המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותבים סעודים: הטרגדיה באפגניסטן מלמדת שעלינו לפעול מול איראן במנותק ממדיניות ארה"ב
26/8/2021


כותבים סעודים: הטרגדיה באפגניסטן מלמדת שעלינו לפעול מול איראן במנותק ממדיניות ארה"ב; איראן מבינה רק את שפת הכוח

 

בעקבות נסיגת כוחות ארה"ב מאפגניסטן והשתלטות הטאליבן על המדינה פרסם בעל הטור הסעודי, צפוק אל-שמרי מאמר בו טען כי ממשל ביידן נקט במדיניות רפה ומסוכנת כלפי אפגניסטן וכי על בעלות בריתה של ארה"ב להבין לנוכח מדיניות זו כי הן אינן יכולות להסתמך עליה במיגור האיום האיראני. אל-שמרי טען כי המסקנה המתבקשת מהטרגדיה באפגניסטן, הוא הצורך בצורך להקים מנגנון ביטחוני הגנתי חדש של מדינות האזור ולפעול יחדיו נגד איראן והמיליציות שלה. הוא אף טען כי ההגיון מחייב מתן יד חופשית לישראל בנושא הגרעין האיראני, גם אם הדבר מנוגד למדיניות ארה"ב.

 

לאל אל-שמרי הצטרפו כותבים סעודים סעודיים נוספים, שהביעו במאמריהם דאגה מפני בחירתו של אבראהים ראיסי לנשיא באיראן; מפני סדרת המתקפות של איראן על מכליות וספינות משא באזור; ומפני ירי הטילים של חזבאללה על ישראל. הכותבים טענו כי איראן  "מבינה רק את שפת הכוח" ולכן העימות עימה הוא הכרחי. לדידם המו"מ שמנהלים ארה"ב והמערב עם איראן הוא חסרת תועלת משום שהוא  משרת האינטרסים של איראן ואף מעודד את תוקפנותה.

 

להלן תרגום קטעים מן המאמרים הסעודים:

 

הלקח מהטרגדיה באפגניסטן: לפעול בתקיפות מול איראן והחות'ים, בהתעלם מעמדת ארה"ב

בעל הטור, צפוק אל-שמרי, כתב ביומון אל-וטן: "ממשל ביידן פעל באופן מסוכן שישפיע על היציבות, על הביטחון ועל השלום העולמי. הוא מסר לידי טליבאן על מגש של כסף את אפגניסטן על כל הציוד, הנשק והטכנולוגיה [שסיפקה לה ארה"ב]... הוא מסר את בתי הכלא בהם יושבים אלפי אנשי אל-קאעדה ודאעש לידי טליבאן ששחררם לאלתר, כך שאפשר כעת לראות את המשוואה בבירור: 'אלפי קיצונים + ציוד ונשק מודרני + מחסה ואדמה' ואפשר להסיק את המסקנות!...

 

האסון הגדול יותר כעת הוא שצוות מדיניות החוץ והביטחון הלאומי [האמריקאי] שנכשל לחלוטין בניהול  נושא אפגניסטן, הוא זה שמנהל נושא כמו איראן ותיק הגרעין שלה וכן [את נושא] עיראק, כך שאין להיות  מופתע משום אסון כבד שיגרום [צוות זה] בעתיד!. גם דמוקרטים מתונים החלו לומר בשיחות צדדיות שאם הצוות הזה לא הצליח לנהל את נושא היציאה מאפגניסטן, כיצד יוכל לנהל נושא עצום כמו סין?

 

בעלי בריתה של ארה"ב ואויביה [כאחד] בוחנים את הטרגדיה הזו בקפידה. הם נוכחו לדעת כי 'מי שמתעטף בארה"ב הוא [בעצם] עירום' וכי ההיסטוריה חוזרת על עצמה - החל מ[תקופת] השאה האיראני [מוחמד רזא שאה פהלווי] ועד אפגניסטן. מנגד, [אצל] אויבי ארה"ב מתעורר התיאבון להתגרות בה נוכח  אזלת ידו של הממשל [האמריקאי] הנוכחי.

 

עם זאת, בכל דבר, רע ככל שיהיה, יש משהו חיובי. עכשיו, אחרי מה שקרה, ארה"ב לא תטיף לאף אחד בתחום המשברים הבינלאומיים... ולא [תאמר] לאיש כיצד לנהלם באזור שלו. למשל, בתימן, דרישות השמאל הסוציאליסטי [האמריקאי] לגביה כבר אינן רלבנטיות, ואם מישהו יפתח את פיו ישתיקוהו [מיד] באמצעות [אזכור] הפרסה של אפגניסטן!

