המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ההצעה הפלסטינית לפתרון בעיית הפליטים בטאבה
20/11/2001

 

ההצעה הפלסטינית לפתרון בעיית הפליטים בטאבה


במהלך המו"מ הישראלי-פלסטיני, שהתקיים בטאבה בינואר 2001, החליפו הצדדים הצעות לפתרון בעיית הפליטים. צוות המו"מ הפלסטיני העביר ב-22 בינואר "הצעה פלסטינית הנוגעת לבעיית [הפליטים] הפלסטינים". למחרת, ה-23 בינואר, העביר שר המשפטים הישראלי באותה תקופה, יוסי ביילין, "תגובה פרטית בנושא הפליטים הפלסטינים". תגובתו של ביילין פורסמה באנגלית ובצרפתית בכתב העת Le Monde Diplomatique וביילין, אישר בראיון לעמנואל הלפרין מערוץ 1 כי זו ההצעה שהעביר. באותו ראיון סיפר ביילין כי הפלסטינים העבירו לידיו הצעה משלהם, אך סירב לחשוף אותה.

 

היומון "אל-אתחאד" היוצא לאור בנצרת, מפרסם כעת את ההצעה הפלסטינית ואת התגובה הישראלית עליה. ההצעה פורסמה לראשונה על ידי "בדיל -המרכז הפלסטיני למקורות מידע בנושא זכויות המגורים והפליטים". להלן תרגום ההצעה מן השפה הערבית:

 

הצעה פלסטינית הנוגעת לבעיית [הפליטים] הפלסטינים, טאבה, 22 באוקטובר, 2001

 

חשיבות פתרון הבעיה

1. הצדדים מבינים שהגעה לפתרון צודק לבעיית הפליטים היא עניין הכרחי, כדי להשיג שלום צודק, כולל, ובר קיימא.

 

האחריות המוסרית

2. ישראל מבינה את אחריותה המוסרית והמשפטית להגלייתם בכפייה של התושבים האזרחים הפלסטינים, נישולם מרכושם במלחמת 1948, ומניעת הפליטים מלשוב לבתיהם בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האומות המאוחדות מספר 194.

3. ישראל נושאת באחריות לפתרון בעיית הפליטים.

 

הבסיס להסדר בעיית הפליטים

4. כל הסדר צודק לבעיית הפליטים בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם מספר 242, צריך להוביל ליישום החלטת העצרת הכללית של האו"ם מספר 194.

 

זכות השיבה

5. בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האו"ם מספר 194 (III), לכל הפליטים הרוצים לשוב לבתיהם בישראל ולחיות בשלום עם שכניהם יש זכות לעשות כן. כל פליט יממש את זכותו לשיבה בדרכים שנקבעו בהסכם.

6. א) הפליט הפלסטיני הוא כל פלסטיני/פלסטינית שמנעו ממנו/ממנה מלשוב לביתו/ביתה אחרי ה-29 בנובמבר, 1947.

    ב) מבלי לצמצם את המשמעות הכללית של המונח "פליט", המילה "פליט" בהסכם זה כוללת את צאצאי הפליט/הפליטה ואת בעליהם/נשותיהם.

    ג) מבלי לצמצם את המשמעות הכללית של המונח "פליט", כל האנשים הרשומים אצל אונרו"א הינם פליטים על פי הסכם זה.

 

ועדת השבת הפליטים למולדתם

7. תוקם ועדה להשבת הפליטים למולדתם ולהבטחת וניהול מימוש זכות השיבה בהתאם להסכם זה.

8. הועדה תבצע, בנוסף לעניינים אחרים, את הדברים הבאים:

1.                   בדיקה של מעמד הפליט/הפליטה בהתאם להגדרה הנכללת בהסכם זה.

2.                   קביעת עדיפויות לקבוצות ספציפיות של פליטים ולאזורים ספציפיים.

3.                   קביעת הצעדים להשבת הפליטים אל מולדתם.

4.                   היישומים השלביים.

5.                   השבת הפליטים למולדתם.

6.                   הבטחת ההגנה על הפליטים השבים.

9. העדה תורכב מנציגים של האו"ם, ארה"ב, הצדדים, אונרו"א, המדינות הערביות המארחות, האיחוד האירופי, וקנדה. הועדה תתייעץ עם ממשלות המדינות הערביות המארחות, במידה ותראה לנכון.

10. הצדדים יבצעו את החלטות הועדה וינקטו בצעדים ההולמים כדי להקל על ביצוע החלטות אלה.

