המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
"חג האהבה" ו"כוכב נולד" כסיכוי לשינוי תרבותי בחברה הערבית
27/2/2007


                 "חג האהבה" ו"כוכב נולד" כסיכוי לשינוי תרבותי בחברה הערבית

                      

 במאמרים שהופיעו במספר אתרים ליברליים, דן הליברל הירדני-אמריקאי, ד"ר שאכר אל-נאבולסי, בהשתקפותן של שתי תופעות תרבותיות מערביות בחברה הערבית: חג האהבה (Valentine's Day) ותכנית הטלוויזיה "Star Academy", הגרסה הלבנונית הפופולארית של התכנית "כוכב נולד". במאמר הראשון, מותח אל-נאבולסי ביקורת על  האיסור הפונדמנטליסטי לחגוג את חג האהבה, וקורא למוסלמים לקחת בו חלק. במאמר השני, הוא טוען כי הצפייה בתכנית"Star Academy"  היא תרופה משובבת נפש לכל מי שאיבד תקווה לגבי עתיד העולם הערבי. להלן קטעים משני המאמרים:

 

הבה נשכח את הטרור ונשמח בחג האהבה

במאמר שפורסם לרגל חג האהבה באתר www.metransparent.com  תחת הכותרת "Happy Valentine's Day" כותב אל-נאבולסי:

"היום חל חג האהבה בתקופה של טרור בעולם הערבי. הבה נשכח את הטרור, ולו ליום אחד, ונשמח בחג זה... הבה נשכח, ולו ליום אחד, את מטיפי המוות ואויבי החיים, אשר רוצים שניטור איבה לחיים של שמחה ושנכתימם כל העת במעשים שפלים.

 

האהבה אסורה היום על האומה [הערבית], כך אמרו לנו הפונדמנטליסטים החשוכים. האהבה אסורה היום על פי פסקי ההלכה של חכמי הדת, על פי דרשותיהם על בימות המסגדים, ועל פי הספרים, הקלטות וסרטי הווידיאו. הטרור תפס את מקומה של האהבה, והפך לשיחת הבוקר והערב, במקומות המפגש ובבתי הספר, על ספסלי האבן ובמשרדים. כל העולם – אשר חוגג היום את חג האהבה עם ורדים אדומים, שמלות אדומות ונשיקות אדומות – טועה, ואנו היחידים בעולם שצודקים.

 

אנו האומה שבניה ובנותיה אהבו, כפי שלא אהבה אף אומה לאורך היסטוריה. אנו האומה אשר הצמיחה את משוררי האהבה הנפלאים ביותר, עד כדי כך ששירת האהבה מהווה לא פחות משבעים אחוז מ'ארון השירה' הערבי. ולמרות זאת, אסורה האהבה על אומה זו, חג האהבה טמא, ורדי האהבה מקוללים ונשיקות האהבה שנואות.

 

האיבה בעולם הערבי כלפי האהבה הגיעה לממדים כאלה שאנו אוסרים לייבא ורדים אדומים לרגל האירוע, ללבוש שמלות אדומות וכאפיות אדומות, ולנסוע במכוניות אדומות. הצבע האדום הפך ביום זה ליותר מכוער ומעורר איבה מהצבע האדום שהיה סמל הקומוניזם והאיחוד הסובייטי לשעבר.

 

חכמי הדת שלנו אסרו עלינו לחגוג את היום המקולל הזה, על מנת שלא נידמה לכופרים. אל לנו לחשוש להידמות להם בלבוש, אוכל, אמצעי תחבורה, מוסדות חינוך, מדע, רפואה וכן הלאה. [לעומת זאת] עלינו להתנער באופן מוחלט מלהידמות להם בשמחה ובאהבה.                

 

אנשי הדת הקיצוניים בעולם הערבי מוצאים בחג זה שרידים של עבודת האלילים ההיסטורית, ורואים בו זכר לעבודת אלילים זו. ואולם, מדוע הקיצונים הללו שוכחים - או מעמידים פני שוכחים - שאת רבים מטקסי האסלאם ירשנו מן התקופה שקדמה לאסלאם, הלא היא תקופת האלילות, כשהבולטים בהם הם טקסי החג' [העלייה לרגל למכה]? האסלאם בא וביטל את האופי האלילי שלהם, והעניק להם אופי מונותיאיסטי... נכון, חג האהבה היה חג של עובדי האלילים ברומא. מאוחר יותר, הוא הפך לחג של הנוצרים, לאחר שנקשר בו שמו של המטיף לאהבה ולשלום, ולנטינוס הקדוש...