 

יש להסיק מסקנות מתרחיש אפגניסטן - ובמיוחד מהטעויות [שנעשו שם] - לגבי תימן. זה הזמן המתאים לכתוש את החות'ים מבלי להתחשב כלל בכוחות הבינלאומיים, שכן הטיעון [שלנו] מוכן מראש: כדי שהטרגדיה של אפגניסטן הניצבת מול עינינו לא תחזור על עצמה...

 

חרף קיומם של סכסוכים בין כמה [מארצותינו] לבין עצמן, נחוץ מנגנון ביטחוני הגנתי חדש לאזור המזה"ת להגנה מפני איראן ובעלי בריתה ומפני הטרור. ההתלכדות סביב האינטרס העליון הפכה להכרח נוכח קיומו של ממשל אמריקאי צולע... מתן יד חופשית לישראל בנושא הגרעין האיראני הפך להיות הגיוני והם [האמריקאים] מודעים לכך יותר מכולם. ייתכן שאני שונא לומר זאת, אבל מתברר שנתניהו הקיצוני צדק כאשר לא פעל בתיאום עם הממשל האמריקאי, משום שהוא חלש וכושל לדעתו.

 

כעת, על מדינות המזה"ת לדאוג לעצמן ולקיים תיאום ביניהן כדי לשרת את האינטרסים העליונים שלהן, מבלי להתחשב בדעה או בביקורת האמריקאית. עליהן לעשות מה שצריך לעשות וכמה דברי ביקורת או גינוי אמריקאיים [שיבואו] בהמשך, לא ממש יזיקו להן... ואם יגנו ויתחילו להטיף... אפשר לשלוח להם את תמונת מסוק הפינוי האמריקאי מעל גג השגרירות ארה"ב בקאבול, או את הסרטון של האפגנים המסכנים התלויים על מטוס [בואינג] 17-C אמריקאי על המסלול ואת נפילת כמה מהם מהאוויר!"1


הקהיליה הבינלאומית מתעלמת משפיכות הדמים של המליציות הפרו-איראניות[1]



עיתון סעודי: סוכניה של איראן גוררים את לבנון למלחמה עם ישראל: אין מקום לפייסנות עימה

בעקבות ירי הרקטות מלבנון לישראל על ידי חזבאללה (4.8.2021), פרסם היומון הממסדי הסעודי אל-ריאד מאמר מערכת תחת הכותרת "לבנון והטילים האבסורדים", בו העריך כי "לבנון תהיה הקו הקדמי של איראן ממנה ישוגרו טילי נקם בישראל, וזאת בהתעלם מהמחיר שהיא עלולה לשלם על הרפתקאותיהם של האיתוללות ופשעיהם על אדמתה.

 

המצב הנוכחי מזכיר את אירועי 2006, כאשר [חסן] נצראללה הצהיר כי טיליו יגיעו עד אחרי חיפה, מה שהוביל להרס וחורבן של לבנון ואנשיה, בשעה שהדבר לא השפיע על איראן כלל. אף טיפת דם שלה לא נשפכה, מאחר וסוכניה מנהלים את המלחמה בשמה.

איראן דורשת היום מלבנון הרבה מעבר ליכולותיה. לבנון נגררת בכוח לציר המנוגד לטבעה ולהרכבה [החברתי]. מצופה ממנה שתלחם בשורות הראשונות במפעל של חכם ההלכה, שתהיה שחקנית אזורית במלחמות לא לה ושתהיה גורם הכפוף [לאיראן] אשר נאבק בברית אזורית ובינלאומית, [מה שיוביל] להטלת סנקציות נגדה ולהשלמת הבידוד של עמה.

 

...יהיה קשה להמשיך את התוכנית המופרכת הזו [של איראן] נגד לבנון ועמה, בפרט שהמשוכות הניצבות בפניה גבוהות מאוד. לא ניתן להגשים את התוכנית הזו באמצעות מלחמה נגד מעצמות המסוגלות להרוס את איראן עצמה וגם לא במסגרת שום הסכם עתידי [בין איראן וארה"ב]. זה לא יקרה גם אם יופעל לחץ על הממשל האמריקאי לחזור להסכם הגרעין משנת 2015 ולהסיר את הסנקציות מעל המשטר האיראני.

