המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
משטר אסד והסנקציות האמריקאיות (א): רוסיה, איראן וחזבאללה, נחלצים לסייע למשטר
11/6/2021


התמודדות משטר אסד עם הסנקציות האמריקאיות של חוק קיסר

חלק א – משטר אסד עוקף את הסנקציות בסיוע של רוסיה, איראן וחזבאללה

 

מאת א. פרי


הקדמה

ב- 17 ביוני 2020 נכנס לתוקפו "חוק קיסר" האמריקאי המאפשר לארה"ב להטיל סנקציות על אישים וחברות שמספקים למשטר הסורי מימון ומקיימים איתו עסקאות, ובפרט כאלו הנוגעות לפעילותו הצבאית ולתעשיות הגז והנפט שלו. בנוסף, חוק זה - אשר קרוי על שמו של צלם לשעבר בצבא אסד שהבריח עשרות אלפי תמונות מסוריה המתעדות עינויים והרג אסירים בבתי הכלא במדינה - מאפשר הטלת סנקציות על גורמים המעורבים במתן שירותים בתחום הבנייה למשטר הסורי.[1] יעדיה המרכזיים של ארה"ב מהחוק הם הגעה לפתרון מדיני למשבר הסורי על בסיס החלטה 2254 של מועצת הביטחון; הבאת מבצעי פשעי מלחמה לדין; פירוק תוכנית הנשק הכימי של המשטר הסורי; וניתוק יחסיו עם המיליציות האיראניות.[2]

 

בחודשים האחרונים נראה כי חוק קיסר נותן את אותותיו הברורים בתוך סוריה והביא לדלדול משמעותי בהכנסותיו של משטר אסד ולמשבר קשה בתחום האנרגיה. עם זאת, המשטר הסורי מסרב להיכנע עד כה ללחצים האמריקאים ומנסה להרגיע את הציבור הסורי המבוהל החי באזורי שליטתו בטענה שהחוק נראה מפחיד יותר מכפי שהוא באמת. ברוח זו טען הנשיא בשאר אל-אסד ב-12.8.20 כי "תוצאותיו התקשורתיות [של חוק קיסר] גדולות בהרבה מתוצאותיו בפועל"[3], וב-23.6.20 שר החוץ הסורי דאז, וליד אל-מועלם, הצטרף למרגיעים, כשאמר: "אנחנו בסוריה רגילים להתמודד עם נושא הסנקציות החד צדדיות שמוטלות נגדנו מאז 1978, תחת שמות שונים."[4]

 

יתרה מכך, מאז יישום  חוק קיסר פועל משטר אסד לעקוף את הסנקציות ולהתגבר על השלכותיהן בשני מישורים עיקריים:

1.     סיוע מבעלות בריתו - ובראשן רוסיה, איראן וחזבאללה - בהבטחת אספקה של סחורות לסוריה וזאת דרך קידום הסכמים משותפים והברחות של מוצרי נפט למדינה.

2.     העשרת קופת האוצר של המשטר הסורי באמצעות גביית אגרות מנופחות מאזרחים סורים החיים בסוריה ומחוץ לה ועיקול כספים של אנשי עסקים מרכזיים.

 

במסגרת זו, בכירי המשטר חזרו והדגישו כי טרפוד ועקיפת הסנקציות הם אינטרס ואף חובה של סוריה ושל בעלי בריתה אשר נפגעים גם כן מהסנקציות. כך למשל, היועצת התקשורתית והפוליטית של הנשיא אסד, בות'יינה שעבאן, טענה במאמר מה- 22.6.20 כי "הכשלת הסנקציות הללו הפכה לחובה לאומית, אזורית ובינלאומית של כל הגורמים הרלבנטיים הנפגעים [מהן]" ואף הוסיפה כי מדובר ב"חובה של האנושות כולה".[5] כמו כן, שר החוץ הסורי, פייסל אל-מקדאד, אמר ב- 28.6.20 בעת שכיהן עוד כסגן שר החוץ כי "המדינות השכנות של סוריה נפגעות על ידי מה שמכונה 'חוק קיסר' באותה מידה שסוריה נפגעת על ידו" וכי "זהו האינטרס של הנהגות ועמי המדינות הערביות באופן ספציפי להמשיך בתיאום המדיני והכלכלי עם סוריה..."[6]

 

עבור איראן הנתונה גם כן לסנקציות אמריקאיות, הסיוע למשטר הסורי להתגבר על חוק קיסר הוא חלק מהמאבק בשיטת הסנקציות ובלחצים האמריקאים. במסגרת זו איראן מעבירה נפט לסוריה לצד מתן סיוע כלכלי, עורכת עמה עסקאות בסחר חליפין כדי למנוע בזבוז של מטבע זר ופועלת לחיזוק שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות. חזבאללה שנתון לסנקציות אמריקאיות ובינלאומיות, מסייע גם הוא בהברחת דלק וסחורות לסוריה מלבנון.

