כללי

בכירי דת וכתבות בעיתונות המצרית: רמדאן – חודש הג'יהאד והניצחונות הגדולים בהיסטוריה המוסלמית

הקדמה

כבכל שנה בחודש רמדאן, ובפרט לקראת ציון ה-10 ברמדאן, יום פרוץ מלחמת יום הכיפורים, בין סוריה ומצרים לבין ישראל בשנת 1973, גם השנה הדגישו אנשי דת בכירים במצרים, ובראשם המופתי שוקי עלאם, כי רמדאן הוא חודש הג'יהאד בו ארעו "הנצחונות הגדולים בהיסטוריה המוסלמית".[1] גם בעיתונות המצרית העלו על נס את חודש רמדאן כחודש הניצחונות והכיבושים באסלאם. מבין הנצחונות שהוזכרו: קרב בדר וכיבוש מכה במאה ה-7 לספירה, כיבוש אנדלוסיה וחלקים מדרום צרפת במאה ה-8 לספירה, קרב קרני חיטין  במאה ה-12 לספירה, קרב עין ג'אלות במאה ה-13 לספירה ומלחמת יום הכיפורים בשנת 1973.

 

להלן סקירה של ההתייחסויות במצרים לחודש רמדאן כחודש הג'יהאד:

 

המופתי של מצרים: הניצחונות הגדולים בהיסטוריה המוסלמית התרחשו בחודש רמדאן

ב-10 לרמדאן, בו פרצה המלחמה ב-1973, שחל השנה ב-15.5, המופתי שוקי עלאם הקדיש את הפרק היומי מסדרת הרדיו שלו, שמשודרת במהלך הרמדאן, לניצחונות אלה ואמר: "חודש רמדאן הוא חודש גדול, הוא חודש הג'יהאד. ההיסטוריה עדה לכך שבשום חודש לא היו כל כך הרבה קרבות וניצחונות למוסלמים כפי שהיו בחודש רמדאן. זהו תואר כבוד הנוסף לחודש המכובד הזה, בנוסף לכבוד שניתן לו כשבמהלכו הורד הקוראן והחלה ההשראה האלוהית לנביא מוחמד. במהלך חודש רמדאן התרחשו ניצחונות, כיבושים וקרבות רבים שהיו מכריעים עבור הדת והאומה [האסלאמית]. בין הניצחונות החשובים העיקריים קרב בדר ב-17 לחודש רמדאן בשנה השנייה להג'רה[2] של הנביא מוחמד.

ב-20 לחודש רמדאן בשנה השמינית להג'רה, התרחש כיבוש מכה, בהשפעתו התאסלמו רבים מאוד. בתקופת הממלכה הממלוכית, ב-25 לחודש רמדאן בשנת 658 להג'רה הצליחו סיף אל-דין קטז[3] וט'האר ביברס[4] לעמוד בפני מתקפות המונגולים באזורים רבים של העולם האסלאמי. בעידן המודרני כוחותינו הגיבורים ניצחו במלחמת ה-10 ברמדאן בשנת 1973... הצבא המצרי העצום שלנו ניפץ  את המיתוס של הצבא הישראלי [כצבא] בלתי מנוצח, כפי שנאמר בשעתו, והוסיף בניצחון זה כבוד גדול לאומה זו."

 

המופתי קרא להשוות "בין המציאות המפוארת הזו [בעבר] ומצבם של רבים מהמוסלמים היום." לדבריו, "מאוד מצער שהתפיסה הזו [של רמדאן שרווחה בעבר] השתנתה אצל מוסלמים רבים היום. לאחר שחודש הרמדאן היה חודש העשייה, המאבק והג'האד וההקרבה, הוא הפך לחודש המרגוע והעצלנות והעדפת השינה והאוכל. זוהי הידרדרות מסוכנת בערכים..."[5]    

 

המופתי שוקי עלאם בתכנית הרדיו לרגל הרמדאן  

 

בהתייחסות לחודש הרמדאן בתוכנית טלוויזיה, אמר המופתי: "יש קשר הדוק בין חודש רמדאן לבין הניצחונות ואף בין המעשים הגדולים בהיסטוריה האנושית ובמיוחד בהיסטוריה המוסלמית... במהלך חודש הרמדאן האדם נבנה [מחדש]... הצום בונה מחדש את האדם ומעניק לו תקווה וכוח. זהו אחד מגורמי הניצחון בכל מלחמה שאנו מנהלים בכל זירה – בעבודה, בלחימה או בכל זירה אחרת. יש צורך בבנייה [מחדש] של האדם. לכן אין זה מוזר שהניצחונות הגדולים והמשפיעים בהיסטוריה המוסלמית התרחשו בחודש רמדאן... הצום הוא השער האמיתי לשינוי, לכן קל מאוד שיהיה ניצחון בשטח ובתחומים שונים."[6]    