11. הועדה תקבע את מסגרתה ואת הליכי פעולתה.

12. משרדיה הראשיים של הועדה יהיו (מקום משוער) והועדה יכולה לפתוח משרדים במקומות אחרים, בהתאם למה שתראה לנכון.

13.  הועדה תגבש מנגנון לפתרון חילוקי דעות העלולים לנבוע מפרשנותו או ממימושו של הסכם זה.

14. לפליטים תהיה זכות ערעור על ההחלטות שתקבל הועדה, בהתאם להסכם זה והועדה תקים מנגנון לערעורים.

 

צורות השיבה

15. לפליטים השוהים כעת בלבנון שיבחרו לממש את זכות השיבה בהתאם להסכם זה, תתאפשר שיבתם לישראל תוך שנתיים מיום החתימה על הסכם זה.

16. מבלי לגרוע מזכותו של כל פליט לשוב לישראל, ובנוסף לפליטים השבים בהתאם לסעיף 15 למעלה, יותר לכל היותר ל(מספר משוער) של פליטים לשוב לישראל מדי שנה.

17. על הפליטים הרוצים לשוב, להצהיר על רצונם זה בפני הועדה בהתאם להליכים שהיא תקבע; הדבר יעשה תוך חמש שנים מן היום בו תתחיל הועדה לקבל לידיה את התצהירים האלה, ומימוש זכות השיבה בעקבות הגשת התצהירים לא יהיה מוגבל בתקרת זמן ספציפית.

18. הועדה תקבל את החלטותיה בנוגע למי שיותר לו לשוב, בהתאם לסטנדרטים של שקיפות, בשנה הספציפית שתקבע בהתאם לסעיף 16.

19. השבת הפליטים למולדתם תעשה בהתאם להחלטתם האישית הרצונית והיא תבוצע באופן שישמור על האחדות המשפחתית.

20. לפליטים יסופק המידע הנחוץ להם לקבלת החלטתם בכל הנוגע להיבטים של שיבתם למולדת.

21. לא יכפה על הפליטים להישאר, או לעבור, למצב מסוכן ובלתי בטוח או למקומות שאין בהם את הסביבה התשתיתית הבסיסית ההכרחית לקיום חיים רגילים.

22.  יותר לפליטים לשוב בדרכי שלום מבלי לסכנם, להציק להם, להפחידם, לרודפם, או להפלות נגדם, בעיקר בשל מוצאם הלאומי, אמונתם הדתית, או עמדתם הפוליטית.

23. הצדדים יבצעו את השינויים הנדרשים בחוקיהם הפנימיים כדי להקל על מימוש זכות השיבה.

24. הצדדים קוראים למדינות המארחות פליטים כעת להקל על שיבתם המוקדמת של הפליטים באופן התואם את זכויות האדם ואת החוק הבינלאומי.

 

המעמד המשפטי של הפליטים השבים

25. הפליטים השבים ייהנו מזכויות אזרחיות וחברתיות מלאות, מהגנה מפני אפליה נגדם בתחומי התעסוקה, החינוך, ומזכות הקניין.

26. הפליטים השבים יזכו לאזרחות ישראלית, ובכך יבוא קץ למצב היותם פליטים.

 

השבת נכסי דלא-ניידי של הפליטים

27. נכס דלא-ניידי שהיה בבעלות הפליט השב בעת הגלייתו, יושב לו או ליורשיו החוקיים.

28. במקרים בהם בלתי אפשרי, בלתי מעשי, או בלתי צודק להשיב את הרכוש לבעליו הפליט, בהתאם לסטנדרטים של ועדת השבת הפליטים למולדת, (יפוצה הפליט השב) ברכוש בתוך ישראל, השווה בהיקפו/שוויו לאדמה ולרכוש האחר שאיבד.

 

אונרו"א

29. אונרו"א תמשיך להתקיים עד לביצוע הסכם זה במלואו ועד שלא יהיה צורך בשירותיה. היקף שירותי אונרו"א ישתנה בהתאם להתקדמות במימוש הסכם זה.

 

הפיצוי

30. מדינה ישראל תפצה את הפליטים על הרכוש שנשלל מהם בשל הגלייתם, ובכלל זה ולא רק, הרכוש ההרוס שהופקד תחת משמורת "האפוטרופוס לנכסי נפקדים". הפיצוי יכסה את ההפסד שנגרם בשל אי השימוש ואובדן הרווחים החל מיום ההגליה ועד היום, על פי השווי הנוכחי.