 

במלחמתה בסנקציות האמריקאיות זוכה סוריה לגיבוי גם מצד רוסיה אשר תמיכתה המדינית, הצבאית והכלכלית במשטר הסורי נתפסת כחלק מניסיון לשפר את מעמדה בזירה הבינלאומית. הסיוע הרוסי לסוריה מונע גם משיקולים כלכליים כמו רצונה של רוסיה לקדם השתתפות של חברות רוסיות בשיקום סוריה, ובפרט בתחומי האנרגיה, כדי להרחיב את הפעילות הכלכלית הרוסית באזור המזרח התיכון.

 

יצוין כי עם תחילת כהונתו של הממשל האמריקאי החדש בראשות ג'ו ביידן עלו תהיות באשר לשאלה האם בכוונתו לנקוט מדיניות שונה כלפי המשטר הסורי ובכלל זה לפעול להקפאת חוק קיסר. יתרה מכך, בינואר השנה דווח כי נשיא צרפת, עמנואל מקרון, פועל לשכנע את ממשל ביידן להקפיא את חוק קיסר בשל השפעתו על כלכלת לבנון שצרפת מנסה לסייע לה, וכדי שחברות צרפתיות יוכלו לקחת חלק בשיקום סוריה בעתיד.[7] אולם, בהמשך הבהיר הממשל האמריקאי כי הוא "לא מקל ראש ביישום החוק".[8] כמו כן, ב- 11.2.21 הוגשה לבית הנבחרים האמריקאי הצעת חוק שמעודדת מסירת מידע על גורמים וישויות שמפרים את הסנקציות האמריקאיות, וזאת בתמורה לגמול כספי.[9]

 

נשק הסנקציות האמריקאיות כנוצה מול משטר אסד העקוב מדם[10]


 

דוח זה יסקור את הדרכים השונות בהן מנסים משטר אסד ובעלי בריתו לעקוף את חוק קיסר ולהתגבר על השפעותיו.

 

א. רוסיה מקדמת הסכמים כלכליים עם משטר אסד כדי "לפרוץ את המצור על סוריה"

רוסיה שנחשבת לבעלת ברית מרכזית של המשטר הסורי, טענה כבר למן ההתחלה שהסנקציות של חוק קיסר אינן חוקיות, כינתה אותן טרור כלכלי והבהירה כי תמשיך בשיתוף הפעולה עם סוריה במגוון תחומים על מנת לפרוץ את המצור. סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב, הדגיש עם כניסתו של החוק לתוקף כי "שיתוף הפעולה הרבגוני בין שתי מדינותינו יימשך ואף אחד לא יכול למנוע זאת מאיתנו".[11]

 

המשטר הסורי בתורו הביע אמון בסיוע הרוסי. כך, השגריר הסורי ברוסיה, ריאד חדאד, הסביר כי חוק קיסר מכוון גם נגד חברות וגורמים רוסים שמשתפים פעולה עם סוריה, ולכן "טבעי שרוסיה תהיה חוד החנית בהתמודדות עם הסנקציות האלה".[12] בהתבטאות נוספת שלו מה-1.3.2021 אמר חדאד בצורה ברורה כי בכל פגישה בין רוסיה וסוריה נידונות דרכים לעקיפת הסנקציות.[13]

 

כחודשיים לאחר שחוק קיסר נכנס לתוקף, ב- 7.9.20, ביקרה בדמשק משלחת רוסית בכירה בראשות סגן ראש הממשלה, יורי בוריסוב ושר החוץ סרגיי לברוב. בפגישות עם הנשיא הסורי, בשאר אל-אסד, ועם ראש הממשלה הסורי, חוסיין ערנוס, הביעו הצדדים רצון להגיע להסכמים חדשים שיפחיתו את השפעת הסנקציות.[14] במסיבת עיתונאים משותפת עם לברוב ועם שר החוץ הסורי דאז, וליד אל-מועלם, אמר בוריסוב כי הצדדים דנים באפשרות לחתום על הסכם חדש להרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי בין שתי המדינות שכולל יותר מ-40 מיזמים חדשים, ובכללם שיקום תשתיות האנרגיה וקידוח נפט מהים. הוא הסביר: "סוריה נתונה למצור הרסני בשל עמדות בלתי קונסטרוקטיביות של הממשל האמריקאי ובעלי בריתו באירופה, ואנו פועלים בעת הנוכחית לפרוץ את המצור הזה."[15] במאמר ביומון הסורי הממסדי אל-ת'ורה טען הכותב עוני אל-חומצי כי ניתן לראות בביקור זה "הכרזת מלחמה נגד הסנקציות הכלכליות האמריקאיות" וכי יש מחויבות רוסית להזרים מיליארדים כדי לשקם את סוריה.[16]

