המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמצים סורים להיחלץ מהבידוד הערבי והבינ"ל
30/3/2007

 

מאמצים סורים להיחלץ מהבידוד הערבי והבינ"ל

 

הקדמה

בשנתיים האחרונות נתונה סוריה לבידוד וללחצים בינ"ל. בחצי השנה האחרונה, מאז המלחמה בין ישראל ולבנון ביולי 2006, התרחב בידוד זה גם למישור האזורי-ערבי. זאת, לאחר נאומו של אסד מה-15 באוגוסט 2006, בו כינה את המנהיגים הערבים שמתחו ביקורת על חזבאללה וסוריה "חצאי גברים". נאום זה הביא לנתק מוחלט בין סוריה לסעודיה.[1]

 

בשבועות האחרונים משקיעה סוריה את מירב מאמציה בניסיון להיחלץ מבידודה הן במישור הבינ"ל והן במישור האזורי-ערבי.

 

במישור הבינ"ל נעשו מספר ניסיונות מצידה של סוריה לפייס עם ארה"ב. הניסיון הראשון היה ראיון שהעניק אסד ב-5 בפברואר 2007 לערוץ האמריקאי ABC בו אמר כי סוריה מוכנה ויכולה לסייע בעיראק. לדבריו, "לסוריה יש אמינות ויחסים טובים עם כל  הפלגים [בעיראק] [והאמריקאים] צריכים לסמוך עלינו שאנו מסוגלים למלא שם תפקיד. יש לנו יחסים טובים עם כל המפלגות... כך שאנו יכולים לסייע". בהמשך הראיון אסד אמר גם כי הוא מעריץ את ג'ורג' בוש האב ואת ביל קלינטון.[2] הניסיון השני היה השתתפותה של סוריה, לצד ארה"ב, בכנס המדינות השכנות לעיראק שנערך בבגדאד ב-10 במרס 2007. כמו כן, בלטו בשבועות האחרונים הצהרות של בכירים סורים, ביניהם שר החוץ הסורי וליד אל-מועלם וסגנו פיצל אל-מקדאד, שקראו לארה"ב לפתוח בדיאלוג ישיר עם סוריה ואמרו כי סוריה אינה מציבה תנאים מוקדמים לדיאלוג כזה.[3]

 

במישור האזורי-ערבי באים המאמצים לידי ביטוי בהצהרות פיוס של בכירים סורים כלפי סעודיה ואף בהתנצלות של אסד ושל סגנו, פארוק אל-שרע, על דבריו של אסד בנאום ה-15 באוגוסט 2006. נראה כי סוריה מנסה לתקן את יחסיה עם סעודיה ועם שאר מדינות ערב עימן היתה בעימות בחודשים האחרונים לפני כינוס הפסגה הערבית בריאצ' ב-28-29 במרס 2007. יש לציין כי במהלך החודשים האחרונים סרב המלך הסעודי בכל תוקף לכל ניסיון לתווך בינו לבין אסד ואף דרש התנצלות מאסד.[4]

 

מסמך זה יתמקד במאמציה של סוריה להיחלץ מן הבידוד האזורי-ערבי.

 

 הסיבות להידרדרות היחסים בין סוריה לסעודיה

מנכ"ל ערוץ "אל-ערביה" והעורך לשעבר של היומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", עבד אל-רחמן אל-ראשד, פרסם מאמר בו סקר את הסיבות העיקריות להידרדרות היחסים בין סעודיה וסוריה שהן:

  1. החלטת מועצת הביטחון 1559 [שסעודיה תמכה בה] וקבעה כי סוריה חייבת לפנות את כוחותיה מלבנון
  2. רצח רפיק אל-חרירי והחשדות שסוריה עומדת מאחורי הרצח
  3. המשך מקרי הרצח בלבנון.
  4. מעורבותה של סוריה בהעברת אזרחים סעודים לג'יהאד בעיראק
  5. השמצות סוריות כלפי בנדר בן סולטאן והנספח הצבאי הסעודי בדמשק
  6. העימות המדיני-תקשורתי במהלך המלחמה ביולי 2006 בין סוריה לסעודיה ונאום אסד על "חצאי הגברים"
  7. הברית של סוריה עם איראן נגד מדינות המפרץ ויתר מדינות ערב
  8. הצהרות של פארוק אל-שרע [מדצמבר 2006] שהאשים את סעודיה שהיא הופכת את המחלוקת למחלוקת אישית
  9. תמיכתה של סוריה בניסיונות חזבאללה להפיל את ממשלת אל-סניורה בלבנון

