חשש ברש"פ: התנגדות ישראל לקיום הבחירות במזרח ירושלים

תשמש תירוץ עבור הנהגת פת"ח לביטולן

מאת ס. שניידמן

הקדמה

הרש"פ נערכת בימים אלה לבחירות למועצה המחוקקת שנועדו להתקיים ב-22.5.21, ולבחירות לנשיאות שנועדו להתקיים ב-31.7.21.[1] בפעמים הקודמות בהן התקיימו בחירות ברש"פ – הבחירות לנשיאות בשנת 2005 והבחירות למועצה המחוקקת בשנים 1996 ו-2006 – תושבי מזרח ירושלים הצביעו בקלפיות שהוצבו בסניפי הדואר הישראלי, בהתאם לסעיף 6 בנספח 2 להסכם הביניים בין ישראל לאש"פ משנת 1995.

מאז שתהליך הבחירות הפלסטיני הנוכחי יצא לדרך בינואר 2021, עלה חשש כי ישראל תמנע הפעם מן הפלסטינים לקיים בחירות במזרח ירושלים, על רקע תביעתה לריבונות בעיר והתנגדותה להשתתפות ארגון הטרור חמאס בבחירות. ההנהגה הפלסטינית מדגישה כי היא לוחצת על ישראל באמצעות מתווכים שונים, אך זו טרם השיבה לדרישת הרש"פ לאשר רשמית, כי לא תגביל את השתתפות תושבי מזרח ירושלים בבחירות, הן כמצביעים והן כמועמדים. השר לעניינים אזרחיים ברש"פ, חוסיין אל-שיח', הודיע כי ישראל הבהירה שתשובה רשמית תימסר רק לאחר הבחירות בה שכבר התקיימו ב-23 במרץ 2021.[2]

לא ברור כיצד תפעל הנהגת הרש"פ, אם ישראל תסרב. בסוף שנת 2019 דחה הנשיא מחמוד עבאס את הבחירות, לאחר שישראל לא השיבה לפנייה בנושא הבחירות במזרח ירושלים, וטען כי קיום בחירות ללא ירושלים, פירושו ויתור עליה.[3] יתרה מכך, סירוב ישראלי לעריכת הבחירות בירושלים עשוי לשרת את עבאס ותנועתו ולשמש כתירוץ לדחיית הבחירות הפלסטיניות.

היומון הלבנוני אל-אח'באר, דיווח בתחילת חודש אפריל כי הנהגת הפת"ח חוששת מפני הפסד לחמאס בדומה להפסד בבחירות למועצה המחוקקת בשנת 2006 ועלולה לדחותן. הרקע לחשש: הקמת רשימה מתחרה על ידי בכיר הפת"ח נאצר אל-קדוה (שהודח על רקע זה מהתנועה) ובכיר הפת"ח מרואן ברגותי הכלוא בישראל, שעלולה לגרום לפיצול בקולות תומכי התנועה.[4] בכך מהלכת הנהגת הרש"פ על חבל דק: אם חמאס אכן תזכה בבחירות, פת"ח תיאלץ לוותר על השלטון ולרש"פ צפוי משבר מול ישראל וארה"ב; אם הבחירות יידחו או יבוטלו, צפוי לרש"פ משבר מול חמאס ויתר הפלגים הפלסטיניים, ומול ארה"ב והמדינות התורמות לרש"פ, בעיקר באיחוד האירופי.

בכלי התקשורת הרשמיים של הרש"פ פורסמו לאחרונה הודעות רבות, החוזרות על המסר "לא לבחירות ללא ירושלים" בניסוחים שונים. למשל, יומון הרש"פ פרסם כתבה ארוכה אודות מה שכינה "קונצנזוס פלסטיני שאין בחירות ללא ירושלים"[5]. השר חוסיין אל-שיח' אמנם הכחיש את ההערכה כי הסיסמה הזו תנוצל על ידי הנהגת פת"ח והרש"פ כעילה לביטולן,[6] אולם אפשרות כזאת עולה פעמים רבות בפרשנויות השונות בתקשורת הפלסטינית ובמאמרי הדעה ביומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה. במאמרים אלו נטען כי ויתור על קיום הבחירות בירושלים משמעותו כניעה בפני ישראל וויתור על הזכות של העם הפלסטיני בירושלים. מאידך, מאמרים בכלי תקשורת אחרים כדוגמת היומון אל-איאם הסתייגו מאפשרות דחיית הבחירות וחששו מהשלכות מהלך זה על היציבות הפוליטית ברש"פ.