 

ב-9.11.20 אמר שגריר רוסיה בסוריה ושליחו המיוחד של הנשיא פוטין לחיזוק היחסים עם סוריה, אלכסנדר יפימוב, כי רוסיה פועלת בפורומים בינלאומיים שונים נגד הסנקציות וכפי שהיא "תמכה בסוריה בעבר בעמידתה האיתנה בלחימה נגד הטרוריסטים החמושים, כך לא נעזוב היום את הסורים לבדם מול 'הטרור הכלכלי'".[17]

 

בפגישה שהתקיימה ב-8.4.21 בין הנשיא אסד והשליח המיוחד של נשיא רוסיה לסוריה, אלכסנדר לאברינטייב. הצדדים הדגישו כי ישקיעו מאמצים כדי להפחית את השפעת הסנקציות נגד סוריה ולסייע בעקיפתן.[18]

 

בהתאם לכך מקפידה רוסיה לקדם הסכמים כלכליים ושיתוף פעולה עם משטר אסד, בניסיון לסייע לו להתמודד עם הסנקציות והשפעותיהן. הסכמים אלה קשורים בעיקרם באספקת חיטה וכן נפט ומוצרי דלק למשטר הסורי.

כך, בנובמבר 2020 הודיע השגריר הרוסי בדמשק יפימוב כי רוסיה מספקת לסוריה חיטה בחינם וכי במהלך שנת 2020 הועברו אליה עד לחודש נובמבר כ- 100 אלף טון חיטה.[19] מנהל סניף ארגון התבואה הסורי בטרטוס, חסאן סלימאן, דיווח ב- 24.2.21 כי שתי מכליות חיטה רוסיות הגיעו לנמל טרטוס ושתיים נוספות הגיעו לנמל לטקיה, במסגרת הסכם עם חברה רוסית לייבוא מיליון טון חיטה לסוריה.[20] השגריר הסורי ברוסיה, חדאד, ציין כי הייבוא הרוסי לסוריה יהיה ארוך טווח ויענה מדי חודש על צרכי העם הסורי במוצרי יסוד, ובראשם מוצרי נפט וחיטה.[21]

 

רוסיה כאמור גם מספקת למשטר אסד סיוע בתחום אספקת הנפט ומוצריו. כך, בפגישה ב-12.11 בין נציגים ממשרד הנפט הסורי לנציגים ממשרד התעשייה והמסחר הרוסי ומחברת השקעות רוסית, נידונה הבטחת אספקת צרכי הייצור של חברות הנפט הסוריות.[22] בנוסף, שר התחבורה הסורי, זהיר ח'זים, ציין ב- 29.12.20 כי נחתמו הסכמים חדשים עם רוסיה לאספקת אנרגיה.[23] כמו כן, שר הנפט הסורי, בסאם טעמה, אמר ב- 3.2.21 כי נחתמו חוזים עם רוסיה לייבוא 180 אלף טון בנזין וכמות דומה של מזוט באופן שיענה על הצרכים הסורים עד לסוף חודש יוני בשנה זו. [24]

 

לאחרונה החלה רוסיה גם לקדם מול המשטר הסורי הסכמים הנוגעים להפקת אנרגיה מהמים הכלכליים של סוריה, מה שעשוי להפיק רווחים עבור שני הצדדים. בפברואר 2021 חשף שר הנפט הסורי כי נחתם חוזה חדש עם חברה רוסית לקידוח גז בים.[25] כמו כן, ב- 16.3.21 דווח על אישור חוזה בין משרד הנפט הסורי לבין החברה הרוסית "LLC Capital-Oil" שמעניק לחברה זיכיון בלעדי על קידוח נפט בבלוק מספר 1 במים הכלכליים של סוריה מול מחוז טרטוס לתקופה של 25 שנים עם אופציה להארכה.[26]

 

קריקטורה ביומון הסורי הממסדי תשרין: הסנקציות האמריקאיות שוות ערך לנייר טואלט[27]


 

