כללי

אופוזיציונרים סורים: ראשי האופוזיציה הסורית ומדינות ערב מתעלמים ביודעין מסבל הפליטים הסורים

 

עם תחילת החורף, רבו הדיווחים אודות המצב ההומניטרי הקשה במחנות הפליטים הסורים בסוריה ובקרב שכנותיה. ב-15.1.19 אף דווח כי 15 ילדים סורים, מהם 13 בני מתחת לגיל שנה, מתו מן הקור העז וממחסור בציוד רפואי.[1]

 

על רקע זה, נמתחה ביקורת חריפה על אדישותם של הקהילה הבינ"ל, והעולם הערבי בפרט, לסבלם של הפליטים הסורים ופורסמו קריקטורות רבות שהציגו את המוות אורב לילדים הסורים במחנות ומאמרים באתרים המזוהים עם האופוזיציה הסורית, החושפים את קלונם של שיח'ים ואנשי דת שלא עושים דבר למען הפליטים. בין אלו בלטו הכותבים פואד חמירה ועבד אל-רזאק דיאב, שניהם בעלי טור באתר האופוזיציה הסורי www.zamanalwsl.net, שהאשימו את מדינות ערב ואת ראשי האופוזיציה הסורית, בסחר בסבלם של הסורים ובניהול חיי מותרות במקום לסייע להצילם מאסונם.

 

דוח זה יציג תרגום חלקים עיקרים מתוך מאמריהם של חמירה ועבד אל-רזאק דיאב.

 

ילד סורי מת לצד המצפון האנושי[2]

 

פואד חמירה: בפחות ממאה מיליון דולר ניתן היה להציל את הפליטים הסורים

"אלפי סורים באוהלי הפליטים טובעים בבוץ ובגשמים. עשרות ערוצי לווין, סוכנויות ידיעות ועיתונים מדווחים על האסון ההומניטרי הזה ואף סוחרים בכאב של אנשינו באוהלים. כן, מדובר בסחר ברגשות אנושיים וכולנו נעים על הציר בין חוסר תשומת לב, עבור דרך הסתפקות בטפיחה על פנינו בקינה ובגידוף ועד ציפייה שהאו"ם ומוסדות הסיוע שלו [יפעלו בנדון]. ואם האו"ם מתמהמה (וזה מה שקורה בדרך כלל), אנו מטיחים בו קללות וגידופים. זה כל מה שאנו יכולים לעשות בלי שאיש יעלה על דעתו לשאול על הכספים של נסיכי הנפט ואנשי הדת, שהתעשרו על חשבון הסחר בהלכה האסלאמית ובלי שאיש ישאל על המשקיעים ואנשי העסקים הערבים בכלל והסורים בפרט. היכן הם אנשי העסקים, המעמידים פני בוכים על הדם הסורי ועל המצב שאליו הגיעו הסורים? מדוע איננו רואים אותם כעת מדברים גבוהה גבוהה על אנושיות? נראה כי ברור שהגשת סיוע לאנשינו באוהלי הקור והרעב לא יביאו להם [לאנשי העסקים] תועלת הפעם.

 

פחות ממאה מיליון דולר היו מספיקים להצלת אנשינו מהאסון הזה, שאין לתארו במילים. זהו סכום פעוט עבור כל נסיך, שיוצא לשיט או מממן תחנת טלוויזיה של אחד מאנשי הדת הסוחרים בדת. זהו סכום כמעט חסר ערך עבור סוחרי המלונות, ההשקעות והמיזמים ההומניטריים בכל קצווי תבל ובלבד שיהיה זה הרחק מבני ארצם ומבני עמם, בזמן שהם לא מחמיצים הזדמנות לבכות על הסורים ועל מצבם. מימון מהדורת חדשות בערוץ ערבי לתקופה של חודש, די בו כדי לשים קץ לכל האסון הזה או להקל [בסבל הנגרם] בעטיו לכל הפחות, כדי להציל את הילדים מפני מוות מקור או בטביעה בבריכות הבוץ...