 

הפונדמנטליסטים הקיצוניים נלחמים בחג זה מפני שהוא חג של האחרים. הם נגד האחר, נגד תרבותו ונגד שמחותיו, אך הם שמחים ביגונותיו ובאסונותיו. הם אמרו את שבועת האמונים האסלאמית וקראו 'אללה אכבר' בבוקר אסון ה-11 בספטמבר 2001. כמו כן, הם חגגו את הפיצוצים במדריד ובלונדון וצהלו משמחה.

 

מבחינה אנושית וחברתית, חג שמח זה נחשב כהזדמנות להפגין שמחה וגיל: מוחלפים ורדים אדומים כביטוי של אהבה; מחולקים כרטיסי ברכה שעל חלקם מופיעה דמות קופידון ובתוכם רשומות מילות אהבה; במקומות רבים נערכות מסיבות ביום ונשפי ריקודים בלילה; רבים שולחים מתנות כגון ורדים וחפיסות שוקולד אל בני זוגם, חבריהם ואוהביהם. אלה הדברים שהופיעו במניפסט הפונדמנטליסטי על טקסי חג האהבה. האם יש בכל [הדברים הללו] או בחלק מהם משהו שיכעיס את אללה, האל של כל בני האדם ולא האל של הפונדמנטליסטים לבדם?"[1]    

 

התכנית Star Academy מבשרת על קידום המודרניות בעולם הערבי

במאמר נוסף שפורסם באתר www.elaph.com ועוסק בתכנית הטלוויזיה הפופולארית Star Academy, כותב אל-נאבולסי:  

"התכנית Star Academy... המשודרת בתחנת השידור הלבנונית...  היא אחת התכניות המבשרות על עתיד קרוב של מודרניות בעולם הערבי. יתרה מכך, היא עצמה מהווה את ראשית המודרניות האומנותית...

 

עיקר התפעלותי מתכנית זו [נובע מכך] שהיא מקבצת יחדיו נערים ונערות, במטרה להעניק פנים חדשות לאמנות השירה והריקוד. [כמו כן] היא [מונעת מהם] לרחף עם ציפורי החשיכה ולהצטרף אל קבוצות המוות, המפלגות הדתיות ושיירות המתאבדים בעיראק, פלסטין ומדינות המפרץ. [התכנית] מפיצה בקרבם את האהבה לחיים ולא את בקשת המוות, ומעודדת אותם לשיר למען החיים והתקווה ולא למען ההתאבדות והשחיטה. הנערים רואים את עלמות החן מגן העדן [חוריות] בעולם על פני האדמה, ולא בהבטחה ובדמיון. כמו כן, עלמות החן אינן מובטחות להם בתמורה לפיצוץ גופם בין עשרות חפים מפשע כל יום, אלא בתמורה ליצירה, הצטיינות והענקה בחיים [שעל פני האדמה].

 

Star Academy - המקום היחיד בו הערבים מממשים את הדמוקרטיה

אני מקפיד כל יום שישי בערב לצפות ב-Star Academy, ואני מעדיף לראות [תכנית זו] על פני כל תכנית דיון פוליטי זרועת מוקשים, מתוכנתת ומבושלת היטב, אשר נועדה לשרת אידיאולוגיה מסוימת, משטר מסוים או מגמה פוליטית מסוימת. אני מקפיד לצפות ב- Star Academy ואני מעדיף אותה על פני כל נאום שנושאים השיח' יוסף אל-קרדאוי, חסן נצראללה, חארת' אל-צ'ארי [יו"ר אגודת העלמאא' המוסלמים בעיראק] או מחמד מהדי עאכף, מנהיג האחים המוסלמים. כל אלה - יחד עם 'אדוני הדת' האחרים - גנבו את הדת והפוליטיקה, ורכבו עליהן לתועלתם ולמען הגשמת שאיפותיהם הפוליטיות, בזמן שהנערים והנערות מ-Star Academy לא גנבו ולא שיקרו. הם באו ל- Star Academy על מנת להציג לנו את כישרונותיהם בהן צדק, בלי פרוטקציה, משוא פנים, שוחד, מעמד רם או כוח, בחופש מוחלט ובדמוקרטיה מלאה. המקום היחיד בו הערבים ממשים את חופש הבחירה והדמוקרטיה שלהם, ללא זיוף, שוחד ופחד מאגרופי המנהיג הוא Star Academy.

