כללי

איש עסקים לבנוני: חבל שהערבים לא השכילו להשתמש בכספם כמו משפחת רוטשילד, ששולטת באמצעותו בעולם

ב-2.5.2020 פרסם אכרם מכנאס, איש עסקים לבנוני, מייסד ויו"ר מועצת המנהלים של ענקית התקשורת והפרסום Promoseven הפועלת מדובאי, מאמר ביומון הבחרייני אל-איאם, שבו טען כי היהודים, אשר לא הצליחו לכפות את שליטתם בעולם באמצעות כוח, צבא, תרבות וחדשנות, עשו זאת באמצעות הכסף. הוא הסביר כי תוכנית זו בוצעה על ידי משפחת רוטשילד שפעלה לדבריו, בתכסיסנות, הרחק מאור הזרקורים, על מנת להשתלט על כל הגופים הפיננסיים ברחבי העולם ולקדם את האינטרסים של היהודים.

 

מכנאס הסביר כי הערבים אשר לאורך ההיסטוריה החזיקו בכסף רב ושלטו בנתיבי המסחר, לא השכילו להבין את חשיבות השליטה באמצעות הכסף כמו משפחת רוטשילד, וכי אם ברצונם בעתיד טוב יותר להם ולדורות הבאים, עליהם להגדיר מחדש את יחסם לכסף.

אכרם מכנאס[1]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו הנ"ל:

 

"סבורני כי האירוע [השני] החשוב ביותר בהיסטוריה היהודית לאחר הורדת היהדות כדת מונותאיסטית הוא הופעתה של משפחת רוטשילד. משפחה זו שמניעה את הפוליטיקה והכלכלה העולמית, שמציתה ומכבה מלחמות ברחבי העולם, שכופה את שליטתה על המשטרים היהירים ביותר שבו ואשר שולטת במוחות [האנשים], בדמוגרפיה ובעתיד. למשפחה זו יש שליטה באופן כזה או אחר על כל דבר קטן כגדול בכדור הארץ והיא עושה את כל זה מאחורי הקלעים, הרחק מאור הזרקורים, מבלי שאיש יודע פרטים רבים אודותיה.

 

מילת המפתח של המשפחה הזו היא 'כסף' עד כדי כך שנאמר: 'אם הכסף היה אלוהים, כי אז משפחת רוטשילד הם נביאיו ושליחיו'. מאז נוסדה המשפחה על ידי יצחק אלחנן[2], היא הטילה על עצמה הגבלות והיא עודנה נאמנה להן מאוד: שירות הכסף, שירות היהודים ופעילות הרחק מאור הזרקורים.

 

היהודים הגיעו למסקנה ודאית כי לא יצליחו להגן על עצמם ולכפות את שליטתם על העולם בעזרת כוח וצבאות ואפילו לא באמצעות תרבות וחדשנות, אלא באמצעות שליטה על כיסי האנשים ופרנסתם וביסוס הדבר בדרכי עורמה, תכסיסנות ופוליטיקה. מייסד משפחת רוטשילד הקדים להבין עובדה זו, והודות לעבודתו בחלפנות ובהלוואת כספים, הצליח להפוך לחלק מחלומו של כל אדם בגרמניה – הוא נכנס [לעסקאות] עם כספו בלבד... ולאחר מכן משך את כספו אשר הוכפל כפל כפליים. הוא חינך את חמשת בניו על אותו הרעיון ולאחר מכן פיזרם באירופה וייתכן שהם אף עלו עליו בערמומיותם ובתכסיסנותם, שכן לאחר מכן החלה המשפחה להתפשט לארה"ב וכמעט לכל מדינות העולם.

 

מרבית הבנקים הגדולים והמצליחים בעולם שייכים באופן מלא או כמעט מלא למשפחת רוטשילד, בנוסף לשליטתה על הבנק העולמי, על קרן המטבע הבינלאומית ועל רוב המוסדות הפיננסיים ברחבי העולם. אך [בני המשפחה] עושים את כל זה בָּצֵל ובאמצעות נציגים מטעמם, שאותם אנו רואים תמיד בעיתונים ועל מרקעי הטלוויזיה אך אלו הם רק פקידיה.

 

משפחה זו התוותה את מבנה הכלכלה החופשית שמתקיימת כיום ברוב מדינות העולם. משימתו המרכזית של מבנה זה אשר נראה שמשולבים בו [אלמנטים של] חירות, דמוקרטיה וזכויות אדם, היא להגן על השקעותיה של [משפחת] רוטשילד ולהפכן למוגנות מפני מהפכות, הפקעה, הלאמה וכיוצא באלה...

