כללי

הסלמה ביחסי המשטר והאחים המוסלמים במצרים

 

לאחרונה חלה הסלמה ביחסים בין ממשלת מצרים לתנועת האחים המוסלמים. בעקבות מפגן ראווה של סטודנטים רעולי פנים החברים בתנועת האחים המוסלמים באוניברסיטת אל-אזהר, הואשמה התנועה שהיא מפעילה "מיליציה צבאית" המסכנת את ביטחונה ותדמיתה של מצרים. בעקבות אירוע זה פתחו מנגנוני השלטון במתקפה נגד תנועת האחים במישור הביטחוני, הכלכלי והתקשורתי.

 

המתיחות גברה עוד יותר בעקבות הצהרותיו האחרונות של מובארכ לפיהן תנועת האחים מסכנת את ביטחונה של מצרים, ובעקבות הכרזתו על תיקון צפוי בחוקה, שיאסור קיום פעילות פוליטית על בסיס דתי. 

 

תנועת האחים המוסלמים מצדה טענה כי מדובר בהסלמה מכוונת מצד השלטון, המונעת על ידי שיקולים פוליטיים, כדי להכשיר את הקרקע לקראת הורשת השלטון לגמאל מובארכ.   

 

מובארכ: האחים המוסלמים סכנה לביטחון מצרים

ביטוי למתיחות בין השלטון המצרי לבין תנועת האחים המוסלמים הופיע בהתבטאותו של נשיא מצרים, חוסני מובארכ, לפיה תנועת האחים מסכנת את ביטחונה של מצרים. בראיון לשבועון האופוזיציה המצרי "אל-אוסבוע", אמר מובארכ: "זרם תנועת האחים האסורה במצרים [על פי החוק] מהווה סכנה לביטחונה משום שהוא מאמץ דרך דתית ברורה... [במקרה שזרם זה יעלה לשלטון] רבים ייקחו את כספם ויברחו מהארץ, ההשקעות ייפסקו, האבטלה תגבר, ויתרה מזו, מצרים תבודד מהעולם באופן סופי."[1]

 

בצעד שפורש כמכוון נגד האחים המוסלמים ועורר את זעמם, הכריז מובארכ כי הרפורמה הצפויה בחוקה תכלול איסור על פעילות פוליטית על בסיס דתי. בנאום לאומה שנשא מובארכ לרגל השנה האזרחית החדשה ב-26.12.2006, הוא קרא "לאסור כל פעילות פוליטית, או מפלגתית, או קיומן של מפלגות על בסיס דת, גזע או מוצא..."[2]

 

בתשובה לשאלה מדוע הוא רואה בשלטון דתי סכנה למצרים, השיב מובארכ: "זוהי אכן סכנה. אתה ניצב כאן מול קבוצות רבות המרכיבות את מארג החברה המצרית ומול דעות שונות - ואפשר אף לומר - סותרות ביחס למדינה אזרחית ולמדינה דתית... מכאן נובעת חשיבותו של סעיף החוקה האוסר הקמת מפלגות הנשענות על עקרונות [דתיים] או על מקורות סמכות דתיים [ואוסר] שימוש בסיסמאות דתיות בבחירות... אנו תומכים במדינה אזרחית שבה כולם נהנים מזכויות אזרח..."[3]

 

בנאום לרגל יום המשטרה דיבר מובארכ על: "נחישותה של המדינה לרומם את ערכי האזרחות ועקרונותיה ומניעת העירוב בין דת לפוליטיקה ובין פוליטקה לדת."[4]

 

הפגנת סטודנטים רעולי פנים של 'האחים'

מתקפת הרשויות המצריות על תנועת האחים המוסלמים החלה בתגובה למפגן סטודנטים רעולי פנים של האחים באוניברסיטת אל-אזהר בדצמבר 2006. במהלך בחירות לאגודות הסטודנטים באוניברסיטאות ברחבי מצרים שהתקיימו בנובמבר 2006, פרצו הפגנות של סטודנטים של האחים המוסלמים במחאה על התערבותם של מנגנוני הביטחון בבחירות לרעתם של האחים.[5]

 

