כללי

כותבים מאיחוד האמירויות משבחים את החדשנות ואת ההישגים המדעיים של ישראל בשלל תחומים וקוראים ללמוד מניסיונה

 

בעקבות הסכם נורמליזציה בין אחוד האמירויות לבין ישראל, פרסמו כותבים מאיחוד האמירויות מאמרי שבח להישגיה של ישראל בתחומי הטכנולוגיה והמדע וקראו לערבים ללמוד מניסיונה ולהפיק ממנו תועלת לצרכיהם. כך, ד"ר יוסף אל-שריף, עורך דין ואיש תקשורת מאיחוד האמירויות, פרסם ב-19.8.20 מאמר ביומון אל-ביאן’ בו תיאר את ישראל כמדינה שעמדה בכוחות עצמה באתגרים רבים וקשים מאז הקמתה ובה בעת הגיעה להישגים מרשימים ביותר בתחומי הטכנולוגיה הביטחונית והמלחמה בטרור, וכן בתחומי המים, התעשייה והחקלאות. אל-שריף קרא למדינות ערב ללמוד מן הניסיון שצברה ישראל כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים עליהן, וכדי לפתח - כמוה - תעשיה מתקדמת, כדרך למיגור בעיית האבטלה ממנה הן סובלות.

 

מנאהל ת'אבת, מומחית לכלכלת ידע, ממוצא תימני המתגוררת בדובאי, פרסמה אף היא מאמר ביומון אל-ביאן, ב- 21.8.20, שבו מנתה את הישגיה המדעיים הרבים של ישראל והציגה אותה כמובילה עולמית בתחום המחקר והידע. ת'אבת ברכה על חתימת הסכם בין חברת טכנולוגיה מאיחוד האמירויות עם חברה טכנולוגית ישראלית, בעקבות הסכם הנורמליזציה בין שתי המדינות[1] והביעה תקווה כי זהו שער להסכמים דומים רבים בעתיד, שעשוי להיות "הזדמנות פז להתגבר על מצב הקיפאון המדעי שפוקד את הערבים מאז המאה ה-12".

 

להלן תרגום קטעים משני המאמרים:

 

איש תקשורת: עלינו ללמוד מסוד הצלחתה של ישראל ומיכולת עמידתה מול איומים רבים

ד"ר יוסף אל-שריף, עורך דין ואיש תקשורת מאיחוד האמירויות כתב במאמרו תחת הכותרת: "מה אנו יכולים  ללמוד מישראל?": "בצעד מדיני ודיפלומטי אמיץ חתמה מדינתנו - מדינת איחוד האמירויות, מדינת השלום והביטחון - הסכם היסטורי לשלום עם ישראל ולכינון יחסים בילטרליים [עִמה] בתחומים שונים. יש לנו הרבה מה ללמוד מהניסיון הישראלי בתחומים רבים. באיזה ניסיון מדובר ומה אנו יכולים ללמוד מישראל?

 

ד"ר יוסף אל-שריף[2]

במהלך 70 השנים שחלפו מאז ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ועד היום התמודדה ישראל עם אתגרים רבים: אתגרי הקמת המדינה באופן שבו הוקמה והאתגרים שבהקמת מדינה בטוחה בתוך הסכסוך ההיסטורי הזה. זהו ניסיון שנוכל להפיק ממנו תועלת וללומדו באופן מעמיק, ללא קשר לרגשות או לנטייה לצד אחד על חשבון צד אחר. ישראל הצטיינה בהיבט [הביטחוני] במידה רבה. ייתכן שיש מי שמייחסים זאת לעובדה שיש בידיה נשק חדיש ביותר שאותו היא מקבלת מארה"ב, בהיותה הבן המפונק שלה, אך אין זו הסיבה היחידה. לישראל יש תוכניות ואסטרטגיות צבאיות והגנתיות שאִפשרו לה לעמוד איתן במהלך כל תקופה זו, למרות שניהלה מלחמות גלויות, ישירות ועקיפות, שכמעט איימו על קיומה. עלינו להפיק תועלת מהניסיון הזה ולחקור את צפונותיו ואת הסודות שהביאו לתוצאותיו [המוצלחות].

במהלך השנים האחרונות סבל העולם מטרור חוצה יבשות, והיינו עדים לפעולות טרור שהגיעו למדינות רבות בעולם. רבות מהמדינות המתקדמות באירופה כשלו בשמירה על בטחון עריהן ותושביהם. הייתה זו חוויה קשה שזעזעה את הביטחון והיציבות [בעולם] והכישלון בעניין זה נעוץ בְּחולשה או בחדירה למנגנוני הביטחון המודיעיניים. מנגנון המודיעין הכללי והצבאי של ישראל הוא אחד החזקים בעולם ויש לה טכנולוגיה ביטחונית שאותה פיתחה באופן משמעותי בחלוף השנים, שמסייעת למאמצים לבלימת הטרור העולמי. בנושא [הביטחוני] במיוחד ניסו רבים לשתף פעולה עם ישראל ולהפיק תועלת מהטכנולוגיה שלה. אלא שזו לא הגיעה למדינותינו הערביות ולא הפקנו ממנה תועלת רבה, למרות שאנו זקוקים לה נואשות, נוכח איומים מתמשכים מצד גורמים רבים לחדור אל העומק הערבי שלנו. לא זו בלבד, אלא שאנו זקוקים לטכנולוגיה הזו כדי לשלוט על ביטחון ארצותינו ולשמור על חיי עמינו. עלינו להיות ריאליסטיים ו[להכיר בכך] שהפיתוח של ישראל ושל החברות הישראליות הביטחוניות בתחום זה עולה על זה של חברות [אחרות] בעולם ומקדים אותו בכמה צעדים. לפיכך, עלינו להפיק ממנה תועלת במידה רבה בשנים הבאות.

