המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורות בסעודיה על תכניות הלימוד
30/12/2006

ביקורות בסעודיה על תכניות הלימוד

פעמיים בשנה, מאז שנת 2003, נערך בסעודיה כנס "שיח לאומי" הדן בנושאי מוקד שונים בחסות מרכז המלך עבד אל-עזיז לשיח לאומי. השנה עסק הכנס, זו פעם שנייה, בנושא "החינוך: המציאות ודרכי הפיתוח", בהשתתפות בכירים במוסדות החינוך, אנשי חינוך, אינטלקטואלים ואנשי דת.[1]

 

בניגוד לציפיות, לא נתקבלו בכנס החלטות אופרטיביות ממשיות לרפורמה בתחום החינוך. עקב כך, הביעו בעלי טורים סעודיים אכזבה מתוצאות הכנס, והמשיכו למתוח ביקורת על תוכניות הלימוד הסעודיות ועל אחת ממטרות החינוך הרשמיות -  "הכנת תלמידים לג'יהאד".

 

מסמך זה יציג את הנושאים שנידונו בכנס ואת הביקורות שנשמעו לאחרונה בתקשורת הסעודית על תוכניות הלימוד.     

 

מחלוקת על קיומם של תכנים קיצוניים

השיח בנושא "החינוך: המציאות ודרכי הפיתוח" נערך בתאריכים 28-30 בנובמבר 2006 ועסק בצורך לפתח אסטרטגיות שונות בחינוך. בין הנושאים שנידונו: התאמת תוכניות הלימוד לדרישות שוק העבודה והחברה; חשיבות הבעת דעה ופתיחות בחינוך; הצורך לנהוג בשוויון כלפי עדות שונות בחברה; בעיית האלימות בבתי הספר; שימת דגש על נושאים תרבותיים בחינוך ובכלל זה על מקצועות האומנות.

 

במהלך השיח התעוררה מחלוקת סביב קיומם של תכנים קיצוניים בתוכניות הלימוד. המחלוקת התעוררה בעקבות דבריו של חמזה קבלאן אל-מוזיני, בעל הטור והמרצה לשעבר באוניברסיטת המלך סעוד, כי "מורים אחדים מסתמכים על החינוך כדי להפיץ כמה רעיונות קיצוניים בנוגע לג'יהאד".

מנגד, אנשי דת שהשתתפו בכנס דחו את דבריו של אל-מוזיני, וטענו כי תוכניות הלימוד אינן מעודדות קיצוניות. ד"ר מחמד בן צאלח אל-פוזאן, מרצה במכללה למורים בריאץ', אמר כי "האשמת תוכניות הלימוד ב[עידוד] קיצוניות הן הד של הדברים הנאמרים במערב... שינוי תכניות הלימוד בנושאי דת יביא לבסוף לדרישה לשנות טקסטים בקוראן".

 

מחמד אל-נג'ימי, חבר באקדמיה לתורת המשפט המוסלמי בסעודיה, אמר כי "חלק מהקריאות לשינוי [תוכניות הלימוד] פוגעות בעקרונות הלאומיים ודבר זה מאיים על הזהות הלאומית. יש הטוענים כי בתוכניות הלימוד שלנו יש תכפיר [האשמה בכפירה] כלפי אחרים, כפי שיש רוח עדתית בחלק מהתכנים, אך האמת היא שאין בתוכניות הלימוד ולו מילה אחת הקוראת לתכפיר, ותוכניות הלימוד דבקות באסלאם ואינן נוטות לעדה כלשהי".[2]

 

בהצהרת הסיכום לא נקבעו הצעות אופרטיביות ממשיות ונאמר כי הוחלט  "... להמשיך לעיין בתוכניות הלימוד ובחומרי הלימוד ולפתח אותם", וכן  "...לעיין מחדש במציאות החינוכית ולאמץ אסטרטגיה לאומית משותפת לפיתוח ההשכלה הגבוהה, החינוך הכללי והאומנותי על כל מרכיביהם וגורמיהם שיתמקדו בהתפתחויות הכלכליות, החברתיות והמדיניות". כמו כן נאמר כי "האסלאם, שהוא אורח החיים המקיף שלנו, הינו נקודת המוצא של מערכת החינוך מבחינת המדיניות, השיטה והפרקטיקה, וכי "החינוך הוא עמוד תווך בסיסי וגורם משותף לפיתוח כלכלי, מדיני וחברתי".[3]  