ב. איראן מספקת לסוריה נפט וכן סיוע כלכלי וצבאי

גם איראן, בעלת ברית משמעותית נוספת של המשטר הסורי, הודיעה לאחר כניסתו לתוקף של חוק קיסר כי תמשיך לשתף פעולה עם סוריה ולחזק את היחסים הכלכליים עמה. לפי דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי, מדובר בסנקציות "מנוגדות לחוק הבינלאומי ולא אנושיות".[28]

 

עוד ביום כניסת החוק לתוקפו, ב- 17.6.20, ביקרה בדמשק משלחת איראנית בראשות היועץ הראשון של נשיא איראן, חסן דנאא'י פר, שהדגיש בפגישה עם ראש הממשלה הסורי, חוסיין ערנוס, כי איראן עומדת לצד סוריה בעימות מול הסנקציות הכלכליות. לדבריו, ביקורו נועד להעניק תמיכה כלכלית לסוריה.[29] סגן נשיא איראן, אסחאק ג'האנר'ירי, הודיע בשיחת טלפון עם ערנוס כי היחסים בין שתי המדינות, ובפרט הכלכליים, יתחזקו אל מול הסנקציות.[30] בנוסף, ראש לשכת הסחר הסורית-איראנית מהצד הסורי, פהד דרויש, אמר כי הסורים מעוניינים ללמוד מהניסיון האיראני בהתמודדות עם הסנקציות האמריקאיות והמערביות.[31]

 

למעשה, איראן מסייעת לסוריה לעקוף את הסנקציות ולהתגבר על השלכותיהן בשלוש דרכים עיקריות: המשך אספקת נפט, קיום סחר חליפין במקום עסקאות רגילות כדי למנוע הוצאות של מטבע זר, וכן קידום השקעות ופרויקטים בתחומי האנרגיה, המזון ובתחומים נוספים שונים. כל זאת, במקביל להמשך הסיוע הצבאי למשטר.

 

המשך הגעת מכליות נפט איראניות לסוריה

אחד התחומים המרכזיים שבו מסייעת איראן לסוריה בצל הסנקציות נגדה, הוא תחום הנפט והאנרגיה, ובפרט שסוריה סובלת ממשבר אנרגיה חמור המתבטא במחסור בדלק, גז, בנזין ומזוט הגורם לבעיות חמורות באספקת החשמל במדינה. אומנם יש בסוריה כמה שדות נפט אבל רובם נמצאים בצפון מזרח המדינה תחת שליטת הכוחות הכורדים הנתמכים על ידי ארה"ב, ולכן המשטר הסורי נאלץ לייבא נפט מאיראן. שגריר איראן בסוריה, ג'ואד תרכ אבאדי, אמר כי איראן "ערוכה ומוכנה לספק ככל יכולתה את צרכי הנפט והאנרגיה של סוריה. אנחנו והסורים באותה סירה [בשלב] ההיסטורי הזה ואנו פועלים במרץ להתגבר על הסנקציות שארה"ב וסוכניה מנסים להטיל עלינו."[32]

 

במסגרת זו, יש לעיתים קרובות דיווחים על הגעת מכליות נפט ומוצריו מאיראן לסוריה, זאת תוך הפרה ברורה הן של הסנקציות על סוריה, והן של הסנקציות על איראן האוסרות עליה לייצא נפט. כך למשל, ב-1.10.20 דיווח מקור בבית הזיקוק בניאס בחוף הסורי כי מכלית נפט איראנית פרקה מטען של מיליון חביות נפט גולמי בבית הזיקוק[33], וב- 18.10.20 דיווח היומון הסורי הממסדי אל-בעת', על הגעת מכלית נפט נוספת עם מיליון חביות נפט גולמי לשם וכי קודם לכן הגיעו שתי מכליות גז.[34] אתר האופוזיציה הסורי www.syria.tv, ציין כי מדובר במכלית נפט איראנית.[35] כמו כן, ב- 19.10.20 דיווח היומון אל-בעת' כי מכלית נפט החלה לפרוק מטען של 38 אלף טון בנזין בנמל בניאס[36], וסוכנות הידיעות רויטרס דיווחה שזהו משלוח איראני.[37] בנוסף, ב- 11.1.21 דווח על הגעת מכלית נפט איראנית לנמל בניאס עם 2 מיליון חביות נפט.[38] ב- 7.4 אישר מקור בחברה הסורית להובלת נפט כי מכלית נפט איראנית שנושאת מיליון חביות הגיעה לסוריה[39], וב- 11.4 דיווח היומון אל-בעת' על הגעת שלוש מכליות נפט נוספות.[40]

 

בנוסף, סוכנות ספוטניק הרוסית דיווחה ב- 17.4 על הקמת חמ"ל רוסי-איראני-סורי להבטחת אספקת נפט לסוריה באופן שכולל ליווי מכליות נפט איראניות על ידי ספינות קרב רוסיות מרגע כניסתן לים התיכון ועד להגעתן לסוריה.[41]

