המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הרש"פ משנה יחסה לישראל בעקבות בחירת ביידן והנורמליזציה של מדינות ערב עימה
22/12/2020


תפנית חדה במדיניות הרש"פ כלפי ישראל

בעקבות בחירתו של ביידן והסכמי השלום של מדינות ערב עם ישראל


הקדמה

לאחרונה חלה תפנית חדה במדיניות הרש"פ ביחס לישראל ולמו"מ עמה. הבכירים הפלסטינים קראו לחידוש המו"מ עם ישראל, חידשו את התיאום הבטחוני והאזרחי עם ישראל ואף הפסיקו את מתקפותיהם על מדינות ערב שנרמלו יחסיהן עם ישראל. נראה כי כמה מניעים עיקריים הובילו לתפנית זו: בחירת המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב; ירידת תוכנית "עסקת המאה" שקידם ממשל טראמפ מסדר היום המדיני; הצטרפותן של סודאן ומרוקו למהלכי הנורמליזציה עם ישראל לאחר איחוד האמירויות ובחריין; וכן הביקורת הקשה כלפי מדיניות והתנהלות הרש"פ שנשמעה בקרב מדינות ערביות, ובכלל זה בסעודיה, שלא הצטרפה למהלכי הנורמליזציה עם ישראל.

 

עמדותיה הסרבניות של הרש"פ ביחס לחידוש המו"מ עם ישראל ועסקת המאה של טראמפ הובילו למשבר מדיני כמו גם למשבר כלכלי עמוק. הפסקת הסיוע האמריקאי לרש"פ וכן החלטת ההנהגה הפלסטינית להשעות במאי 2020 את מכלול היחסים עם ישראל על פי הסכמי אוסלו, בתגובה להצהרות ישראליות על כוונה לספח שטחים בגדה המערבית במסגרת עסקת המאה, שכלל סירוב של הרש"פ לקבל מישראל את כספי המיסים שישראל גובה עבורה, יצרו גירעון חמור בתקציב הרש"פ ופגעו ביכולתה לשלם שכר לעובדיה באופן מלא וסדיר. משבר זה אף הלך והחמיר בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ברש"פ.

 

לנוכח המשבר, נשמעה בתקשורת הערבית ובפרט בתקשורת הפלסטינית, ביקורת חריפה כלפי הרש"פ, והיא הואשמה כמי שמתנהלת ללא חזון מדיני ונוקטת בקו ניצי לא אפקטיבי הפוגע ברווחת אזרחיה. נראה כי בחירתו של ביידן סיפקה מוצא להנהגה הפלסטינית לצאת מן המשבר והזדמנות לחדש את המגעים עם ישראל.

 

החזרת התיאום האזרחי בין הפלסטינים לישראל כללה גם העברה של כספי המיסים שישראל גבתה עבור הרש"פ ובשלב זה אין ישראל מקזזת את תשלומי הרש"פ למחבלים בשנת 2019. במקביל פועלת הרש"פ למציאת מנגנון אחר שיאפשר לה להמשיך ולהעביר תשלומים אלו בצורה שתעקוף סנקציות ישראליות או אמריקאיות. נכון לעכשיו נראה כי שינוי זה הוא בבחינת שינוי אדמיניסטרטיבי בלבד שמטרתו להתל בישראל ובמערב המתנגדים לתשלומים אלה.

 

תפניתה המדינית של הרש"פ סתמה את הגולל על שיחות הפיוס שהתקיימו בהילוך גבוה בין פת"ח וחמאס והובילה לתגובות נזעמות מצד תנועת החמאס. בכירי הרש"פ מצידם העבירו מסרים אפולוגטיים לפיהם האינטרס הלאומי הוא זה שמנחה את המדיניות הפלסטינית.

 

קריקטורה: הרש"פ מחדשת את התיאום הביטחוני עם ישראל ומפסיקה את תהליך הפיוס עם חמאס[1]

 

דוח זה יסקור את התפנית במדיניות הנהגת הרש"פ, כפי שבאה לידי ביטוי בתקשורת הערבית והפלסטינית.

