המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת בלבנון על פעילות הנצחה נרחבת של חזבאללה לזכר קאסם סולימאני
26/1/2021



ביקורת בלבנון על פעילות הנצחה נרחבת של חזבאללה לזכר קאסם סולימאני


מאת א. פרי

 

יום השנה הראשון למותם של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראנית, קאסם סולימאני, ושל סגן מפקד החשד השעבי בעיראק, אבו מהדי אל-מוהנדס, שחוסלו בתקיפה אווירית אמריקאית ב- 3.1.20 בנמל התעופה בגדאד, צוין בשלל אירועים בלבנון. לצד התבטאויות, ראיונות וכתבות רבות בשבחם בכלי התקשורת של חזבאללה, תלה הארגון את תמונותיהם ברחבי המדינה, חנך אנדרטאות לזכרם והנציחם בכמה אתרים.

 

פעילות הנצחה זו עוררה ביקורת בקרב פוליטיקאים, עיתונאים ואזרחים בלבנון, שראו בכך עדות לשליטה האיראנית על מדינתם. בעיקר הובעה התנגדות להצהרתו של מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, עלי חאג'י זאדה, לקראת יום השנה לחיסול סולימאני ואל-מוהנדס, כי "איראן תתמוך בכל מי שנמצא בקו העימות עם המשטר הציוני. עזה ולבנון הן בחזית הקרב הזה ויכולותיהן הטיליות הן בתמיכת איראן".[1] במסגרת זו הופנו האשמות רבות נגד חזבאללה על כך שהוא מייצג את האינטרסים של איראן במקום של לבנון ושהוא פוגע בריבונות ובביטחון המדינה. כמו כן דווח על שריפת תמונות של סולימאני במוקדים שונים בלבנון. 

 

הביקורת נגד חזבאללה באה אף מצד העיתונאי השיעי שנחשב למקורב לארגון, קאסם קציר, שטען כי חזבאללה צריך לבחון מחדש את יחסיו עם איראן ושהגיעה העת שיהפוך לארגון לבנוני.

 יצוין כי גם פעולות ההנצחה לסולימאני שקיים הארגון בשבועות שלאחר חיסולו עוררו ביקורת בלבנון.[2]

 

דוח זה יסקור את אירועי ההנצחה בלבנון ואת הביקורת שעוררו.

 

סיעה מטעם חזבאללה: חובתנו כלבנונים להודות ולהצדיע לסולימאני

כאמור, במלאת שנה לחיסולו של קאסם סולימאני, גורמים בכירים רבים בחזבאללה, במשמרות המהפכה האיראנית ובמיליציות החשד השעבי העיראקיות, דיברו בשבחו של סולימאני ובשבח היחסים בין איראן ולבנון. כך למשל, מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, אמר לערוץ אל-מנאר של חזבאללה ב-7.1, כי "העם האיראני והעם הלבנוני הם עם אחד בשני אזורים גיאוגרפיים, כלומר הם נפש אחת בשני גופים... כבוד האדון חסן נצראללה והחאג' קאסם סולימאני הם נפש אחת בשני גופים... אנחנו תומכים בעם הלבנוני היקר ובחזבאללה המוכשר והיקר ונתמיד בכך עד הסוף."[3]

 

כמו כן בהודעה של סיעת הנאמנות להתנגדות מטעם חזבאללה, נאמר: "חובתנו כלבנונים להודות לגנרל קאסם סולימאני, להצדיע לו ולהביע את נאמנותנו לו כמי שמייצג סמל נכבד של מאבק ושל אנושיות וכמי שעמדותיו והקרבתו לטובת הלבנונים ונגד אויביהם הטרוריסטיים, ציונים או תכפיריים [קרי ארגוני האסלאם הקיצוני הדוגלים בהאשמת האחר בכפירה], ראויות לכך... הימים והשנים הבאות יחשפו את ההיקף והעוצמה של מה שנתנה איראן ושל מה שהשקיע אחד מגיבוריה ומפקדיה המופתיים, כדי להגן על אנשינו ועל מולדתנו נגד כוחות העושק, התוקפנות, הכיבוש וההשתלטות".[4]

 