גם בחמאס הזדעקו מפני האפשרות שהנהגת הפת"ח תנצל את הנושא כדי לבטל את הבחירות, רק בשל חששה מפני הפסד. בכירי התנועה קראו להשתמש "בכל האמצעים" כדי לכפות על ישראל את קיום הבחירות הפלסטיניות במזרח ירושלים.

ב-12.4.2021 התכנסו בכירים בפלגי אש"פ לישיבה בנושא הבחירות בירושלים. בסיום הישיבה, פרסמו הודעה שכללה גם היא את הסיסמה "לא לבחירות ללא ירושלים ולא לווטו של הכוח הכובש על הבחירות בירושלים", אך לא נאמר בה דבר על דחייה או ביטול של הבחירות. ההודעה קראה להפוך את תהליך הבחירות למערכה של "התנגדות עממית כוללת" נגד ישראל.[7]

דוח זה סוקר את העמדות השונות שהתגבשו בזירה הפלסטינית בנוגע לאפשרות שהנהגת הרש"פ תדחה שוב את הבחירות, בגלל סירובה של ישראל לקיימן במזרח ירושלים.

חשבון הטוויטר של פת"ח: לא לבחירות ללא ירושלים[8]

כאמור, בכירים בפת"ח וברש"פ השמיעו לאחרונה מסרים שניתן להסיק מהם כי אם ישראל לא תאשר לרש"פ לקיים בחירות במזרח ירושלים – הן ישובו ויידחו. למשל, חבר הוועד המרכזי של פת"ח עזאם אל-אחמד אמר: "כולנו מסכימים על כך שלא יהיו בחירות ללא ירושלים";[9] חבר הוועד המרכזי רוחי פתוח אמר: "הבחירות למועצה המחוקקת לא יתקיימו ללא השתתפות תושבי ירושלים";[10] מופתי פלסטין, השיח' מוחמד חוסיין, קרא לבני העם הפלסטיני להתעקש על קיום הבחירות, אך הזהיר כי החרגת ירושלים מהן אסורה על פי הדת ומשמעותה תהיה הכרה בכך שירושלים היא בירת ישראל. לדבריו, "ירושלים היא העיקר והלב של פלסטין, ולא ניתן לעקור את הלב מהגוף הפלסטיני".[11]

עמדה דומה עלתה גם ממאמרים שפורסמו ביומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה. בעל הטור באסם ברהום, הדגיש במאמרו, כי הבחירות הן רק אמצעי למימוש המטרות הלאומיות של העם הפלסטיני וכי הקמת מדינה שבירתה ירושלים היא אחת מהן. מכאן שעריכת הבחירות איננה מטרה העומדת בפני עצמה ושניתן לדחותן פעם נוספת, כדי למנוע ויתור בפועל על ירושלים. הוא כתב: "ייתכן ויש מי שסבור, כי המנטרה של ההנהגה הלאומית הלגיטימית, 'לא לבחירות שירושלים הכבושה לא תהיה חלק מהן', היא תירוץ, או צידוק לוויתור על קיום הבחירות. סברה זו מבוססת על חוסר ההבנה כי הוויתור על קיום בחירות בירושלים, משמעותו הסכמה להכרזת הנשיא האמריקאי טראמפ, כי ירושלים היא 'בירת העם היהודי' וויתור על הזכות השורשית של העם הפלסטיני על ירושלים, שקבועה בחוק הבינלאומי ובהחלטות האו"ם, ומצוינת במפורש בהסכמי אוסלו, כאחד מנושאי הסדר הקבע שאין להכריע בהם באופן חד-צדדי...

