כללי

 

משבר האמון בין העם האיראני למשטר ולמנהיג העליון: "שקרן, התפטר!"

 

הקדמה

לאחר שלושה ימים של הכחשות, הודה המשטר האיראני ב-11.1.2020 באחריותו ליירוט מטוס הנוסעים האוקראיני ב-8.1.20, לאחר המראתו משדה התעופה בטהראן. בתקרית נספו כל 176 הנוסעים, מרביתם איראנים מהאליטה הסטודנטיאלית, חלקם בעלי אזרחות זרה (קנדית). מפקד זרוע החלל והאוויר של משמרות המהפכה, גנרל אמיר עלי האג'יזאדה, הודה ב-11.1.2020 בדמעות באחריות המבצעית ליירוט מטוס הנוסעים. המנהיג ח'אמנאי קרא ב-11.1.20, שלושה ימים לאחר התקרית, לחקר "האירוע המצער" שנגרם, לדבריו, בשל טעות אנוש. דובר הממשלה, עלי רביעי, אמר ב-13.1.20 כי "ממשלת [רוחאני] לא שיקרה" לגבי נסיבות התרסקות מטוס כי לא ידעה את הנתונים האמתיים ולא יידעו אותה לגביהם.[1]

 

הפגנות ציבוריות נגד המשטר וראשיו מתנהלות מאז ה-11.1.20 בערים באיראן ובעיקר באוניברסיטאות. קצפו של הציבור יצא על השקרים והסתרת האמת לגבי האירוע מצד ההנהגה האיראנית ובראשה המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, שעסקה בקמפיין האבל על מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, וביצירת מצג השווא בקרב הציבור כאילו מתקפת הטילים של משמרות המהפכה גרמה אבידות קשות בנפש וברכוש לארה"ב – כפי שהבטיחה במשך הימים שקדמו לאירוע.

 

מחאת אי האמון של הציבור האיראני במשטר ובמנהיג איראן – ינואר 2020

בעוד המחאות הציבוריות הקודמות – בדצמבר 2017 ו'מרד הדלק' בנובמבר 2019 – פרצו על רקע המצב הכלכלי הקשה והחלטות כלכליות של המשטר שפגעו בציבור, המחאה הציבורית של ינואר 2020 היא תוצר של  משבר אמון קשה בין העם ובין משטר ח'אמנאי – מחאה על תרבות השקר של המשטר ואי קבלת האחריות לתוצאות פעולותיו שמאפיינת את משטר ח'אמנאי. הפעם, גם אנשי רוח, האינטלקטואלים ואישים המזוהים עם המחנה הרפורמיסטי הצטרפו אל הציבור המפגין בכיכרות, נגד המשטר וראשיו, על השקר ואי לקיחת האחריות באירוע יירוט המטוס בו נהרגו הסטודנטים, טובי בניו של העם.

 

צעירים רבים יוצאים בימים האחרונים לכיכרות הערים בקריאות "מוות למנהיג [ח'אמנאי], מוות לדיקטטור, מוות למשטר הרפובליקה האסלאמית," "מוות לאנשי הדת שהרגו את צעירי המולדת." ראו קליפ ממרי:

 

ביטוי נוסף למחאה כלפי המשטר היה אי-הנכונות המופגנת של הסטודנטים לשתף פעולה עם עוינות המשטר כלפי ארה"ב, שהובע בסירובם לדרוך על דגלי ארה"ב וישראל, וזאת דווקא לאחר שארה"ב הרגה את יקיר המשטר ונאמנו, מפקד כוח קודס סולימאני. באירועים אלה קראו המוני הסטודנטים למעטים שצעדו על הדגל האמריקאי "חסרי כבוד," קריאה המבטאת עמדה מוסרית עליונה על פני המשטר ואנשיו. ראו קליפ ממרי:

 

שערי עיתונים המקורבים לחוגי הרפורמיסטים והמתונים קראו ב-12.1.20 להנהגה המדינית ליטול אחריות ולהתפטר, וגרסו כי ההתנהלות בפרשת יירוט המטוס היא "לא תיאמן" ו"בלתי נסלחת" וזאת, לצד פרסום שמות כל הנספים באסון[2]. ברקע משבר האמון של הציבור הודיעו שלוש מגישות וותיקות ברשות השידור האיראנית על התפטרותן והביעו צער על כי שיתפו פעולה בדיווח שקרים לציבור במשך שנים.