 

גורם ממשרד הנפט הסורי מנה כמה צעדים שנוקטות מכליות נפט כדי להגיע לסוריה ולחמוק מסנקציות נגדן, כגון: כיבוי מכשיר הזיהוי שלהן; זיוף המספרים והנתונים של מטענן; והגעה לסוריה דרך שיט בדרכים מפותלות וארוכות.[42]

 

עם זאת, לא כל משלוחי הנפט המיועדים לסוריה מגיעים ליעדם. ראש הממשלה סורי ערנוס ציין ב- 17.1.21 כי שבע מכליות נפט שהיו בדרכן לסוריה נעצרו ב"תקיפות טרוריסטיות" ושתי האחרונות שבהן הותקפו בים סוף. לדבריו, במשך למעלה מחודש לא התאפשר לאף מכלית נפט להתקרב לחופי סוריה.[43] גם במרץ 2021 אישר שר הנפט הסורי, בסאם טעמה, דיווחים שפורסמו בכלי תקשורת זרים לפיהם ישראל תקפה לפחות 7 מכליות נפט שהיו בדרכן לסוריה.[44]

 

סחר חליפין סורי-איראני

צעד נוסף שנוקטות איראן וסוריה, בניסיון להתמודד עם ההשלכות של חוק קיסר, הוא הפעלת סחר חליפין של מוצרים באופן שיסייע לשתיהן לצמצם הוצאה של מטבע הזר, שכן החוק, כאמור, אוסר על קיום עסקאות עם המשטר הסורי, וכפועל יוצא מכך מונע זרימה של מטבע זר לקופת האוצר שלו.

 

ב-20.7.20 דווח כי בפגישה של המשרד הסורי לסחר פנים והגנת הצרכן עם משלחת מסחרית איראנית, הוסכם שהצד האיראני יספק לסוריה סחורות ומזון בסיסי שהשוק הסורי זקוק להם, ובתמורה סוריה תייצא לאיראן עודפים מהתוצרת החקלאית שלה.[45] בפגישה נוספת בין הצדדים ב-10.11.20, נקבע שסחר החליפין יחל בתחילת חודש דצמבר 2020.[46]

 

בהקשר זה יצוין כי בפברואר 2021 הודיע ראש לשכת הסחר הסורית-איראנית מהצד האיראני, כיואן כאשפי, כי החל מה- 10.3 יפעל פעם בחודש קו תובלה ימי מאורגן להעברת סחורות בין איראן לסוריה.[47]

 

פרויקטים והשקעות של איראן בסוריה

חיזוק היחסים הכלכליים בין סוריה ואיראן מתבטא גם בקידום פרויקטים גדולים והשקעות של איראן בסוריה בתחומים שונים. זמן קצר לפני כניסתו לתוקף של חוק קיסר, ב- 8.6.20, אישר הפרלמנט הסורי הצעת חוק בעניין חוזה סורי-איראני לגילוי וקידוח נפט באזור אל-בוכמאל במזרח סוריה. שר הנפט הסורי לשעבר, עלי ר'אנם, ציין כי החוזה הוא לתקופה של 30 שנה וכי הרווחים מקידוח הנפט יתחלקו בשיעור של 25% לאיראן ו- 75% לסוריה.[48] כמו כן שר התחבורה הסורי, זהיר ח'זים, הודיע ב- 28.12.20 על חתימת הסכמים עם איראן בתחום האנרגיה[49], וראש הממשלה הסורי ערנוס הכריז ב- 17.1.21 כי נחתם חוזה עם איראן להקמת תחנת חשמל בלטקיה.[50]

 

בנוסף, מנהל הארגון הסורי לתבואה, יוסף קאסם, הודיע ב-15.7.20, כי איראן החלה לבנות שלוש טחנות קמח חדשות במחוזות אל-רקה, דיר אל-זור וחסכה, נוסף לשתי טחנות שהעבודה עליהן נמצאת בשלבי סיום[51]; וביולי 2020 נפתח באזור הסחר החופשי בדמשק מרכז מסחרי איראני בשם "איראניאן" שבו פועלות 24 חברות איראניות מתחומי תובלה, ייעוץ משפטי ובנקאי, ביטוח ועוד, וזאת במטרה להגדיל את הייצוא של המגזר הפרטי האיראני לסוריה.[52]

 