הבחירות הן ללא ספק חשובות מאוד והכרחיות, אך הן לא מטרה בפני עצמה. ירושלים היא אחד הצירים החשובים ביותר של המאבק נגד תוכנית ההתפשטות הציונית, והיא הסמל הראשי של המטרות הלאומיות הפלסטיניות. אסור להתבלבל בנוגע לחשיבות ולקדימות של ירושלים ב[מסגרת] המאבק הלאומי הפלסטיני, כפי שאסור לשכוח שעודנו  נמצאים בשלב השחרור הלאומי ו[עדיין] דומים יותר במהותנו לתנועת שחרור לאומי מאשר למדינה. אנו מדינה תחת כיבוש וירושלים היא הבירה הכבושה. מכאן שיש מי שלא מצליחים לקבוע סדר עדיפויות [נכון] ולהבחין בין מטרה לבין אמצעי... לאור הצורך הלאומי בבחירות, בהיותן המבוא לחידוש הלגיטימציה [של המוסדות הפלסטיניים] והניסיון לסיים את הפילוג [הפנימי] ולאחד את המולדת והמנגנון הפוליטי, הרי שהן חייבות להתקיים במועדן, אך לא בלי ירושלים..."[12]

עמר חלמי אל-ר'ול, גם הוא בעל טור באל-חיאת אל-ג'דידה, הדגיש ברוח דומה, כי אסור לקיים בחירות במידה וירושלים תוחרג מהן, וכי במקרה כזה לא יהיה לבחירות ערך ועצם עריכתן תהיה כניעה בפני ישראל. הוא כתב: "לא ניתן לוותר על הבחירות, להימנע מקיומן, או להתעלם מחשיבותן ומהצורך בהן, ומכך שעליהן להתקיים בכל חלק מאדמת מדינת פלסטין שנכבשה בשנת 1967, ובמיוחד בבירה הפלסטינית הנצחית [קרי, ירושלים]... יהיו השיקולים אשר יהיו, אסור לקיים את הבחירות, אם הן לא ייערכו בירושלים, בירתה הנצחית של פלסטין. ירושלים היא הפנינה שבכתר וגבירת הערים הפלסטיניות הערביות. תהיה זו טעות לוותר על הזכות הזו, המעוגנת בהסכמים שנחתמו עם מדינת המפעל הציוני הקולוניאליסטי [קרי, ישראל]. כמו כן לא יעלה על הדעת שמישהו יחשוב שההתעקשות על קיום הבחירות בבירה ירושלים, היא עניין משני או [לחלופין] יראה בה תירוץ [בלבד] לדחייתן...

לאור חשיבותה ומרכזיות מעמדה של [ירושלים], עיר השלום הפלסטינית הערבית, [קיום] הבחירות בה הופך ליותר מהכרחי, משום שהיא חלק אותנטי ויתרה מכך החלק השורשי ביותר מהעקרונות הלאומיים הפלסטיניים. אין ערך לבחירות בגדה [המערבית] וב[רצועת] עזה בלעדיה. לכן, קריאתו של חבר הלשכה המדינית של חמאס, מוחמד נזאל,[13] ושל אחרים כמותו מהאסלאם הפוליטי, לקיים את הבחירות ללא ירושלים, תואמת את החזון והתוכנית של מדינת המפעל הציוני הקולוניאליסטי... הבחירות... יאבדו מחשיבותן אם לא יתקיימו בירושלים. בנוסף להיות הדבר כניעה לרצון ולהחלטות של מדינת האויב הציוני [לנתק את ירושלים מפלסטין], הרי שאי קיום [הבחירות בירושלים] משמעותו הסכמה למדינת קנטונים וליישום עסקת המאה האומללה של טראמפ שהיה נראה כי כבר בוטלה... לדבר זה לא יסכים אף פטריוט פלסטיני – ובראש ובראשונה ההנהגה הלגיטימית בראשות הנשיא מחמוד עבאס. לפיכך, או שהבחירות יתקיימו בגדה – כולל ירושלים – וברצועת עזה, או שאין צורך לקיימן, עם כל הנזק הזמני שבדבר".[14]

כותבים פלסטיניים: ראוי שתהיה לנו תוכנית ב' לתרחיש שבו ישראל תמנע בחירות בירושלים

עיתונאים פלסטיניים בכלי תקשורת שלא כפופים לחלוטין לקו הרשמי של הרש"פ, הציעו חלופה נוספות, כדי שהבחירות יתקיימו כסדרן, והיא הצבעה של תושבי ירושלים בשטחי הרש"פ, מחוץ לגבולות המוניציפליים של העיר. הישאם כחיל, מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית של הרש"פ, הודיע כי האופציה הזו שמורה לכל תושבי ירושלים,[15] אך טרם ברור אם   הנהגת הרש"פ תבחר בה.

