כללי

קמפיין תקשורתי בסעודיה נגד הפצת תמונות וסרטונים של המתקפה על מתקני הנפט ברשתות החברתיות: "אנו במלחמה אמיתית; וזהירות היא דבר חשוב"

 

הקדמה

המתקפה על מתקני אראמקו ב-14.9.19 עוררה הדים נרחבים ברשתות החברתיות. סעודים רבים אשר שהו בקרבת אתרי המתקנים שהותקפו, העלו לחשבונותיהם תמונות וסרטונים המתעדים שרידי טילים ששוגרו נגד המפעלים ואת השריפות הנרחבות שגרמו הפגיעות. תיעוד מפורט זה פורסם ברשתות החברתיות באופן עצמאי ובוויראליות רבה, מחוץ לשליטתם של גופי התקשורת והביטחון הסעודים, דבר שהביך אותם. ברשתות החברתיות נמתחה ביקורת על הפצת התמונות והסרטונים, בטענה כי הם מופרזים, לא מהימנים ופוגעים בביטחון המדינה. מאמרים בעיתונות הסעודית קראו למנגנוני התקשורת והביטחון לנקוט צעדי חינוך ומניעה, כדי שהתופעה לא תישנה.

 

דוח זה יציג את השיח בטוויטר אודות פרסום התמונות והסרטונים, לצד הקריאות להסדרת הפצת המידע ברשת על ידי האזרחים בסעודיה:

 

ציוצים בטוויטר אודות המתקפה מקדימים את הדיווחים הממסדיים ומעוררים ביקורת

משתמשים סעודים ברשת הטוויטר הפיצו בחשבונותיהם תמונות וסרטונים החושפים פרטים על המתקפה. כך למשל, משתמשי טוויטר סעודים הפיצו ב-14.9.2019 תמונות של שרידים של "טילי השיוט ששוגרו נגד [מתקן] הנפט של בקיק". זאת בשעה שהשיח התקשורתי דיבר רק על מתקפת כטב"מים.

 

תמונות של שרידי טיל שיוט בחשבון הטויטר של משתמש בשם OTB[1]

 

כמו כן, ברשת הטוויטר נפוץ סרטון של מצייץ סעודי שכינויו @qasem_saad1, המתעד את השריפה באתר בקיק ומביע את שמחתו על כך, דבר שעורר ביקורת נוקבת כלפיו. המשתמשת הסעודית ר'ראם MBS, כתבה בחשבונה בתגובה: "מה שצריך [לעשות] לחיה הזאת אחרי הווידאו הזה הוא גירוש"[2].

 

ביקורת נמתחה בטויטר על הפצת סרטונים נוספים המתעדים את הפגיעה במתקני אראמקו. כך למשל המשתמש הסעודי עמר דרויש כתב בתגובה להפצת סרטון אחר המתעד את השריפה במפעלי בקיק: "יש למצות את הדין בחריפות עם מי שצילם את האירוע יחד עם הפרשנות המוגזמת והאמירה שאפילו במלחמת ה-6 באוקטובר לא היה אירוע כמו השריפה בבקיק."

 

דברי הביקורת של ​המשתמש הסעודי עמר דרויש[3]

 

קמפיין סעודי בקריאה לגולשים ברשתות החברתיות: "אל תשמש אמצעי בידי אויבי מולדתך"

בתגובה לתמונות ולסרטונים המתעדים את המתקפה, נפוצו ברשתות החברתיות כרזות סעודיות, מרביתן ישנות, הקוראות לציבור להימנע מפרסום תכנים רגישים בנושא, בטענה כי אלו פוגעים בממלכה ומשרתים את האויב ותוך אזהרה כי זו עבירה פלילית. הכרזות הופצו הן בחשבונות רשמיים של גופים ציבוריים סעודיים, והן בחשבונות פרטיים.

 

כך, חשבון הטוויטר החדשותי "חדשות סעודיה" פרסם את ההודעה הבאה: "היה מודע – כאשר אתה מעביר [הלאה] קטעי וידאו ושמועות, הדבר משמח את אויבי המולדת, מפיץ אימה, וחושף אותך לדין וחשבון בפני השלטון. אל תשמש אמצעי בידי אויבי המולדת שלך."[4]

 

משתמשת הטוויטר בנת אל-אג'ואד, פרסמה בחשבונה סדרת כרזות ישנות המעודדות שמירה על ביטחון מידע ברשת, שכותרותיהן "אל תהיה העדשה שלהם", "אל תהיה העין שלהם", ו-"אל תהיה הכתב שלהם".