מופתי מצרים לשעבר: בתרבות האסלאמית חודש הרמדאן הוא חודש הג'יהאד והפצת האסלאם

עלי ג'ומעה, המופתי לשעבר של מצרים וחבר אגודת אנשי הדת הבכירים באל-אזהר, פרסם ב-15.5 בעמוד הפייסבוק שלו מאמר שפורסם לראשונה בשנת 2012 עת כיהן כמופתי של מצרים, בו כתב: "חודש רמדאן בתרבות האסלאמית לא היה רק חודש [המוקדש] לעבודת האל ולהתקרבות לאללה יתעלה, אלא היה חודש [המוקדש] לפעילות ולג'יהאד להפצת הדת העצומה הזאת. כאשר הנפש מתחזקת והרוח נעשית גבוהה יותר, הדבר חוזר בהכרח לגוף שמקבל יותר כח ומתחזק. מהו הגוף אם לא ראי של הרוח...." בהמשך המאמר סקר גומעה את ההשגים הצבאיים של המוסלמים מאז ראשית האסלאם ועד מלחמת אוקטובר 1973.[7]

 

מעמוד הפייסבוק של עלי גומעה: "רמדאן חודש הניצחונות"[8]

 

קמפיין הטפה של אל-אזהר להחייאת רוח הנצחונות ברמדאן

האקדמיה למחקרים האסלאמיים של אל-אזהר השיק במהלך הרמדאן קמפיין הסברה "לרגל ציון ניצחונות[9] ה-10 בחודש רמדאן" שכותרתו "מעשי הגבורה של העבר ושאיפות העתיד". הקמפיין כולל מפגשים של מטיפים עם הציבור המקומי במסגדים, מרכזי נוער ובתי תרבות ברחבי מצרים. נט'יר מוחמד עיאד, מזכ"ל האקדמיה, ציין כי משך הקמפיין עשרה ימים בהשתתפות 3900 מטיפים ומטיפות ונועד "להחיות את רוח ניצחונות ה-10 ברמדאן ולהפיק תועלת מהניצחון של המצרים כדי לחזור לרוח ההתמדה, הפעילות והייצור ולעודד אותם לבנות את המולדת ולשמור עליה."[10]

 

כתבות ומאמרים במצרים: רמדאן – חודש הכיבושים הגדולים אפילו באנדלוסיה ובדרום צרפת

ב-7.5, יומיים לאחר תחילת הרמדאן, פורסמה ביומון הממסדי אל-אהראם כתבה שכותרתה "רמדאן 'חודש הניצחונות' מההתקפה על בדר ועד מלחמת אוקטובר". הכתבה סקרה בין היתר את כיבוש אנדלוסיה וכן כיבוש חלקים מדרום צרפת במסגרת קרב טור במאה השמינית לספירה.

 

מתוך הכתבה: תמונה ממלחמת אוקטובר 1973

בכתבה נאמר כי חודש רמדאן אינו רק חודש של שלווה ועבודת האל, אלא לאורך ההיסטוריה הוא היה חודש של ניצחונות וכיבושים גדולים שהיוו חלק משמעותי מההיסטוריה האסלאמית. בכתבה נסקרים הקרבות העיקריים בהיסטוריה המוסלמית כמו קרב בדר, שהניצחון בו "העלה את מורל המוסלמים ואת ביטחונם ביכולתם להתעמת עם אויביהם היהודים שקשרו קשר נגד המוסלמים...", וכן כיבוש מכה בשנת 630 וכיבוש אנדלוסיה בשנת 711 לספירה שלאחריה "כבשו המוסלמים את חצי האי האנדלוסי". עוד מצוינים קרב טור ב- 10.10.732 עליו נכתב כי נערך לאחר שהמוסלמים "כבשו את מחצית דרום צרפת והיו במרחק של ק"מ בודדים מפריז. צבא המוסלמים בפיקודו של עבד אל-רחמן אל-ר'אפקי [מושל אנדלוס] נתקל בצבאות אירופה בפיקודו של קרל מרטל... במהלך הלחימה נהרג מפקד המוסלמים עבד אל-רחמן אל-ר'אפקי ובעקבותיו נסוג הצבא המוסלמי מהמערכה. זה היה הניסיון האחרון של המוסלמים לכבוש את צרפת."