 

הצהרות הרש"פ על נכונות לחדש את התהליך המדיני עם ישראל

הנהגת הרש"פ החלה לשגר איתותים מדיניים לממשל ביידן ולהביע נכונות מצדה לחדש את המו"מ כבר למחרת הבחירות לנשיאות בארה"ב. בהצהרות מה-4.11.2020 הדגישו הנשיא מחמוד עבאס וראש הממשלה מוחמד אשתיה את נכונות ההנהגה הפלסטינית ללכת למו"מ על בסיס החוק הבינ"ל ובחסות האו"ם;[2] דובר הנשיאות הפלסטינית, נביל אבו רודינה, חזר על הודעה זו והוסיף כי לחלופין ניתן לחדש את המו"מ "מן הנקודה שבה נפסק, או באמצעות יישום ההסכמים, עליהם חתמה ישראל";[3] עבאס שוחח עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, על קידום תהליך השלום במסגרת מאמצים משותפים של גרמניה, צרפת, ירדן ומצרים[4] והדגיש את הצעתו לכנס ועידת שלום בינ"ל בנאומו לרגל "יום הסולידריות הבינ"ל עם העם הפלסטיני", שהקריא בשמו הנציג הפלסטיני באו"ם, ריאד מנצור;[5] על רקע ההצבעה לפיזור הכנסת, דיווח היומון אל-שרק אל-אוסט, מפי מקור פלסטיני יודע דבר, כי עבאס יהיה מוכן להיפגש "עם כל ראש ממשלה ישראלי, כולל בנימין נתניהו", אם זה יביע נכונות לפתוח במו"מ מדיני המתבסס על החוק הבינ"ל ויסכים להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67.[6]

 

הדיפלומטיה הפלסטינית החלה לקדם במרץ את יוזמת הוועידה הבינ"ל. חבר הווע"פ של אש"פ עזאם אל-אחמד, אמר כי מתנהלים מגעים אינטנסיביים בנושא עם חברות הקוורטט הבינ"ל, מלבד ארה"ב.[7] עבאס אף מנסה לרתום את השכנות מצרים וירדן לתמיכה במדיניות הרש"פ החדשה ולגיבוש עמדה מדינית משותפת מול ממשל ביידן. לאחר חודשים ארוכים בהם שהה בגדה המערבית בעקבות מגפת הקורונה, ביקר עבאס במצרים, בירדן ובקטר, והוקמה ועדה משולשת פלסטינית-ירדנית-מצרית, לקידום יוזמת הוועידה הבינ"ל.[8] שרי החוץ של מצרים, ירדן והרש"פ נפגשו בקהיר ב-19.12 והודיעו כוונתם לפעול באופן אקטיבי לחידוש המו"מ, לשבירת הקיפאון, ולמציאת דרך לשלום צודק. שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, הדגיש במעמד זה כי "מדינת פלסטין מוכנה לחדש את היחסים עם הממשל האמריקאי החדש, בהתבסס על המגעים הראשוניים שהתנהלו עמו בתקופה האחרונה, ובהתבסס על העמדות המוצהרות של הנשיא ושל סגנית הנשיא הנבחרים".[9]

 

הבכירים הפלסטינים הביעו אופטימיות בנוגע לחידוש המו"מ הישראלי-פלסטיני בתקופת הממשל האמריקאי החדש. סגן יו"ר פת"ח, מחמוד אל-עאלול, אמר כי כבר מתנהלים מגעים בין ההנהגה הפלסטינית לבין צוות המעבר של הממשל הבא.[10] חבר הווע"פ של אש"פ, אחמד מג'דלאני, אמר: "הסימנים [הראשוניים] חיוביים... לפני הבחירות פתחנו ערוץ תקשורת מול הצוות של ג'ו ביידן וברור כי ניתן לבנות על בסיס החזון האמריקאי החדש".[11]

 

עם זאת, האופטימיות לוותה גם בהצהרות מסויגות יותר מצד חלק מהבכירים. למשל, חבר הוועד המרכזי של פת"ח, צברי צידם, אמר כי היחס הפלסטיני לממשל החדש יהיה בהתאם למידת עשייתו למען העניין הפלסטיני, ולמידה שבה יגבש מדיניות שונה מזו של ממשל טראמפ.[12] מחמוד אל-הבאש, השופט השרעי העליון ברש"פ ויועצו של עבאס לענייני דת, אמר כי הפלסטינים אינם סומכים דווקא על ממשל ביידן, אלא קודם כל על עצמם, וכי היחסים עם ישראל וארה"ב ואף המו"מ המדיני עצמו, אינם עקרונות מבחינת הפלסטינים, אלא רק כלים למימוש עקרונותיהם ומטרותיהם הלאומיות, בהתאם לנסיבות.[13]

 