 כמה מן הסטודנטים שהפגינו הורחקו מהלימודים לאחר שהכריזו על הקמת "אגודת הסטודנטים החופשיים" מקבילה לאגודת הסטודנטים שזכתה בבחירות.[6]  השעיה זו הגבירה את התקוממותם של הסטודנטים, ששיאה היה הפגנה באוניברסיטת אל-אזהר של כ-50 סטודנטים רעולי פנים מטעם האחים המוסלמים שלבשו שחורים והציגו שימוש באמנויות לחימה, כמו קונג פו וקראטה, מול משרדו של נשיא האוניברסיטה.[7]

 

מפגן כוח זה עורר דאגה בקרב חוגים שונים במצרים שראו בחבורת הסטודנטים "מיליציה" של תנועת האחים המוסלמים. זאת במיוחד לאור הצהרתו של המדריך הכללי של האחים המוסלמים [כלומר מנהיג התנועה], מחמד מהדי עאכף, באוגוסט 2006, כי ביכולתו לשלוח עשרת אלפים לוחמים ללבנון להילחם בישראל.[8]  יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה נדונה בכלי התקשורת המצריים אפשרות שלאחים המוסלמים במצרים זרוע צבאית. סוגיה זו עלתה, למשל, ביוני 2006 סביב התבטאותו של ראש ממשלת מצרים, ד"ר אחמד נט'יף, שאמר כי האחים המוסלמים הם ארגון סודי.[9]

 

שיח' אל-אזהר מגנה את מפגן 'האחים'

בעקבות מפגן הסטודנטים החלו אישים בכירים בממסד הדתי במצרים בכלל ובמוסד אל-אזהר בפרט, למתוח ביקורת על תנועת האחים. שיח' אל-אזהר, מחמד סיד טנטאוי, גינה את מפגן הסטודנטים באוניברסיטת אל-אזהר.[10] בתום כינוס חירום של המועצה העליונה של אל-אזהר בעניין, אמר נשיא האוניברסיטה, אחמד אל-טייב: "ניסינו מאוד לחבק את הסטודנטים הללו, למרות שידענו כי הם סוטים [מן הדרך הנכונה], אך גילינו שיש להם דרך חשיבה מסוימת, לבוש לוחמני, ונורא מכך: הם גרמו לאוניברסיטת אל-אזהר להיראות בערוצי הלוויין כמייצאת טרור, ולכן לא היה מנוס מהתערבות המדינה."[11]  אל-טייב אמר עוד: "סגניו של נשיא האוניברסיטה יערכו [בקרוב] סיורים בשטח במכונים השונים בקהיר ובמחוזות כדי לעמוד על בעיותיהם של סטודנטים... [במסגרת] האמצעים המוגברים למניעת חדירה של רעיונות קיצוניים למוחם של הסטודנטים והמרצים."[12]  אל-טיב ציין כי הוחלט "למנות נציגים שיעברו על הספרים והעלונים המופצים במסדרונות האוניברסיטה, ולצאת בתוקף נגד כל הפרה של נוהגי אל-אזהר המייצג את דרך האמצע של האסלאם."[13]

 

שר ההקדשים, מחמד חמדי זקזוק, קרא להגן על העם המצרי מפני "המגפה המכונה 'האחים המוסלמים'" ואמר: "פעילותם הנוכחית תפגע בהשקעות ובתיירות, ולאחר שישתלטו על השלטון במצרים, [יביא הדבר] לאנרכיה..."[14]

 

כמו כן, בפרלמנט המצרי נמתחה ביקורת על האחים המוסלמים. השר לעניינים חוקיים ופרלמנטאריים, ד"ר מופיד שיהאב, אמר בישיבה: "הממשלה תכה ביד ברזל כל מי שיחתור [להקמת ח'ליפות אסלאמית]... אירועי [אוניברסיטת אל-אזהר] ב-10 בדצמבר עוררו בהלה בקרב האזרחים, והממשלה רואה בהם איום חמור על בטחונה של מצרים ויציבותה."[15]

 

הפגנות סטודנטים של האח"ס

 

 

התקשורת: יעדי האחים המוסלמים כיעדי הנאצים

התקפות על תנועת האחים המוסלמים הופיעו גם במאמרי העמדה בעיתונות המצרית הממסדית.