 

המשטר האיראני וסוכניו לא יכולים לשרוד בעולם מתורבת ויציב. הם מאמינים במדיניות של התמקחות שנועדה להשיג פריווילגיות וויתורים [מהצד האחר], גם אם הדבר נעשה באמצעות טרור, מתקפות סייבר, סחיטה, חיסולים, החזקת בני ערובה ועוד. אסור שהעולם יעניק למשטר האיראני שום זכויות יתר שיפיחו בו חיים. מדיניות הפייסנות כבר הובסה ואין מקום לוויתורים נוספים לדיקטטורה הפראית. שפתו היחידה של המשטר הזה היא שפת הכוח. אם לא יעשה כן איראן תוסיף לסחוט את הקהילה הבינלאומית."[2]

 

קריקטורה ביומון אל-מדינה: מסלול הדמים של איראן עובר דרך סוריה, לבנון ותימן[3]



בעל טור סעודי: העימות עם איראן הכרחי; לעולם לא תהיה חלק מעולם שוחר שלום

בעל הטור ח'אלד אל-מאלכ פרסם מאמר ביומון אל-ג'זירה, תחת הכותרת "איראן – טרור מהיבשה ועד הים" בו כתב: "איראן מהווה איום עבור מדינות האזור בים, באויר וביבשה, בין אם באופן ישיר, שאותו היא מכחישה, ובין אם באמצעות סוכנים מטעמה: החות'ים בתימן, חזבאללה בלבנון, 'אל-חשד אל-שעבי'[4] ו[ארגונים] נוספים בעיראק.


[למרות זאת],  מדינות העולם עודן מפגינות מדיניות פרגמטית כלפיה, אשר מבוססת על ריצוי ופיתויים, שאינם זוכים לשום הענות מצד ההנהגה האיראנית, ואף מעודדים אותה להגדיל את תוקפנותה ולגוון את אמצעי הטרור [שהיא נוקטת], בהתעלם מכל סנקציה. אדרבא, ישנן מדינות שניצבות לצידה כדי לפגוע במדינות המערב, ובארה"ב בפרט.   

המדיניות של ארה"ב כלפי איראן החלישה את מעמדה, במיוחד לנוכח תכיפות הירי של רקטות וכטב"מים מצד סוכניה [של איראן] על הבסיסים, ועל שגרירות ארה"ב בעיראק. איראן  דבקה בעקרונות היסוד התוקפניים שלה,  אפילו בצילן של הסנקציות האמריקניות, ונחושה להכתיב את תנאיה לביטולן, כדי לקבל תיקונים 'קוסמטיים' בנוסח הסכם הגרעין, שתיקונו נמצא על סדר היום במהלך הדיונים עם איראן.

אין ספק כי איראן היא מדינה סוררת. מי שאומר אחרת, מעלים עין מן האמת. מי שסבור שישנה הזדמנות  לשכנע את המשטר האיראני, שאיראן תהיה חלק מהעולם התרבותי שוחר השלום, משלה את עצמו... 


אנו מעוניינים ביציבות האזור, ולשם כך כל מדינות העולם נדרשות לבחון מחדש את עמדותיהן ואת שיתוף הפעולה שלהן עם איראן, ולהתייחס אליה בהתאם למקומה הטבעי. הגיעו מים עד נפש, הטרור גובר, ולא יעלה עוד על הדעת לשתוק נוכח פשעיה של איראן, או להיכנע למדיניותה התוקפנית, ולמעשיה השטניים  הגוברים בחריפותם.


מצב זה הופך את העימות [עם איראן] להכרחי, היום לפני מחר, באופן שתואם את הנורמות הבינ"ל והאמנות המסדירות את היחסים בין מדינות העולם; אין להפוך את איראן למקרה יוצא דופן[5]. 


איראן מהווה איום על השייט[6]



עיתונאי סעודי בכיר: איראן משקרת ומבינה רק את שפת הכוח; הדיאלוג של המערב איתה - טעות

טארק אל-חומיד, העורך לשעבר של היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, כתב במאמר ביומון: "חסן רוחאני, נשיא איראן שסיים [לאחרונה] את תפקידו, אמר כי לעיתים במהלך כהונתו בת שמונה השנים, ארצו 'לא אמרה חלקים מהאמת' לעם והוסיף: 'מה שאמרתי לאנשים לא סתר את המציאות, אך לא סיפרתי להם חלק מהאמת... משום שלא חשבתי שזה מועיל וחששתי שהדבר יזיק לאחדות הלאומית'... 'אם הדבר ממיט עלי חרפה, אני מתנצל בפני האנשים ומבקש סליחה ורחמים'.


