המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סעודיה: דיון בכפיית גירושין על נשים שייחוסן גבוה משל בעליהן
1/4/2007

סעודיה: האם לכפות גירושין על נשים בעלות ייחוס גבוה משל בעליהן

 

הקדמה

לאחרונה מתנהל בסעודיה דיון ציבורי והלכתי בשאלת כפיית גירושים בין בני זוג עקב אי התאמה בייחוסם השבטי [כלומר, בנסיבות בהן ייחוסה השבטי של האישה איננו נמוך מזה של בעלה]. דיון זה התעורר בעקבות פסק דין תקדימי שביטל את נישואיהם של בני הזוג פאטמה ומנצור אל-תימאני, משום שייחוסה השבטי של פאטמה איננו נמוך מזה של בעלה.

 

פסק הדין התקבל באוגוסט 2006, לא משום שהבעל או האישה ביקשו זאת מבית הדין השרעי, אלא משום שאחיה של פאטמה עתר לבית המשפט בדרישה לבטל את נישואיה, מאחר וייחוסה השבטי היה גבוה מזה של מנצור.[1] השופט שהחליט על פסק הדין אמר בסוף הקראתו: "פסקתי על ביטול חוזה נישואים שנתבע מצד [משפחת] האישה, ומוטלת עליה ה 'עידה' [משך הזמן שגרושה או אלמנה צריכה לחכות עד שתוכל להינשא שנית], בהתאם למצבה והחל מיום פסק הדין...".[2]

 

עקב התנגדותם של בני הזוג לפסק הדין, הגיש מנצור אל-תימאני ערעור לבית דין לערעורים בריאץ', אולם בית הדין דחה את ערעורו ואישר את ההחלטה להפריד בינו לבין אשתו.[3] בני הזוג הופרדו, ופאטמה נאסרה בכלא משום שהתנגדה לפסק הדין וסירבה לשוב למשפחתה.[4] בעקבות המקרה של הזוג אל-תימאני, הוגשו עשר תביעות נוספות לגירושים מאותה הסיבה.[5]

 

כיום מפקח משרד המשפטים הסעודי על מחקר משפטי לקביעת עמדת ההלכה המוסלמית כלפי סוגית אי ההתאמה בייחוס השבטי [כלומר, עמדת ההלכה לגבי מצב בו ייחוסה השבטי של האישה איננו נמוך מזה של בעלה] והבהרת עמדה זו לציבור.[6]  מסמך זה יציג את עמדת אנשי הדת וכן את הדיון הציבורי סביב הנושא.

 

מחלוקת הלכתית סביב הסוגיה

בקרב אנשי הדת התקיימה מחלוקת בדבר הלגיטימיות ההלכתית של פירוק נישואים עקב אי התאמה בין בני זוג בייחוסם השבטי [כאשר מעמד האישה איננו נמוך מזה של בעלה]. השיח' ד"ר אבראהים אל-ח'צ'ירי, שופט בבית הדין לערעורים בריאץ', הסביר כי ההתאמה בייחוס השבטי בין בני הזוג היא חלק מתנאי הנישואים וכי תנאי זה הוא חוק שהאסלאם שומר עליו.[7]

 

במקום אחר אמר אל-ח'צ'ירי כי לפי ההלכה המוסלמית, גם בני זוג שאין התאמה בייחוסם השבטי, רשאים לחיות יחד בשלום, במידה [שבני משפחתם] כולם מסכימים לכך. אולם, במקרה [שאחד מבני משפחתם] מתנגד [לנישואיהם] והתנגדותו עלולה לגרום ליריבות ולנזקים, המשפט הסעודי נוהג על-פי הסונה של הנביא כדי למנוע סכסוכים. דבר זה מחייב להפריד בין בני הזוג כדי לשמור על חייהם ועל עתיד ילדיהם, וכן כדי למנוע את הנזק שעלול לסבול השבט של האישה או של הגבר.[8]

 