 

 אכזבה מתוצאות השיח

בשל היעדר המלצות חד משמעיות  בסיום הכנס, נשמעה בעיתונים הסעודיים ביקורת  לפיה הכנס נערך לשווא. בעל הטור עבד אל-עזיז ג'אראללה אל-ג'אראללה, כתב ביומון הסעודי "אל-ריאץ'", במאמר שכותרתו "שיח החינוך ללא שיח": "משתתפי השיח הם אותן פנים המופיעות בטלוויזיה- חברי השורא ובכירים לשעבר במגזר החינוך שכללי האתיקה מחייבים אותם לא למחות [על דבריהם של] העמיתים החדשים. בסוף הדיונים אנו יוצאים עם ביטויים דוגמת 'תמיכה', 'טיפול', 'הכשרה' ו'עיון מחדש', ונושא החינוך מסתיים באותו אופן בו הסתיימו עמודי דיון והמלצות בסוגיות רבות...

 

[המשתתפים] לא הגיעו כדי להחליט, אלא כדי להציג דעות ולהחליף רעיונות. איש לא שאף להזיז אדם מעמדתו. אולם הכרחי שתהיה לנו דעה ברורה בנושאים היותר רגישים, כמו מגזר החינוך שאנו מותחים עליו ביקורת בסתר ובישיבות פרטיות. משתתפי השיח לא יכלו לחשוף את הטעויות, את הניסיונות הכושלים ואת המכשולים הקשורים לאחריותם של האנשים [האחראים הנוגעים בדבר].      

 

בפועל, העובדים במגזר החינוך הגיעו לאל-ג'וף [האזור בו התקיים הכנס] כדי לשוחח עם עצמם בלבד, להחליף מילות שבח והלל, ליהנות מהאירוח, לחדש קשרים ולעדכן את מספרי הטלפון. דאגות לחינוך נעדרו אפילו ממסדרונות השיח האחוריים. המאמצים האדמיניסטרטיביים והכספיים שהושקעו בכנס זה מצערים, ומצערת דרך הטיפול בבעיותינו... זה מוביל אותנו לפתוח שער גדול יותר ולעיין מחדש בשיח הלאומי עצמו על-ידי בדיקת הערך והתועלת של שיח מעין זה".[4]    

 

ביקורת על המטרה  'להכין את התלמידים לג'יהאד'

בתקופה שבה נערכו הכנס ופגישות ההכנה לו, נשמעה בתקשורת הסעודית ביקורת על מדיניות החינוך בסעודיה, על מטרות החינוך כפי שהוגדרו על ידי משרד החינוך הסעודי ובפרט על המטרות העוסקות בהכנת תלמידים לג'יהאד. במסמך שגובש על ידי משרד החינוך הסעודי, תחת הכותרת "מדיניות החינוך", נאמר כי אחת ממטרות החינוך היא "להכין תלמידים פיזית ונפשית לג'יהאד למען אללה" [מטרה 104]. מטרה אחרת היא "לעורר את רוח הג'יהאד האסלאמי כדי להילחם באויבינו, להשיב את זכויותינו ואת תפארתנו ולמלא את שליחות האסלאם" [מטרה מס' 60].[5]

 

אחד ממשתתפי הכנס, בעל הטור עבד אל-רחמן אל-חביב, כתב ביומון "אל-וטן" מאמר שכותרתו "ניסוח מחדש של מטרות החינוך": "לאחר עיון קצר במטרות החינוך בבתי הספר התיכוניים, נגלה [שבפרק זה] יש ארבע עשרה מטרות... מטרה מספר 11 [מקבילה למטרה 104 במסמך] קובעת: 'הכנת התלמידים לג'יהאד למען אללה פיזית ונפשית'. מטרה זו דורשת עיון מחודש ושקול. יש להשמיטה או לנסחה מחדש, שכן היא מתאימה למוסד לימודי צבאי או מלחמתי או למכללה לכוחות מזוינים. היא איננה מתאימה לחינוך תיכוני, בפרט כשחלק מהמטרות הדתיות האסלאמיות המוזכרות נושאות את אותה המשמעות...