 

סקטור חשוב נוסף שעלינו ללמוד לעומק [מישראל] בנוסף לסקטור הביטחוני, הוא הסקטור התעשייתי, אשר תופס  26.5% מהתמ"ג הישראלי ומעסיק כ- 17% מהתושבים. שיעור זה מוכיח את העליונות התעשייתית של ישראל ואת ניסיונה התעשייתי העשיר, שנוכל להפיק ממנו תועלת ולהעבירו לארצותינו הסובלות מאבטלה וזקוקות למיזמים תעשייתיים כדי לחסלה. באותו הקשר, אנו יכולים להפיק תועלת מהמומחיות הישראלית בתחום החקלאות, ובפרט בתחום מערכות החקלאות המתקדמות לאספקת מים שיהיו המובילות בעתיד, בשל הידלדלות [מקורות] המים [בעולם] המהוָה איום על הקיום האנושי על כדור הארץ..."[3]

 

מומחית לכלכלת ידע: ישראל מובילה בעולם במחקר ובמדע ועלינו ללמוד ממנה ולשתף עמה פעולה

מנאהל ת'אבת, מומחית לכלכלת ידע , ממוצא תימני המתגוררת בדובאי, קראה במאמרה ללמוד מישראל כיצד להצטיין בתחום הידע והמחקר. היא כתבה: "מדע פירושו הוספת הידע של זולתך לידע שלך... מי היא ישראל, מבחינה מדעית? כיצד אפשר להפיק תועלת מהניסיון המדעי שלה? להלן אנסה להשיב על השאלות הללו...

 

מדינות רבות בעולם הבינו כי חשוב להקדים ולעבור לכלכלה מבוססת ידע. אחת מהמדינות הללו היא ישראל, אשר זנחה את כלכלתה המבוססת על תוצרת חקלאית לטובת [כלכלה] המבוססת על ידע. העניין שלה במדעים ובידע היה מרכיב עיקרי ביעד שהציבה לעצמה: להצטיין במישור התעשייתי והצבאי ובכל המישורים, באמצעות אסטרטגיה מסודרת בעלת יעדים ברורים, לצורך מחקר מדעי בכל תחומי הידע.

 

ישראל מוציאה כ-4.7% מהכנסתה הלאומית על מחקר מדעי והאוניברסיטאות הישראליות תופסות מקומות גבוהים בדירוגים העולמיים של האוניברסיטאות... יש לה 55 מוסדות להשכלה גבוהה, מהם שמונה אוניברסיטאות... ישראל מתעניינת במחקרי עומק ומתבססת עליהם כיסודות עיקריים להתוויה וגיבוש של אסטרטגיות בכל התחומים. מוסדות הלימוד שלה מאמצים את המודל הגרמני ואת האופי האליטיסטי, המחייב התמקדות במחקר מדעי אקדמי ובלימודים גבוהים. בהתאם לתפיסה זו היא טיפחה תשתית מדעית שממנה צמחה היכולת המדעית הישראלית המפותחת. יכולותיהן של תוכניות המחקר והפיתוח [הישראלים] באות לידי ביטוי בכמה מוסדות ממשלתיים, ובהם: הוועדה לאנרגיה אטומית הישראלית ומוסדותיה, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח [אזרחי, של משרד המדע והטכנולוגיה] ומוסדותיה... תכנית החממות הטכנולוגיות [של משרד הכלכלה] והסכמי שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי עם מדינות מפותחות רבות בעולם.

 

מנאהל ת'אבת[4]

 

המחקר המדעי בישראל מתמקד בתחומי המחשבים, תעשיית המידע, תעשיית התוכנה, מדעי הגרעין והטכנולוגיות שלהם, מדעי החלל ויישומיהם, והטכנולוגיה הרפואית והביולוגית... ישראל היא המובילה בעולם בתחום ייצור המחקר. החוקרים הישראלים פרסמו 138,881 מחקרים עשויים היטב בכתבי עת מדעיים. [מדובר במאמרים] איכותיים, והראיה לכך היא מספר הציטוטים שנלקחו מהם שהגיע ל- 1,721,735... אשר לפטנטים [הישראליים], הם האינדיקציה המובהקת ביותר [לפער] בין הערבים לבין ישראל, שרשמה כ- 16,805 פטנטים...

 

אסתפק בהערכה זו ואשוב לאמירתי בראשית המאמר: 'מדע הוא הוספת הידע של זולתך לידע שלך', כדי להבין שעלינו  לשתף פעולה בתחום המדעי עם ישראל, על בסיס של כיבוד האחר ואי הפחתה בערכו או התנשאות עליו... הסנונית הראשונה של שיתוף פעולה זה המושתת על בסיס מדעי היא היוזמה האדירה של APEX חברת השקעות של איחוד האמירויות המתמחה בפיתוח מחקרים שחתמה [הסכם] עם עמיתתה הישראלית, בניסיון רציני לבצע מחקרים מדעיים למציאת חיסון לווירוס הקורנה. דרושים עוד הרבה הסכמים כאלו וזו עשויה להיות הזדמנות פז להתגבר על מצב הקיפאון המדעי שפוקד את הערבים מאז המאה ה-12.

 

בסיום מאמר זה אני מברכת את המאמצים של ההנהגה הנבונה של ממשלת איחוד האמירויות לפרק את התסביכים שממשלות ערב לא מצאו [דרך לטפל בהם] זולת באמצעות חורבן, מלחמות והרס. עלינו לזכור כי שלום עושים רק על רקע של מחלוקת ועל בסיס של כיבוד האחר."[5]