השיח' עבדאללה בן מניע, חבר אגודת חכמי הדת הבכירים, אמר בהצהרה ליומון הבינערבי "אל-שרק אל-אוסט", כי חכמי הדת מחשיבים את ההתאמה בייחוס השבטי לחלק מתנאי הנישואים. לדבריו, ההתאמה בייחוס [לאמור, שמעמד האישה יהיה נמוך משל בעלה] נבחנת לגופה מתוך מסורות ומנהגים לפיהם חיה החברה. בן מניע אמר כי "נישואים כלשהם הגורמים לבעיה כלשהי במקרה של אי התאמה בייחוס [השבטי] או החברתי הוא עניין שראוי לבדיקה, ויש מקום שמערכת המשפט תעסוק בכך. זאת בהתאם להערכת התוצאות הנובעות מהפרת כללי ההתאמה בייחוס".[9]

 

שיח'ים אחרים התנגדו לפירוק נישואים עקב אי התאמה בין בני זוג בייחוסם השבטי. ד"ר ח'אלד אל-משיקח, מרצה להלכה מוסלמית בפקולטה לשריעה באוניברסיטת אל-קצים, אמר כי אסור להפריד בין בעל לאישה בנימוק של אי התאמה בייחוסם השבטי, משום שדבר זה מנוגד להלכה המוסלמית.[10]

 

השיח' סעיד בן מספר התנגד לנושא דרישת ההתאמה בייחוס [השבטי], ואמר כי ההתאמה הנדרשת על-ידי החוק האסלאמי, כאחד מהיסודות שיש לקחת בחשבון עם הקמת המשפחה, היא התאמה מבחינת הדת בלבד. זאת משום שאין ההלכה המוסלמית מתירה לגבר להינשא לפוליתיאיסטית או לכופרת, וכן גם אין הוא מתיר זאת לאישה. אולם מותר לגבר להינשא ל'כתאבית' [מי שנמנית על אהל אל-כתאב, כלומר יהודייה או נוצרייה] מתוך שאיפה שהיא תתאסלם. לדבריו, אם גבר ואישה מסכימים להינשא למרות הפער במעמדם החברתי והשבטי, אסור לכל גורם שהוא להתערב כדי לבטל את הנישואים, שהם בבחינת עניין אישי. קרוב המשפחה [של האישה] יכול רק לייעץ [לה], מבלי להכריח אותה להתנגד [לנישואים] אם היא מתעקשת להינשא.[11]              

 

הדיון בעיתונות הסעודית

המחלוקת בנושא מצאה ביטוי גם בעיתונות הסעודית. בעלי טורים סעודיים שהתנגדו לפסק הדין, טענו כי מדובר בהחלטה גזענית שאינה עולה בקנה אחד עם רוח התקופה, וכי האסלאם היא דת של שוויון. מנגד, טענו בעלי טורים כי הייחוס השבטי הוא סוגיה הקשורה למנהגים קדומים שלא ניתן להתעלם מהם, למרות השינויים שחלו בחברה הסעודית.

 

פסק הדין מציג את האסלאם כדת גזעית

בעל הטור וחבר מועצת השורא לשעבר, ד"ר ע'אזי ג'מג'ום, כתב במאמר ביומון הסעודי "עוכאט'": "האם מתקבל על הדעת שדבר כזה יקרה במדינתנו? האם ייתכן שבעידן זה יפורסם פסק דין המסווג אנשים על-פי ייחוסם לרמות שונות של כבוד ונחיתות? ובהתאם לכך [שיפורסם פסק דין] המפריד בין בני זוג... שעודם רוצים לחיות ביחד...?

 

האסלאם הוא דת של שוויון: 'אין הבדל בין ערבי לבין 'עג'מי' [פרסי, שאינו ערבי] אלא ביראת שמיים'... דת גדולה זו הגשימה את השוויון בין בני אדם, והקדימה בכך את החוקים המודרניים ואת האמנות הבינלאומיות של זכויות האדם... וכולם [כל החוקים והאמנות] מאשרים את עקרון השוויון המלא בין אנשים למרות השוני במוצאים, בייחוס [השבטי שלהם], בצבע העור שלהם ובדתם. מדינתנו היא ערש האסלאם ומבצרו, לכן היא המדינה האחרונה [שהיה צריך לצפות] כי יפורסם בה פסק דין הסותר את עקרון השוויון בין בני אדם...