צילום מתוך קליפ ממרי, סטודנטים באונ' בטהראן מסרבים לדרוך על דגלי ארה"ב וישראל

כמה פוליטיקאים בכירים לשעבר, מן החוגים הרפורמיסטים, בהם יו"ר המג'לס לשעבר וממנהיגי תנועת המחאה הירוקה, מהדי כרובי, ויועצו, עבאס עבדי,[3] קראו למנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, להתפטר הן מתוקף אחריותו לתקרית והן בשל אחריותו לשקר ולטיוח האמת מפני הציבור. כרובי ועבדי כמו גם העיתונאי הגולה, אכבר גנג'י, מחו על תרבות השקר שהנהיג המשטר בחברה האיראנית וטענו כי משבר חוסר האמון של הציבור במשטר ובח'אמנאי אינם ניתנים לשיקום. להלן עיקרי דבריהם:

 

יו"ר המג'לס לשעבר, כרובי לח'אמנאי: "אתה חסר תושייה, אומץ, ניהול וכוח הנדרשים ממנהיג"

מהדי כרובי, יו"ר המג'לס לשעבר, מראשי המחאה הירוקה, אשר נתון במעצר בית מאז שנת 2011 בשל מחאתו נגד הדיכוי הברוטלי של אזרחי איראן ב-2009 שמחו על זיוף הבחירות לנשיאות, פרסם מכתב למנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, ב-11.1.2020, בו הזכיר את אחריותו הישירה לאירוע זה כמפקד הכוחות המזויינים. כרובי טען כי ח'אמנאי אינו ראוי להנהיג את איראן ומנה את אחריותו לדיכוי ורצח בני עמו, באירוע זה ובאירועים קודמים, ובהם: סדרת ההתנקשויות ב-1998 באינטלקטואלים ובסופרים איראניים שהעזו למתוח ביקורת על המשטר, זיוף הבחירות ב-2009 ודיכוי 'המחאה הירוקה', ודיכוי מחאות הציבור ב-2017 וב-2019. כרובי טען במכתבו כי אינו מאמין שח'אמנאי לא ידע את האמת בפרשה זו כבר ביומה הראשון, כפי שנרמז בתקשורת, וכי הוא אחראי להסתרת האמת מן העם במשך ימים. להלן עיקרי המכתב:

 

"... אני כותב לך מכתב בקשר למצב הקטסטרופלי השורר במדינה כתוצאה מהניהול הכושל וההתערבויות הלא נכונות שלך בכל הנושאים במדינה. היום בתום שלושת ימי ההכחשה והרמייה החצופים [מצד המשטר], עם פרסום הידיעה על הפלת מטוס הנוסעים בטיל ע"י כוחותינו – וזאת רק לאחר שבמערב נחשפה האמת בחרפה זו - דבר שהפך את המשפחות, שיקיריהם היו על הטיסה ההיא, לשכולות, החלטתי להזכירך נקודה חשובה במכתב קצר.

 

כמפקד העליון של הכוחות המזוינים אתה נושא על כתפיך באחריות הישירה לפרשה זו. אמור, האם כבר בבוקר יום רביעי ה-8.1.2020 ידעת על האסון הזה? או כטענת כלי התקשורת, שמקורביך שיתפו אותך בעניין רק ביום שישי ה-10.1.2020? אם ידעת כבר ביום רביעי [את האמת] ולמרות זאת אפשרת לרשויות הצבא, הביטחון והתעמולה לרמות את הציבור, אבוי לך. שהרי בוודאות אין לך שום תנאי מהתנאים והתכונות הדרושים לפי החוקה למעמד המנהיג באיראן.