 

אללה פיזר את היהודים כפי שלא פיזר שום עם בעבר והם טעמו טעמה של ההשפלה לאורך ההיסטוריה – הם תעו על האדמה ארבעים שנה, לאחר מכן היו נתונים במה שמכונה 'גלות בבל' עם פלישת בבל לממלכתם כ-600 שנה לפני הספירה, והיו לרוב מנודים מן החברות שבהן חיו לאורך ההיסטוריה עד להשמדתם בידי הנאצים. נראה כי לכל זה הייתה השפעה גדולה על המוח היהודי הקולקטיבי, שגרמה ליהודי לעשות כל דבר על מנת להוכיח כי הוא מצטיין וכי היהודים הם העם הנבחר של אללה. הם [היהודים] הבינו כי אין שליטה העולה על שליטת הכסף והחלו לאוספו בכל דרך שהיא – משפחת רוטשילד היא הדוגמה הטובה ביותר להצלחתם בכך...

 

אין בכוונתי להרבות במילים על ההיסטוריה של המשפחה וכיצד ביססה את מעמדה וקיבעה את שליטתה על העולם לאורך הזמן... אך הנתונים שהצגתי כאן הובאו כדוגמה לחשיבות הכסף בשליטה על העולם מצד אחד, וכיצד היהודים הבינו זאת מבעוד מועד וניצלו זאת לשירות דתם, מדינתם ותוכניותיהם מצד שני. דמות הסוחר היהודי במחזה השייקספירי 'הסוחר מוונציה' מראה זאת בבירור.

 

לאבותינו היה כסף לאורך ההיסטוריה – הפיניקים הפכו את [אגן] הים התיכון ל[בסיס] של סחר בעצים, המסחר שגשג בדרך המשי; [שבט] קורייש היה מפורסם במסחר שלו וחברו של הנביא [הח'ליפה השלישי] עת'מאן בן עפאן היה סוחר גדול מאוד בזמנו; הח'ליפה [החמישי] לבית אומייה עבד אל-מלכ בן מרואן, טבע את הדינאר האסלאמי הראשון; שיירות המסחר היו פעילות במדינות ערב; בעת המודרנית, שגשגה מצרים כלכלית ומסחרית, עד כדי כך שהעניקה מלווים לממשלת בריטניה ובעשורים האחרונים אנו נהנים משפע של כסף במדינות המפרץ הערבי הודות לתשואות ייצוא הנפט.

 

אולם, למרבה הצער לכל זה לא נלווית תעשייה בנקאית מפותחת, לבנקאים הערבים אין ראייה עתידית ארוכת טווח ואין דמות בנקאית ערבית או אסלאמית בעלת גישה מעמיקה כשל יצחק אלחנן [כך במקור, הכוונה כאמור למאיר רוטשילד]. כמו כן, לא השתמשנו במשאבינו הכספיים באופן הראוי ביותר בתחומי הפוליטיקה, המדע והחדשנות ונותרנו במעגל הוצאות הצריכה, אם כממשלות האוגרות נשק, או כפרטים שעיקר עניינם הוא לבזבז עוד כסף על מותרות.

הכסף אצלנו היה תמיד חשוף למהפכים פוליטיים: את יציבות המערכת הבנקאית המפותחת שבנתה לבנון בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, ערערה מלחמת האזרחים ב-1975 וכעת היא נתונה לטלטלה עזה נוספת בשל הפילוג הפוליטי הפוקד את לבנון כעת; בלוב, אחת ההחלטות הראשונות של הממשלה לאחר נפילתו של [משטר מועמר] אל-קד'אפי, הייתה אסלאמיזציה של המגזר הפיננסי והבנקאי בלוב; מדינות [ערביות ואסלאמיות] רבות מנצלות את המערכות הבנקאיות למימון פעולות הטרור ולערעור היציבות במדינות אחרות.

האמנתי תמיד כי כלכלה חזקה ופרנסה בכבוד הם הבסיס לתחיית האומה... וכי הכסף הוא עמוד השדרה של הכלכלה. אם אנו רוצים עתיד טוב יותר לנו ולילדינו, עלינו להגדיר מחדש את עמדתנו כלפי הכסף. האם אנו רוצים שיהיה אדוננו וישלוט ברצונותינו ובדחפינו, או שאנו רוצים אותו כמשרת צייתן שאותו נשקיע בשירות התפיסות והסוגיות הגדולות אשר למענם אנו חיים ולמענם יחיו ילדינו?"[3]