 

האם אפשר לפרסם החלטה המבטלת נישואים חוקיים בהיעדר בקשה של אחד מבני הזוג להתגרש, ויתרה מכך, נוכח רצונם [להמשיך בנישואים]? ידוע ששופטים משתדלים לשמור על אחדות המשפחה ולהמשיך בחיי הנישואים.. הם [השופטים] שונאים גירושים... לכן כיצד ייתכן ששופט מחליט להרוס חיי נישואים יציבים, בפרט כשמעורבים שני ילדים שחייהם מושפעים ישירות מהחלטה זו?".[12]

 

דברים ברוח דומה כתב בעל הטור ד"ר ח'אלד עבדאללה אל-ח'מיס ביומון הסעודי "אל-ריאץ'":

"... [אין להרשות] לאיש לסלף את תדמית האסלאם. שכן, האסלאם איננו שייך לשבט קורייש בלבד או לכל שבט אחר, האסלאם איננו קניין של הסעודים לבדם והאסלאם איננו שייך רק לערבים. יתרה מכך, [האסלאם] היא דת הצדק העולמית...

 

כיום [אנו עדים למאבקים תרבותיים קשים]. כל עם מעוניין להציג את תרבותו בצורה יפה... לאור זאת, כיצד נוכל להציג את האסלאם באמצעות אפליה גזענית? אילו נאמר לנו שבית משפט אירופאי הפריד בין גבר שחור לבין אישה לבנה בגלל הצבע, האם לא היינו מתייחסים לעניין זה כאל עניין גזעני, והיינו משתמשים בו כדי לפגוע במוניטין של אותה מדינה? למען האמת, אנו עושים דבר חמור יותר כאשר אנו מפרידים בין מוסלמי לבן לבין מוסלמית לבנה תחת כיסוי שרעי מלאכותי ובטענה שהולבשה בלבוש שרעי...".[13]

 

מדובר בהפרה של זכויות האדם

בעל הטור ומרצה באוניברסיטת המלך סעוד, ג'ברין אל-ג'ברין, כתב במאמר ביומון הסעודי "אל-וטן": "גם אם מנהגים אלה [דרישה שמעמד האישה יהיה נמוך משל הגבר] נובעים מהמציאות החברתית, יש להתנגד להם, מאחר שאינם נשענים על ההלכה המוסלמית... הם מנוגדים לשכל הישר, מפירים את זכויות האדם הבסיסיות ביותר וגורמים לפגיעה קשה בחברתנו... עניין זה מבהיר לנו שיש תחום אפור שבו חל בלבול בין הדת לבין כמה מנהגים חברתיים ושרידים פולקלוריים.

 

אנו סובלים רבות מכך שאין הכרה בבלבול זה שגרם בחלק מהמקרים לעיוות תדמית האסלאם... כמו כן, התברר כי יש בלבול בבעיות רבות מהן סובלת החברה שלנו מכמה בחינות. [בלבול זה] הוא לדעתנו בלתי מודע ונובע מכוונה טובה... ההיסטוריה תדון אותנו לחובה על כך שאנו מסתפקים בתפקיד של עדים וצופים בכמה ממנהגים חברתיים אלה, המעוותים את דתנו הסובלנית ומטילים עליה את טעויותיהם של בני האדם.

 

[כמו כן], אנו נאלצים לקבל את הפרשנות של השופטים ושל השי'חים הנעלים שלנו, אף על פי שאיננו משוכנעים [באמיתות דבריהם] ושאיננו מסכימים עמם בחלק מהמקרים. הסיבה לכך היא שמנהגים חברתיים אלה הפכו להיות חלק מהתת-מודע השולט בהתנהגותנו...".[14]  

 

לא ניתן לוותר על מנהגים קדומים

לעומת זאת, בעל הטור והסופר תורכי אל-עסירי תמך בפסק הדין שהפריד בין בני הזוג. במאמר ביומון הסעודי "עוכאט'", כתב אל-עסירי: "ניתן למצוא סיבה הגיונית להחלטה שכזו... אף על פי שאנו מקבלים את הדינאמיות של הזמן ואת ההתפתחות והקדמה, אנו עדיין שבויים במושגים שבטיים ואיננו מצליחים להיפטר מהם. הטעות בתהליך ההפרדה בין בני הזוג אינה טמונה בפסק הדין, אלא בהסכמה לנישואים מלכתחילה...