בתחילת דצמבר 2020 אישר הנשיא אסד הסכם קו אשראי בין הבנק האיראני לפיתוח הייצוא לבין הבנק המסחרי הסורי, ולפיו הבנק האיראני יספק הקלות מימון בשווי של מיליארד דולר לבנק הסורי.[53] כמו כן, בשולי פתיחת מרכז חדשנות וטכנולוגיה איראני באזור הסחר החופשי בדמשק ב- 3.3.21, חתמו שתי המדינות על מזכר הבנות לעידוד שיתוף הפעולה הטכנולוגי ביניהן שבמסגרתו יקצה הצד האיראני קו אשראי של עשרה מיליון דולר לתמיכה בייבוא ציוד טכנולוגי וציוד רפואי לצד הסורי.[54]

 

יחד עם זאת, מתוך התבטאויות רבות של גורמים כלכליים בכירים בסוריה ובאיראן עולה כי הסחר בין שתי המדינות חלש ונתקל בקשיים. כך למשל, ראש התאחדות לשכות הסחר בסוריה, מוחמד אל-לחאם, ציין ב- 14.12.20 כי העסקים בין שתי המדינות חלשים מאוד בעת הנוכחית וכי קיימות בעיות בנושא העברת סחורות וכספים.[55] כמו כן ראש איגוד הבנייה באיראן, אירג' רהבר, הודה כי איראן לא עשתה דבר בנושא שיקום סוריה מאז 2018 וכי אף אחד מההסכמים בין שתי המדינות לא תורגם מבחינה כלכלית.[56]

 

הסכם צבאי סורי-איראני

לצד המאמץ לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי, הידקו סוריה ואיראן גם את יחסיהן הצבאיים. זאת חרף הצהרות של בכירים אמריקאים, כי אחד התנאים לביטול הסנקציות של חוק קיסר הוא יציאת כל הכוחות האיראנים מסוריה וניתוק הקשרים ביניהם לבין המשטר הסורי.[57] כך, ב-8.7.20 חתמו שר ההגנה הסורי, עלי איוב, והרמטכ"ל האיראני, מוחמד באקרי, במהלך ביקורו בדמשק, על הסכם כולל להידוק שיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. באקרי ציין במעמד החתימה כי איראן תחזק את מערכות ההגנה האווירית הסוריות וכי ההסכם "מחזק את הרצון והנחישות לשתף פעולה מול הלחצים האמריקאים". איוב הבהיר בתורו כי "מי שמהמר על הרס היחסים בין איראן וסוריה משלה את עצמו". לדבריו, היחסים בין שתי המדינות אסטרטגיים ויציבים ושיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני ביניהן נמשך וכולל את כל ההיבטים, למרות התגברות הלחצים והחרפת האיומים.[58] היועצת הפוליטית והתקשורתית של הנשיא אסד, בות'יינה שעבאן, אמרה כי ההסכם הצבאי הסורי-איראני הוא הצעד הראשון שסוריה נוקטת לשבירת חוק קיסר.[59]

 

היומון המקוון ראי אל-יום דיווח כי לפי ההסכם הסורי-איראני, איראן תצייד את סוריה במערכות הגנה אווירית מפותחות מדגם "בוואר 373" ו"ח'רדאד 3".[60] אתר האופוזיציה הסורי זמאן אל-וצל הוסיף כי ההסכם – שנטען שהיווה אישור של הסכמות קודמות שהושגו בסוף חודש יוני 2020 בפגישות בין בכירים צבאיים איראנים וסורים בטהראן – כלל גם ייבוא מערכות רדאר איראניות, תחנות האזנה וחישה, וייבוא דלק למטוסים ולשימוש צבאי אחר.[61]

 

רוסיה ואיראן מוחקות את הקו האדום שמשרטט חוק קיסר[62]



ג. חזבאללה מסייע להברחת דלק, כסף וסחורות מלבנון לסוריה

גם חזבאללה הלבנוני, שתומך בנשיא אסד ואף נלחם לצד כוחותיו במערכות בסוריה, ממלא תפקיד משמעותי בסיוע למשטר הסורי לעקוף את חוק קיסר. מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, אמר בנאומו ב- 16.6.20 בהתייחסו לחוק כי "בעלי בריתה של סוריה שעמדו לצידה [ברמה] המדינית ו[ברמה] הצבאית לא יינטשו אותה במלחמה הכלכלית ולא יאפשרו לה ליפול... מי שהקריב דם ושהידים כדי שסוריה תישאר מאוחדת ולא תיכנע לארה"ב ולישראל, לא יאפשר לחוק קיסר להסב תבוסה לסוריה".[63]

 