העורך הראשי של היומון המצרי  "אל-גומהוריה" פרסם סדרת מאמרים בגנות האחים המוסלמים. מחמד עלי אבראהים כתב: "אימוני הקרב, אומנויות הלחימה וההגנה העצמית שהסטודנטים הפגינו באוניברסיטת אל-אזהר חשפו כי [בתנועת] האחים המוסלמים יש מידה רבה של פאשיזם וקיצוניות. החולצות השחורות שלבשו הנערים במפגן הכוח והתרברבותם מתקשרות מבחינה היסטורית לפאשיזם, לנאציזם ולקיצוניות... נראה כי האחים התבוננו בהיסטוריה ומצאו כי הדרך הטובה ביותר לבטא את עצמם היא החולצות השחורות וההידמות לנאצים ולפאשיסטים, וזאת מסיבה פשוטה מאוד והיא שהפאשיזם והנאציזם עולים בקנה אחד עם מטרות האחים להפוך את המשטר, להתפשט ולהשתמש באלימות ובדם כדי לפתור חילוקי דעות...

 

האחים, כמו הנאצים והפאשיסטים, לא מעניין אותם שמצרים תיהרס או תיכבש... מסיתים אלה חותרים לדבר אחד בלבד - ליצור צבא מקביל או 'מיליציה מקבילה' לצבא מצרים שאיבד רבים מבניו בהגנה על אדמת המולדת היקרה, בניגוד לאחים המעוניינים שבניה של הארץ הזו ימותו במערכות שמנהלות מעצמות אזוריות ושכנות, בעוד לנו אין כל עניין [להשתתף בהן]. אולי הם חותרים לשטוף את מוחם של בני הנוער ולנצלם למטרות אחרות בתוך המדינה שיביאו לבני הנוער רק סכנה רבה..."[16]

 

בעל הטור ביומון המצרי "אל-אהראם", טארק חסן, הביע חשש מפני ההקצנה בפעילות האחים המוסלמים במצרים. במאמרו כתב: "האחים אינם אופוזיציה פוליטית אלא תכנית של אנרכיה, האשמה בכפירה, רצח והתרת דם במצרים. אופוזיציה פועלת במסגרת הלגיטימיות והחוק, בעוד האחים מנסים להקים מדינה בתוך המדינה, וזו אנרכיה [מוחלטת]. המדריך הכללי מחמד מהדי עאכף החל לשים את עצמו כאילו היה נשיא המדינה, בעוד שלמדינה נשיא אחד נבחר השולט על פי החוקה והחוק. מיהו המדריך השם עצמו [במעמד] מקביל לזה של ראש המדינה? מה נותר [עוד לעשות], אם כך, כדי להכריז על 'מדינת האחים'? האם אנו ממתינים לדגל ולהמנון?..."[17]

 

גל המעצרים בשורות האחים

בתקופה האחרונה החלו מנגנוני הביטחון המצריים במעצרים נרחבים של חברי תנועת האחים המוסלמים. בתוך כך נעצרו סגנו השני של עאכף, ח'ירת אל-שאטר, חבר לשכת המדריך הכללי, ד"ר מחמד עלי בשר, ועימם עוד עשרות ממנהיגי התנועה וכ-180 סטודנטים. כן נעצרו מספר אנשי עסקים ובכירים בתנועה האחראים לגיוס כספים לתנועה במחוזות ונסגרו מספר בתי עסק ובתי הוצאה לאור המקורבים לתנועה.[18] נזקיה הכספיים של התנועה בעקבות המתקפה נגד מקורות המימון שלה נאמדים בכחצי מיליארד לירות מצריות (כ-85 מיליון דולר).[19] בנוסף, חסמו שלטונות מצרים את הכניסה לאתר האחים המוסלמים באנגלית www.ikhwanweb.com לגולשים ממצרים.[20]

 