 

אמנם חרפה זו אינה החרפה היחידה שאתה האחראי הישיר שלה. העדר טיפול מדויק בפרשת שרשרת מעשי הרצח [של האינטלקטואלים] ב-1998, הזיוף בבחירות ובעקבותיו הדיכוי רווי הדם של מחאת 2009, דיכוי המפגינים ב-2017 ובאחרונה דיכוי הציבור שתש כוחו בפרשת ייקור הדלק בנובמבר 2019.

 

ואם כטענת [כלי תקשורת] לא ידעת על אסון זה ולא עקבת אחרי גילוי האמת, אנא תאמר איזה סוג של מפקד עליון אתה, שכך הם משחקים בך ובמדינה. גם באופציה זו ברור שאתה חסר את התושייה, האומץ, הניהול והכוח הנדרשים ממנהיג."[4]

 

עבאס עבדי: "לא היה כאן שקר, אלא הסתרה מאורגנת, דבר הגרוע פי כמה מהשקר"

עבאס עבדי, מראשי הרפורמיסטים, מחה במכתב ביקורת לח'אמנאי ב-12.1.20 על תרבות השקר המערכתי של המשטר ועל דיווחי השקר הקבועים של המשטר לאזרחיו. לדבריו, הבעיה היא לא דברי השקר אלא ההסתרה המאורגנת והשיטתית עד כדי כך שצמרת המשטר אומרת ימים לאחר התקרית שלא היתה מודעת לאירועים האמתיים. עבדי גרס כי טענה זו על אי הידיעה גרועה מהוראה לבצע את המעשה. הוא גם מחה על היעדרם של כלי תקשורת חופשיים במדינה ועל כך שהתקשורת הממוסדת לא יכולה לבקר את השלטון ומעשיו. ​להלן עיקרי המכתב:

 

"... בפרשה זו מהתחלה היה נדמה לי שלשקר בה הוא דבר טיפשי ... לכן [חשבתי] שהרשויות אומרות את האמת [שסיבת נפילת המטוס היא תקלה טכנית]. לא בשל העובדה שהשלטון אינו שקרן, אלא מפני שחשבתי שיש לו שכל כדי לא לשקר בעניין זה ... בערב חמישי ה- 9.1.2020 פגשתי אחד מבכירי הממשלה באסיפה מסוימת ... הוא דיבר על המטוס ואמר שהסיבה היתה תקלה טכנית במילה אחת ובאופן נחרץ. דבריו היו כה נחרצים שהשתכנעתי שהוא עצמו באמת חושב כך! באותו לילה התקשרתי  לאחד האחראים בארגון התעופה הממלכתי שהכרתי. בהתחלה הוא לא ענה לי, אך חזר אלי והתברר שהשתתף ביחד עם נשיא הארגון [בריאיון] ברשות השידור כדי להסביר מדוע 'זה לא היה טיל שהפיל את המטוס'!

 

אמנם חלק מהתירוצים מובנים לאנשים פשוטים ... אך היו נקודות שלא דיברו עליהן. לדוגמה, מהי משמעות [פגיעות] הרסיסים על גוף המטוס ..., מדוע אין שיחה מוקלטת בין הטייס ובין [הפיקוח על הטיסה וכיצד הם יכולים לתרץ את מה שרואים בסרט לגבי האירוע? המכר שלי בארגון התעופה הממלכתי אמר שנשיא הארגון מכחיש מכל וכל את ענין פגיעת הטיל... אך הוא היה צריך לומר לי את האמת או לפחות להביע ספק, כי ארגון התעופה הממלכתי ומשרד התחבורה בוודאי ידעו את האמת... עבר [זמן] ... וביום שישי 10.1.2020, דובר הממשלה [עלי] רביעי, התקשר אלי... הוא אמר לי לגבי המטוס 'שכל הסיפור [על תקלה טכנית]  הוא שקר ודמי נשפך.' מעניין שגם רביעי חשב קודם כל על הכבוד שלו! אמנם הוא צודק כי במערכת שאין בה רחמים על עצמה אין שום סיבה שאנשיה יחשבו על כבודה. רביעי הסביר ש[הנשיא] רוחאני דיבר איתו והסביר לו שהקטע האחרון בדבריו [במסיבת העיתונאים בה רביעי טען שסיבת נפילת המטוס היא תקלה טכנית] אינו נכון... כעבור שעתיים רביעי שוב התקשר. הוא אמר שהוא מבולבל לגמרי, שהוא לקח שני כדורים כדי לישון, והודיע לי שהוא בדרך לישיבה [נוספת]... 