חסן נצראללה: אלמלא הטילים האיראניים, איש לא היה מתעניין בלבנון

כמה מההצהרות לציון זכרו של סולימאני נגעו לתמיכה בנשק שמקבל חזבאללה מאיראן. כך, מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, אמר בנאומו ב-3.1 כי: "כן, גם אנחנו אומרים שהרפובליקה האסלאמית [של איראן] תומכת בנו בנשק ובטילים... אם לבנון חזקה, אם יש מישהו שמבחין שללבנון יש קיום על המפה, אם יש מישהו בעולם, בארה"ב ובאירופה ששואל על לבנון, הרי שזה בגלל ההתנגדות הזו ובגלל הטילים הללו... כל התמיכה האיראנית בהתנגדות בלבנון היא ללא תנאי וכל המערכות שההתנגדות נכנסה אליהן מאז 1982 ועד היום היו למען שחרור לבנון והאסירים הלבנונים ולמען הגנה על אדמת לבנון, מימיה וריבונותה וכך זה ימשיך להיות. יתכן שאחת ההתנגדויות החשובות ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית כישות עצמאית בקבלת החלטותיה היא זו שקיימת היום בלבנון..."[5]

 

באופן דומה אמר איש הדת השיעי, אחמד קבלאן, ש"קאסם סולימאני ואבו מהדי אל-מוהנדס, הם יותר מאשר מפקדים וסמל, הם [מייצגים] תבונה, היסטוריה, מהפכה, כבוד לחיים, ריבונות של אזור והחלטה חופשית. לכן דמם לא נשפך לשווא... הטילים של קאסם סולימאני ויכולות החימוש של איראן להתנגדות הם שהכריעו את מערכות השחרור והניצחון, ביססו את ריבונות לבנון והשיבו לה את [עצמאות] החלטתה ואת מוסדותיה הלאומיים ללא תמורה... אין ריבונות ללא הטילים של קאסם סולימאני... ואם יהיה צורך [להציב] פסל חירות וריבונות אז יהא זה של קאסם סולימאני..."[6]

 

חזבאללה מנציח בצורה רחבה את זכרם של סולימאני ואל-מוהנדס

לצד דברים בתקשורת, קיים חזבאללה שורה של פעולות הנצחה לסולימאני ולאבו מהדי אל-מוהנדס. לאורך הכביש המוביל לנמל התעופה של בירות נתלו תמונות רבות שלהם[7]; סמוך לכביש זה הציבה עיריית אל-ר'ביירי המזוהה עם חזבאללה ושוכנת בדאחיה, פסל של סולימאני ברחוב שגם קרוי על שמו.[8] כמו כן, חזבאללה הציב בעיירה אל-ח'יאם דגל ענק שנושא את תמונותיהם של סולימאני, אל-מוהנדס וקצין המבצעים של חזבאללה עימאד מור'ניה[9]; לוחות עם שמותיהם של סולימאני ואל-מוהנדס הוצבו בכביש ראס אל-עין ליד אגם אל-ביאצ'ה במחוז אל-בקאע ובעיירה בריתאל בדרום בעלבכ.[10]

 

תמונותיהם של סולימאני ואל-מוהנדס לאורך כביש שדה"ת של ביירות[11]



פסלו של סולימאני בר'ביירי[12]


 

בנוסף, אתרים שונים נקראו על שם סולימאני ואל-מוהנדס. למשל, התאחדות עיריות ג'בל עאמל בדרום לבנון, פתחה בוואדי אל-חג'יר אתר תיירות ג'יהאדי על שם סולימאני, בו מוצגים ציוד ואמצעי לחימה ששימש את חזבאללה בעימות מול ישראל.[13] חזבאללה גם חנך שמורת טבע על שם סולימאני בתל אל-עויצ'ה בעיירה אל-טיבה בדרום לבנון[14] וקרא לכביש עלמאן שמחבר את מחוזות דרום לבנון ואל-נבטיה עם ישראל על שם אבו מהדי אל-מוהנדס.[15]חזבאללה אף קרא לקורס של לוחמיו על שם סולימאני.[16]


אתר התיירות הג'יהאדי על שם סולימאני[17]