31. מדינת ישראל תפצה את הפליטים גם על הסבל ועל ההפסדים שנגרמו להם בשל הגלייתם הגופנית.

32. הפליטים יקבלו, בהתאם למה שידרוש המצב, סיוע לשיבה למולדת, במטרה לסייע להם להתאזרח בשנית במקומות מוצאם, או יקבלו סיוע שיקום, כדי שישתקמו במקומות מגוריהם העתידיים. הכספים לסיוע לשיבה ולסיוע לשיקום צריכים להיות מוקצים מן הקרן הבינלאומית המוזכרת למטה.

33. זכויות השיבה והפיצוי הן זכויות עצמאיות ומרובות. מימוש הפליט את זכותו לשיבה לישראל אינה גורעת מזכותו לקבל פיצוי בהתאם לסעיף 30; כמו כן, קבלת פיצוי על ידי הפליט, אינה גורעת מן השיבה בהתאם להסכם זה.

34. הפיצוי החומרי (ושאינו חומרי) יוענק על בסיס אישי, אלא אם הרכוש היה בבעלות קולקטיבית.

35. ישראל, בהתאם לאחריותה לפיצוי הפליטים כנאמר בסעיף 30, תספק את הכספים הדרושים לפיצוי זה ותעביר את הכספים האלה לקרן הבינלאומית הנזכרת למטה, כדי שזו, יחד עם הועדה לפיצוי, יחלקו אותם בהתאם להסכם זה.

36. המשאבים הכספיים המצויים בידי "האפוטרופוס לנכסי נפקדים" באופן מיוחד, ומבלי שהדבר יגביל באופן כלשהו את אחריותה של ישראל בהתאם לסעיף 35 למעלה, ישמשו לפיצוי הפליטים על ההפסדים שנגרמו כתוצאה מבזבוז הרכוש שהושם תחת אחריותו, בנוסף כך, יועבדו כל תיקי "האפוטרופוס לנכסי נפקדים" הקשורים לרכוש הפליטים לועדת הפיצויים.

37. ניתן להשתמש בכספים נוספים מן הקרן הבינלאומית הנזכרת למטה כדי להוסיפם לכספים הישראליים הנדרשים לפיצוי.

 

הפיצוי על רכוש ציבורי

38. מדינת ישראל תשלם פיצוי למדינת פלסטין עבור הרכוש הפלסטיני הציבורי הקיים בתוך גבולותיה המוכרים מבחינה בינלאומית של מדינת ישראל.

39. הרכוש הציבורי הנזכר בסעיף 36 יכלול את רכוש המקרקעין, בנוסף לרכוש כספי והרכוש הנייד האחר.

40. הבקשות לפיצויים בהתאם לסעיף 36 תנוהלנה ותוכרענה על ידי ועדת הפיצוי.

 

הפיצוי למדינות המארחות

41. המדינות המארחות פליטים (לבנון, סוריה, ירדן, מצרים, עיראק, והרשות הפלסטינית) תקבלנה פיצוי בגין העלויות הגבוהות בהן נשאו בשל אירוח הפליטים.

 

ועדת הפיצוי

42. תוקם ועדה לפיצוי שתאמוד את ההפסדים הפלסטינים החומריים ושאינם חומריים, תנהל את מימוש הסעיפים בהסכם זה הנוגעים לפיצוי, ותיקח לידיה ותכריע בבקשות הנוגעות לנכסי דלא-ניידי שיגישו הפליטים בהתאם לסעיפים 27 ו28-.

43. הועדה תגבש אמצעים והליכים להגשת בקשות לפיצוי, תכריע בעניינן, ותעביר את התשלומים.

44. הועדה תורכב מנציגים של הצדדים, ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם, הבנק העולמי, והמדינות התורמות.

45. הועדה תקבל לידיה את רישומי ועדת הפישור לפלסטין של האו"ם, וכן את תיקי "האפוטרופוס לנכסי נפקדים" בהתאם לסעיף 36 למעלה, משום שאלה נחשבים לעדויות אבסולוטיות בנוגע להפסדיהם של הפליטים. הועדה יכולה להשתמש גם בתיקי אונרו"א ובכל תיקים רלוונטיים אחרים.

46. הועדה תשלח צוות מקצועי מתוכה כדי לאמוד את השווי הנוכחי של הרכוש שמחייב פיצוי.