אני יודע שאלו רק מילים ומאמר חסרי חשיבות... אני יודע שאיש לא ייטול יוזמה ולא ייתן לאוהלים הללו יותר מאשר 'לייק' בדפי הפייסבוק וכאן טמונה האמת הקטלנית. עלינו לפקוח את עינינו היטב ולשים לב למה שעושים בנו מנהיגי הדת, מנהיגי האופוזיציה ובעלי ההון – הם סוחרים בדמנו, ברעבוננו ובמותנו, אשר הפך ל[אמצעי] לסחיטת רגשות בלבד על מרקעי ערוצי הלווין, המתבצרים בשיפלות של הגנה על משטריהם, הצדקת טעויותיהם ותיאור מעשי האיוולת שלהם כאילו היו סוג של גאונות חדשה, הפיכת תבוסותיהם לניצחונות ופשעיהם למעשים הראויים לכבוד ותיאור מנהיגיהם הגמדים כאילו היו ענקים המטילים את אימתם על מנהיגי המדינות היהירים ביותר...

אינני אומר כי אלה שמתים באוהלים או טובעים בכפור ובבוץ הם סורים. כלל וכלל לא. הם בני אדם, הנמנים על האנושות, שהפכה לגומי לעיסה משומש וישן. [הם] בני אדם, שאיש לא פועל להצילם אם אין מאחוריהם דולרים."[3]

הסיוע היחידי שמקבלים הפליטים הסורים הוא תגובות ברשתות החברתיות[4]

 עבד אל-רזאק דיאב: ראשי האופוזיציה הסורית לקחו לעצמם את הכספים שיועדו לפליטים הסורים

"אין זו הפעם הראשונה ואין זהו החורף היחיד, שהתיש את הגוף הרועד [מקור]; חורפים קשים באו בזה אחר זה כמו גם הקריאות לעזרה שלא נענו, המוות - שאיש לא שעה אליו, הבכי - שבו התמזגו הדמעות עם הגשם ובני האדם החיים בבוץ של המדינה, אשר נאנחת לבדה אל מול הרוח, העוני וההזנחה.

במרחק מה מכל העצב הזה ישנן שאלות שתלויות ועומדות בגרון המר: מדוע [האנשים] הללו הגיעו למצבם הנוכחי? מדוע נזנחו תחת כיפת השמיים להתמודד לבדם עם כל סוגי הייסורים וההשפלה? והחשוב מכל: האם לא היה בכוחם של הכספים שהגיעו לאלה הרואים עצמם כאפוטרופוסים ודוברים של  מוכי האסון הללו כדי להפוך את חייהם לפחות מייסרים ופחות קשים מכפי שהם כעת? הכוונה היא ל[התנהלות של] כל הממשלות [הסוריות] הזמניות, הפלטפורמות [הסוריות מטעמן של מדינות שונות], המפלגות, הפלגים והמדינות הידידותיות, הערביות ובעלות הברית נוכח האסון הגדול הזה.

במרוצת השנים הארוכות נכנסו סכומי כסף רבים מספור לכספות ולכיסים של שגרירי האומללים הללו, שנטשו את בתיהם ואת ארצם לאחר שהורעבו והושמו במצור, בשעה שמחסני הפלגים מלאו באספקה ובמזון, כמו גם מחסני הממשלות, הקואליציה [הלאומית של גורמי האופוזיציה][5] וחבריה מסיירים בבירות העולם ונהנים מחיי מותרות בנסיעותיהם, במקומות שהייתם ובמלונותיהם.

 

השקעות רבות של מיליוני דולרים [הועברו] לאלה שהעמידו פני בוכים על האזרח מוכה האסון והפצוע והיו מי שגלשו בשלג [להנאתם] בשעה שמי השיטפונות מושכים את [המסכנים הללו] לעבר גורלם הבלתי ידוע. האם כספי בתיהם החדשים [של מייצגי האומללים] אינם רכושם של אלה הטובעים [באוהלים]?

לבטח, יש עודף חום בבתיהם של המנהיגים הפוליטיים, של המפקדים הצבאיים ושל אנשי התקשורת ועודף כסף בחשבונות הבנק שלהם, הטובעים בדולרים. הם בוודאי ימשיכו לנצל את המוות, את הקור ואת הרעב, ויעמידו פני בוכים על נשמותיהם של  האנשים שמתו ויש להם אנציקלופדיה עתירת  דברי שקר, שבהם ימלאו את [זמן המסך] בערוצי הלווין הקיימים ואלה שעתידים לקום ואת העיתונים, שאיש לא קורא אותם, מלבד מעריציהם.

 

לו היו אלה הנהנים מעודף חום משאירים מעט מהכספים שבכספות מוסדותיהם לסובלים מעודף מי [גשמים] ובוץ, היה אללה מוחל להם על כמה מטעויותיהם או פשעיהם נגד האנשים שאותם הוליכו שולל. אולי המעט הזה היה מציל חלק מהאנשים שגל הקור עתיד להוביל אותם לגורלם האכזר..." [6]