הנצחתם של סולימאני ואל-מוהנדס צוינה גם באירועים תרבותיים, כמו "תערוכת קאסם" שנפתחה במרכז התרבותי של עיריית אל-ר'ביירי על ידי יחידת פעילויות ההסברה בחזבאללה והציגה את סיפור חייו של קאסם סולימאני.[18] כמו כן, חזבאללה הקים מיצב על כביש ערבצאלים-מליתא בדרום לבנון שהציג כיצד חוסלו סולימאני ואבו ואל-מוהנדס.[19]

 

מיצב חיסול סולימאני ואל-מוהנדס[20]


 

ביקורת על תליית תמונות סולימאני: הוא אינו שהיד לבנוני

פעולות ההנצחה הרבות של סולימאני ואל-מוהנדס ודברי השבח לאיראן, עוררו ביקורת הן בקרב פוליטיקאים והן בקרב אזרחים מן השורה, שראו בכך פגיעה בריבונות הלבנונית. בעוד ששר החוץ הלבנוני, שרבל והבה, הסתפק בתגובה מתונה, באומרו כי "הצבת פסל או תמונה בכיכר או בעירייה כלשהי לא משפיעה על הריבונות הלבנונית", וכי "איננו חלון ראווה של שום צד"[21], השר לשעבר, אחמד פתפת, היה נחרץ יותר וטען כי תליית תמונות של סולימאני בלבנון, היא "ניסיון של צד פוליטי לומר שהוא שולט על השטח ולהודיע על כיבוש לבנון. עובדה זו לא מטרידה את חזבאללה והיא תופעה של בריונות כלפי הלבנונים האחרים ואי הכרה במדינה... זהו שלב של כניעה שיוביל לבסוף לקיצה של המדינה הלבנונית, בהיעדר אומץ אצל הבכירים הלבנונים לשמור על ריבונותה. אנחנו עומדים מול כוח כובש של המדינה באמצעות חזבאללה וכל היתר הם רק ניצבים".[22]

 

הביקורת לא הוגבלה להתבטאויות בלבד, אלא התבטאה גם במעשים. כמה לבנונים שרפו תמונות של סולימאני בביירות[23], בכביש בריתאל במזרח לבנון[24] ובנהר אל-כלב במרכז המדינה.[25] אזרחית לבנונית בשם ראמא שיתפה בחשבון הטוויטר סרטון המציג שריפת תמונות של סולימאני וכתבה: "לבנון היא של הלבנונים, לא של האיראנים!! אנחנו אלה ששומרים על ארצנו ומגנים עליה. [אשר] לשריפת התמונות של קאסם סולימאני, אנחנו הלבנונים מוקירים את השהידים של לבנון, אבל קאסם סולימאני הוא אינו כזה!".[26]


שריפת תמונות של סולימאני בנהר אל-כלב[27]


 

בעלי טורים לבנונים: תמונות סולימאני – סימן לשליטת המשטר האיראני על לבנון

ההתקפות נגד חזבאללה על רקע פעילויות ההנצחה הרחבות שקיים לסולימאני עלו גם בכמה מאמרים מצד כותבים לבנונים.  עדיר נצאר, בעל טור לבנוני ביומון אל-ערב שבבעלות איחוד האמירויות ויוצא לאור בלונדון, כתב במאמרו מה-6.1: "חזבאללה הלבנוני... אינו נמנע מלהמציא סוגים חדשים של דיכוי, בהשראת האירועים הרבים שהוא עורך... הנה הוא מנצל כעת את יום השנה הראשון לרצח קאסם סולימאני כדי להמציא דרך חדשה לדיכוי הלבנונים, ובמיוחד בני העדה השיעית בדאחיה הדרומית של ביירות, בדרום לבנון וב[מחוז] אל-בקאע וכדי לנהל נגדם מלחמה מורלית רחבה, באמצעות הפצת תמונות של הרוצח קאסם סולימאני בכבישים ובכיכרות ובאמצעות הצבת פסל שלו בכיכר אל-ר'ביירי הסמוכה לעיר הבירה ביירות.