הפסקת הביקורת על הסכמי השלום של מדינות ערב עם ישראל

התפנית המדינית של הרש"פ באה לידי ביטוי גם בהפסקת הביקורת החריפה שהפנו בכיריה נגד המדינות שחתמו על הסכמי השלום עם ישראל. השתלחויות בכירי הרש"פ במדינות אלו ובעיקר באיחוד האמירויות לא רק שלא מנעו את המשך תהליכי הנורמליזציה אלא אף הובילו לכדי בידודה של הרש"פ בעולם הערבי.[14] ניכר כי הנהגת הרש"פ הפיקה לקחים ונענתה לביקורת פנים-פלסטינית שנמתחה על התגובות המתלהמות והמתריסות של ההנהגה להסכמי הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל, והחליטה לשנות את טון תגובתה במטרה לשפר את יחסיה עם מדינות אלו ואף לאותת לממשל ביידן כי הנהגת הרש"פ הינה גורם פרגמטי ורלוונטי אשר יש לשתפו בתהליכים המדיניים באזור.

 

השינוי במדיניות כלפי מדינות אלה בא לידי ביטוי בהנחיות שהעביר לאחרונה מחמוד עבאס לבכיריו – בעקבות  ההודעה על נרמול היחסים בין מרוקו לבין ישראל – שלא למתוח יותר ביקורת על מדינות ערב בנושא הנורמליזציה עם ישראל.[15]

 

הנהגת הרש"פ מצידה ממשיכה להביע את התנגדותה להסכמים עם ישראל, אולם עושה זאת בצירים דיפלומטים שקטים. על פי דיווח באתר אילאף, פועלת הרש"פ למנוע ממדינות ערביות נוספות לנרמל את יחסיהן עם ישראל, וכי זו אחת הסיבות לביקור של עבאס בקטר ולביקור בעומאן של מזכיר הוועד המרכזי של פת"ח, ג'יבריל אל-רג'וב.[16]

 

ההחלטה על שינוי טון ההתבטאויות הרשמיות בנושא הנורמליזציה מצטרפת גם למאמצי ההנהגה הפלסטינית לאחות את הקרע עם מדינות ערב שכבר נרמלו את יחסיהן עם ישראל. היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח כי הרש"פ מתכוונת להחזיר את שגריריה לאיחוד האמירויות ולבחריין כמחווה לממשל ביידן, בשקט וללא הודעה רשמית על כך, וזאת לאחר שהחזירה אותם להתייעצויות ברמאללה בעקבות הנורמליזציה של שתי המדינות עם ישראל.[17]

 

חידוש התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל

כחלק מהכוונה לחזור למסלול המו"מ עם ישראל בתקופת הממשל האמריקאי החדש, הודיעה הרש"פ על חידוש התיאום הבטחוני והאזרחי עם ישראל, שהופסק במאי 2020, עקב החלטת ההנהגה הפלסטינית להשעות את הסכמי אוסלו בתגובה להצהרות ישראליות על כוונה לספח שטחים בגדה המערבית.

 

בעוד ההחלטה על הפסקת התיאום הייתה אמורה לשפר את מעמד ההנהגה הפלסטינית בעיני אזרחיה, מהלך זה החליש את כוח המשילות שלה עקב מגבלות התנועה על מנגנוני הביטחון שלה, פגע במתן השירותים לאזרחים שהצריכו תיאום עם ישראל והחמיר את המשבר הכלכלי בשטחה לנוכח התפשטות נגיף הקורונה. הפסקת התיאום עוררה ביקורת חריפה מבית על הנהגת הרש"פ אשר הואשמה כמי שפועלת ללא שיקול דעת וללא בחינת כל החלופות. ביקורת זו התגברה עוד יותר עקב סירוב הרש"פ לקבל את כספי המיסים שישראל גובה עבורה, בעקבות ההחלטה להשעות את התיאום האזרחי עם ישראל, דבר שמנע ממנה לשלם שכר מלא לעובדיה והחריף עוד יותר את המשבר הכלכלי.[18]

 

בחירתו של ביידן סיפקה להנהגה הפלסטינית הזדמנות לבחון שוב צעד זה ולחזור בה מן ההחלטה. מקורות פלסטינים מסרו לאתר הסעודי אילאף כבר ב-7.11, כי עם פרסום התוצאות הרשמיות של הבחירות בארה"ב, יברך הנשיא עבאס את ביידן ויכריז על נכונותו לחידוש התיאום עם האמריקאים ועם הישראלים. המקורות אף הציגו את בחירתו של ביידן כ"מתנה הטובה ביותר" עבור הפלסטינים.[19] הודעה רשמית בדבר חידוש התיאום התפרסמה ב-17.11 מטעם חוסיין אל-שיח', חבר הוועד המרכזי של פת"ח והשר לעניינים אזרחיים ברש"פ, העוסק בתיאום עם ישראל מתוקף תפקידו.

