמר:

 

"... What happened in Iran on Monday provides a great opportunity for the international community. In the current situation, particularly since the 1990s, all nuclear tensions are focused on the idea that there is only a short distance between attaining the expertise required for gaining access to the complete nuclear fuel cycle to produce nuclear fuel for peaceful purposes and using that ability to produce nuclear weapons…

 

However, the West’s severe reaction to Iran’s transparent nuclear measures will certainly encourage developing countries to limit transparency or even to establish secret underground installations and eventually withdraw from the nuclear Non-Proliferation Treaty (NPT) in order to maintain their national interests…If the international community fails to resolve the current crisis as soon as possible by accepting Iran’s model, the world will again witness the proliferation of nuclear weapons and other weapons of mass destruction in the near future, regardless of the outcome of the confrontation with Iran…"[16


 

[1]  הצהרה זו נדחתה פעמיים בשעה שהיתה אמורה להימסר כבר בחודש פברואר 2007 במסגרת חגיגות "עשרת ימי פג'ר" לציון ניצחון המהפכה האסלאמית, ולאחר מכן בראש השנה הפרסי ב-21 למרץ.

[2]  במחצית מרץ 2007 חשף סגן ראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, מוחמד סעידי, כי איראן כבר הגיעה לידע הנחוץ לצורך מעגל דלק גרעיני ולבניית כורים גרעיניים, ואף אמר כי איראן החלה בכך. ראה קליפ ממר"י מה-13.3.07 http://www.memritv.org/clip/en/1404.htm

[3]  רוז, 10.4.07.

[4]  לביקורת פנימית בנושא אסטרטגית הגרעין ראה דו"ח ממר"י "Iranian Domestic Criticism of Iran's Nuclear Strategy” מה-24.1.07, http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=countries&Area=iran&ID=IA31707

[5]  אירנא, כיהאן, 10.4.07.

[6]  כיהאן, 10.4.07.

[7]  אירנא, 10.4.07; לאריג'אני מתכוון לחוק שאושר במג'לס, בו נדרשת ממשלת איראן לצמצם באופן ניכר את השת"פ עם סבא"א.  

[8]  מהר, 9.4.07.

[9]  אירנא, 10.4.07.

[10]  כיהאן, 10.4.07.

[11]  ג'ומהורי-י אסלאמי, 11.4.07.

[12]  כיהאן, 11.4.07.

[13]  כיהאן, 10.4.07; ואומנם במאמר שפורסם כבר ב-9 באפריל 2007 בשבועון 'צבח-י צאדק', שופרו של ח'אמנאי ב'משמרות המהפכה', צוין כי במכתב שהעבירה ליו"ר סבא"א, מוחמד אלבראדעי, ב-29 במרץ 2007, ציינה איראן כי היא מקפיאה את ביצועו של סעיף 3.1 של ה-safeguards agreement , ולכן "מאותו רגע ואילך איראן אינה מחויבת להביא לידיעת סבא"א את החלטותיה [בעניין] הקמת מתקנים גרעיניים חדשים." צבח-י צאדק, 9.4.07.

[14]  כיהאן, 11.4.07.

[15]  רסאלת, 11.4.07.

[16]  טהראן טיימס, 11.4.07