 

אל-ראשד טען כי כעת לאחר שסוריה איבדה כמעט הכל היא חשה שהפסגה הערבית היא הזדמנות להתפייס עם סעודיה. זאת לאחר שבעלת הברית של סוריה, איראן, הוכיחה לה שהיא מוכנה למכור אותה בהזדמנות הראשונה שתהיה לה.[5]

 

נאום אסד וההתנצלות עליו

כאמור כבר בתחילת המלחמה בין ישראל ולבנון ביולי 2006 התגלו מחלוקות עמוקות בין מחנה חזבאללה-סוריה-איראן לבין המחנה הסוני בראשות סעודיה. ב-15 באוגוסט 2006 מיד עם תום המלחמה נאם נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בפני הועידה הכללית הרביעית של איחוד העיתונאים שנערכה בדמשק, ובמהלך נאום זה מתח ביקורת חריפה וחסרת תקדים על מנהיגי מדינות ערב וכינה אותם "חצאי גברים": "אחד ההיבטים החיוביים של המלחמה הזו הוא שהיא חשפה את המצב הערבי לחלוטין... מלחמה זו [חשפה] את אלה אשר הם בעלי חצאי עמדות ואת חצאי הגברים. כמו כן היא חשפה את כל העמדות המאוחרות, כלומר את אלה שחיכו לראות מה יהיה מאזן הכוחות ולאיזה צד נוטה הכף [ואז] תיאמו את עמדותיהם לפיכך..."[6]

 

נאומו של אסד עורר תגובות זועמות ביותר בסעודיה, במצרים בירדן ובמדינות ערביות נוספות. ביומונים הסעודים הממסדיים התפרסמו מאמרים רבים שתקפו את אסד על דבריו.

 

התנצלות לא ישירה של בשאר אל-אסד באה בראיון שהעניק ביומון הסעודי "אל-ג'זירה" ובו דיבר ארוכות על הקשר האישי שלו עם המלך הסעודי. בתשובה לשאלה על יחסי סוריה וסעודיה אמר אסד: "אלה הם בראש ובראשונה יחסים היסטוריים. התפקיד שמילאו סעודיה וסוריה בהיסטוריה של הדינאמיות המדינית הערבית הוא תפקיד עיקרי, לצד מצרים. זה כמובן אינו מפחית ממעמדן של המדינות האחרות. היחסים האלה עברו שלבים קשים מאוד, אני מתכוון לנסיבות המדיניות שאפפו יחסים אלה היו תמיד קשות מאוד... אך אנו רואים שבכל פעם שהיה שיתוף פעולה סורי-סעודי לגבי סוגיה מסוימת נמצא הפתרון. הדוגמה הטובה ביותר לכך הוא הסכם טאא'ף שהוא אחת הדוגמאות האחרונות והמודרניות לשיתוף פעולה סורי-סעודי.

 

אך, מה ששמר על היחסים המדיניים המיוחדים האלה... הוא הקשר הישיר שהיה [לסוריה] עם המלך פיצל, אח"כ עם המלך ח'אלד, אח"כ עם המלך פהד, ועכשיו עם המלך עבדאללה. כמובן שהקשר עם המלך עבדאללה החל עוד מאז שהוא היה יורש העצר ואף הרבה לפני כן. כלומר, מאז שהוא היה ראש המשמר הלאומי. היחסים האלה, כמו כל יחסים בין-ערבים, מאפילים עליהם עננים... לאחרונה האפילה עננה [על יחסים אלה] אך התגברנו עליה. שכן, כמה דברים שנכתבו והיו בעלי ראיה צרה, כפי שאני קורא לזה, אינם יכולים להשפיע על משהו היסטורי ורב-שנים. דברים אלה שנכתבו לא היו בהכרח בעלי כוונות רעות…

 

סעודיה היא מדינה לאומית פאן-ערבית ואיננה מדינה שזהותה מוגבלת לטריטוריה שלה. יש לה תפקיד לאומי פאן-ערבי  ועליה למלא תפקיד זה וכך גם סוריה. השבח לאל, היחסים כעת במצב טוב ואנו מקווים שהפסגה הערבית תהיה תחנה חדשה ביחסים של סוריה וסעודיה וביחסים הבין-ערביים ככלל...