כרזות שפרסמה בנת אל-אג'ואד: "אל תהיה הכתב שלהם", "אל תהיה העדשה שלהם"[5]

 

 

עבדאללה אל-בנדר, מגיש סעודי בערוץ סקיי ניוז ערביה, פרסם בחשבונו תמונה של סעיף 6 לחוק הסעודי למאבק בפשעי מידע, לפיו העונש על שליחת דבר מה ברשת האינטרנט, שיש בו כדי לפגוע בסדר הכללי, בערכי הדת, באתיקה הציבורית או בקדושת חיי הפרט, הוא מאסר של עד חמש שנים ו/או קנס כספי של עד שלושה מיליון ריאל. לצד התמונה הביע אל-בנדר פליאה על מי שמפיצים מידע בהתעלם מחומרתו, וקרא ל"הפצת מודעות ותרבות של תחושת אחריות".

 

ציוצו של עבדאללה אל-בנדר[6]

 

משתמשת הטוויטר הסעודית אמירה זמאני פרסמה תחת ההאשטאג #בקיק כרזה ישנה מטעם משרד הפנים בממלכה, המזהירה כי הפצה של מידע ושל תנועות של גורמי צבא וביטחון מעמידה את אנשי כוחות הביטחון בסכנה.

 

ציוצה של אמירה זמאני[7]

 

גם משתמש הטוויטר הסעודי עבד אל-רחמן אל-רויס פרסם תחת ההאשטאג #בקיק אזהרה לפיה הפצת מידע על תנועות גורמי ביטחון ברשתות החברתיות מהווה בגידה בדת, במולדת ובביטחון. אל-רויס קרא לציבור לנהוג באחריות.

ציוצו של עבד אל-רחמן אל-רויס[8]

 

בעלי טורים בעיתונות הסעודית:  אנו במלחמה אמיתית וזהירות היא דבר חשוב

בעיתונות הסעודית הממסדית התפרסמו מאמרים בגנות הפצת הסרטונים והתמונות מהמתקפה על מתקני הנפט ברשתות החברתיות. בעלי הטורים קראו להעניש את המפרסמים ומנגד להסביר לאזרח את תפקידו במערך ההסברה.

 

מפרסמי הסרטונים עוינים את המדינה ויש להענישם

בעלת הטור, סיר'ה אל-שמרי כתבה ביומון אל-ג'זירה: "האירוע האחרון בבקיק חשף מצב שממשיך להתקיים למרות כל האזהרות והעונשים החמורים שיכולים להגיע לכדי מחבוש של חמש שנים וקנס של שלושה מיליון ריאל. עדיין ישנם כמה בורים שמזינים את האויבים בסרטונים אשר עושים בהם שימוש נגד האוכלוסייה שלנו ונגד ארצנו. לדעתי, כל משתמש ביישומים של הרשתות החברתיות מודע בהחלט לסכנה של צילום סרטוני שריפה כלשהי או פיצוץ, בין אם מדובר בעובר אורח או באדם שהגיע למקום באופן מתוכנן ופרסם את [הסרטון] בחשבונו האישי [ברשת חברתית], וכך הוא הגיע תוך דקות ספורות לכל מקום בעולם...

האנשים הממהרים לצלם סרטוני שריפות או תאונות למיניהן, מתחלקים לכמה סוגים ובהם: אדם מתועב ועוין שיש לו אג'נדה עוינת נגד ארצנו והוא שואף לפרסם כל ידיעה שלילית כדי לזעזע את הביטחון ולפלג את השורות; אדם בור וטיפש שמכור לפרסום סקופים כדי לזכות בעוד ועוד פרסום או עוקבים בהתעלם מההשלכות הנוראיות של פרסום הסרטון שאותו צילם... חיסול ההתמכרות יתאפשר רק באמצעות הטלת עונשים ופרסום הדבר בכל כלי התקשורת כדי להבהיר לאנשים הטפשים הללו שאין מקום לזלזל ולפגוע כאוות נפשם בביטחון המולדת, בין אם מתוך עוינות או מתוך בורות... הסוג הנורא ביותר של האנשים העושים זאת הוא זה ששלח בסנפצ'אט צילומים של שריפת בקיק... שאפילו ההגנה האזרחית עצמה לא הפיצה. אך השבח לאללה, הם נתקלו באזרחים אחרים שצילמו סרטונים והם מסתובבים בכל רחבי בקיק ומרגיעים את כולם שהמצב אינו כה נורא כפי שתיארוהו האנשים  הטיפשים והעוינים  [הללו]."[9]

