ביקורת על מניעת חופש ביטוי בקרב עובדי "אל-ג'זירה"

עורכו הראשי של היומון הקטרי "אל-וטן", אחמד עלי, פרסם לאחרונה סדרת מאמרים בהם הוא מותח ביקורת חריפה על התנהלותו הפנימית של ערוץ "אל-ג'זירה", המשדר מקטר. מאמריו עוררו גל תגובות בעיתונות הקטרית, מאחר שזו הפעם הראשונה שגוף קטרי כלשהו מעז למתוח ביקורת ישירה וגלויה על ערוץ אל-ג'זירה. להלן קטעים עיקריים ממאמריו של אחמד עלי ומהתגובות לו:

האזרחים הקטריים מודרים מן הערוץ

במאמר שפורסם ב- 30 בינואר 2007 התרעם אחמד עלי על מעורבותם הדלה של אזרחים קטריים בערוץ אל-ג'זירה: "בין אם ערוץ 'אל-ג'זירה' נמצא בקטר ובין אם הוא משדר את תכניותיו [באמצעות לווין] מעל הטריטוריה של קטר, נותרת שאלה מביכה המרחפת בחלל האוויר הקטרי , ואשר חוזרת ונשנית בפיהם של הקטרים... לאחר יותר מעשור מאז שנוסד [ערוץ אל-ג'זירה]: מה מקומו של האזרח הקטרי ב'אל-ג'זירה'? מדוע איננו רואים השפעה, או נוכחות כלשהי של קטרים בערוץ 'אל-ג'זירה'... בערוץ זה, אשר הגיע להישג תקשורתי בלתי רגיל במהלך דרכו התקשורתית המצטיינת והמזהירה, חסרה נוכחותם של עובדים מן המולדת....

עם כל הערכתי הרבה לערוץ זה... אני תמה על היעדר נוכחותם של עורכים קטריים בהכנת התכניות הפוליטיות בחדר החדשות, זאת בנוסף להיעדרם של שדרים קטריים במהדורות החדשות... מי יודע אולי בשנת 2020, עם התקרב מועד חגיגות יובל הכסף של הערוץ, תינתן הזדמנות לשדר קטרי להגיש את מהדורות החדשות ואז נערוך חגיגות המוניות בקורניש [הטיילת בקטר] לרגל המאורע ההיסטורי הזה...

ישנם אזרחים [קטריים] שעבדו [בערוץ אל-ג'זירה] ועזבו אותו, ואין ספק שמועצת המנהלים יודעת את הסיבות אשר גרמו להם לא להמשיך [בתפקידם בערוץ]. אנו מוכרחים לדעת האם הסיבות להיעלמות של אזרחי קטר, ליתר דיוק, ל'העלמתם' מן הערוץ, נעוצות בטענה 'שהקטרים לוקים באופיים בחוסר יציבות'? או שמא נתקלו הקטרים שעבדו בערוץ במציאות 'חנפרית' [על שם מנכ"ל הערוץ וצ'אח חנפר] קשה שכפתה עליהם להישאר מחוץ לערוץ... הם [מנהלי הערוץ] שולטים בו כפי שהם רוצים, וממנים בו מי שהם רוצים, ונותנים את המשכורות הגבוהות ביותר למי שמקורב אליהם, ולקטרים אין זכויות כאילו נגזר עלינו להישאר רק צופים.... איננו יודעים האם זהו 'הערוץ שלנו' או 'הממלכה שלהם'?..."[1]

קיפוח כלכלי של העיתונים הממסדיים

במאמר נוסף, מתח אחמד עלי ביקורת על התמיכה הכספית הנרחבת מצד הממשלה הקטרית,

לה זוכה ערוץ אל-ג'זירה, לעומת התמיכה הכלכלית המועטה יחסית של הממשלה ביתר העיתונים היומיים הקטריים: "...כשם שערוץ זה נחשב ל'חופשי' בעיסוקו בבעיות הכלל ערביות ולנטול מגבלות או מחסומים המפריעים לדרך התנהלותו התקשורתית, כך גם אנו בעיתונות הקטרית חופשיים לדון בבעיות הפנימיות [של הערוץ], בהיותו מוסד הנמצא במולדתנו... במהלך השנים האחרונות שמענו את סיסמתו החוזרת בכל מקום [של ערוץ אל-ג'זירה] בכל מקום [לאמור: 'דעה ודעה אחרת'] ...שבענו מלשמוע את 'הדעה' של 'כבוד' האדון וצ'אח חנפר, מנכ"ל רשת אל-ג'זירה, והגיע הזמן שהוא ישמע מאיתנו את 'הדעה האחרת'...

כאשר ישנם פיתויים כספיים, הבטחת משרות, שיא החופש, פריבילגיות יוצאות דופן הכוללות מגורים מפוארים מרוהטים ומצוידים בכל מה שמבקש האזרח, עם בריכת שחייה... בנוסף לנהיגה במכוניות BMW , מימון לימודיהם של הילדים בבתי הספר הפרטיים הזרים הטובים ביותר במדינה, תשלום חשבונות שיחות הטלפון המקומיות והבינ"ל וביטוח רפואי מלא... מן ההכרח שיופיעו [בעקבות תמריצים אלו] כישרונות מבריקים לא רק בתחום התקשורת, הטלוויזיה או העיתונות, אלא אפילו בתחום האנרגיה הגרעינית!