 

היחסים שלי עם המלך עבדאללה אינם ארוכים כמו יחסיו של חאפט' אל-אסד עם המלך עבדאללה שנמשכו עשרות שנים. תקופת הקשר ביני לבין המלך עבדאללה היא למעלה מעשר שנים [והחלה] כאשר הוא היה בא לסוריה באופן שיטתי מפעם לפעם ונפגש עם הנשיא חאפט' אל-אסד. היו אז כמה פגישות ביני לבין האמיר עבדאללה, שהיום הוא המלך. אני חושב שזה היה בדיוק לפני 13 שנים בשנת 1994. כאשר חזרתי מלימודי בלונדון נסעתי לסעודיה בהזמנה רשמית מהמלך עבדאללה שהיה אז יורש העצר. זה היה הביקור הראשון שלי בסעודיה בשנת 1999, כלומר שנה לפני שהפכתי נשיא.

 

אני תמיד אומר שהקשר ביני לבין המלך עבדאללה הוא קשר משפחתי וקשר של אחים. כמובן שהוא מבוגר ממני, הוא שייך לדור של אבא שלי. זהו קשר של משפחה בכל משמעות המילה. יש מעין כנות גדולה ביני לבין האמיר לשעבר, וכמובן גם כעת. ללא ספק יש שלבים רבים, סוגיות מדיניות, ובמיוחד בשלב הזה. חמש השנים האחרונות היו מסובכות מאוד וטבעי שיהיו לנו דעות חלוקות. אך בפגישות הרבות שלנו שנערכו במהלך השלב הקודם התחלנו לדבר ישירות על הנושאים ודיברנו בשקיפות. שכן המלך עבדאללה הוא אדם שקוף וכן מטבעו. המלך עבדאללה עמד לצידי באופן [אישי] לאחר מותו של [אבי] חאפט' אל-אסד  וכולם בסוריה יודעים זאת. הוא היה נאמן מאוד לחאפט' אל-אסד ולסוריה בעמדותיו בשלבים האחרונים בהם סוריה היתה נתונה למתקפה אכזרית ביותר... המלך עבדאללה עוד בתקופה שהיה אמיר ויורש עצר וכשהפך למלך תמיד הגן באופן ברור על סוריה. זהו תוכן היחסים בינינו ובין המלך עבדאללה. כמובן שבמקביל מצידנו אנו מחזירים נאמנות למלך עבדאללה. כל זה קשור לקשר המשפחתי, למעמדו של המלך וליחסים בין סוריה לסעודיה. היחסים האלה הם היסטוריים ועממיים ולא רק רשמיים".[7]

 

הצהרות פיוס של בכירים סורים כלפי סעודיה

בשבועות האחרונים עם התקרבות מועד הפסגה הערבית בסעודיה בלטו גם התבטאויות של בכירים סורים שדיברו בשבח היחסים בין סוריה לבין סעודיה. שר ההסברה הסורי, מוחסן בלאל, אמר בראיון לערוץ "אל-עאלם" כי "היחסים בין סוריה לבין סעודיה הם יחסי אחווה וחברות, שכן שתיהן מדינות ערביות אחיות הפועלות במישור ערבי-אסאלמי אחד ושתיהן פועלות למען הסוגיות הערביות הצודקות בפלסטין, בלבנון ובעיראק..."[8]

 

השרה הסורית לענייני מהגרים, בות'ינה שעבאן, התבטאה אך היא בשבח היחסים בין סוריה לבין סעודיה ואמרה כי "היחסים בין סוריה לבין סעודיה הם יחסים הדוקים. נכון שהם עברו שלבים של עליות ומורדות, אך אין משמעות הדבר שהקשר האמיתי נקטע, בשום פנים ואופן לא. התפקיד הסעודי והתפקיד הסורי חשובים כדי להסדיר את המצב באזור". שעבאן טענה כי ההיענות המיידית של אסד להזמנתו של המלך הסעודי לפסגה העברית מעידה על עומק היחסים בין שתי המדינות.[9]