 

עוד נזכרים הקרב באמוריון בשנת 838 בין השליט העבאסי לביזנטים, הקרב בעין ג'אלות ב-1260 ולבסוף מלחמת אוקטובר 1973 שהיא "המלחמה הגדולה ביותר" שהתרחשה ברמדאן בהיסטוריה המודרנית ואשר "החזירה למצרים את יוקרתה הצבאית אותה איבדה במלחמת 5.6.1967.[11]

כתבה דומה פרסם פורטל השבועון אח'באר אל-יום, שכותרתה "מקרב בדר למלחמת ה-10 ברמדאן... 8 ניצחונות למוסלמים ברמדאן".[12]

 

מתוך הכתבה: "מקרב בדר למלחמת ה-10 ברמדאן... 8 ניצחונות למוסלמים ברמדאן"

من غزوة بدر إلى حرب العاشر من رمضان.. 8 انتصارات للمسلمين في رمضان

 

מוחמד פודה, בעל טור ביומון אל-יום אל-סאבע, כתב במאמר שכותרתו "רמדאן, חודש הניצחונות הגדולים", כי "בחיי האומות והעמים יש ימים ותאריכים בלתי נשכחים שאין להתעלם מהם, או לעברם ללא התייחסות וללא הכבוד לו הם ראויים. בין התאריכים החשובים הנטועים בזכרוננו הוא ה-10 ברמדאן, אותו אנו מציינים היום... בכל שנה נושא תאריך זה זיכרון יקר לכולנו – זיכרון הניצחון הגדול בשנת 1973 שמעלה בנו גאווה, כבוד ותחושה ששיקמנו את המוניטין שלנו...

 

מה שמעורר את תשומת הלב הוא שניצחון זה אינו הניצחון היחיד שקשור בזיכרון של האומה הערבית והאסלאמית לחודש רמדאן. כשחודש רמדאן מתחיל, הוא מזכיר לנו מייד את הניצחון העצום של הנביא מוחמד בקרב בדר... שמהווה את הקרב החשוב הראשון בהיסטוריה האסלאמית, בו נלחמו313 מוסלמים מול 950 פוליתאיסטים. זה היה העימות החמוש הראשון בין הנביא מוחמד לבין הפוליתאיסטים והמוסלמים ניצחו את הפוליתאיסטים.... בהמשך היו עוד ימים בלתי נשכחים בזיכרון האומה הקשורים לחודש המכובד. ב-20 ברמדאן בשנה השמינית להיג'רה כבשו המוסלמים את מכה וצירפו אותה למדינה האסלאמית...   

[נראה] כאילו נקבע שלמוסלמים יהיו תמיד נצחונות גדולים בחודש רמדאן. ב-26 ברמדאן, ב- 27.11.1188, השיגו המוסלמים ניצחון נוסף בקרב [קרני] חיטין בהנהגת הסולטאן המנצח צלאח אל-דין אל-איובי, שהביא לסיום הנוכחות הצלבנית במזרח ושיחרר את ירושלים ואת רב השטחים שתחת הכיבוש הצלבני. באותו חודש נערך גם קרב עין ג'אלות ב-2 ברמדאן בשנת 658 להג'רה, בו ניצחו המוסלמים ניצחון סוחף שחיסל את שאיפות המונגולים באזור, במיוחד מאחר שבניצחון זה הם [המונגולים] איבדו את השפעתם באל-שאם ולאחר מכן יצאו ממנה לחלוטין.

 

למרות כל האמור לעיל, מלחמת ה-10 ברמדאן המבורך [בשנת 1973] שבמהלכה הצליח הצבא המצרי לצלוח את תעלת סואץ ולהרוס את קו ברלב, היא הקרב העיקרי שלו קשר הדוק יותר [לרמדאן] בזכרונם של העמים הערבים. היום אנו מציינים את תוצאות הניצחון העצום הזה שהיה בבחינת מכה קשה ליהירות הציונית... [והיתה לה] השפעה עצומה בהשגת הניצחון שסלל את הדרך לחתימה על הסכם קמפ דיוויד בין מצרים לישראל ואשר שם את הקץ למתיחות ששררה בין המדינות..."[13]