 

ההחלטה לחדש את היחסים עם ישראל נתפסה על ידי חלקים בציבור הפלסטיני בתור הוכחה נוספת לחולשתה של הרש"פ ולכך שלמעשה אינה מסוגלת למעשה ליישם את השיח הלוחמני שלה מול ישראל, וכי ללא הקשרים עם ישראל, הרש"פ לא מסוגלת לתפקד. כשר האחראי על הקשרים עם ישראל, אל-שיח' נדרש להגן על ההחלטה לחדש את התיאום מול ישראל. בדבריו לטלוויזיה הפלסטינית, הוא הציג את חידוש היחסים עם ישראל כ"ניצחון גדול" שהושג הודות לעמידה האיתנה של העם הפלסטיני והנהגתו, שכן עסקת המאה ירדה מהפרק וישראל התחייבה רשמית לקיים את ההסכמים עם הפלסטינים. לדבריו, חידוש היחסים עם ישראל מהווה "חלון הזדמנויות" לחידושם גם עם הממשל האמריקאי הבא, שאמורים להיבנות על "יסודות חדשים" ולהכשיר את הקרקע לחידוש התהליך המדיני בתיווך בינ"ל.[20] אל-שיח' שיגר מסרים אפולוגטיים על ההחלטה גם באמצעות הודעות ברשתות החברתיות: כך למשל, בפוסט שפרסם בפייסבוק, הוא כתב כי הדבר היחיד שמנחה את ההנהגה הפלסטינית הוא האינטרס הלאומי, וכי גורמים פלסטיניים היוצאים נגד ההחלטה בפומבי, קראו לרש"פ לבצע מהלך דומה בשיחות סגורות;[21] בציוץ בטוויטר, הדגיש אל-שיח' כי כל מי שמבקר את ההחלטה לחדש את היחסים עם ישראל, לא הציג חלופות שיענו על צרכי העם הפלסטיני ויקדם את המפעל הלאומי. הוא אף רמז כי חמאס, המבקרת הראשית, מקבלת כספים מקטר בתיאום עם ישראל.[22]

 

הפסקת מאמצי הפיוס מול תנועת החמאס

ההודעה הרשמית על חידוש התיאום עם ישראל מטעם חוסיין אל-שיח' התפרסמה בתזמון מפתיע, שכן באותו יום עוד התנהלו בקהיר שיחות עם חמאס שהוביל מזכיר הוועד המרכזי של פת"ח, ג'יבריל אל-רג'וב. הודעה זו פוצצה למעשה את השיחות והביאה להפסקת תהליך הפיוס עם חמאס בכלל. היומון המקוון ראי אל-יום העריך כי אופן הפרסום הפתאומי של ההודעה על ידי חוסיין אל-שיח' נועד להביך את עמיתו ג'יבריל אל-רג'וב, שעומד בראש מאמצי הפיוס עם חמאס, וכי מדובר למעשה במאבק סמוי בין שתי סיעות ושתי מגמות שונות בתנועה.[23] אל-שיח' נימק את השבת היחסים לקדמותם בכך שהתקבל מסר מהצד הישראלי על מחויבותו ליישום ההסכמים הבילטרליים עם אש"פ:

 

ההודעה מטעם חוסיין אל-שיח' על חידוש היחסים עם ישראל[24]

 

מהלכי הפיוס האינטנסיביים בין הפלגים הפלסטינים החלו לאחר ניתוק היחסים בין הרש"פ לבין ישראל בקיץ  2020, והתנהלו במשך מספר חודשים. שני הצדדים הקפידו לפרסם הודעות אופטימיות בדבר הפיוס הקרוב והנושא תפס נפח רב בדיווחי התקשורת הפלסטינית. אם לשפוט רק לפי ההתבטאויות של שני הצדדים, נראה היה לרגע כי הושגו הבנות על קיום בחירות למוסדות הפלסטיניים באופן שיביא לאיחוד פוליטי בין כל הפלגים הפלסטיניים, על בסיס תוכנית משותפת של "התנגדות" ומאבק נגד ישראל, ולאיחוד טריטוריאלי של הרש"פ בין הגדה המערבית לבין רצועת עזה. עם זאת, עד מהרה התגלו הסדקים והפערים בין ההצהרות של שני הצדדים, שלא תורגמו לצעדים מעשיים בשטח – בדומה למה שהיה עם הבנות הפיוס של 2017 – ובתקשורת הפלסטינית שבה ועלתה ההשערה כי השיח על הפיוס הוא לצריכה תקשורתית בלבד, וכי לשני הצדדים אין שום כוונה ליישמו במציאות.

