חשיבות עיראק לשרידות המשטר האיראני לכלכלתו בעקבות הסנקציות האמריקאיות
מאת א. סביון
הקדמה
ככל שגוברת השפעת הסנקציות האמריקאיות על כלכלת איראן, לאחר שגם המדינות המתנגדות למדיניות ארה"ב נכנעות למשטר הסנקציות האמריקאי, גוברת חשיבותה של עיראק לשרידות המשטר האיראני ולכלכלתו.
היטיב להבהיר זאת חבר מערכת כיהאן, סעדאללה זארעי, במאמר היומון ב-23.1.2019: "אמריקה מדמיינת שהיא תחליש את ממשלת עיראק ובמיוחד את מצבו של [ר"מ עיראק] עאדל עבד אל-מהדי באמצעות לחץ צבאי בצפון עיראק ובדרומה עד כדי כך שהיא [עיראק] לא תוכל לשאת בנטל היחסים החמים והרחבים בין בגדד וטהראן, ומצד שני, [אמריקה] תייצר אי ביטחון למשטר האיראני בשני אזורי השקעה איראניים. אמריקה יודעת שאיראן ביצעה השקעות חשובות במהלך חמש עשרה השנים האחרונות במחוזות סולימאניה, ארביל, בצרה, נאצריה וכו', ושהיא [איראן] הפכה לשותף חשוב עבור עיראק במיוחד בתחום האנרגיה.
מנקודת המבט של האמריקאים, אם איראן תגיע להסכמות בתחום האנרגיה ולו עם אחת או שתיים משכנותיה, הסנקציות האמריקאיות לא יוכלו לחסום את מסלול [יצוא] האנרגיה של איראן ולכן ניתוק הקשרים של עיראק עם איראן הוא צורך אסטרטגי עבור וושינגטון."[1]
נראה שהמשטר האיראני פועל בדרך זו משום שהגמוניה איראנית על עיראק תאפשר לו לייצא את הנפט האיראני באמצעות עיראק ולקבל את התמורה בסחורות ללא הזדקקות לבנקים ולמטבע הדולר. בכך תעקוף איראן את משטר הסנקציות האמריקאי ותוכל להמשיך לקיים את משטרה והתפשטותה באזור. על רקע זה יש להבין את ביקורו המיוחד של שה"ח האיראני זריף בעיראק לאחרונה.
צירופה של עיראק לציר ההתנגדות השיעי בהנהגת איראן היא מטרה פוליטית וכלכלית חשובה מבחינת המשטר האיראני, כפי שמעיד סיד האדי אפקהי, מומחה לענייני האזור המרבה בפרשנות ובניתוח האירועים לאתרים המזוהים עם משמרות המהפכה. אפקהי שניתח את ביקור שה"ח זריף בעיראק בריאיון לסו"י מהר ב-18.1.19, אמר כי "עיראק נחשבת למדינה מאוד חשובה עבור איראן בתחומים רבים, ויש לה היכולת לחזק את חזית ההתנגדות באזור. זו הסיבה שאנו רגישים כלפי עיראק, ולכן אסור לנו להרשות שהשליטה על מדינה זו תהיה בידי אמריקה, המשטר הציוני וחלק מ[מדינות] ערב הריאקציוניות של האזור [ברמיזה לסעודיה]. לצערנו, פעילותנו הכלכלית בעיראק חלשה, אך פעילויות הייעוץ של איראן ש[במסגרתם] מיהרנו לעזור לכוחות הצבא של עיראק, כדי שילחמו בטרוריסטים, בתקופת נוכחותן של הקבוצות הטרוריסטיות על אדמת עיראק, היו חיוביות. כדי לכונן הסכמי סחר אסטרטגים עם עיראק עלינו להתוות קודם כל תכנית ומסמך אסטרטגיים. כדאי שאיראן תהיה לפחות [המדינה] השנייה, אחרי רוסיה, בשיקומה של סוריה, בפרט בתנאי עיראק הנוכחיים כשהיא מתקדמת מבחינת שיקומה לכיוון יציבות ובטחון, אך לנו עיראק חשובה יותר מסוריה וזאת בשל הגבול המשותף הארוך בין איראן ועיראק."[2]
שה"ח האיראני זריף לנציגי קבוצות ההתנגדות האסלאמית בעיראק: "תם העידן של אמריקה ... אנו מאוהבים בשיקום עיראק. כפי שלחמנו לצד אל-חשד אל-שעבי והכוחות המזוינים של עיראק, אנו מוכנים היום להשתתף בשיקומה"
שה"ח של איראן, מוחמד ג'ואד זריף, הגיע ב-13.1.2019 לביקור בן חמישה ימים בעיראק, בראש משלחת פוליטית וכלכלית גדולה, ימים ספורים לאחר ביקור מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפיאו, בה. במהלך הביקור נפגש זריף עם בכירים עיראקיים, שיעים, סונים, כורדים, תורכמנים ואחרים במגזר הפוליטי, הכלכלי והדתי בבגדאד הבירה, ארביל וסולימאניה הכורדיות בצפון עיראק, ובנג'ף, וכרבלא השיעיות בדרומה. מטרת הביקור לפי סוכנויות הידיעות באיראן, מהר ותסנים, היתה בין היתר לדון בהשקעות בעיראק, השתתפות איראן בשיקום עיראק וחיזוק השת"פ הכלכלי, לאור הקשיים הגוברים בהם מצויה כלכלת איראן, במיוחד בשל הסנקציות שהטילה ארה"ב עליה.[3]
זריף, נאם בפני נציגי קבוצות ההתנגדות האסלאמית בעיר כרבלא, בעיראק ב-16.1.2019, והדגיש בפניהם את שותפות הדרך והאידיאולוגיה האסלאמית המהפכנית שעיראק אמורה לחלוק עם איראן המהפכנית נגד ארה"ב והמערב כדי להשתקם כלכלית ופוליטית.