מוהנד עבד אל-חמיד, בעל טור ביומון אל-איאם, הזהיר במאמרו מפני ביטול הבחירות על רקע עמדת ישראל התנגדות ישראל לקיומן בירושלים, וקרא לגבש תוכנית חלופית, כולל אפשרות של הצבעת תושבי מזרח העיר באזורים הסמוכים לה. הוא כתב: "בזירה הפנימיות והחיצוניות יש דיבורים על דחייה או ביטול של הבחירות, משום שהמדינה הכובשת נמנעת מלאשר לקיימן בירושלים הכבושה ולהכניס את משלחת הפקחים הבינלאומית האירופית [לשטחי הרש"פ]. משמעות הדבר היא שמדינת הכיבוש היא שתחליט אם הבחירות הפלסטיניות יתקיימו או לא... מצדנו [הפלסטינים], יפה לומר שלא [יהיו] בחירות ללא ירושלים. אין מחלוקת על עמדה זו בין כל הכוחות הפוליטיים שתומכים ומשתתפים בבחירות. אך עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם ביטול או דחיית הבחירות. העיקר הוא השתתפות [תושבי] ירושלים בבחירות כמועמדים וכמצביעים, בין אם יסכימו לכך שלטונות הכיבוש או לא. ראוי שתהיה לנו תוכנית ב', שהיא הצבעת תושבי ירושלים, בתוכה או מחוץ לה, כפי שתקבע ועדת הבחירות המרכזית...[16]

לדחייה או ביטול של הבחירות... יהיו השלכות שליליות גדולות בהרבה מההשלכות השליליות ש[עלולות] לנבוע מכישלון, או מהיחלשות של צד זה או אחר, ובמיוחד של תנועת פת"ח. הפתרון היחיד להסתיידות התשתית של תנועה פוליטית פלסטינית [זו], אשר נחנקת בביורוקרטיה [של הרש"פ], הוא באמצעות שיתוף מאורגן של האזרחים [בקבלת ההחלטות], ריענון של התשתית הפוליטית והארגונית ופיתוח המחשבה והאידאולוגיה הפוליטית. בלימת השינוי [הפוליטי] הפנימי במהלך העשורים שחלפו [מאז הקמת הרש"פ] גרמה למשבר הולך וגובר, שעלול להוביל לקריסת [הרש"פ] וכניסה למצב של כאוס והתערבויות [חיצוניות]. החמור מכל הוא שהדבר עלול לאשש את טענת השווא הישראלית, לפיה העם הפלסטיני אינו מסוגל לקבוע את גורלו בעצמו. הפוליטיקה, כמו הטבע, אינה סובלת ואקום, במיוחד לא במצב של קריסה או פירוד. כדי לחסום את הדרך בפני קריסה, שאינה באינטרס של העם הפלסטיני, אין מנוס להתחיל תהליך של התחדשות, שינוי ובנייה..."[17]