משמעות דבריו אלה של רוחאני, בשפה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, היא שממשלתו התמידה בשקריה לאזרחים ושזה עניין איראני [פנימי]. השאלה [החשובה יותר] היא לגבי השקר האיראני לאזור ולקהילה הבינלאומית! כמה פעמים שיקרה איראן, רק בתקופת רוחאני ולא מאז המהפכה הח'ומיניסטית, לעיראק, לסעודיה, לכל מדינות המפרץ, לתימן, ללבנון ולסורים; וכמה פעמים ביצעה פשעים נגד האזור ועמיו? כמה פעמים שיקרה איראן לבעלות בריתה סין ורוסיה? כמה פעמים שיקרה לאירופים בהסכם הגרעין? כמה פעמים שיקרה לאמריקאים...? עד כמה שיקרה איראן כל אימת שהביעה נכונות להידבר עם שכנותיה? כמה פעמים שיקרה כשחזרה ואמרה שביטחון האזור חייב להיות מושג באמצעות הבנה הדדית בין מדינותיו בלבד ושאין למערב כל קשר לכך ולאחר מכן - מאז תקופת [נשיא ארה"ב לשעבר, ברק] אובמה - נשאה ונתנה עם המערב כדי לשכנע את האמריקאיים שמוכרח להיות לה תפקיד באזורנו.

 

כמה איראן שיקרה ועדיין משקרת באומרה שהחזקת פצצה גרעינית אסורה על פי פסק הלכה דתי, בעודה גורמת לאזורנו הרס וחורבן שנזקם אינו פּחוּת מזה של נשק גרעיני. די בכך שבעל בריתה [נשיא סוריה] בשאר אל-אסד... משתמש בנשק כימי נגד עמו, בגיבויה ובחסותה. כמה שיקרה איראן כשדיברה על יציבות האזור כשהיא מממנת ומחמשת את החות'ים [בתימן], את המיליציות [השיעיות] בעיראק ואת 'חזבאללה' ארגון ההרס והחורבן בלבנון? וכעת היא מציתה את משבר הביטחון הימי באזורנו! כמה פעמים שיקרה איראן בנוגע לקשריה עם הארגונים הקיצוניים ולא רק השיעיים שבהם אלא גם הסונים, דוגמת ארגון 'אל-קאעדה'... ודאעש...?

אפשר למלא עמודים [שלמים] ואפילו ספרים בתהיות לגבי מספר הפעמים בהם שיקרה איראן ועדיין משקרת, לא לעמה אלא לאזור ולעולם כולו. המשבר סביב תקיפת האונייה הישראלית רק מוכיח את השקרים השיטתיים הבלתי פוסקים של איראן.

 

דבריו של רוחאני על אי אמירת האמת לאיראנים במהלך שמונה שנות כהונתו, אינם מפתיעים ואינם מבטאים אומץ פוליטי... העניין הוא גדול יותר [שהרי] כל מי שקיים קשר עם המשטר האיראני או עקב אחריו, יודע שמשטר זה רואה בשקר חלק מהדיפלומטיה והתַּחְבְּלָנוּת, בלא [חשש מ]גינוי. המערב מודע לחלוטין לשקרים של המשטר האיראני והוא מאריך את משך הסכסוך באזור בניסיון לרצות את איראן והוא שב ונותן לה הזדמנות. זו טעות, איראן מבינה רק את שפת הכוח. יש להתבונן ב'דיאלוג' הישראלי-איראני, [כדי להבין] שישראל הפנימה לחלוטין את השפה שאותה מבינה איראן והחלה לדבר עמה באמצעותה."1

 

"ממשלת ראיסי באיראן" [7]



חבר מועצת השורא לשעבר: הבריונות האיראנית חסרת תקדים; תגובות ארה"ב ואירופה רופסות

הכותב סעודי זוהיר אל-חארת'י, לשעבר חבר מועצת השורא הסעודית, פרסם ב- 7.8.21 מאמר ביומון הסעודי עוכאט' שכותרתו "מלחמת הימים - בריונות איראנית ושתיקה בינלאומית!". הוא כתב: "ההתבוננות במתרחש באזורנו זוכה כעת למקום מרכזי במהדורות החדשות, משום שיש מי שמעוניין שהאזור הזה ימשיך להיות מתוח תמיד, לטובת האג'נדה הפרטית שלו. כל הרס שמתחולל בו קשור לאיראן או לזרועותיה ומצער בנוסף לכך, שהבריונות האיראנית הגוברת נתקלת בתגובות אמריקאיות ואירופאיות רופסות ותו לא. ברור שאיראן רואה בימּים ובמעברי המים הבינלאומיים מקום מפתה ומתאים לביצוע פעילותה ההרסנית ולהעברת מסריה הפוליטיים באמצעות מוקשים ימיים ומל"טים.