 

אנו רואים את כביש שדה התעופה רפיק אל-חרירי הבינלאומי, השער האווירי היחיד למגיעים ללבנון, זרוע במאות תמונות ענקיות של הרוצח סולימאני, שנועדו להדגיש את שליטת המשטר האיראני על לבנון בפני כל מי שמגיע. האם זה מה שרוצה העם הלבנוני שחווה תנאים כלכליים ותנאי מחיה קשים ביותר?... לא נותר לחזבאללה ולציר שהוא שייך אליו דבר מלבד להפחיד ולאיים במלחמה, גם אם נשקו הוא תמונה פה או פסל שם. אלא שנשקו האמיתי שעליו הוא מתאמץ לשמור בכל מאודו הוא האנשים, הסביבה החברתית האוהדת שעליה 'לבקש למות במאבק למען האסלאם', כדי להישאר תחת שליטתו. גם אם באיחור, חסן נצראללה יבין כי זו סביבה חפצת חיים, המתנגדת למוות ובזה לתרבות המוות שבה הוא דוגל."[28]

 

העיתונאית והפרשנית הפוליטית הלבנונית, הודא אל-חסיני, הביעה גם כן התנגדות להנצחת סולימאני. במאמרה ביומון הסעודי היוצא לאור בלונדון אל-שרק אל-אוסט, כתבה: "מה תהיה התועלת של מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, אם הוא יפסיד את לבנון ויזכה באיראן? האם הוא ימלא באיראן - שהיא מדינה, גם אם סוררת – את אותו תפקיד כמו זה שהוא ממלא בלבנון, שאיננה מדינה? ומה פשר התגרותו בלבנונים ביום השנה להתנקשות בקאסם סולימאני? הבה יואיל להסביר לנו כיצד הטילים שנתנה לו איראן כדי להפוך את המדינה לקו העימות האיראני הראשון נגד ישראל, מגנים על ריבונות לבנון?... מה הרוויח נצראללה מהפצת תמונות סולימאני בכניסות לביירות, ועל [פסל] אגרוף המהפכה[29] ומהצבת פסל שלו [של סולימאני] באזור אל-ר'ביירי בדאחיה הדרומית? הלבנונים שרפו את התמונות הללו, דרכו עליהן ופרסמו סרטונים [המתעדים זאת] ברשתות החברתיות מבלי להתחשב בכך שהדבר שם את נצראללה ללעג, בעודו נושא את נאומו לעם הלבנוני. אם נצראללה רוצה לקצר את הדרך להכרזה על מדינתו, שיתכבד ויכריז מלחמה על ישראל. האין זה מה שמבקשת ממנו איראן? שיעשה זאת ונראה... התמונות של סולימאני 'המהולל' לא נשרפו רק בלבנון אלא גם בעיראק, בתורכיה ובעזה. אהבה לא מגיעה בכפייה..."[30]

 

כותבים לבנונים: הנשק האיראני שבידי חזבאללה, הפך את לבנון למחוז איראני

במקביל, נשמעה בלבנון ביקורת רבה על הקשר בין איראן וחזבאללה, ובפרט בעקבות ההצהרות האיראניות על העברת טילים לארגון. יו"ר מפלגת הפלנגות, סאמי ג'ומייל, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "לכל מי שעדיין משלה את עצמו שארצנו ריבונית ועצמאית: לבנון והלבנונים הם בני ערובה בידי איראן דרך חזבאללה. שניהם משתמשים בנו כמגנים אנושיים במערכתם שאין לה קשר ללבנון...".[31] היועץ התקשורתי של ראש ממשלת לבנון לשעבר סעד אל-חרירי, חוסיין אל-וג'ה, צייץ: "כמה בכירים איראנים מתעקשים להתייחס אל לבנון כאל מחוז איראני והם מנסים להשליך את העם הלבנוני למלחמות הפתוחות של המשטר האיראני עם הקהילה הבינלאומית. לבנון לא הייתה ולא תהיה בחזית העימות בשם איראן והלבנונים לא ישלמו מחיר בשם המשטר האיראני. לבנון היא ארץ ערבית שמחויבת לאמנות הליגה הערבית והיא ריבונית, חופשית ועצמאית".[32]


ציוצו של סאמי ג'ומייל[33]


 