 

אם העולם הערבי כולו היה הופך ל-Star Academy, והעם הערבי על נעריו ונערותיו היה רוקד ושר ברחובות בחגים ובאירועים החברתיים, לא היה לטרור היום מקום בקרבנו. אם העולם הערבי היה הופך לאחת מבמותיה של Star Academy, היו שוררים ביטחון ושלווה בכל מקום, והעולם הערבי היה ריק משודדי המולדת, מהטרוריסטים שלה ומרוצחי בני החורין. אם בין אזרחיה של כל ארץ ערבית הייתה שוררת הרוח השוררת בין הנערים והנערות של Star Academy, טוב היה מצבנו אלפי מונים... ולא היו בקרבנו בן-לאדן, אל-ט'ואהרי, אל-זרקאוי וחבריהם.

 

בזמן הצפייה בתכנית אינך חש שאתה בעולם הערבי

Star Academy היא תכנית למען החיים... כאשר אתה צופה בה, אינך יכול לחוש שאתה בעולם הערבי, עולם הפצצות העקובות מדם, עולם הרצח על רקע זהות, עולם מלכוד עשרות המכוניות מדיי יום, עולם השקר ואחיזת העיניים, עולם התקשורת הנשלטת על ידי אנשי דת, עולם 'המותר והאסור' הכוזב, עולם השחיתות הכספית והפוליטית, עולם החג'אב  והחג'אבים, עולם הפחד מחיבוטי הקבר, ועולם העוני, הפיגור והאנאלפביתיות, אשר שיעורה [בעולם הערבי] כפול משיעור האנאלפביתים בעולם כולו, לפי דוח ארגון ALECSO [הארגון לחינוך, תרבות ומדע של הליגה הערבית] לשנת 2005.

 

תכנית כזו, ועולם דמיוני ומציאותי שכזה, מופקים רק על ידי עמים מתקדמים, משגשגים ואוהבי חיים ושלום.  האם באמת אנו מחזיקים בכל התכונות הנהדרות הללו? [התשובה היא] כן, אנחנו מחזיקים בהן, אך אנו ממתינים לידו של קוסם בעל שכל מופלא וכישרון שובה הלב, אשר ישחרר אותן [ממחסומי] הפחד, הבהלה, הדיכוי והאיום בעינויי גיהינום...           

 

הצפייה ב- Star Academyהיא תרופה לאלה שאיבדו תקווה ביום המחר, תרופה המועילה כדי לשכוח את מפח הנפש הערבי היומיומי הגדול. הצפייה ב- Star Academy גורמת לך לשכוח שאתה בעולם בו שולט אורח חיים דתי, ריאקציוני, מסורתי, שמרני וסגור, ומשמחת את לבותיהם של כל הצופים בני כל הגילאים. אני משוכנע שתשעים ותשעה אחוזים מצופי הטלוויזיה - בכללם חכמי הדת, ראשי השבטים, הסבים, הסבתות, האבות והאימהות - צופים בתכנית בגלוי או בסתר, וכל אחד מהם מייחל להיות אחד הנערים או הנערות הללו. זאת למרות כל ההתקפות המכוערות והשקריות להן חשופה תכנית זו ודומותיה על במות המסגדים, בחוגים הדתיים, בשיעורים החשוכים, בתוך גדרות בתי הספר ובטורי העיתונים המסולפים המתנגדים לאור ולנאורות.

 

Star Academy מייצגת את פניה האמיתיים של לבנון

Star Academy, ויתר התכניות המגוונות הדומות לה בתחנות הטלוויזיה האחרות, הם פניה האמיתיים של לבנון, ולא ניתן לשדרן באף ארץ ערבית פרט אליה. לבנון היא ארץ האומנות, היופי והצבעים הבוהקים, ולא ארצם של הפוליטיקאים הגנבים הגזלנים... לבנון היא ארץ המוזיקה והאידיאות, ולא ארץ הטורבנים השחורים, הלבנים והירוקים. לבנון היא ארץ המודרניות, החילוניות, החופש והדמוקרטיה, ולכן משתדלים הערבים, כל הערבים, לצוד ולהרוג את העוף המוזר הזה בשמי ערב האפרוריים. לבנון היא ארץ הירוק, הפרחים ושיר העם [מואל], ולא ארץ הדמים, הפיצוצים וההרג הערבי לאור יום... כאשר אני צופה בכל יום שישי ב-Star Academy, לבי הזקן הופך למרבד ירוק זרוע כלניות ונוריות, וריחה של לבנון עולה באפי".[2]