 

האזרח צריך להבין את תפקידו במערך ההסברה

עבדאללה בן בח'ית כתב ביומון אל-ריאד: "...ישראל, שצבאה הוא הסיבה היחידה להמשך קיומה, מקפידה על עניין ההסברה [עוד] לפני העניין הצבאי. בכל מלחמה או פעולה צבאית שמתבצעת נגדה, היא לא מאפשרת לתקשורת לסקר את הפעולה ולא מציינת את [היקף] הפציעות בין חייליה או בין האזרחים, אלא אם הדבר מספק שירות הסברתי בינלאומי, כפי שהיא עושה עם הטילים שחמאס [משגרת לעברה]...

 

התקשורת [כיום] איננה עוד תחת שליטתה [הבלעדית] של התקשורת הרשמית או הלאומית, האחראית והמקצועית. [סיקור] אירועים גדולים כקטנים הפך להיות בהישג ידו של כל מי שבבעלותו מצלמה, ולכולם יש מכשיר כזה.

 

נראה שמראות השריפות במתקני [הנפט, בעקבות המתקפה על תאגיד אראמקו] בהן צפינו צולמו על ידי עובר אורח, והם אינם מתאפיינים בכוונת מכוון או במקצועיות, אך [עדיין] זה דבר רע. הייתי רוצה שמנגנוני הביטחון ימהרו להגיב לצילומים אלו, באמצעות [הפצת] תמונות מטעם גורמים מוסמכים, הנושאות מסרים המסכלים את [הלוחמה] הפסיכולוגית של האויב. איני מתכוון להפצת תמונות מזויפות, אלא להפצת תמונות אמיתיות, מנקודת המבט שלנו, [בדיוק] כפי שהתקשורת עושה כשהיא מתמודדת עם ידיעה אמיתית שאינה לטובתה – היא מנסחת אותה מחדש כך שתהיה לטובתה מבלי לפגוע באמת הטמונה בה.

 

היום, משהאחריות להפצת [מידע] הפכה להיות משותפת למדינה ולאזרח, יש לגבש תוכניות אשר יסייעו לאזרח מן השורה להבין את תפקידו במערך ההסברה, כדי שיוכל לשאת באחריותו בכל הנוגע למה ניתן לפרסם, על מה יש לשתוק ומתי להתייעץ. אי אפשר למנוע מהציבור לתעד את האירועים שהם רואים, אולם כל שעלינו [לעשות] הוא להעלות את רף תחושת האחריות שלהם כלפי מה שמחייב פרסום ומה שמחייב שתיקה..."[10]

 

נחוץ מקור סמכות תקשורתי עליו ישענו פרסומי האזרחים

בעל הטור עבדה ח'אל, כתב ביומון עוכאט' תחת הכותרת "במלחמה אנו זקוקים למשענת תקשורתית": "... אמצעי המדיה החברתית הם הראשונים שמזדרזים לתת הקשר לאירועים שמתרחשים. בכך יש סכנה גדולה, שכן [ברשתות החברתיות] יש חופש פעולה, וכל אותם המגויסים הפועלים ברשת נגדנו מכווינים את החדשות באופן שמערער את הביטחון בקרב אנשי שלומנו. באותו הלילה [בו הותקפו מתקני הנפט] אלפי מצייצים עקבו אחר כמה ציוצים מוטים [נגדנו] בצורה זו או אחרת.

 

מכיוון שאנו חיים בתקופת מלחמה בכל החזיתות, הכרח המציאות הוא שתהיה [לנו] מנהלת תקשורת רשמית, עליה יסתמכו האזרחים כשמתרחש אירוע ושמקור הסמכות התקשורתי הזה יהיה נוכח כל העת. הדוברות הצבאית היא זו שצריכה להעביר פרטים על כל דבר שמתרחש. אם לא תהיה לה נוכחות, הרי שישנם אמצעי תקשורת הפועלים נגדנו, והעדרותה [של דוברות כזו] תהיה הזדמנות עבורם למלא את החלל ולפעול ליצירת חוסר ודאות ועיוות העובדות...

אנו במלחמה אמיתית ועל כל אחד מאיתנו למלא את חובתו הלאומית ללהגן על המולדת."[11]