 

בתוך כך פעלתי [להשיג מידע] דרך ערוץ אחר והתוצאות היו נוראות. הערוץ ההוא פעל להשיג מידע באמצעות הקשרים הכי קרובים שלו ו[גם] אלו האחרונים הכחישו באופן חד משמעי את דבר מעורבות הטיל בהפלת המטוס.

אני אחוז פליאה רבה מכך שזוהי מערכת שאף המקורבים ביותר בה אינם יודעים דבר [על מה שקורה באמת]. לאחר מכן התברר שהבעיה היא יותר מסתם דברי שקר . לא היה כאן שקר, אלא הסתרה מאורגנת, דבר הגרוע פי כמה מהשקר ...  הבעיה, לדעתי, היא מעבר לדברי שקר. אנו נתקלים במבנה פגום ובלתי יעיל [של המשטר]...

 

הבעיה העיקרית בסיפור זה אינה עיקרון השקר, אלא האם ייתכן שאירוע כזה יקרה אך שלושה ימים אחריו הוא [עדיין] לא ידוע לצמרת הפוליטית והצבאית העליונה במדינה [קרי לח'אמנאי ולרוחאני, כפי שנרמז]? האם זה ייתכן שדרג מסוים באגף המבצעים ביצע את הטעות הזו אך הוא לא אפשר לאיש מעבר לחוג שלו לדעת על העניין? ... ההסתרה המערכתית היא שורש המשבר הזה והיא גרועה מהשקר. אגיד באופן ברור: לפנים אמרתי גם לגבי רצח הסופרים ב-1998 שחוסר הידיעה של הרשויות בדבר ביצוע אותם מעשי רצח גרוע אף יותר אם אלו נעשו בפקודת הרשויות. גם כעת חוסר הידיעה לגבי מה שהתרחש -בכל דרג של הרשויות שהיה עליהם לדעת - הוא גרוע הרבה יותר מעיקר הפרשה

.

אירוע הרה אסון זה מזכיר לנו כמה נקודות. קודם כל, העדר כלי תקשורת חופשיים, דבר שהוא אם כל הצרות בחברה האיראנית. אותה מדיה שלא יכולה להיכנס לכל הדברים – העדרה טוב מקיומה. זו המדיה שהיה עליה להוכיח שטיל הפיל את המטוס ... ההסתרה ואמירת השקר לציבור ועוד בנסיבות כאלה הן דברים בלתי מתקבלים על הדעת. אין כאן שגיאה אלא תכנית ושיטה  שנבחרו כדרך פעולה..."[5]

 

העיתונאי הגולה גנג'י: "בדיקטטורה של הרפובליקה האסלאמית, התקשורת והמג'לס אינם יכולים לתשאל את ח'אמנאי. בהעדר דמוקרטיה וחופש, ... בעלי הכוח אינם אחראים [לדבר]. אך זה אינו מסיר את האחריות מח'אמנאי"