47. על הצדדים לבצע את החלטות הועדה ולנקוט בצעדים הולמים כדי להקל על ביצוע החלטות הועדה. בנוסף לכך, מדינת ישראל תאשר תוך שישה חודשים מיום חתימת הסכם זה חקיקה פנימית שתבטיח אפשרות גישה עבור מגישי הבקשות לפיצוי אישי או נציגיהם לארכיוני המדינה הרלוונטיים, כדי להקל על הטיפול בבקשות.

48. הועדה תקים את משרדיה הראשיים ב(מקום משוער) ויכולים להיות לה משרדים במקומות אחרים במידה ותראה זאת לנכון.

49. הועדה תגבש מנגנון לפתרון חילוקי הדעות העלולים לנבוע מפרשנות או מימוש הסכם זה.

50. לפליטים זכות לערער על ההחלטות המתקבלות בועדה בהתאם להסכם, והועדה תקים מנגנון לערעורים.

 

הקרן הבינלאומית

51. תוקם קרן בינלאומית לתמיכה ומימון מימוש סעיפי הסכם זה הנוגעים לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים.

52. לקרן תהיה ועדת אדמיניסטרטיבית להכוונה שתהיה אחראית לקבוע את סדר העדיפויות ואת מדיניות השימוש בסיוע הבינלאומי, באופן התואם את סעיפי ההסכם בנוגע לפליטים.

53. הועדה האדמיניסטרטיבית להכוונה תורכב מפלסטין, ארה"ב, הבנק העולמי, האיחוד האירופי, והמדינות התורמות (שמות המדינות). לועדה האדמיניסטרטיבית להכוונה יצורפו צדדים אזוריים בעלי השפעה או עניין, בהתאם לצורך. הועדה האדמיניסטרטיבית להכוונה תהיה אחראית לאיסוף, תיאום, וניהול הסיוע הבינלאומי הכספי והאחר שיוענק כדי לסייע למימוש ההיבטים השונים של הסכם זה הנוגעים לפליטים.

54. הבנק העולמי והאו"ם יהוו מזכירות משותפים של הקרן. מקום מושב מזכירות הקרן יהיה בבנק העולמי.

55. הועדה האדמיניסטרטיבית להכוונה תבקש מן הבנק העולמי לגבש חוזי מימון רב-צדדיים, כדי להבטיח שלכל היבט המצריך סיוע כספי מבין ההיבטים של הסכם זה הנוגע לפליטים יהיו חוזים זמינים המתאימים לו, שיאפשרו לתורמים המעונינים [בכך] לנצל את המנגנונים הרב-צדדיים.

56. הבנק העולמי יקבל על עצמו את האחריות הכללית להבטחת ניהול הכספים האלה בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים של ראיית חשבון ושקיפות. המזכירות תהיה אחראית על המעקב אחר הרמה הכללית של ההשתתפויות והתשלומים של התורמים (הן באמצעות הערוצים הרב-צדדיים והן הבילטרליים) כדי לסייע במימוש הסכם הפליטים.

57. הסיוע המוגש מן הקרן יכלול, בין היתר: פיצוי, סיוע לשיבה למולדת, סיוע לשיקום, עלויות ביניים, סיוע כלכלי-חברתי רלוונטי. הסיוע בפיצוי ישולם באמצעות ועדת הפיצוי.

58. מקבלי הכספים באמצעות הקרן יהיו, בין היתר: הפליטים, מיניסטריונים ומוסדות ציבור פלסטיניים רלוונטיים, מיניסטריונים ומוסדות ציבור במדינות המארחות, מוסדות בינלאומיים ציבוריים או פרטיים שנבחרו לביצוע הסיוע לתוכנית או להגשת תמיכה טכנית או זמנית.

 

עניינים כלליים

59. הצדדים יבצעו שינויים הולמים בחוקיהם הפנימיים כדי להקל על מימוש הסכם זה.

 

קץ התביעות

60. המימוש המלא של הסכם זה יהווה פתרון מלא לבעיית הפליטים וישים קץ לכל התביעות הנובעות מבעיה זו.

61. לא תגרע זכותו של כל פליט בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האו"ם מספר 194, אלא אם הפליט מימש את זכותו לשיבה וקיבל פיצוי בהתאם להסכם זה, או אם הפליט, בהתאם לבחירתו הוולונטרית, קיבל פיצוי והתאזרח במקום אחר."[1]

 

 



[1] אל-אתחאד (ישראל), 9.11.2001.

תגיות