 

אם נעיין שוב במטרות, נגלה שאת חלקן צריך לשנות ואת חלקן צריך להשמיט. זאת, לצד הוספת מטרות חדשות שיעלו בקנה אחד עם התקופה שבה אנו חיים. עיון מחודש כזה יהיה חשוב ומועיל לבכירים במערכת החינוך, לאנשי חינוך, לתלמידים ולהוריהם...".[6]                     

 

דברים דומים כתב בעל הטור סעוד אל-בלוי ביומון הסעודי "אל-וטן": "ייתכן שהפגם שאנו עדים לו היום בתהליך הלימודי והחינוכי הוא אחת התוצאות של הפסקת פעולות הפיתוח העיקריות בחינוך. שכן... התלמיד משמש כלי עבור הקיצוניות האידיאולוגית הקיימת בצורה זו או אחרת בבתי ספר אחדים, והחברה היא הקורבן שלה.

 

ייתכן שאנו כחברה אשמים [בכך] במידת מה ואנו שותפים במידת מה ליצירת האידיאולוגיה הזו המתפתחת כמדגרה בבתי הספר באמצעות 'המורה' ו'תוכנית הלימודים'. חלק [מתוכנית הלימודים] מספק קרקע פורייה למורים בעלי נטיות אידיאולוגיות קיצוניות להפיץ את דעותיהם בצורה רשמית... כך למשל, כאשר 'הג'יהאד' מהווה אחד מהסעיפים העיקריים [במסמך] 'מדיניות החינוך העליונה', יש הצדקה רצינית להסתמך על [סעיף זה] כדי לגייס צעירים שאפתנים להשיב את תפארת 'האומה'...

 

המסמך מצביע על חשיבות הג'יהאד כמצווה בעלת תוקף, ומציין בגלוי שהכנת תלמידים לג'יהאד למען אללה פיזית ונפשית היא אחת מהמטרות החיוניות של החינוך. פירוש הדבר, שאלו הנלחמים בנו ומנסים לערער את ביטחון המדינה, נשענים על עניין זה כך או אחרת והדבר גורם לבלבול גדול. ה[ייתכן] שהכנת 'המוג'אהידון' לנסוע לאפגניסטן ולעיראק עדיין נכללת במטרות החינוך בארצנו?...

אנו זקוקים לאותם הצעירים המולכים שולל [בתפיסות קיצוניות] לצורך בניית המולדת, אולם עלינו לעשות זאת באמצעות הכוונת התלמידים במוסדות החינוך ותיקון סטיותיהם האידיאולוגיות...".[7]

ביקורת על התמקדות בלימודי דת על חשבון מקצועות אחרים

בטורו ביומון הסעודי "אל-וטן", כתב עבד אל-רחמן אל-חביב: "הדבר הבולט ביותר שניתן להבחין בו כיום בתוכניות הלימוד, הוא הגידול בחומר הלימוד התיאורטי על חשבון החומר המדעי והמעשי.[8]  חומר הלימוד הדתי לבדו מהווה כשליש מסך החומר הלימודי בשלב היסודי וכרבע בחטיבת הביניים. שיעור זה מתאים לבתי ספר דתיים כגון בתי ספר לשינון הקוראן... אולם בבתי ספר לחינוך כללי... הגידול בחומרי הלימוד הדתיים... ישפיע על יכולת הבוגר ומיומנותו ועל דרישות שוק העבודה...