 

יש להדגיש כי עניין ההתאמה בייחוס איננו דבר חדש או חריג, אלא מציאות חיה שהיא הכלל הנהוג בקרב רוב השבטים בממלכה. אותם בעלי טורים [שמתחו ביקורת על פסק הדין] חיים בעולם אחר ולא בחברה שבה יש כוח והשפעה למנהגים [השבטיים]. מי שעוקב אחר מצב זה, רואה ושומע שמושג שבטי זה [של דרישת ההתאמה בייחוס בין בני הזוג] הוא נפוץ. יתרה מכך, יש מגזרים בחברה [בהם משפחות] משיאות את הבנות רק [עם גברים] מאותו מגזר, ובעיקר עם בן דוד או עם בן השבט או המטה השבטי...".[15]  

 

116 נשים קוראות למלך לבטל את פסק הדין

ב- 10 בפברואר 2007 הפנו 116 נשים סעודיות עצומה למלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז. בעצומה כתבו: "אנו מקוות שנרגיש בטוחות ביחס לחיי המשפחה [שלנו], שהחלו להיות מאוימים על-ידי סכנת פרסום פסקי דין המפרידים בין זוגות ומרחיקים את ילדיהם עקב אי התאמה בייחוס... פרסום פסק דין זה עורר פחד וחרדה בלבנו, הנשים הסעודיות, מאחר שהוא נתן סמכות מוחלטת לקרוב משפחה [של האישה- אביה, אחיה או בנה] או לכל גורם [אחר] במשפחתה לדרוש ביטול חוקי של נישואיה... לפיכך, נעשו חייה של כל אישה סעודית נשואה נתונים לאיום, מצד כל קרוב משפחה - ישיר או אחר, שייהרס ביתה ותיכפה עליה פרידה מבעלה וילדיה, עקב אי התאמה בייחוס...

 

כמו כן, קיבלנו ידיעות ודאיות לפיהן קיבלו מספר נשים איומים שיש תביעות להפרדה בינן לבין בעליהן מאותה הסיבה... פסקי דין מעין אלו, המבוססים על פרשנויות הלכתיות מסוימות שאינן לוקחות בחשבון את הנזקים ואת הסכנות שלהן הן יגרמו, יפגעו במרקם החברתי, ביחסים המשפחתיים, בשלום ובאחדות הלאומית. ההסכמה [לפסקי דין אלו] תערער את הביטחון ואת היציבות, ותאיים על כיבוד זכויות האזרח ועל השוויון בין כל מרכיבי המרקם החברתי...

אנו מגישות עצומה זו בשם נשים סעודיות רבות, ומקוות שעניינה של פאטמה אל-תימאני [האישה הראשונה שהופרדה מבעלה] יוחזר לבית המשפט, שהחלטת הגירושים תבוטל ושהיא תשוב לביתה, לבעלה ולילדיה. כמו כן, אנו מקוות כי כל תיק של גירושים שהוגש על-ידי מישהו זולת שני בני הזוג יידחה...  משום שרק לבני הזוג יש זכות לשמור על קשר הנישואים החוקי, כדי שהאישה הסעודית תהיה רגועה ותרגיש ביטחון בחייה המשפחתיים...".[16]



[1]  אל-וטן (סעודיה), 19.8.2006.

[2]אל-וטן (סעודיה), 19.8.2006.

[3]  עוכאט' (סעודיה), 6.10.2006. אל-וטן (סעודיה), 29.1.2007.

[4]  אל-וטן (סעודיה), 31.1.2007.

[5]  אל-וטן (סעודיה), 28.2.2007. עוכאט' (סעודיה), 15.2.2007.

[6]  עוכאט' (סעודיה), 11.3.2007.

[7]  אל-מדינה (סעודיה), 8.12.2006.

[8]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.3.2007.

[9] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.3.2007.

[10]  אל-מדינה (סעודיה), 8.12.2006.

[11]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.3.2007.

 [12] עוכאט' (סעודיה), 8.10.2006.

[13]  אל-ריאץ' (סעודיה), 9.10.2006

[14]  אל-וטן (סעודיה), 10.2.2007.

[15]  עוכאט' (סעודיה), 2.11.2006 .