השר הלבנוני לשעבר, סג'עאן קזי, כתב במאמר ביומון הלבנוני אל-נהאר, ב-8.1: "אדון נצראללה עומד על כך שחזבאללה הוא 'אחת [מתנועות] ההתנגדות העצמאיות ביותר בהיסטוריה'. אם כך, אז מה פשר הנאמנות האידיאולוגית והצבאית לשלטון חכם ההלכה [האיראני] וההשתלבות עם משמרות המהפכה? ומה פשר אימוץ אורח החיים האיראני והלבוש האיראני? ומה פשר הדמיון הפוליטי, הסמכות הצבאית ואחדות הזירות? ומה פשר ההצטיידות בנשק, ייצור הטילים והתרומות הכספיות? ולבסוף, מה פשר הפסלים והתמונות של קאסם סולימאני שמספרם בלבנון עולה על מספרם באיראן? הלבנונים איבדו את ריבונותם, אבל הם לא איבדו, עדיין, את שכלם. אם ההאשמות הללו מופרכות, אז מוטב היה לחזבאללה להכחיש לפני כולם את [דברי] מפקד משמרות המהפכה, חאג'י זאדה, שהכריז ב-2.1 כי 'חזבאללה מחזיק בטילים איראנים והוא רכש גם את מיומנות ייצורם', אולם מה שהיה בפועל הוא אישור לא הכחשה. אם יש לחזבאללה עצמאות, הרי שהוא נפרד מלבנון ולא מאיראן."[34]

 

סאבין עויס, בעלת טור ביומון אל-נהאר, כתבה במאמרה ב-4.1: "לא חלפו מהחדירה של ישראל למרחב האווירי של הבירה [ביירות] אלא כמה ימים והנה יצא מפקד הכוחות האוויריים במשמרות המהפכה האיראנית, עלי חאג'י זאדה, במילים בהן ביטא בבהירות מלאה ובאופן שלא מתחשב בריבונות של לבנון על אדמותיה וגבולותיה, את המטרה האמיתית של חימוש חזבאללה והכשרתו, בדיוק כפי שקורה בעזה שגם היא עברה הכשרה להשתמש בטילים מול ישראל במקום באבנים. בהצהרה גדולה זו שחשפה את הכוונות האיראניות להתעמת עם ישראל באמצעות הכלים והזרועות הצבאיות של טהראן, ובפרט מתוך אדמות לבנון, נחשפה לא רק ההפרה השערורייתית של הריבונות הלבנונית, אלא גם היעדרותה המבישה של עמדה רשמית כוללת כלשהי שמתנגדת להפרה הזו..."[35]

 

עיתונאי מקורב לחזבאללה: חזבאללה חייב להשתלב בתוך המדינה

אפילו העיתונאי השיעי, קאסם קציר, שידוע כמקורב לחזבאללה, יצא נגד הארגון. בראיון לערוץ NBN של מפלגת אמל השיעית ב-6.1, הוא אמר: "חזבאללה... לא יכול עוד להמשיך ביחסים הנוכחיים עם איראן... ועליו להפוך למפלגה לבנונית. אין בעיה שיהיו יחסים דתיים ורוחניים בין חזבאללה ואיראן, אבל הוא לא יכול לומר: 'אני נתון לפקודת אל-ולי אל-פקיה [חכם ההלכה השליט, כינוי לח'אמנאי]', זה עניין הזקוק לפתרון... חזבאללה גם לא יכול להמשיך את ההתנגדות לבדו, עליו להיות חלק מאסטרטגיה הגנתית [לבנונית]... הרעיון שיהיה תפקיד שיעי גדול יותר מהתפקיד של המדינה כבר לא מועיל". לדבריו, "ייתכן שההתגייסות התקשורתית המופרזת [מצד חזבאללה] שליוותה את ציון זכרו של קאסם סולימאני נועדה לפצות על היעדר תגובה צבאית [לחיסולו]".[36]



 



[3] almanar.com.lb, 7.1.2021

[7] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 4.1.2021

[10] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 3.1.2021

[11] אל-נהאר (לבנון), 3.1.2021

[16] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 3.1.2021

[22] אל-נהאר (לבנון), 5.1.2021

[23] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 5.1.2021

[28] אל-ערב (לונדון), 6.1.2021

[29] פסל דמוי אגרוף שהוצב במרכז ביירות ומסמל את המחאות בלבנון באוקטובר 2019

[30] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 7.1.2021

[34] אל-נהאר (לבנון), 8.1.2021

[35] אל-נהאר (לבנון), 4.1.2021

[36] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 19.1.2021; www.asasmedia.com, 17.1.2021