הסיוע שמספק חזבאללה למשטר הסורי בא לידי ביטוי בהברחת דלק וסחורות לשטחו מתוך לבנון, שבעצמה סובלת ממשבר כלכלי חריף. ב-7.10.20 דיווח היומון אל-קודס אל-ערבי היוצא לאור בלונדון, על פעילות גוברת של הברחת כסף, דלק וחומרים אחרים שחוק קיסר אוסר להעביר לסוריה על ידי פעילי חזבאללה וכי הארגון החליט לפתוח קו להעברת כסף ומזון למשטר הסורי דרך הגבול הלבנוני-סורי הנתון להשפעתו כדי להקל את הלחץ הכלכלי שהמשטר נתון לו.[64] בדומה לכך, דיווח אתר ג'נוביה הלבנוני המתנגד לחזבאללה, ב-4.10.20, כי סוחרים סורים נכנסים ללבנון תחת הגנת חזבאללה כדי להבריח מזון, כסף וסחורות נוספות לסוריה, כחלק מהניסיון לשבור את המצור של חוק קיסר.[65]

 

קבוצת העבודה של חוק קיסר שהרכיבה האופוזיציה הסורית טענה כי העבירה לארה"ב מידע מפורט על רשת הדרכים והמנהרות שחזבאללה משתמש בה לצורך ההברחות, הכולל נקודות ציון בשטח וכן שמות של אישים מרכזיים שעוסקים בהברחות.[66]


חזבאללה מעביר דולרים למשטר הסורי[67]


 

מדיווחים שונים עולה כי הרשויות בלבנון מנסות לבלום את תופעת ההברחות לסוריה. כך למשל, ב- 6.7.20 דווח שצבא לבנון עצר שמונה אנשים שניסו להבריח סחורות לסוריה[68]; ב- 15.10.20 סיכל הצבא ניסיון הברחה של יותר מ- 20 אלף ליטר דלק לסוריה[69]; וב- 16.1.21 עצר הצבא רכב שניסה להבריח מזוט לסוריה.[70]

 

אולם נראה שההצלחה היא חלקית בלבד. כך, למרות החלטה לבנונית לצמצם את תנועת מכליות הדלק באזורי הגבול עם סוריה לשעות היום בלבד[71], המשיכו להופיע דיווחים לפיהם משאיות סוריות מבריחות בלילות סחורות ודלק מלבנון לסוריה.[72] לפי דיווח של היומון הלבנוני אל-אח'באר ב- 14.1.21, בכל יום עוברות לסוריה מאה מכליות דלק בממוצע.[73] גם בתחילת אפריל 2021 דווח בתקשורת כי הברחות הדלק לסוריה מגבול לבנון נמשכות וכי צבא לבנון לא תמיד מצליח לסכלן.[74]

 

ההברחות לסוריה תועדו לא פעם על ידי כמה פוליטיקאים לבנונים. ראש המפלגה הפרוגרסיבית-סוציאליסטית, וליד ג'ונבלאט, העלה לחשבון הטוויטר שלו ב- 30.12.20 סרטון המציג שיירה של 50 משאיות שלדבריו נושאות מזוט ומזון לסוריה.[75] כמו כן, חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם מפלגת הכוחות הלבנוניים, זיאד אל-חואט, פרסם ב- 14.1.21 סרטון של שיירת מכליות וטען כי "ההברחה נמשכת".[76]

 

ציוצו של וליד ג'ונבלאט


 

לצד זאת, ישנם גם ניסיונות להעביר לסוריה סחורות ממדינות שונות דרך לבנון. כך, בתחילת אוקטובר 2020 דיווחה רשת אל-ערביה הסעודית שהשלטונות בלבנון חוקרים מקרה של ספינה בשם Jaguar S שהגיעה מיוון ונכנסה למים הטריטוריאליים הלבנוניים, כשעליה מטען של 2,750 טון דלק השייך לחברת אל-נעם הסורית, ובכוונתה, על-פי החשד, להפר את הסנקציות של חוק קיסר. להערכת מקורות לבנוניים רשמיים, מטען הספינה יועד להיפרק בנמל אל-זהראני בדרום לבנון, שנמצא תחת השפעת חזבאללה ומשם להישלח לסוריה דרך מעברים לא חוקיים. בנוסף צוין בדיווח כי זו הפעם השנייה שספינה זו מגיעה ללבנון בתוך חצי שנה וכי כשנכנסה למים הטריטוריאליים הלבנוניים בפעם הראשונה, היא פנתה לעבר נמל בניאס הסורי.[77]

 



