המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בלוג באתר אל-ג'זירה הקטרית משבח את מאמצי חמאס "לייצר דור המאמין בחובת הג'יהאד"
27/8/2019


מאמר במדור הבלוגים של אתר רשת אל-ג'זירה הקטרית משבח את מחנות הקיץ של חמאס ואת מאמציה "לייצר דור המאמין בחובת הג'יהאד"

 

אתר רשת אל-ג'זירה הקטרית פרסם ב-4.8.2019 מאמר מאת הבלוגר הפלסטיני אחמד סמיר קניטה, לרגל סיום מחנות הקיץ של הזרוע הצבאית של חמאס.[1] במאמרו שיבח קניטה את שלטון חמאס ברצועת עזה הפועל להשרשת רעיונות הג'יהאד וההתנגדות בקרב הצעירים בעזה ולייצור דור "המאמין בחובת הג'יהאד". לדבריו, חמאס מגייסת לשם כך את כל יכולותיה, ובכללם המוסדות הרשמיים, כלי התקשורת ומוסדות החינוך והקמת מחנות הקיץ לילדים ולצעירים היא אחד הביטויים לכך.

 

לדבריו, במחנות הקיץ הללו עורכים גדודי אל-קסאם תוכנית אימונים אינטנסיבית עבור הנערים הפלסטיניים בגילאי חטיבת הביניים והתיכון מכל מחוזות רצועת עזה, פותחים בפניהם את בסיסיהם הצבאיים במהלך חופשת הקיץ ועורכים לנערים אימונים צבאיים "הדומים באינטנסיביות שלהם לאלה של הלוחמים". אימונים אלה כוללים תפעול כלי נשק ומקלעים מסוגים שונים, ירי באש חיה, לחימה בשטח בנוי, הדמיה של ביצוע פעולות מעבר לקווי האויב באמצעות מנהרות אימון התקפיות ועוד. הכותב אף ציטט משפטים משיר לוחמני שכתב השיח' יוסף אל-קרדאוי, המקורב למשטר הקטרי ומהווה מקור סמכות של תנועת האחים המוסלמים, הקורא לאומה הערבית והמוסלמית לייצר נשק ולוחמים בשם האסלאם.[2]

 

טקס סיום מחנה קיץ של גדודי עז אל-דין אל-קסאם[3]



להלן תרגום קטעים ממאמרו של אחמד סמיר קניטה:

 

"עזה כיום אינה כפי שהייתה בעשורים הקודמים, כאשר פעילות הג'יהאד [בה] הייתה מוגבלת לקבוצות חמושות קטנות שפעלו בסתר, בנסיבות ביטחוניות סבוכות, כדי לבצע פעולות איכותיות נגד כוחות הכיבוש הציוני. זאת, לאחר שבשנת 1996 הנחיתה רשות אוסלו [כינוי גנאי לרשות הפלסטינית] מהלומות קשות על הפלגים הפלסטיניים החמושים ובראשם תנועת חמאס, ורדפה ועצרה כל מי שנטה לרעיון ההתנגדות. מנגנוני הביטחון של הרשות [הפלסטינית] אף יצרו [בזמנו] צבא של מלשינים שמקבלים משימות של ריגול ואיסוף מידע על לוחמי הג'יהאד הצעירים, כדי לעצור ולאסור אותם במרתפי הכלא, בניסיון להרתיעם מפני לחימה בכיבוש הציוני...

 

עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא בשנת 2001, ארגנו הפלגים הפלסטינים את שורותיהם מחדש, והצליחו למשוך אליהם צעירים פלסטינים רבים שהשתוקקו להתנגד לאויב, לשחרר את אדמתם ולטהר את המקומות הקדושים שלהם. הפלגים ביצעו פעולות איכותיות שהרעידו את ביטחון הישות הציונית וניפצו את מיתוס המערך הביטחוני והצבאי [הבלתי מנוצח] שלה, באמצעות שרשרת מתמשכת של פעולות מסירת נפש [קרי, פיגועי התאבדות] ופעולות פיצוץ וירי... [כך היה] עד שנת 2006, אז ניצחה תנועת חמאס בבחירות הפרלמנטריות ברוב מכריע, ותנועת פת"ח, קבוצותיה החמושות ומנגנוני הביטחון שלה סירבו לקבל את תוצאות הבחירות ולמסור את השלטון לידי תנועת חמאס. הדבר הוביל ליום ההכרעה הצבאית בעזה, בו השתלטו תנועת חמאס וגדודי אל-קסאם על כל רצועת עזה, לאחר שגירשו את כנופיות הריגול למען האויב, את קבוצות הרצח והחטיפה ואת חוליות המוות הקשורות לתנועת פת"ח ולמנגנוניה הביטחוניים.

 

בעקבות אירועי דמים אלה פתחה רשות פת"ח ברמאללה במבצעים ביטחוניים גדולים נגד התומכים, החברים והמנהיגים של תנועת חמאס, הפלגים החמושים וקבוצות לוחמי הג'יהאד בגדה הכבושה, אסרה את כל פעילויות חמאס בה... החרימה את נשקם של לוחמי הג'יהאד, רדפה את לוחמי ההתנגדות, הגדירה את הג'יהאד כפשע, אסרה על ההתנגדות, והשרישה את ערכי ההשפלה והכניעה, אשר גיבורי הגדה ממשיכים להיאבק בהם באמצעות פעולות הדקירה, הדריסה והירי, שלא פסקו למרות כל צעדי האויב ומשרתיו.