מה משכורתו החודשית של העורך הראשי של עיתון 'אל-ג'זירה' הבינ"ל, הצפוי לצאת לאור בקרוב? השוו בינה ובין משכורותיהם של כל עורכי היומונים הקטריים האחרים וגם של קוראיהם... לנוכח העדר התמיכה הכספית הממשלתית בעיתונים, האם אתם מצפים מהם שיניבו עיתונאים נפלאים?... [אנשים] רוצים שהעיתונות תתפתח ושוכחים שההתפתחות הנדרשת אינה יכולה להתממש ללא 'הזרמת' תמיכה כספית ממשלתית למוסדות העיתונאיים הלאומיים..."[2]

דיכוי ביקורת פנימית ב"אל-ג'זירה"

אחמד עלי התייחס במאמרו גם למקרה של השעיית חמישה מעובדי הערוץ לאחר שמתחו ביקורת על מנהל הערוץ באחד העיתונים הקטריים: "... האם ייתכן שצעד שרירותי זה יתרחש בערוץ המתפאר השכם והערב ב'חופש [העיתונות]'? יותר מ-60 יום חלפו וחמישה עובדים קטריים מושעים מעבודתם ב'אל-ג'זירה' על לא עוול בכפם, פרט לכך שהביעו דעתם באופן גלוי על מנהלם, מעל דפי עיתון [הספורט הקטרי "אסתאד אל-דוחה"].

או שמא לתחנה זו יש מוסר כפול והיא מתייחסת לעיקרון חופש הדעה והביטוי באופן סלקטיבי... .

הסיפור הקצר הזה על חמשת הקטרים, המושעים מעבודתם בערוץ הלוויני שלנו משום שהעזו להביע את דעתם, יכול לפגוע בתדמיתה של אל-ג'זירה לא [רק] בקרב דעת הקהל המקומית אלא אף הבינ"ל, להטיל ספק באמינות סיסמתה 'דעה ודעה אחרת' ואף לפגוע באשראי הציבורי שלה בקרב הציבור הקטרי... אם באל-ג'זירה מתירים לאורחי התכניות למתוח ביקורת על ראשי מדינות בשם עיקרון החופש, מדוע הם אלרגיים לביקורות של העובדים [בערוץ] על מנהלם בעבודה? או שמא 'חופש הביטוי' מותר להם אך אסור לזולתם?... "[3]

"אסור לקטרים להתקרב לאל-ג'זירה"

בהמשך למאמריו של אחמד עלי, פרסם גם הפובליציסט, הד"ר אחמד עבד אל-מלכ, מאמר ביומון הקטרי "אל-ראיה", המחזק את הביקורת נגד הערוץ ומנהליו. כחודש לאחר מכן, בעקבות פרסום מאמר זה וכן מאמר נוסף שמתח ביקורת על השחיתות וחוסר השקיפות במוסדות המדינה בקטר, פוטר עבד אל-מלכ מתפקידו כיועץ התקשורת ב"מועצה הלאומית של קטר לתרבות, אומנות ומורשת" והיומון אל-ראיה שבו כתב, חדל לפרסם את מאמריו.[4]

במאמר הביקורת נגד ערוץ אל-ג'זירה כתב עבד אל-מלכ: "אנו זקוקים לועדת חקירה בנושא היחס לקטרים [בערוץ אל-ג'זירה]. אכן אנו זקוקים לפתוח את [הדיון] בסוגיית אל-ג'זירה ולדבר בגילוי לב גמור על אופייה של הנהלת הערוץ, אשר ריח רע נודף ממנה, ומשפיע על כל המדינה... אנו מעוניינים לשאול את המנהלים השולטים בערוץ אל-ג'זירה המפואר שלנו, בנוגע לכל המתרחש. והשאלה הראשונה תהיה אולי בנוגע לשכר האישי של אותם מנהלים. האם ליחידי הסגולה הללו, אשר לוקחים לעצמם סכומי כסף דמיוניים בכל חודש כמשכורות, אין קולגות בעלי אזרחות קטרית? אנו מבקשים לדעת מהן אותן פעולות יוצאות דופן שמבצעים [מנהלים אלו]...

ישנם קטרים מוכשרים שהתדפקו על דלתות מועצת המנהלים של אלג'זירה יותר מפעם אחת - אזרחים ישרי דרך, בעלי תעודות יושר, ורקורד בטחוני נקי - [שהיו מעוניינים] לעבוד בשירות אל-ג'זירה וליטול חלק בהפיכתה ל[תחנה] משגשגת, מתוקף היותה חלק יקר של אדמת המולדת. אין כל פגם בכך שהם ייהנו ממשאביה [של המולדת] בהיותם אזרחים טובים ומוכשרים אלא שהדלתות ננעלו בפניהם. התגובה היתה: אסור לקטרים להתקרב לאל-ג'זירה..."[5]

עורכו של אתר האינטרנט "אפאק", עמראן סלמאן, פירסם ב-29.3.07 מאמר ביקורתי על פיטוריו של ד"ר אחמד עבד אל-מלכ וטען כי הדבר נבע משום חוסר יכולתם של ממשלת קטר ושל ערוץ אל-ג'זירה לספוג את דברי הביקורת של עבד אל-מלכ.