 

השערות אלה התבררו כנכונות, משום שברגע שנראה היה להנהגה הפלסטינית כי נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ צפוי להפסיד בבחירות לנשיאות, היא הפסיקה בבת אחת את מהלכי הפיוס עם חמאס. כמה ימים לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב, דיווח היומון הלבנוני אל-אח'באר מפי מקורות פלסטיניים יודעי דבר, כי למרות האופטימיות, המגעים המהותיים בין פת"ח לחמאס נפסקו וכי הנהגת הרש"פ מעדיפה כרגע לקדם את יחסיה עם ממשל ביידן על פני היחסים עם חמאס.[25] בימים הראשונים לאחר חידוש היחסים בין הרש"פ לבין ישראל עוד ניסו בכירי פת"ח והרש"פ להמשיך בשיחות הפיוס כאילו דבר לא קרה,[26] אך במהרה חזר כל צד להאשים את הצד השני בכישלון שיחות הפיוס ולהדגיש כי דווקא הוא זה שמחויב לתהליך הפיוס.[27]

 

הפסקת הפיוס עשויה לשרת בשלב זה את ניסיון הרש"פ לגייס לצידה את תמיכתן של מצרים ומדינות ערביות נוספות אשר ברובן רואות בתנועות האחים המוסלמים, כדוגמת חמאס, כתנועת טרור ואינן מעוניינות בעליית כוחם לאור ניצחון המפלגה הדמוקרטית בארה"ב.

 

חמאס מצידה גינתה בתקיפות את החלטת הרש"פ לחדש את היחסים עם ישראל וטענה כי החלטה זו היא בבחינת "התעלמות מכל הערכים הלאומיים" ו"דקירה בגב של המאמצים לבניית שותפות לאומית". דובר חמאס, חאזם קאסם, הסביר כי הרש"פ מנסה להונות את דעת הקהל הפלסטינית בהציגה את חידוש ההסכמים כ"הישג".[28] קאסם הדגיש כי חמאס ויתר הפלגים עושים מאמצים כדי "להחזיר" את פת"ח לתהליך הפיוס, וכי הרש"פ לא צריכה לסמוך על ביידן ועל ההסכמים עם ישראל, אלא לחבור לחמאס ולפלגים במאבק להשבת זכויות העם הפלסטיני.[29]

 

קריקטורה ביומון חמאס "פלסטין": מדינות ערב נוטשות את העניין הפלסטיני[30]

 


השבת כספי המיסים: שאלת הניכויים של קצבאות האסירים על ידי ישראל עדיין עומדת על הפרק

השבת התיאום האזרחי אפשרה את העברת כספי המיסים מישראל לרש"פ. כאמור, החלטת הרש"פ לנתק את היחסים עם ישראל, בשיא משבר הקורונה, הובילה לגירעון עמוק בתקציבה בשל הסירוב לקבל מישראל את כספי המיסים שישראל גובה עבורה. רק כדי לשלם שכר חלקי של כ-50% לעובדיה – כולל אנשי מנגנוני הביטחון, מערכת הבריאות ומערכת החינוך, שהוטל עליהם העומס הכבד של ההתמודדות עם המגפה – נאלצה הרש"פ ללוות סכומי עתק מהבנקים ולבקש ממדינות ערב מענקים והלוואות שלא ניתנו לה.

 

העומס הכלכלי והמחאות החברתיות נגד הרש"פ על רקע משבר הקורונה, העלו את החשש כי המשך הנתק עם ישראל עלול להוביל לקריסה מוחלטת של הרש"פ. מסיבה זו, כבר למחרת ההודעה על חידוש היחסים עם ישראל, דיווח חוסיין אל-שיח' כי נפגש עם נציגי הצד הישראלי כדי לתאם את העברת כספי המיסים לרש"פ.[31]

 