[1] www.state.gov, 17.6.2020; www.congress.gov, 3.6.2019

[2] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 17.6.2020

[3] http://sana.sy/, 12.8.2020

[4] http://sana.sy/, 23.6.2020

[7] במסגרת זו דווח כי מקרון עומד מאחורי מכתבים ששלחו מדינאים ואנשי דת נוצרים מסוריה ומהעולם ב- 21.1.21 לנשיא ביידן, ולמנהיגי מדינות באירופה, ובהם מקרון עצמו, שקראו לבטל את הסנקציות האמריקאיות והאירופאיות נגד משטר אסד. אל-ערב (לונדון), 27.1.2021; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 2.2.2021; www.enabbaladi.net, 11.2.2021; מקור צרפתי הכחיש בהמשך את הטענות שהנשיא מקרון קשור למכתב שקרא לביטול הסנקציות או שהוא רוצה בהסרתן (www.enabbaladi.net, 11.2.2021); יצוין כי על רקע החשש בשורות האופוזיציה הסורית כי ממשל ביידן עשוי להיענות לקריאה זו, שלחו  47 אישים נוצרים ערביים ואחרים ב-10.2.21 מכתב לנשיאי ארה"ב וצרפת עם קריאה להגדיל את הסנקציות נגד המשטר הסורי, בהדגישם כי הסנקציות לא חלות על מזון ותרופות והסרתן לא תשרת את הסורים. (https://twitter.com/aabnour, 11.2.2021)

[8] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.2.2021

[9] החוק קרוי על שמו של דיפלומט סורי לשעבר, בסאם בראבנדי, שעבד בשגרירות סוריה בארה"ב וב-2013 ערק ממשטר אסד ומסר לאמריקאים מידע עליו. joewilson.house.gov, 12.2.2021

[10] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 25.12.2019

[11] arabic.sputniknews.com, 17.6.2020

[12] אל-וטן (סוריה), 12.7.2020

[13] אל-וטן (סוריה), 1.3.2021

[14] http://sana.sy/, 7.9.2020

[15] http://sana.sy/, 7.9.2020

[16] אל-ת'ורה (סוריה), 12.9.2020

[18] http://sana.sy/, 8.4.2021

[20] אל-בעת' (סוריה), 24.2.2021

[21] אל-וטן (סוריה), 1.3.2021

[22] http://sana.sy/, 12.11.2020

[23] אל-וטן (סוריה), 29.12.2020

[24] אל-וטן (סוריה), 4.2.2021

[25] אל-וטן (סוריה), 4.2.2021

[26] אל-ת'ורה (סוריה), 16.3.2021

[27] תשרין (סוריה), 4.7.2020

[28] www.isna.ir, 18.6.2020

[29] http://sana.sy/, 17.6.2020

[30] http://sana.sy/, 18.6.2020

[32] arabic.sputniknews.com, 15.7.2020

[33] aliqtisadi.com, 1.10.2020

[34] אל-בעת' (סוריה), 18.10.2020

[35] www.syria.tv, 18.10.2020

[36] אל-בעת' (סוריה), 19.10.2020

[37] www.reuters.com, 23.10.2020

[38] syrianpc.com, 12.1.2021

[39] arabic.rt.com, 7.4.2021

[40] אל-בעת' (סוריה), 11.4.2021

[41] arabic.sputniknews.com, 17.4.2021

[42] אל-אח'באר (לבנון), 22.1.2021

[43] אל-וטן (סוריה), 18.1.2021

[44]  www.eqtsad.net, 19.3.2021

[45] אל-ת'ורה (סוריה), 20.7.2020

[46] אל-וטן (סוריה), 10.11.2020

[47] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 14.2.2021

[48] אל-ת'ורה (סוריה), 8.6.2020

[49] אל-וטן (סוריה), 29.12.2020

[50] אל-וטן (סוריה), 18.1.2021

[51] אל-וטן (סוריה), 15.7.2020

[52] syria.news, 18.10.2020

[55] אל-וטן (סוריה), 14.12.2020

[56] www.mehrnews.com, 27.12.2020

[57] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 17.6.2020

[58] אל-אח'באר (לבנון), 9.7.2020; אל-ת'ורה (סוריה), 8.7.2020

[59] www.almasirah.net, 10.7.2020

[63] almanar.com.lb, 16.6.2020

[64] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 7.10.2020

[65] janoubia.com, 4.10.2020

[66] www.almodon.com, 10.10.2020

[67] אל-ערב (לונדון), 1.7.2020

[71] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 3.10.2020

[72] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 25.10.2020; אל-אח'באר (לבנון), 14.1.2021

[73] אל-אח'באר (לבנון), 14.1.2021

[74] www.almodon.com, 6.4.2021; www.aljoumhouria.com, 7.4.2021; אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.4.2021

[77] www.alarabiya.net, 6.10.2020