 

חומרי הלימוד התיאורטיים האחרים דוגמת ספרות, היסטוריה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וניהול, מתאפיינים בדרך כלל בצרות אופקים תרבותית, באטימות מחשבתית ובזלזול בתרבויות אחרות ובהיסטוריה של אומות אחרות וכן בזניחת הפן המדיני. דבר זה מותיר תלמידים שאינם יודעים דבר על פלורליזם אידיאולוגי, פוליטי, ספרותי ואומנותי בעולם, ולבסוף מביא לידי בורות תרבותית בקרב התלמידים שתודעתם האידיאולוגית והפוליטית נמוכה או חסרה".[9]

 

בכירים סעודיים: פיתוח תכניות הלימוד נמשך

בתגובה למאמרי ביקורת אלה, טענו גורמים רשמיים בממלכה כי תהליך פיתוח תוכניות הלימוד נמשך וכי כבר כעת ננקטים צעדים לקראת שינוי. יורש העצר הסעודי, הנסיך סולטאן בן עבד אל-עזיז, אמר כי "תכניות הלימוד מצויות בתהליך של עיון [מחדש]... השינוי החל מזה למעלה מחודש. [הוא נוגע] לתכניות לימוד רבות ולשיטות החינוך, באופן שיתאים לאמונתנו ולאינטרס של עמנו ולרמה הגבוהה של הנוער שלנו. תוכנית הפיתוח נמשכת".[10]

 

כמו כן, דיווח היומון הבינערבי "אל-שרק אל-אוסט", כי משרד הפנים הסעודי מתכוון להילחם בחשיבה הטרוריסטית באמצעות הרצאות וכנסים שיתקיימו בבתי הספר ובאוניברסיטאות במטרה להפיץ את החשיבה האסלאמית המתונה, הרחק מקיצוניות ומתכפיר.[11]

 

באותו הקשר דיווח היומון הסעודי "עכאט'" כי משרד החינוך הסעודי מכין תוכניות לימוד לחינוך אסלאמי עבור כל שלבי החינוך, במטרה להגיע לדרך הביניים בין התלמידים לבין המורים ולעודד חשיבה ויצירה. קבוצת העבודה שמונתה לשם כך מונה 50 איש; 25 איש יכינו תוכניות לימוד לחטיבות הביניים ולבתי הספר היסודיים ו[25] לבתי הספר התיכוניים. היומון דיווח כי תוכניות הלימוד החדשות, שהכנת שלביהן הסופיים אמורה להסתיים בתחילת שנת הלימודים הבאה, יעלו בקנה אחד עם רוח התקופה ויטפלו בסוגיות הלכתיות המצויות בדיון כיום מבלי לפגוע בעקרונות ההלכתיים.[12]   


[1]  כנס נוסף של השיח הלאומי בנושא החינוך נערך בדצמבר 2003 ועסק בקשר בין תוכניות הלימודים בסעודיה לבין הטרור. ראה דוח ממר"י:

http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?ID=875141_memri&lang=he&dbid=articles&act=show3&dataid=1182

על דיוני השיח הלאומי בנושא זכויות האישה וחובותיה שנערך ביוני 2004 ראה דוח ממר"י:

http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?ID=875141_memri&lang=he&dbid=articles&act=show3&dataid=1078

[2]  אל-וטן (סעודיה), 29.11.2006.

[3]  אל-וטן (סעודיה), 1.12.2006.

 אל-ריאץ' (סעודיה), 2.12.2006.[4]

[5] המטרות מופיעות באתר של משרד החינוך הסעודי:

 http://www.moe.gov.sa/openshare/moe/index.htm

מטרה מס' 60 ראו:  http://www.moe.gov.sa/openshare/moe/Ministry/sub7/2nd-chapte/index.htm

מטרה

ביקורות בסעודיה על תכניות הלימוד

פעמיים בשנה, מאז שנת 2003, נערך בסעודיה כנס "שיח לאומי" הדן בנושאי מוקד שונים בחסות מרכז המלך עבד אל-עזיז לשיח לאומי. השנה עסק הכנס, זו פעם שנייה, בנושא "החינוך: המציאות ודרכי הפיתוח", בהשתתפות בכירים במוסדות החינוך, אנשי חינוך, אינטלקטואלים ואנשי דת.[1]

 

בניגוד לציפיות, לא נתקבלו בכנס החלטות אופרטיביות ממשיות לרפורמה בתחום החינוך. עקב כך, הביעו בעלי טורים סעודיים אכזבה מתוצאות הכנס, והמשיכו למתוח ביקורת על תוכניות הלימוד הסעודיות ועל אחת ממטרות החינוך הרשמיות -  "הכנת תלמידים לג'יהאד".