העיתונאי הגולה, אכבר גנג'י, פרסם בערוץ הטלגראם של האתר של מהדי כרובי, סהאם ניוז, ב-12.1.2019, קריאה לח'אמנאי לתת דין וחשבון על מעשיו ולפנות את מקומו. עוד קבע גנג'י במאמרו "השוואה בין שני מפקדים עליונים של הכוחות המזוינים, טראמפ וח'אמנאי" כי ח'אמנאי אחראי להפלת מטוס הנוסעים ולמות בניה של איראן, וכי משבר האמון בעקבות התנהלות המשטר הוא כה קשה שלא ניתן לתקנו. לדבריו, אנשי הדת השולטים במדינה חתומים על ההישג של תרבות השקר במדינה ועל משבר חוסר האמון של הציבור במשטר. הוא קרא לראשי המשטר לוותר על כוח שלטונם, ולא לגרור את העם למלחמת אזרחים, לטובת הקמת רפובליקה חילונית דמוקרטית המחויבת לחירות האזרחים. 

 

גנג'י, נעצר בשנת 2001 בעקבות סדרת כתבות שפרסם אודות שרשרת הרציחות וההיעלמויות של סופרים ואינטלקטואלים מתנגדי המשטר בין השנים 1988-1998, בהן רמז על מעורבותם של בכירים איראנים. הוא ריצה עונש מאסר בכלא בין השנים 2001-2006 ובמהלכן קרא להחרים את הבחירות לנשיאות באיראן, משום שהן מנציחות את הסדר הטוטליטרי של משטר ח'אמנאי.  להלן עיקרי מכתבו:

 

"מה על ח'אמנאי לעשות כאחראי להפלת המטוס ולמותם של עשרות בני אדם? איתאללה ח'אמנאי הוא המנהיג [באיראן] ויש לו שליטה מוחלטת. הוא המפקד העליון של כל הכוחות המזוינים. לכן מוטלת עליו כל האחריות לשיגור הטיל אל מטוס הנוסעים, דבר שנטל את חייהם של איראנים ולא איראנים.

 

באמריקה טראמפ כמפקד העליון של כוחות המזוינים מותקף מכל עבר ... הביקורת הנמתחת על טראמפ בשל החלטותיו כמפקד העליון לגמרי הגיונית כי הוא כמפקד העליון חייב לתת את הדין.[accountable). החברה הדמוקרטית של אמריקה מאפשרת באמצעות חופש הדיבור – שהוא חלק ממהותה – לתקוף את טראמפ מעת לעת ולהפגין נגדו. הוא גם מגיב למבקריו ... חוץ מכלי התקשורת גם הקונגרס והסנאט יורדים לחייו ויריביו בבחירות מבקרים את מדיניות החוץ שלו ... 

 

גם ח'אמנאי הוא המפקד העליון של כל הכוחות המזוינים [של איראן]. הוא הוציא את פקודת 'הנקמה הקשה' באמריקה בעקבות ההתנקשות בסולימאני. שעות ספורות אחרי 'הנקמה הקשה' במצב שלטענת [בכירי משה"מ] הם היו דרוכים [לבאות], מטוס הנוסעים התרסק באמצעות שיגור טיל וטובי בניה של איראן קיפחו את חייהם. זו אחת מההשלכות של אותה פקודה. ח'אמנאי הוא האחראי לכל המבצע שנוהל והוא חייב לתת דין וחשבון לגבי השלכותיו.

 

בדיקטטורה של הרפובליקה האסלאמית, התקשורת והמג'לס אינם יכולים לתשאל את ח'אמנאי. בהעדר דמוקרטיה וחופש, המציאות היא שבעלי הכוח אינם אחראים [לדבר]. אך זה אינו מסיר את האחריות מח'אמנאי. האחריות לדמם של כל ההרוגים מוטלת עליו מפני שהוא המפקד העליון של כל כוחות המזוינים [של איראן]. שימו לב שהתרסקות מטוס הנוסעים באמצעות הטיל ששוגר התרחשה במהלך מבצע שהתנהל בפקודת ח'אמנאי וזאת מאחר שמבצע 'הנקמה הקשה' בוצע בפקודתו ומאחר שאחר כך הוא אמר [שהפעולה] הזו [של ירי הטילים לבסיסי ארה"ב בעיראק] היתה רק סטירת לחי [לטראמפ] אך עדיין נותרה הנקמה [שיש לנקום בארה"ב]. הטעות והשגיאה בשיגור [הטיל] אינן מסירות את האחריות מח'אמנאי. הוא המפקד העליון של כל הכוחות המזוינים והוא היה מפקד המבצע הזה.