"למרות רצינותן ורגישותן של הבעיות אשר העלה עמיתנו הד"ר אחמד עבד אל-מלכ, הן כאין וכאפס לעומת היקף הביקורת והמכות מתחת לחגורה מצידן של קטר וערוץ אל-ג'זירה נגד הממשלות הערביות והזרות. עם זאת, ממשלת קטר לא יכלה לשאת את הביקורות שלו [של הד"ר עבד אל-מלכ] ומיהרה להשתיק את קולו, זאת למרות שלא עשה דבר מלבד מימוש זכותו הטבעית, עפ"י החוקה הקטרית והחוקים הבינ"ל... השאלה שאנו שבים ומציגים היא מדוע ממשלת קטר אינה מסוגלת לשאת את דעתו של עבד אל-מלכ, והאם אומר הדבר כי הסיסמה אשר מנופף בה ערוץ אל-ג'זירה 'הדעה והדעה האחרת' מזויפת, או שמא סיסמה זו מכוונת כלפי חוץ בלבד ואינה מיושמת בזירה הפנימית בקטר?. .."[6]

נשבר הטאבו: מותר לבקר את אל-ג'זירה

ד"ר עבד אל-חמיד אל-אנצארי, לשעבר דיקן הפקולטה לשריעה ולמשפט באוניברסיטת קטר פרסם מאמר ביומון "אל-ראיה", בו התייחס לחשיבותם ולייחודיותם של מאמריהם של אחמד עלי ואחמד עבד אל-מלכ: "...חייבים לבחון מחדש את מדיניותו התקשורתית [של ערוץ אל-ג'זירה] בשידוריו, בתכניותיו [לעתיד] ובדרך התנהלותו, משום שללא ביקורת ובדיקה מבית, לא ניתן יהיה להבטיח הצטיינות... מאמרו של [אחמד עלי] הוא מאורע תקשורתי חשוב בזירה הקטרית - כפי שאני רואה אותו- ולכן זכה להד ציבורי נרחב, בפרט מהציבור הקטרי, אשר הגיב עליו באופן בלתי רגיל כשהוא מביע את תמיכתו... באמצעות כמויות אדירות של דואר אלקטרוני...

חשיבותו וייחודו של המאמר נובעים, לדעתי, משתי [סיבות]: אחת – זו הפעם הראשונה שמופיע בקטר מאמר המותח ביקורת על ערוץ אל-ג'זירה ועל מנהלו, וכן על מועצת המנהלים [של הערוץ] באופן גלוי וברור בתכלית, וקורא לדברים בשמם. התרגלנו לביקורות המופנות כלפי אל-ג'זירה מחוץ [לקטר], אולם [ביקורת על אל-ג'זירה] מתוך קטר, בכלי התקשורת שלה, זהו עניין רגיש עד כדי אימה ואף איש תקשורת בכיר לא מעז לעסוק בו, למרות העלייה ברמתה של אווירת החופש התקשורתי בקטר... אכן הביקורת על ערוץ אל-ג'זירה היתה טאבו האסור באיסור חמור, או כך חשבנו, עד שהגיע מאמרו של אחמד עלי, ופתח את שערי האיסור המדומה... מכאן הגיע גם מאמרו של הד"ר אחמד עבד אל-מלכ, הפובליציסט הידוע, שנכתב באותו הקשר כדי להדגיש את שבירת הטאבו המדומה הזה...

הסיבה השנייה היא דרישתם של שני הכותבים שהיוותה סוגיה [המעסיקה] את דעת הקהל, משום שהיא פגעה בעניין רגיש והביעה את רגשותיו של הציבור הקטרי: [הדרישה] לשנות את דרך התנהלותו של ערוץ אל-ג'זירה כדי שישרת את האינטרסים הקטריים ויגשים את שאיפותיהם של [האזרחים] הקטרים ... עם זאת, למרות שחלפו 12 שנים וערוץ אל-ג'זירה התרחב, [עדיין] איננו רואים נוכחות של האלמנט הקטרי, לא במישור ההשתתפות בתכניות, לא במישור העסקת עובדים ולא במישור ההכשרה של אנשי תקשורת קטריים לעתיד. מצב מוזר זה מעורר סימני שאלה גדולים לגבי מידת ההשתתפות של מועצת המנהלים של אל-ג'זירה בהתוויית המדיניות והכוונת החלטותיה ויכולתה לתבוע דין וחשבון מהמנכ"ל... האם אל-ג'זירה מסוגלת להיענות לאתגר? האם יחל מהלך של שינוי?..."[7]