 

 יש לציין כי במסגרת המאמצים לפייס את סעודיה ייחסה סוריה לעצמה את הצלחת סעודיה בגיבוש הסכם מכה שהביא להקמת ממשלת האחדות הפלסטינית, הודות לסיוע סורי כביכול. מאמר המערכת ביומון הסורי הממסדי "תשרין טען ב- 11 בפברואר 2007 כי "השורשים [של הסכם מכה הם בפגישה שהתקיימה] בדמשק [בין אבו מאזן לח'אלד משעל ב-21 בינואר 2007] ו"הפרי היה במכה".[10]  היומון הלבנוני "אל-אח'באר" ציטט אנשים שביקרו בסוריה ואמרו כי "סוריה מילאה תפקיד מכריע בהסכם מכה" וכי "סעודיה יודעת שסעיפי ההסכם נקבעו בסוריה וכי סוריה היא זו שדחפה שההסכם ייחתם בסעודיה.[11]  היומון הלונדוני "אל-חיאת" ציטט מקורות לבנונים שאמרו כי "סוריה האיצה בח'לאד משעל להשתתף בועידת במכה וזאת כדי להכשיר את הדרך לקראת החזרת האמון של ההנהגה הסעודית בהנהגה הסורית...".[12]

 

ניסיונות פיוס כלפי מצרים

כאמור גם ההנהגה המצרית זעמה על דבריו של אסד באוגוסט 2006 והיחסים בין סוריה לבין מצרים מאז היו עכורים. ב-13 במרץ 2007 נסע סגן נשיא סוריה, פארוק אל-שרע, למצרים בניסיון לפייס את המצרים ולשכנעם לתווך בין סוריה לבין סעודיה לקראת הפסגה הערבית הצפויה. לאחר הפגישה עם מבארכ הצהיר פארוק אל-שרע כי בנאומו באוגוסט 2006 "לא התכוון אסד לאף אחד מהמנהיגים הערבים". לדברי אל-שרע, בביטוי "חצאי גברים" התכוון אסד ל"חלק מהמנהיגים הקטנים בחלק ממדינות ערב". בנוגע לידיעות לפיהן סעודיה מצפה להתנצלות או הבהרה של אסד לגבי דבריו אמר אל-שרע כי לא תהיה שום הבהרה של עניין זה משום שהטעות היא של אמצעי התקשורת שפירשו באופן לקוי את הנאום. היומון הלבנוני "אל-אח'באר דיווח כי אל-שרע ביקש לארגן פגישה בין אסד לבין מבארכ ואולי אף בנוכחות המלך הסעודי עוד לפני הפסגה הערבית אך מבארכ סירב לבקשתו.[13]

 

 

[1] נאומו של אסד ראה דו"ח ממר"י http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=archives&Area=sd&ID=SP125606

על המחלוקת בין סעודיה וסוריה בנוגע לפעולת  החטיפה של חזבאללה שהביאה למלחמה ביולי 2006 ראה דו"ח ממר"י http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=archives&Area=sd&ID=SP123406