 

אירוע זה היה הלם עצום. המהפכה ואלימות [המשטר] שבאו בעקבותיה גרמו לניוון האמון [במשטר] במשך ארבעת העשורים הקודמים. בעקבות אסון זה 'משבר האמון' ברפובליקה האסלאמית[שהיה קיים תמיד] נפגע בצורה כה קשה שאולי לא ניתן יהיה לשקמו עוד. העניין העיקרי הוא שחוסר האמון של הציבור ב[משטר] הרפובליקה האסלאמית התפשט גם לתוך החברה. בנסיבות שבהן יש תועלת מרובה באמירת שקר, שקרנות הופכת לנחלת הכלל. כעת מי מאמין באחר?

 

משבר האמון המתפשט נוצר בהדרגה במשך עשורים אלו. כעת הגענו למצב שאנו חסרים דמויות לאומיות שכולם יכולים להאמין בהן. כאשר מציינים שם מסוים כולם תוקפים אותו [כשקרן]. ההחרבה הלאומית העצמית היא סמל למשבר חוסר האמון. כך ההון החברתי הולך לאיבוד. זה אחד מהישגי אנשי ההלכה. אנשי ההלכה הותירו אחריהם גיליון ציונים גרוע ביותר. מותם של יקירי איראן [שנגרם] ע"י שיגור טיל באווירה המלחמתית ששררה בעקבות מתקפת טילים [של איראן על בסיסי ארה"ב בעיראק] הוא אחד מהישגיהם.

 

עם כל זה איראן עדיין קיימת. עשיתם כל דבר אפשרי, אך אל תעשו זאת לאיראנים, אל תגררו את איראן למלחמה ואל תביאו לפירוק ולהשמדה של איראן. אם תפרוץ מלחמה, עשרות מיליונים של איראנים ייהרגו, יפצעו ויהיו לעקורים. אף אם אינכם מעריכים חיי אדם, לפחות אל תרשו שאירוע כזה יירשם על שם אנשי הדת. איראן צריכה מעבר לא-אלים לרפובליקה חילונית דמוקרטית המחויבת לחירות, זכויות אדם וצדק תוך שלילת כל אפליה על רקע אתני, דתי, מיני ומעמדי.

 

[אתם אנשי הדת] עזבו את הכוח - למען איראן והאיראנים. הכינו מהלך ללא אלימות כדי שהכוח יעבור מהרפובליקה האסלאמית לרפובליקה חילונית. זאת [צריכה להיות] תגובת ח'אמנאי לאסון זה. תגובה זו תהיה לטובת כולם."[6]

 

איתאללה מחמוד אמג'ד: "אסור לשחק עם העם האיראני"

איתאללה מחמוד אמג'ד, מורה בסמינרים דתיים אמר ב-11.1.2020, כי "חוסר הכנות וחוסר היכולת של הגורמים האיראנים הבכירים להתמודד עם התרסקות מטוס הנוסעים הם האסון הגדול. כעת צריך לחזור לאל ולאמת. הגורמים צריכים לבקש סליחה מהעם. מדוע לא מכריזים על אבל ציבורי? הגורמים האיראנים צריכים לתת הזדמנות לעם להשתתף בהלוויה של השהידים באסון התרסקות המטוס ולהעביר את המסר שלו. אסור לגורמים לחזור על הטעויות שהם עשו במהומות בחודש נובמבר 2019. אסור לשחק עם העם האיראני."[7]