המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
טרור באמריקה (41): קונדוליסה רייס, האסלאם והמערב
10/12/2001

טרור באמריקה (41)

                                                                                                 ראש איגוד הרופאים הירדנים לשעבר תוקף את קונדוליסה רייס

 

ראש איגוד הרופאים הירדנים לשעבר, ד"ר טארק טהבוב, כתב ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-קדס אל-ערבי  [1]:

 

"מה שדחף אותי לכתוב את המאמר הזה הוא הראיון שנערך עם קונדוליסה רייס, היועצת האמריקאית לביטחון לאומי, ברשת CNN, בתוכניתו של וולף בליצר. לאחר שנשאלה על מצב הנשים באפגניסטן, אמרה היועצת מלים כדורבנות ובפרטי פרטים על מצב הנשים במדינות האסלאמיות, ובעיקר בסעודיה וכיצד אמריקה לא יכולה להסכים להשפלת הנשים בעולם האסלאמי. היועצת שכחה שהדוגמה החיה להשפלת נשים במאה העשרים ואחת היא הילרי קלינטון שבעלה האכיל אותה את כל סוגי הביזוי וההשפלה, עד שהיא נאלצה לשקר מול מצלמות הטלוויזיה כדי להגן עליו ועל יחסיו המגונים. היא העידה כי הוא 'זכאי' ממוניקה ומפולה, כפי שהזאב היה זכאי מדם [יוסף] בנו של יעקוב [שלטענת אחיו, "חיה רעה אכלתהו"]. כמו כן, שכחה היועצת להזכיר שתיקי הבית הלבן מוכיחים כי אשתו של ניקסון נפגעה מקרע ברשתית כתוצאה ממכות רצח שספגה מדי בעלה.

 

איזו השפלה יכולה להיות גדולה יותר לנשים מאשר האונס הסיסטמטי של סטודנטיות שנה ראשונה באוניברסיטאות [באמריקה], כפי שהוכח בסרטים תיעודיים וקולונועיים שסיפרו על מקרים שקרו באמת. האחרון שבסרטים אלה שודר לפני חודש בטלוויזיה הירדנית והציג סיפור אמיתי על סטודנטית וחברותיה שנאנסו בידי חברי אחוות-סטודנטים, שבראשה עמד אחיה. הפרשנות בסוף הסרט סיפרה כי מרבית הנערות האמריקאיות נאנסות באוניברסיטה. 87% ממקרי האונס מתבצעים בשנה הראשונה בידי חבריהם לספסל הלימודים במסיבות סטודנטים. הם משקים את הנערות עד שוכרה באמצעות משקה שנטען שהוא מיץ פירות (Punch) אך למעשה נמהל בו אלכוהול. החרפת הבעיה הזו הביאה להקמת מחלקות משפטיות ונפשיות באוניברסיטאות כדי לטפל בתופעה שהגיע לרמה של מגיפה.

 

היכן הן זכויות האישה, בשעה שהסטטיסטיקה שלהם מורה שאחת מכל שלוש נשים אמריקאיות נאנסת, זאת בנוסף להטרדות המיניות במקומות העבודה, ואפילו מצד גנרלים בצבא, בשעות המנוחה שלהם מן ההפצצות בעראק ובאפגניסטן.

 

איזו השפלה יכולה להיות גדולה יותר עבור הנשים מאשר תצוגות האופנה (Cat walks) או תחרויות היופי, בהן מפשיטים את מי שמכונות מלכות יופי מול עיניהם הרעבות של הגברים, כדי למדוד את מידותיהן הפנימיות מסביב לחזה ובמתניים, כאילו היו עגלים במכירה פומבית של בני בקר?

 

איזו השפלה – ואני מצטט ממאמרו של מר מופק מחאדין, העיתונאי השמאלני בעיתון [הירדני] "אל-ערב אל-יום", שתבע מן האיגודים המקצועיים ומן המפלגות לתרום כספים למען האישה הבריטית המדוכאת – יכולה להיות גדולה יותר מתוצאות סקר דעת קהל שנערך לאחרונה על ידי אחד העיתונים שקבע כי לגבר הבריטי יש בממוצע חמש מאהבות מחוץ למסגרת הנישואים. [שלא לדבר] על מה שעשה שר ההגנה בממשלת ת'אצ'ר, אלן קלארק, שהודה כי שכב עם שלושה דורות – נערה, אמה, וסבתה – בלשכתו שבמשרד ההגנה הבריטי, כפי שפרסם ה"דיילי מירור".

 

על איזו אלימות במשפחה הם מדברים בשעה שהסטטיסטיקה של המשטרה בבריטניה מצביעה על יותר ממיליון מקרים  של אלימות במשפחה בשנה? אילו זכויות הילד הם תובעים בשעה שבאמריקה לבדה הורגים רבע מליון ילדים בשנה באמצעות הפלות של עוברים לא רצויים, דבר שדחף אמריקאים בעלי מצפון לפוצץ כמה מן המרפאות בהן מבצעים סוג זה של רצח ולהרוג כמה מן הרופאים העובדים בתחום זה? על אילו זכויות הילד הם מדברים, בשעה שהפדופיליה חוקית באינטרנט ורשתות של הסטייה הזו מתפשטות מתאילנד ועד לאוסטרליה, במגיפה כללית ממנה לא ניצלה אפילו הכנסיה.

 

עצתנו ליועצת היא לבדוק את עצמה לפני שהיא מנסה לכפות את עקרונותיה ודעותיה על אחרים. די לנו במה שאנו סובלים מדרך החיים האמריקאית, הנכפית באמצעות התקשורת ושיווק המודל האמריקאי. הדבר נגלה בבירור בפרסומות לסיגריות מרלבורו (שעודדו מיליוני צעירים תמימים בעולם האסלאמי לעשן), בהן נראה צעיר קאובוי חזק מוביל עדר של סוסים... לאחר שפרסומת זו השפיעה על ההמונים שהחלו לעשן, התבררה האמת שצעיר זה חלה בסרטן הראה בשל העישון והוא תובע את חברת מרלבורו.

 

נזקי המודל האמריקאי אינם מצטמצמים להמבורגר, לקולה, ולמרלבורו, שרבים אינם מסוגלים לקנות אותם כתוצאה מן העוני הפושה בעולם האסלאמי; הנזק החמור ביותר הוא הטלוויזיה, שכמעט ואין בית, עשיר או עני, שהיא אינה מצויה בו. כאשר מגיעה שעת ארוחת הערב (שהיא השעה המסורתית בה נפגשת המשפחה בעולם האסלאמי), כולם אוכלים מול הטלוויזיה, מבלי שמתפתחת כל שיחה בין בני המשפחה. כאשר מופיע מיקי מאוס, משליכים הילדים את האוכל על הרצפה. הילדים גם מושפעים מתמונות האלימות בסרטים המצוירים. בכך מתבטלים החיים המשפחתיים... למרות כל זאת, מאשימים את האסלאם ואץ המוסלמים בטרור, על אף היותם 82% מן המוגלים ומן הפליטים בעולם..."

 



[1] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 7.12.2001