 

מסמך זה יציג את הנושאים שנידונו בכנס ואת הביקורות שנשמעו לאחרונה בתקשורת הסעודית על תוכניות הלימוד.     

 

מחלוקת על קיומם של תכנים קיצוניים

השיח בנושא "החינוך: המציאות ודרכי הפיתוח" נערך בתאריכים 28-30 בנובמבר 2006 ועסק בצורך לפתח אסטרטגיות שונות בחינוך. בין הנושאים שנידונו: התאמת תוכניות הלימוד לדרישות שוק העבודה והחברה; חשיבות הבעת דעה ופתיחות בחינוך; הצורך לנהוג בשוויון כלפי עדות שונות בחברה; בעיית האלימות בבתי הספר; שימת דגש על נושאים תרבותיים בחינוך ובכלל זה על מקצועות האומנות.

 

במהלך השיח התעוררה מחלוקת סביב קיומם של תכנים קיצוניים בתוכניות הלימוד. המחלוקת התעוררה בעקבות דבריו של חמזה קבלאן אל-מוזיני, בעל הטור והמרצה לשעבר באוניברסיטת המלך סעוד, כי "מורים אחדים מסתמכים על החינוך כדי להפיץ כמה רעיונות קיצוניים בנוגע לג'יהאד".

מנגד, אנשי דת שהשתתפו בכנס דחו את דבריו של אל-מוזיני, וטענו כי תוכניות הלימוד אינן מעודדות קיצוניות. ד"ר מחמד בן צאלח אל-פוזאן, מרצה במכללה למורים בריאץ', אמר כי "האשמת תוכניות הלימוד ב[עידוד] קיצוניות הן הד של הדברים הנאמרים במערב... שינוי תכניות הלימוד בנושאי דת יביא לבסוף לדרישה לשנות טקסטים בקוראן".

 

מחמד אל-נג'ימי, חבר באקדמיה לתורת המשפט המוסלמי בסעודיה, אמר כי "חלק מהקריאות לשינוי [תוכניות הלימוד] פוגעות בעקרונות הלאומיים ודבר זה מאיים על הזהות הלאומית. יש הטוענים כי בתוכניות הלימוד שלנו יש תכפיר [האשמה בכפירה] כלפי אחרים, כפי שיש רוח עדתית בחלק מהתכנים, אך האמת היא שאין בתוכניות הלימוד ולו מילה אחת הקוראת לתכפיר, ותוכניות הלימוד דבקות באסלאם ואינן נוטות לעדה כלשהי".[2]

 

בהצהרת הסיכום לא נקבעו הצעות אופרטיביות ממשיות ונאמר כי הוחלט  "... להמשיך לעיין בתוכניות הלימוד ובחומרי הלימוד ולפתח אותם", וכן  "...לעיין מחדש במציאות החינוכית ולאמץ אסטרטגיה לאומית משותפת לפיתוח ההשכלה הגבוהה, החינוך הכללי והאומנותי על כל מרכיביהם וגורמיהם שיתמקדו בהתפתחויות הכלכליות, החברתיות והמדיניות". כמו כן נאמר כי "האסלאם, שהוא אורח החיים המקיף שלנו, הינו נקודת המוצא של מערכת החינוך מבחינת המדיניות, השיטה והפרקטיקה, וכי "החינוך הוא עמוד תווך בסיסי וגורם משותף לפיתוח כלכלי, מדיני וחברתי".[3]  

 