[2]  ABC News, February 5, 2007, http://abcnews.go.com/GMA/print?id=2849435

[3] תשרין (סוריה) 13.3.07 ; אל-אנבאא' (כווית) 24.3.07

[4] במהלך החודשים האחרונים הופיעו דיווחים על ניסיונות שונים לתווך בין שתי המדינות אך לפי דיווחים שונים סירב המלך הסעודי לכל ניסיון שכזה. היומון הכוויתי "אל-ראי" דיווח ב-10 בינואר 2007 כי מקור סעודי בכיר מסר שסעודיה אינה מעוניינת בחידוש הקשר עם המשטר הסורי ומסרבת לכך לחלוטין. המקור ציטט את שר החוץ הסעודי, סעוד אל-פיצל, שהגיב לניסיונות התיווך בתשובהno way!. היומון הלבנוני "אל-אח'באר" דיווח כי סלים אל-חוצ שנפגש עם המלך הסעודי ב-18 בפברואר 2007 שמע ממנו כי הוא כועס מאוד על ההצהרות של אסד לגבי "חצאי גברים" וכי לא ניתן להתעלם מכך והוא דורש הבהרות מסוריה לגבי דברים אלה. אל-חוצ שנפגש למחרת עם אסד העביר אליו דברים אלה ואסד מצידו טען כי הוא מכבד את ההנהגה הסעודית אך "סעודיה ומדינות נוספות הן שהאשימו אותו בזמן המלחמה בין ישראל וחזבאללה ביולי 2007 שהוא 'ילד הרפתקן'... ולכן הוא זה שצריך לקבל התנצלויות מאחרים". היומון הלבנוני "אל-אח'באר" דיווח ב-17 במרץ 2007 כי המלך הסעודי סירב בשבוע שעבר להיענות לניסיון של נשיא תימן, עלי עבדאללה צאלח, ושל נשיא מצרים, חוסני מבארכ, לתווך בינו לבין נשיא סוריה בשאר אל-אסד. היומון ציטט בכירים המקורבים למלך הסעודי שטענו כי המלך סירב לניסיונות לשכנעו להיפגש עם אסד בכל מקום או להזמינו לסעודיה וזאת משום שהוא כועס על נאומו של אסד באוגוסט 2006. לדברי המקורות אמר המלך הסעודי: "אנו נפגוש אותו [את אסד] כמו את שאר [מנהיגי ערב] במהלך הפסגה הערבית ואז הוא יאמר לנו אם אנו מספיק גברים או לא". אל-ראי (כווית) 10.1.07 ; אל-אח'באר (לבנון) 22.2.07; אל-אח'באר (לבנון) 17.3.07

[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון) 4.3.07

יש לציין כי דבר נוסף שהעכיר את היחסים בין סוריה וסעודיה בחודשים האחרונים הוא העובדה שבינואר 2007 סוריה הכשילה את הסכם הטיוטה לפתרון המשבר בלבנון שגובש בין סעודיה ואיראן במהלך מגעים ושיחות שהתקיימו ביניהן ונוהלו ע"י בנדר בן סולטאן ועלי לאריג'אני. לאריג'אני נסע לסוריה כדי להציג בפניה את טיוטת ההסכם אך זו סירבה לקבלה בשל עמדתה המתנגדת לאישור בית דין בינ"ל שישפוט ברצח אל-חרירי, ולמעשה הכשילה את טיוטת ההסכם. בעקבות זאת פרצו בלבנון עימותים אלימים. המגעים האיראנים-סעודים חודשו לאחר עימותים אלה אך מקורות לבנוניים דיווחו כי סוריה ממשיכה להכשיל את ההגעה להסכם. ראה דו"חות ממר"י http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=archives&Area=ia&ID=IA32007

http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=archives&Area=ia&ID=IA32307

http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=archives&Area=ia&ID=IA32407

[6] סאנא, סוכנות הידיעות הסורית, (סוריה) 15.8.06

[7] אל-ג'זירה (סעודיה) 19.3.07

[8] תשרין (סוריה) 4.3.07

[9] אתר האינטרנט אח'באר אל-שרק (לונדון) 1.3.07

[10] תשרין (סוריה) 11.2.07

[11] אל-אח'באר (לבנון) 16.2.2007

[12] אל-חיאת (לונדון) 14.2.07

[13] אל-אח'באר (לבנון) 14.3.07

יצוין אף כי לקראת הפסגה הערבית ביקר פארוק אל-שרע באלג'יר, בלוב, בסודאן, בתימן ובתוניס והעביר למנהיגי מדינות אלה איגרות מנשיא סוריה, בשאר אל-אסד שעסקו ב"חיזוק הפעולה הערבית המשותפת ותיאום העמדות לפני הפסגה הערבית בריאצ'". אולם ב-25 במרץ 2007 דווח באופן מפתיע כי פארוק אל-שרע נסע גם לכווית, דבר שיש לו משמעות רבה בשל העובדה שיחסיה של סוריה עם כווית מתאפיינים במתיחות בשנים האחרונות. אל-שרע נפגש עם אמיר כווית ומסר לו איגרת מאסד, שעסקה "בתיאום בין שתי המדינות בפסגה הערבית הקרבה וביחסים הבילטראליים".

תשרין (סוריה) 19.3.07  ;  תשרין (סוריה) 25.3.07