באותו יום הודיע דובר ממשלת הרש"פ, אבראהים מלחם, כי עובדי הממשלה יקבלו שכר מלא בראשית החודש הקרוב, וכי משרד האוצר הפלסטיני יקבע מנגנון להחזרי השכר על החודשים הקודמים.[32] כעבור כמה ימים, מסר אל-שיח' כי ישראל העבירה לחשבונות הרש"פ את "מלוא הכספים", שהם כ-3.768 מיליארד ₪.[33] באותו יום דווח כי עובדי הרש"פ קיבלו 100% שכר על חודש נובמבר ו-50% מהחוב על השכר המגיע להם על החודשים מאי-אוקטובר; שר האוצר הפלסטיני, שוכרי בשארה, הבהיר כי ההתחשבנות הסופית עם הצד הישראלי צפויה להסתיים עד סוף חודש דצמבר, והדגיש כי עובדי הרש"פ יקבלו בסופו של דבר את מלוא שכרם.[34]

 

בהקשר זה יצוין, כי המשבר בין ישראל לרש"פ בנושא כספי המיסים החל עוד בסוף שנת 2018, עם החלטת ממשלת ישראל לנכות מההעברות החודשיות את הכספים שהרש"פ מקפידה לשלם למחבלים ולבני משפחותיהם. כאשר ניכויים אלה בוצעו בפועל בפברואר 2019, סירבה הרש"פ לקבל את הכספים בניכוי כלשהו, תוך הדגשת מחויבותה להמשיך את התשלומים לאסירים ולמשפחות ה"שהידים", והדבר יצר גירעון בתקציב הרש"פ עוד במהלך שנת 2019. החלטת ישראל לנכות את קצבאות האסירים מכספי המיסים והחלטת ממשל טראמפ להפסיק את הסיוע הכלכלי לרש"פ בעקבות חקיקת חוק טיילור פורס על ידי הקונגרס, הוגדרו על ידי ההנהגה הפלסטינית כהכרזת "מלחמה כלכלית" נגד העם הפלסטיני מצד ישראל וארה"ב. באוקטובר 2019, הסכימה הרש"פ לקבל כספי המיסים מישראל למרות הקיזוז, אך הדגישה כי משבר קיזוז כספי האסירים לא נפתר.[35]

 

שינוי שיטת התשלומים לאסירים: מסרים סותרים לפלסטיניות ולמערב

נראה כי כספי המיסים שהועברו לרש"פ בעקבות השבת התיאום האזרחי הועברו לרש"פ ללא קיזוז תשלומי האסירים. בין אם מסיבות פרוצדוראליות ישראליות ובין כדי למנוע את קריסתה הכלכלית של הרש"פ על רקע משבר הקורונה ולהכשיר את הקרקע למו"מ תחת ממשל ביידן. לקראת העברות הכספים לשנת 2021 עולה שוב הדרישה בישראל ליישם את החוק לקיזוז משכורות מחבלים. לפיכך, מתוך רצון למנוע משבר כלכלי נוסף עקב קיזוז תשלום הקצבאות למחבלים כלואים ומשוחררים ולבני משפחותיהם מכספי המיסים שמעבירה ישראל וכן מתוך רצון לשפר את תדמיתה של הרש"פ בעיני ממשל ביידן והמפלגה הדמוקרטית ולהימנע מסנקציות עתידיות, פועלת הרש"פ לשנוי שיטת תשלום קצבאות אלה.

 

ההנהגה הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס הצהירה אינספור פעמים על מחויבותה לתשלום הקצבאות לאסירים מנימוקים לאומיים וסוציאליים, ולפיכך, למרות הלחץ הבינלאומי, היא אינה מתכוונת להפסקת תשלומים אלה.[36] במקום זאת, פועלת הרש"פ למציאת נוסחה שבאמצעותה תוכל להמשיך לשלם את הקצבאות ובו זמנית לטעון כי חדלה לשלם אותן וזאת באמצעות התחכמויות אדמיניסטרטיביות ולוליינות תקשורתית שעיקרה שיגור מסרים סותרים לאמריקאים ולציבור הפלסטיני.

 

מהלך אחד, שעבר שלבים של תכנון אך טרם בוצע, הוא העברת התשלומים באמצעות "בנק ממשלתי" הנשלט על ידי הרש"פ ולא באמצעות הבנקים הפלסטיניים הרגילים שחששו מסנקציות ישראליות ובינלאומיות והקפיאו חשבונות של אסירים.[37] ה"בנק הממשלתי" החדש מטעם הרש"פ אמור להיות בלתי תלוי במערכת הבנקאית הפלסטינית והבינ"ל, מה שיקשה לכאורה להטיל עליו סנקציות.[38] רעיון זה כבר זכה לביקורת, משום שלא ברור עד כמה הנחה זו תעמוד במבחן המציאות. מהלך אחר שמנסה הרשות להוביל הוא הפיכת חלק מקצבאות האסירים לקצבאות "סוציאליות" וחלק מהן ל"משכורות" ול"פנסיות", כנראה באופן פיקטיבי.