 אכזבה מתוצאות השיח

בשל היעדר המלצות חד משמעיות  בסיום הכנס, נשמעה בעיתונים הסעודיים ביקורת  לפיה הכנס נערך לשווא. בעל הטור עבד אל-עזיז ג'אראללה אל-ג'אראללה, כתב ביומון הסעודי "אל-ריאץ'", במאמר שכותרתו "שיח החינוך ללא שיח": "משתתפי השיח הם אותן פנים המופיעות בטלוויזיה- חברי השורא ובכירים לשעבר במגזר החינוך שכללי האתיקה מחייבים אותם לא למחות [על דבריהם של] העמיתים החדשים. בסוף הדיונים אנו יוצאים עם ביטויים דוגמת 'תמיכה', 'טיפול', 'הכשרה' ו'עיון מחדש', ונושא החינוך מסתיים באותו אופן בו הסתיימו עמודי דיון והמלצות בסוגיות רבות...

 

[המשתתפים] לא הגיעו כדי להחליט, אלא כדי להציג דעות ולהחליף רעיונות. איש לא שאף להזיז אדם מעמדתו. אולם הכרחי שתהיה לנו דעה ברורה בנושאים היותר רגישים, כמו מגזר החינוך שאנו מותחים עליו ביקורת בסתר ובישיבות פרטיות. משתתפי השיח לא יכלו לחשוף את הטעויות, את הניסיונות הכושלים ואת המכשולים הקשורים לאחריותם של האנשים [האחראים הנוגעים בדבר].      

 

בפועל, העובדים במגזר החינוך הגיעו לאל-ג'וף [האזור בו התקיים הכנס] כדי לשוחח עם עצמם בלבד, להחליף מילות שבח והלל, ליהנות מהאירוח, לחדש קשרים ולעדכן את מספרי הטלפון. דאגות לחינוך נעדרו אפילו ממסדרונות השיח האחוריים. המאמצים האדמיניסטרטיביים והכספיים שהושקעו בכנס זה מצערים, ומצערת דרך הטיפול בבעיותינו... זה מוביל אותנו לפתוח שער גדול יותר ולעיין מחדש בשיח הלאומי עצמו על-ידי בדיקת הערך והתועלת של שיח מעין זה".[4]    

 

ביקורת על המטרה  'להכין את התלמידים לג'יהאד'

בתקופה שבה נערכו הכנס ופגישות ההכנה לו, נשמעה בתקשורת הסעודית ביקורת על מדיניות החינוך בסעודיה, על מטרות החינוך כפי שהוגדרו על ידי משרד החינוך הסעודי ובפרט על המטרות העוסקות בהכנת תלמידים לג'יהאד. במסמך שגובש על ידי משרד החינוך הסעודי, תחת הכותרת "מדיניות החינוך", נאמר כי אחת ממטרות החינוך היא "להכין תלמידים פיזית ונפשית לג'יהאד למען אללה" [מטרה 104]. מטרה אחרת היא "לעורר את רוח הג'יהאד האסלאמי כדי להילחם באויבינו, להשיב את זכויותינו ואת תפארתנו ולמלא את שליחות האסלאם" [מטרה מס' 60].[5]

 

אחד ממשתתפי הכנס, בעל הטור עבד אל-רחמן אל-חביב, כתב ביומון "אל-וטן" מאמר שכותרתו "ניסוח מחדש של מטרות החינוך": "לאחר עיון קצר במטרות החינוך בבתי הספר התיכוניים, נגלה [שבפרק זה] יש ארבע עשרה מטרות... מטרה מספר 11 [מקבילה למטרה 104 במסמך] קובעת: 'הכנת התלמידים לג'יהאד למען אללה פיזית ונפשית'. מטרה זו דורשת עיון מחודש ושקול. יש להשמיטה או לנסחה מחדש, שכן היא מתאימה למוסד לימודי צבאי או מלחמתי או למכללה לכוחות מזוינים. היא איננה מתאימה לחינוך תיכוני, בפרט כשחלק מהמטרות הדתיות האסלאמיות המוזכרות נושאות את אותה המשמעות...