טלאל עוכל, גם הוא בעל טור ביומון אל-איאם, טען ברוח דומה, כי קיום הבחירות תלוי קודם כל בפלסטינים ולא בישראל, ורמז כי החברה הפלסטינית "תשפוט בחומרה" את הנהגת פת"ח, אם זו תנצל את סוגיית ירושלים כתירוץ לביטול הבחירות. הוא כתב: "גורל הבחירות ובמיוחד השלב הראשוני שלהן, קרי אם הן בכלל יתקיימו או לא – תלוי בפלסטינים. יש לנטרל מהנושא הזה [של קיום הבחירות] שיקולים כיתתיים [של תנועת פת"ח] ולהפסיק לחשוב שאפשר לספק תירוצים כדי לדחותן משיקולים [פוליטיים]... כלל לא יעלה על הדעת שמישהו – בין אם מדובר בתנועה כולה או בבכיר [בודד] – יחשוב לחפש אחר תירוץ כלשהו שקשור לירושלים, או לקורונה כדי לסכל את מערכת [הבחירות] הזאת בגלל שהוא צופה הפסד במערכה. הפלגים [הפלסטיניים], ועדת הבחירות המרכזית [של הרש"פ] והחברה [הפלסטינית] עברו כברת דרך רבה לכיוון קיום הבחירות הללו, שהפלסטינים תולים בהן תקוות גדולות. אחרי [כל ההכנות שעשינו לקראת] קיום הבחירות האלה [המצב] לעולם לא יהיה דומה למה שהיה לפני כן, גם במקרה שהן יידחו או יבוטלו. הכוונה היא שהחברה הפלסטינית כולה, תשפוט בחומרה כל גורם שיישא באחריות להכשלת המערכה הזו, יהיו צידוקיו אשר יהיו, וקרוב לוודאי שהחברה [הפלסטינית] תיערך באופן חסר תקדים להענשת הגורם הזה".[18]

חמאס: יש להתעמת עם ישראל ולהוציא ממנה בכוח את זכותנו לקיים את הבחירות בירושלים

גורמים באופוזיציה הפלסטינית, כגון תנועת חמאס, הזדעקו מפני האפשרות שהנהגת הפת"ח תנצל את הנושא כדי לבטל את הבחירות, רק בשל חששה מפני הפסד, והדגישו כי יש לכפות על ישראל את קיום הבחירות הפלסטיניות במזרח ירושלים, ולא להמתין לאישורה. עיתונאים המזוהים עם החמאס קראו לקיים את הבחירות בירושלים גם ללא הסכמת ישראל ולפתוח במאבק עממי המוני נגדה, כולל באמצעים אלימים, באופן שיאלצה לקבל את הבחירות הפלסטיניות בעיר כעובדה מוגמרת.[19]

דובר חמאס, חאזם קאסם, קרא להתעמת עם ישראל ו"להוציא ממנה בכוח" את הזכות לקיים בחירות בירושלים. לדבריו, "העם הפלסטיני מסוגל לכפות את רצונו על הכיבוש באמצעות העמידה האיתנה, ההקרבה, העבודה המשותפת והאחדות בשטח."[20] דובר חמאס נוסף, פוזי ברהום, הדגיש כי שם הרשימה של חמאס בבחירות למועצה המחוקקת – "ניפגש בירושלים" – מבטא את עמדתה בנושא.[21] פעיל חמאס נאצר עבד אל-ג'ואד קרא "להשתמש בכל הדרכים ובכל האמצעים" כדי לכפות על ישראל את הבחירות הפלסטיניות בירושלים והדגיש כי אין לנצל את העניין כתירוץ לביטולן  "מסיבות מפלגתיות צרות" – ברמזו לחששות של תנועת פת"ח מפני הפסד.[22]

באמירה חריגה עבור תומך חמאס, טען עצאם שאוור, בעל טור ביומון חמאס פלסטין, כי עדיף לפלסטינים לקיים בחירות ללא מזרח ירושלים, ובכך לפתור את המשבר הפוליטי שבו הם נמצאים, מאשר לדחותן שוב, כמו בשנת 2019. הוא כתב: "[נושא] הבחירות ב[מזרח] ירושלים היה [בשנת 2019] אחד התירוצים הקלושים לביטול תהליך הבחירות כולו, אבל עכשיו הם אומרים שיש לוועדת הבחירות המרכזית [של הרש"פ] 'חלופות', במידה שישראל תסרב [לאפשר לרש"פ לקיימן].[23] עם כל הכבוד שאני רוחש למנהיגי כל הפלגים, עניין זה אינו מבטא את [מידת] אהבתנו לירושלים ולא את ריבונותנו בה... אני סבור כי עדיף לאחד את השורה הפלסטינית ולקיים בחירות ללא ירושלים, מאשר לבטל את הבחירות ו[להמשיך] לחיות בכאוס הזה, בשל [אמתלה] שישראל מנעה מאתנו [לקיים בחירות בירושלים]..."[24]