 

ניכר כי הרש"פ טרם גיבשה סופית את מדיניותה בנושא וכאמור, המסרים שהיא מעבירה בשפה הערבית שונים משמעותית מאלה שהיא משמיעה באנגלית. למשל, ראש הרשות לענייני אסירים, קדרי אבו בכר, אמר ליומון ניו יורק טיימס כי המדיניות החדשה התגבשת, הזקוקה לאישורו של הנשיא עבאס, אמורה להעניק קצבאות לאסירים בהתאם לצורך הכלכלי שלהם ושל משפחותיהם, ולא בהתאם למידת העונש שנגזר עליהם, וכי האסירים המשוחררים יחויבו לקבל משרות, שכן הרש"פ לא אמורה לשלם משכורות לאנשים שאינם עובדים; עוד באותו יום, בריאיון ליומון אל-ערבי אל-ג'דיד, הוא הכחיש את הכוונה לגבש תוכנית לתשלום קצבאות לאסירים ולבני משפחותיהם לפי הצורך כלכלי – כיון שהדבר יפגע במעמדם הלאומי כלוחמים – אך אישר כי מתגבשת תוכנית לקלוט אסירים משוחררים למשרות ברש"פ.[39] בדבריו ליומון אל-קודס, הוא בירך מצד אחד על החלטת הנשיא עבאס וראש הממשלה אשתיה לקלוט כ-7,000 אסירים משוחררים למשרות ברש"פ, אך מצד שני הדגיש כי המחויבות הלאומית של ההנהגה הפלסטינית לאסירים ולבני משפחותיהם "יציבה ולא תשתנה, יהיו אשר יהיו הלחצים והאילוצים".[40]

 

חסן עבד רבה, דובר הרשות לענייני אסירים, הבהיר כי לאסירים המשוחררים שמיועדים למשרות ברש"פ, כבר חולקו שאלוני מיון וכי העסקתם ברש"פ נועדה "לשמור על זכויותיהם". לדבריו, תשלום קצבאות לאסירים ולבני משפחותיהם בהתאם לצורך כלכלי, הוא נושא ש"נתון לדיון".[41] בריאיון ליומון אל-שרק אל-אוסט, בחלוף שבועיים וחצי, עבד רבה הכחיש את הדיווחים על כך שיש כוונה להעביר את נושא קצבאות האסירים למשרד לפיתוח חברתי של הרש"פ והדגיש כי מדובר בלוחמים שנאבקו למען חירות עמם ולא במקרים סוציאליים או הומניטריים. עבד רבה שב והדגיש כי הפיכת האסירים המשוחררים לעובדי הרש"פ נועדה לשמור על מעמדם כלוחמים ולהעניק הכשר לתשלומים שמועברים להם.[42] אמירות דומות השמיעו גם קדורה פארס, יו"ר מועדון האסיר. בריאיון לאל-ערבי אל-ג'דיד, אמר כי המדיניות החדשה לא כוללת ויתורים ולא אמורה לפגוע בזכויות האסירים בשום צורה, אך כעבור שבועיים גינה את הכוונה להעביר את נושא קצבאות האסירים למשרד לעניינים חברתיים.[43]

 


 



[1] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 3.12.2020

[2] למשל, בפגישות עם ראש ממשלת רומניה לשעבר, לודוביק אורבאן: https://wafa.ps, 4.11.2020 

[3] בתגובה להודעה מטעם שר הביטחון הישראלי בני גנץ: https://wafa.ps, 11.11.2020; נביל אבו רודינה פרסם הודעה דומה בתגובה להודעת נציגי הקוורטט הבינ"ל, שבירכו על חידוש היחסים בין הרש"פ לבין ישראל: https://wafa.ps, 22.11.2020

[4] https://wafa.ps, 23.11.2020 

[5] https://wafa.ps, 1.12.2020 

[6] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.12.2020

[7] אל-קודס (מזרח ירושלים), 21.11.2020

[9] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 20.12.2020; אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 20.12.2020

[10] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 29.11.2020

[12] אל-קודס (מזרח ירושלים), 30.11.2020

[15] בעקבות ההנחיה, דובר הנשיאות הפלסטינית, נביל אבו רודינה, לא פרסם שום מסר שמיועד להנהגת מרוקו, בשונה ממה שהיה עם מדינות ערביות קודמות שנרמלו את יחסיהן עם ישראל: אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 14.12.2020