 

אם נעיין שוב במטרות, נגלה שאת חלקן צריך לשנות ואת חלקן צריך להשמיט. זאת, לצד הוספת מטרות חדשות שיעלו בקנה אחד עם התקופה שבה אנו חיים. עיון מחודש כזה יהיה חשוב ומועיל לבכירים במערכת החינוך, לאנשי חינוך, לתלמידים ולהוריהם...".[6]                     

 

דברים דומים כתב בעל הטור סעוד אל-בלוי ביומון הסעודי "אל-וטן": "ייתכן שהפגם שאנו עדים לו היום בתהליך הלימודי והחינוכי הוא אחת התוצאות של הפסקת פעולות הפיתוח העיקריות בחינוך. שכן... התלמיד משמש כלי עבור הקיצוניות האידיאולוגית הקיימת בצורה זו או אחרת בבתי ספר אחדים, והחברה היא הקורבן שלה.

 

ייתכן שאנו כחברה אשמים [בכך] במידת מה ואנו שותפים במידת מה ליצירת האידיאולוגיה הזו המתפתחת כמדגרה בבתי הספר באמצעות 'המורה' ו'תוכנית הלימודים'. חלק [מתוכנית הלימודים] מספק קרקע פורייה למורים בעלי נטיות אידיאולוגיות קיצוניות להפיץ את דעותיהם בצורה רשמית... כך למשל, כאשר 'הג'יהאד' מהווה אחד מהסעיפים העיקריים [במסמך] 'מדיניות החינוך העליונה', יש הצדקה רצינית להסתמך על [סעיף זה] כדי לגייס צעירים שאפתנים להשיב את תפארת 'האומה'...

 

המסמך מצביע על חשיבות הג'יהאד כמצווה בעלת תוקף, ומציין בגלוי שהכנת תלמידים לג'יהאד למען אללה פיזית ונפשית היא אחת מהמטרות החיוניות של החינוך. פירוש הדבר, שאלו הנלחמים בנו ומנסים לערער את ביטחון המדינה, נשענים על עניין זה כך או אחרת והדבר גורם לבלבול גדול. ה[ייתכן] שהכנת 'המוג'אהידון' לנסוע לאפגניסטן ולעיראק עדיין נכללת במטרות החינוך בארצנו?...

אנו זקוקים לאותם הצעירים המולכים שולל [בתפיסות קיצוניות] לצורך בניית המולדת, אולם עלינו לעשות זאת באמצעות הכוונת התלמידים במוסדות החינוך ותיקון סטיותיהם האידיאולוגיות...".[7]

ביקורת על התמקדות בלימודי דת על חשבון מקצועות אחרים

בטורו ביומון הסעודי "אל-וטן", כתב עבד אל-רחמן אל-חביב: "הדבר הבולט ביותר שניתן להבחין בו כיום בתוכניות הלימוד, הוא הגידול בחומר הלימוד התיאורטי על חשבון החומר המדעי והמעשי.[8]  חומר הלימוד הדתי לבדו מהווה כשליש מסך החומר הלימודי בשלב היסודי וכרבע בחטיבת הביניים. שיעור זה מתאים לבתי ספר דתיים כגון בתי ספר לשינון הקוראן... אולם בבתי ספר לחינוך כללי... הגידול בחומרי הלימוד הדתיים... ישפיע על יכולת הבוגר ומיומנותו ועל דרישות שוק העבודה...

 

חומרי הלימוד התיאורטיים האחרים דוגמת ספרות, היסטוריה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וניהול, מתאפיינים בדרך כלל בצרות אופקים תרבותית, באטימות מחשבתית ובזלזול בתרבויות אחרות ובהיסטוריה של אומות אחרות וכן בזניחת הפן המדיני. דבר זה מותיר תלמידים שאינם יודעים דבר על פלורליזם אידיאולוגי, פוליטי, ספרותי ואומנותי בעולם, ולבסוף מביא לידי בורות תרבותית בקרב התלמידים שתודעתם האידיאולוגית והפוליטית נמוכה או חסרה".[9]

 