עאטף אל-חוסיני, איש מנגנוני הביטחון המצריים, אמר כי מחקירת העצורים עולה כי "חלק מאנשי האחים המוסלמים סיכמו ביניהם לחדש את פעילות הארגון, להחיות את פעילותם החשאית ולפעול להפצת רעיונותיהם, במיוחד במגזר הסטודנטים... בתוך כך ערכה חבורה של אנשי האחים פגישות להפצת רעיונות אלה בתוך אוניברסיטת אל-אזהר... חברי האחים המוסלמים שואפים להקים ח'ליפות אסלאמית, לבטל את החוקים הקיימים ולהחליפם במה שהם מכנים 'חוקים אסלאמיים'... [פעילי האחים באוניברסיטה מינו סטודנטים להקמת] יחידות סמי-צבאיות על פי הדגם של חמאס, חזבאללה, צבא המהדי בעיראק ומשמרות המהפכה באיראן... מנהיגי התנועה חתרו לשכנע את הסטודנטים [לצאת] לג'יהאד כדי לסייע למוסלמים במדינות הכבושות בעולם האסלאמי..."[21]

 

ארגוני זכויות אדם הביעו דאגה לנוכח צעדי הדיכוי של הממשלה המצרית כנגד פעילי האחים המוסלמים. הארגון המצרי לזכויות אדם הזהיר מפני הפגנות כוח הדדיות בין הממשלה לבין האחים המוסלמים. מנהל הארגון, חאפט' אבו סעדה, אמר: "התקפתן של המיליציות הממשלתיות על הסטודנטים והאלימות נגד אנשי האופוזיציה תביא ליותר שנאה [פנימית] בתוך החברה המצרית..."[22] ארגון Human Rights Watch קרא לממשלת מצרים לשחרר את כל אנשי האחים המוסלמים שנעצרו לאחרונה עד שיוגש נגדם כתב אישום ויוכח קשר בין הסטודנטים לתנועת האחים.[23]

 

מאמרי ביקורת: המשטר אחראי להקצנה

העורך הראשי של ירחון התרבות הממסדי המצרי "אל-מוחיט", ד"ר פתחי עבד אל-פתאח, טען כי לממשלת מצרים יש חלק באחריות להקצנה בפעילותם של האחים המוסלמים. במאמרו

ב"אל-גומהוריה" כתב: "מה שעשו המיליציות השחורות באל-אזהר הוא תוצאה טבעית של מדיניות כיבוי השריפות בה נוקט [השלטון] מזה תקופה כלפי תנועת האחים המוסלמים האסורה [על פי החוק]... וכלפי כל בעיותינו הפוליטיות והחברתיות, ללא ניסיון רציני לגבש תכניות שימנעו את התלקחותן של שריפות אלה [מלכתחילה] ויעקרו את שורש הרעה..."[24]

ביקורת נמתחה גם על דבריו של מובארכ כנגד האחים המוסלמים. בטורו היומי בעיתון המצרי האופוזיציוני "אל-מצרי אל-יום" כתב העיתונאי מגדי מוהנא: "אם זרם האחים המוסלמים הוא אכן סכנה לביטחון מצרים, נשאלת השאלה כיצד מאפשר [מובארכ] כנשיא המדינה, כמפקד העליון של הצבא, וכמי שעומד בראש המשטרה ובראש הרשות המבצעת, את קיומה של סכנה כזו? כיצד הוא איפשר שביטחונה של מצרים יהיה מאוים כתוצאה מעליית כוחו ומימדיו של זרם זה? וכיצד הוא איפשר את [היבחרותם] של 88 צירים [המשתייכים לזרם זה] לפרלמנט?..."[25]

 

האחים המוסלמים: המתקפה נגדנו - משיקולים פוליטיים

נוכח מתקפת השלטון נגדם במישור הביטחוני, החוקתי, הכלכלי והתקשורתי, יצאו דוברי התנועה ופעיליה בהצהרות כי אין להם זרוע צבאית וכי "המופע הספורטיבי" של הסטודנטים, שעליו הם התנצלו, נופח בכלי התקשורת משיקולים פוליטיים.[26] המדריך הכללי של האחים המוסלמים במצרים, מחמד מהדי עאכף, אמר בראיון ליומון המצרי "אל-מצרי אל-יום": "אין לנו מיליציות באוניברסיטה, ואין לי כל מידע על מעשיהם של הסטודנטים באוניברסיטת אל-אזהר, משום שאני מתנגד לפניה לאלימות ולשימוש בכוח לשם פתרון בעיות..."[27]