זו לא הגזמה, זו מציאות שמכה שורש יום אחר יום. נקווה שההצהרות המתואמות האחרונות של הבכירים האמריקאיים והבריטיים בתגובה לתוקפנות האיראניות בתחום השייט אינן רק בועת סבון וניסיון להפיג את הכעס והדאגה מהשלכות העניין, משום שדבר אינו מרתיע את איראן, המבינה רק את שפת הכוח.

 

אין מדינה בעידן המודרני שנוהגת בבריונות ומפרה את החוק הבינלאומי באופן גלוי כפי שעושים איראן ומשטר חכם ההלכה שלה. זו מדינה סוררת שמתעלמת מכל החוקים, הנורמות והאמנות ומתעלמת מתגובה; [מדינה] שמתגרה באמצעות מנגנון 'משמרות המהפכה' ומבצעת פעולות פיראטיות נפשעות: זורעת מוקשים, חוטפת מיכליות ומשביתה את השייט הבינלאומי במקום הנחשב לעורק של הכלכלה העולמית -  ולמרות זאת הקהילה הבינלאומית אינה נוקפת אצבע... התסכול של האו"ם גלוי כבר לכֹּל ולמרות שהאמנות הבינלאומיות ועקרונות החוק הבינלאומי ברורים ויש ליישמם בפועל, הרי שהטיפול של הארגון הזקן [הזה, קרי האו"ם] במשברי האזור ובפרט בפעולות של איראן ובזלזולה עדיין מעורר תהיה...

 

מה שאיראן עושה במפרץ הוא משחק באש ואם להיות מציאותיים הרי שארה"ב, רוסיה ואירופה לא ישלימו עם המשך סדרת הפגיעות בחופש השייט ובנתיבי הסחר ואספקת הנפט [הימיים] ולא בגלל עיניהם היפות של המפרציים, אלא משום שהדבר פוגע בחייהם, בכלכלתם ובפרנסה שלהם [עצמם] והמחיר עצום ללא ספק. זה לא הגיוני שהם ינהגו בסובלנות כלפי איראן אם היא תמשיך בהתנהגותה הפרובוקטיבית  המדאיגה. ישנם קולות הדורשים לכלול בהסכם הגרעין, בנוסף לנושא הטילים הבליסטיים ולהתערבויות [האיראניות] בענייני מדינות [אחרות], אלמנט משמעותי והוא ביטחון השיט במפרץ ובים עומאן [הים הערבי] משום שהנזק [שגורמת פגיעה בביטחון זה], הוא נזק לכלכלה העולמית כולה.

 

יש לעיין מחדש במבנה האו"ם, בתפקידה של מועצת הביטחון ובמנגנון קבלת ההחלטות בה, שכן הליקוי הקיים בארגון הבינלאומי הזה כפי שהוא, מחייב ניתוח כירורגי ולא רק משככי כאבים. ההוכחה לכך היא שתיקתו המוחלטת של הארגון [קרי האו"ם] נוכח התנהגותה  הקפריזית של איראן במפרץ הערבי. יש להעביר לאיראן מסר בשם העולם, לפיו לא ניתן להשלים עם פעולותיה הברבריות וכי היא תידרש  לתת דין וחשבון על הפרותיה את החוק הבינלאומי...

החובה להרתיע את איראן ולהגן על השיט הבינלאומי ועל אספקת הנפט מוטלת על הקהילה הבינלאומית ... חשוב שהעולם יתאחד כדי שיוכל להתמודד עם הסכנות הנובעות מהתנהגותן של המדינות הסוררות דוגמת המשטר האיראני שחרג מהנורמות, החוקים והאמנות הבינלאומיות."[8]

 

קריקטורה ב"אל-אקתצאדיה": ארה"ב מפצירה באיראנים לומר 'כן', אבל הם ממשיכים לומר:' לא'[9]

 



[1] אל-אקתצאדיה (סעודיה), 21.8.2021.

[2] אל-ריאד (סעודיה),  7.8.2021

[3] אל-מדינה (סעודיה), 11.8.2021.

[4] גוף צבאי מקביל לצבא עיראק המאגד בתוכו בעיקר מיליציות שיעיות פרו-איראניות.

[5] אל-ג'זירה (סעודיה), 6.8.2021.

[6] אל-ריאד (סעודיה) 20.8.2021.

[7] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 22.8.2021.

[8]  עוכאט' (סעודיה), 7.8.2021

[9] אל-אקתצאדיה (סעודיה), 15.8.2021.