בכירים סעודיים: פיתוח תכניות הלימוד נמשך

בתגובה למאמרי ביקורת אלה, טענו גורמים רשמיים בממלכה כי תהליך פיתוח תוכניות הלימוד נמשך וכי כבר כעת ננקטים צעדים לקראת שינוי. יורש העצר הסעודי, הנסיך סולטאן בן עבד אל-עזיז, אמר כי "תכניות הלימוד מצויות בתהליך של עיון [מחדש]... השינוי החל מזה למעלה מחודש. [הוא נוגע] לתכניות לימוד רבות ולשיטות החינוך, באופן שיתאים לאמונתנו ולאינטרס של עמנו ולרמה הגבוהה של הנוער שלנו. תוכנית הפיתוח נמשכת".[10]

 

כמו כן, דיווח היומון הבינערבי "אל-שרק אל-אוסט", כי משרד הפנים הסעודי מתכוון להילחם בחשיבה הטרוריסטית באמצעות הרצאות וכנסים שיתקיימו בבתי הספר ובאוניברסיטאות במטרה להפיץ את החשיבה האסלאמית המתונה, הרחק מקיצוניות ומתכפיר.[11]

 

באותו הקשר דיווח היומון הסעודי "עכאט'" כי משרד החינוך הסעודי מכין תוכניות לימוד לחינוך אסלאמי עבור כל שלבי החינוך, במטרה להגיע לדרך הביניים בין התלמידים לבין המורים ולעודד חשיבה ויצירה. קבוצת העבודה שמונתה לשם כך מונה 50 איש; 25 איש יכינו תוכניות לימוד לחטיבות הביניים ולבתי הספר היסודיים ו[25] לבתי הספר התיכוניים. היומון דיווח כי תוכניות הלימוד החדשות, שהכנת שלביהן הסופיים אמורה להסתיים בתחילת שנת הלימודים הבאה, יעלו בקנה אחד עם רוח התקופה ויטפלו בסוגיות הלכתיות המצויות בדיון כיום מבלי לפגוע בעקרונות ההלכתיים.[12]   


[1]  כנס נוסף של השיח הלאומי בנושא החינוך נערך בדצמבר 2003 ועסק בקשר בין תוכניות הלימודים בסעודיה לבין הטרור. ראה דוח ממר"י:

http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?ID=875141_memri&lang=he&dbid=articles&act=show3&dataid=1182

על דיוני השיח הלאומי בנושא זכויות האישה וחובותיה שנערך ביוני 2004 ראה דוח ממר"י:

http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?ID=875141_memri&lang=he&dbid=articles&act=show3&dataid=1078

[2]  אל-וטן (סעודיה), 29.11.2006.

[3]  אל-וטן (סעודיה), 1.12.2006.

 אל-ריאץ' (סעודיה), 2.12.2006.[4]

[5] המטרות מופיעות באתר של משרד החינוך הסעודי:

 http://www.moe.gov.sa/openshare/moe/index.htm

מטרה מס' 60 ראו:  http://www.moe.gov.sa/openshare/moe/Ministry/sub7/2nd-chapte/index.htm

 http://www.moe.gov.sa/openshare/moe/Ministry/sub7/3rd-chapte/index.htm  מטרה 104 ראו:

[6]   אל-וטן (סעודיה),9.12.2006

[7] אל-וטן (סעודיה), 17.11.2006

[8] לדברי הכותב, חומר הלימוד התיאורטי הוא מקצועות מדעי הרוח.

[9] אל-וטן (סעודיה), 16.12.2006

[10] אל-יום (סעודיה), 12.10.2006

[11]   אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.11.2006

[12]   עכאט' (סעודיה), 8.10.2006

מס' 104 ראו: http://www.moe.gov.sa/openshare/moe/Ministry/sub7/3rd-chapte/index.htm

[6]   אל-וטן (סעודיה),9.12.2006

[7] אל-וטן (סעודיה), 17.11.2006

[8] לדברי הכותב, חומר הלימוד התיאורטי הוא מקצועות מדעי הרוח.

[9] אל-וטן (סעודיה), 16.12.2006

[10] אל-יום (סעודיה), 12.10.2006

[11]   אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.11.2006

[12]   עכאט' (סעודיה), 8.10.2006

תגיות