 

בתגובה לדבריו של מובארכ כי האחים הם סכנה לביטחונה של מצרים, פרסמה תנועת האחים הודעה בה נאמר: "אנו מקריבים את נפשנו, ילדינו וכספנו למען ביטחון מצרים... מפגן הסטודנטים

באל-אזהר שנעשה בו שימוש כאמתלה להסלמה ולמעצרים ולפגיעה באינטרסים הכלכליים של אנשים פרטיים, עובדים וחברות, הוא אירוע יחיד בהיסטוריה שלא היה בה רבב  במשך למעלה משלושה עשורים... ולמרות זאת אנו גינינו אותו ומשתתפיו הביעו התנצלות...

 

לייחס [לנו] סכנה לביטחון משום שאנו נוהגים בדרך דתית זה דבר תמוה, שהרי הדרך בה אנו הולכים היא הדרך האסלאמית אותה מדגיש הסעיף השני בחוקה [המצרית]... מצרים היא רוחנו, וביטחונה יקר מביטחוננו. רוממותה, ריבונותה וקדמתה הן מטרותינו ואף פעם לא נסכן אותה. אנו שבים ואומרים כי ליבותינו וראשינו פתוחים לדיאלוג, עם אנשי השלטון כמו גם עם פלגי האופוזיציה למען טובתה של מצרים, וידינו מושטות לשיתוף פעולה עם כולם ללא יוצא מן הכלל..."[28]

 

לטענת בכירים בתנועה מטרת המתקפה נגדם היא לנטרל אופוזיציה לרפורמה בחוקה ולנטרל מתחרים פוטנציאליים לירושת השלטון. סגנו הראשון של עאכף, ד"ר מחמד אל-סיד חביב, אמר: "מטרת המעצרים האלה [נגד חברי תנועת האחים המוסלמים]... היא ברורה: לכסות על התיקונים בחוקה שיוצגו בימים הקרובים. ברור כי הממשלה לא רוצה אף אופוזיציה מכל סוג כדי [שהיא תוכל] להעביר את התיקונים שהיא רוצה. מטרתם [של תיקונים אלה] היא בראש ובראשונה ביסוס התרחיש של הורשת השלטון [לגמאל מובראכ], דיכוי החירויות ושלילת הזכויות."[29]

 

האחים מתכוונים להקים מפלגה אזרחית

לאחרונה הודיע המדריך הכללי של תנועת האחים המוסלמים, מחמד מהדי עאכף, כי בקרוב יוצג מצעה של מפלגה פוליטית חדשה שתוקם לראשונה בהיסטוריה על ידי תנועת האחים המוסלמים. מקורות בהנהגת התנועה מסרו כי מפלגה זו תהיה מפלגה אזרחית בעלת מקור סמכות אסלאמי שתהיה פתוחה גם למי שאינם חברים בתנועת האחים. עם זאת, מקור בכיר אמר ל"אל-אהראם" כי לא יוּתר לאחים להגיש לוועדה לענייני מפלגות בקשה להקמת מפלגה משום שתנועתם אינה מוכרת על פי החוק במצרים.[30]

 

האחים המוסלמים דחו את הטענה כי תנועתם פועלת על בסיס דתי. יתרה מכך, עאכף הסביר: "האחים תומכים באיסור על כל פעילות המבוססת על דת, גזע או מוצא, משום שאנו מאמינים באזרחות, דמוקרטיה וחירויות ציבוריות המעוגנות באסלאם. פעילותה של תנועת האחים אינה נשענת על יסוד דתי משום שהיא תנועה... העוסקת בפעילויות [מגוונות] ואינה מתאפיינת באפליה דתית. התנועה מכבדת את הכללים והחוקה ושואבת את דרכיה מהאמונה האסלאמית..."[31]