 

בניגוד גמור [למתרחש בגדה המערבית], עזה הניחה באותה תקופה את היסודות לשלב חדש במאבק הפלסטיני באמצעות השרשת רעיון הג'יהאד והפצת תרבות ההתנגדות [בקרב תושבי הרצועה] בכל הרמות ובכל התחומים באמצעות אתרי [האינטרנט] הממשלתיים הרשמיים – הביטחוניים והאזרחיים – מוסדות החינוך והשירותים ואפילו כמה ממוסדות החברה האזרחית, העיריות ועוד. לא היה מנוס מהקמת מנגנוני ביטחון מכובדים שירדפו את משתפי הפעולה עם האויב ומרגליו [כדי] להגן על ההתנגדות ולהקים מערכת תקשורתית שתאמץ את השיח של הג'יהאד וההתנגדות, שתכוון את דעת הקהל לתמוך בלוחמי הג'יהאד ולטפחם, ולרומם את עניינם ואת ערכם בחברה הפלסטינית, וכן לייצר דור יחיד במינו בבקיאותו בקוראן... המאמין בחובת הג'יהאד ומשתוקק להצטרף לזירות הקרב של הגיבורים.

 

צדק הד"ר יוסף אל-קרדאוי כאשר כתב [בשירו שנקרא "הו אומתי, חובה להיאבק"]: 'שומה עלינו לייצר גברים וכן לייצר נשק; ייצור גיבורים הוא באמצעות יידע ברור במורשת [האסלאם]; גיבורים מיוצרים רק במסגדינו המרווחים; בגן הקוראן בצל החדית'ים המהימנים; עם ללא אמונה הוא עלה נידף ברוח; מי שבוגד בקריאה לתפילה יבגוד בקריאה למלחמה'.[4]

 

לפיכך, בשנים האחרונות הקפידו גדודי אל-קסאם לאמץ תוכנית אימונים אינטנסיבית עבור הנערים הפלסטיניים בגילאי חטיבת הביניים והתיכון מכל מחוזות רצועת עזה בשם 'מחנות חלוצי השחרור – הולכים לירושלים' ולפתוח בפניהם את בסיסיהם הצבאיים במהלך חופשת הקיץ... פיקוד [גדודי] אל-קסאם הודיע על פתיחת המחנות מחדש והזמין את בני הנוער הפלסטינים להירשם אליהם. הגדודים העמידו את מלוא יכולותיהם של צוותי האימון שלהם וגייסו את כל משאביהם הצבאיים והלוגיסטיים לשירות פרויקט הג'יהאד הגדול הזה. גדודי אל-קסאם הבינו כי מערכת השחרור צריכה להיות מערכה של עם ושל אומה, ולא רק מערכה של ארגונים ומפלגות...


עשרות אלפי צעירים ונערים פלסטינים מכל הספקטרום [הפוליטי] והרעיוני נענו להזמנת גדודי אל-קסאם הצטרפו לשיירת הגיבורים והשתלבו בפעילות האימונים הייחודית... שהרי הנוער הוא ההון [האנושי] של העם ושל ההתנגדות והוא זה שמפעל השחרור והשיבה תלוי בו.

 

הנערים שמצטרפים למחנות מקבלים תוכניות [לימוד] מגוונת [בתחומי] דת האסלאם, ערכים ומוסר, התגוננות אזרחית, עזרה ראשונה והרצאות שונות שנועדו לחזקם... מבחינה רוחנית, הגותית וביטחונית, באמצעות תוכנית פעילות אינטנסיבית בפיקוח מדריכים בעלי מומחיות וכישרון מצוותי האימון של גדודי אל-קסאם. הנערים מקבלים גם אימונים צבאיים ואימוני צופים, הדומים באינטנסיביות שלהם לאלה של הלוחמים בשורות ההתנגדות הפלסטינית: כיצד לתפעל כלי נשק ומקלעים מסוגים שונים, שיעורים מעשיים במיומנויות לוחמה בשטח בנוי, הדמיה של ביצוע פעולות מעבר לקווי האויב באמצעות מנהרות אימון התקפיות... הכרת סוגי הנשק האישי, פירוקם ותחזוקתם, וירי בהם באש חיה, כדי להרגילם להשתמש בנשק ולשבור את מחסום הפחד שלהם...  

 

הביקוש הרב להרשמה למחנות ודחיפת המשפחות את בניהן לשדות הגבורה והתהילה, למרות הכאב, המצור, העוני והמחסור, הם תגובה מעשית של עמנו הפלסטיני לשאיפה של האויב הציוני, משרתיו ותומכיו, לחסל את העניין הפלסטיני באמצעות מה שמכונה 'עסקת המאה'... זוהי גם הוכחה חדשה לדבקות עמנו בזכויותיו ובעקרונותיו ולשאיפתו המתמדת לטהר את המקומות הקדושים שלו, ולאמונו הרב בהנהגת ההתנגדות ובמפעל השחרור, עד לגירוש אחרון הגזלנים הציונים מאדמתנו הקדושה, והנפת דגל האסלאם מעל צריחי המסגדים של ירושלים ופלסטין."[5]



[2] יש לציין כי בעבר העבירה קטר סיוע כספי ישיר לבתי ספר של תנועת חמאס, בהם התקיימו אימונים צבאיים. ראו דוח ממרי: מימון קטרי רב שנים לבתי ספר של חמאס בעזה, בהם מאמנים ילדים בנשק, 10.12.18

[4] יוסף אל-קרדאוי, נפחאת ולפחאת (כווית: דאר אל-דצ'יאא', 1988), עמ' 99.