[16] https://elaph.com, 14.12.2020 

[17] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 20.11.2020

[19] https://elaph.com, 7.11.2020

[20] https://wafa.ps, 17.11.2020 

[23] https://www.raialyoum.com, 20.11.2020. נראה כי ג'יבריל אל-רג'וב הובך מהתפנית שביצעה הרש"פ. בימים שלאחר חידוש היחסים עם ישראל הוא הדגיש אמנם כי המגעים עם חמאס לא ייפסקו עד להשגת אחדות פנים-פלסטינית, וכי זהו נושא עליו ההנהגה הפלסטינית לא תהיה מוכנה אפילו לנהל דיון עם ממשל ביידן, אך נאלץ להודות כי השיחות בקהיר נכשלו משום שדרישות חמאס לקיים בחירות בו-זמנית לכל המוסדות הן "לא הגיוניות" ו"לא מעשיות". ראה: https://www.almayadeen.net, 20.11.2020 ; אל-איאם (רש"פ), 27.11.2020.   

[25] אל-אח'באר (לבנון), 12.11.2020

[26] למשל, הדבר ניכר בפגישת העדכון בין עבאס לראשי משלחת פת"ח לקהיר, ג'יבריל אל-רג'וב ורוחי פתוח: https://wafa.ps, 19.11.2020

[27] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 25.11.2020; באופן פרדוקסלי, במקביל לגינויים ההדדיים, בכירים בשתי התנועות ממשיכים להדגיש כי למרות שהמגעים נכשלו, עדיין נותרו הסכמות בין הצדדים ותהליך הפיוס "לא חזר למשבצת הראשונה". כך למשל בדברי סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, צאלח אל-עארורי, וסגן יו"ר פת"ח מחמוד אל-עאלול: https://alresalah.ws, 25.11.2020; https://www.alwatanvoice.com, 28.11.2020

[28] https://alresalah.ws, 17.11.2020 

[29] https://alresalah.ws, 26.11.2020; 6.12.2020

[32] אל-קודס (מזרח ירושלים), 18.11.2020

[34] https://wafa.ps, 3.12.2020; אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 3.12.2020; משרד האוצר הודיע כי יתרת החוב על שכר הפקידים מהחודשים מאי עד אוקטובר תשולם ב-21.12: https://www.wafa.ps, 20.12.2020   

[35] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 5.10.2019

[36] אודות תמיכתה הכספית של הרש"פ באסירים פלסטיניים, ובמשפחות אסירים ושהידים פלסטיניים, ראו דוחות ממרי: המשך התמיכה הממסדית מצד הרש"פ ותנועת הפת"ח במאבק המזוין נגד ישראל4.4.2019עבאס: "לו נותרנו עם גרוש אחד בלבד היינו משלמים אותו למשפחות השהידים והאסירים", 24.7.2018מחמוד עבאס ערב נאומו באו"ם: אמשיך לשלם קצבאות לאסירים ולמשפחות השהידים24.9.2017התקשורת הפלסטינית: עבאס מסרב להפסיק התשלומים לאסירים ולמשפחות שהידים, 28.7.2017; עבאס ובכירים ברש"פ: דבקים בתשלום הקצבאות לאסירים ולמשפחות השהידים, 10.7.2017; בכירים ברש"פ ובאש"פ: הקצבאות לאסירים יימשכו; זה לא נתון לסחטנות אמריקנית-ישראלית, 16.6.2017; וכן דוח ממרי, 1.5.2019; דוח ממרי, 30.10.2018; דוח ממרי, 22.8.2017; וקליפ ממרי, 27.8.2017.

יצוין כי תשלומי הקצבאות שמשלמת הרש"פ לאסירים, ולאסירים המשוחררים ולבני משפחות השהידים פורטו בהרחבה בסקירתו של ראש מכון ממרי, יגאל כרמון, בקונגרס האמריקאי ב-6 ביולי 2016. ראו דוח ממרי.

[37] דובר ממשלת הרש"פ, אבראהים מלחם, הודיע לאחרונה כי "בנק" זה אמור להתחיל לפעול בקרוב: https://www.alwatanvoice.com, 30.11.2020 

[38] אל-אח'באר (לבנון), 31.10.2020

[39] https://www.nytimes.com, אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 19.11.2020

[40] אל-קודס (מזרח ירושלים), 19.11.2020

[42] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 7.12.2020

[43] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 25.11.2020; https://paltoday.ps, 8.12.2020