זריף, שנתפס בחוגים מערביים כדמות מתונה במשטר האיראני לצד הנשיא רוחאני, מבטא בדברים שנשא בפני נציגי קבוצות ההתנגדות בכרבלא את החשיבות העצומה שרואה המשטר האיראני ביצוא המהפכה האסלאמית של איראן אל עיראק, רתימת כלכלתה לצורכי הכלכלה האיראנית המתקשה כמו גם הרחבת השפעתה הפוליטית במרחב. בדבריו מודה זריף כי כוחות איראניים לחמו צבאית לצד המיליציות העיראקיות הפרו-איראניות נגד דאע"ש, למרות הכחשות נמרצות של בכירי המשטר שלוחמים איראניים משתתפים בלחימה במדינות אחרות וטענתם כי לאיראן יש בהן רק יועצים. נדבך חשוב נוסף בדבריו הוא הדגשת המאבק המשותף במי שהוא רואה כאויבי האסלאם – ארה"ב והמערב.
להלן דברי שה"ח זריף במפגש בכרבלא ב-16.1.19:
"מה שהתרחש בעיראק בשלוש-ארבע השנים האחרונות הוא עוד סימן לכך שאם נשען על האל ועל היכולת שלנו, יש אפשרות שבהכוונת איש דת מהמעלה הראשונה [הכוונה לח'אמנאי] נתגבר על כל בעיה. סוד לחצי אמריקה על איראן ועיראק בזמננו הוא שאנו ואתם מתנהגים לפי עובדה זאת, ואמריקה מאוד חוששת מכך ומזה שאנו מפנימים אותה.
כולם אולי שמעו על הסיפור המפורסם על המלך העירום. אותו מלך שאין לו שום בגד לגופו וכולם אומרים [לו], חרף המציאות, שהוא לבוש. המלך קבל את הדבר הזה שהיה מנוגד למציאות, עד שיום אחד ילד או צעיר אחד הודיע לו שהוא עירום. האמת הזו הרעידה את אמות הספים... אמריקה רוצה שנאמין שלמלך יש בגדים למרות שבעצם הוא עירום, וכאשר מישהו אומר את האמת היא לוחצת עליו כדי שבסוף יסכים שהמלך אינו עירום.
שה"ח האיראני זריף[4]
האמת היא שהעידן בו אמריקה ישבה במקומו של האל נגמר, אך מעטים יעזו לדבר על כך או לפעול לפי זה. כל עוד אף אחד אינו מעז לצאת נגד העניין הזה אמריקה יכולה להשתלט על העולם בלא להשתמש בשום כח, מפני שהשיטה הזאת היא הזולה ביותר עבורה. אך אם מישהו רוצה בעידן הנוכחי לאתגר את הדמיון הכוזב הזה, ילחצו עליו עד שיקבל את העוצמה והשליטה הכוזבת של אמריקה.
נשיא אמריקה טען ש[ארה"ב] הוציאה שבעה טריליון דולר בעיראק אך לא היה לה שום הישג, ובסוף הוא נאלץ להגיע באישון ליל לבסיס חיל האוויר האמריקאי ולחזור. החברים שלו היו צריכים לחזור כבר באמצע דרכם לעיראק. כל אלה הן עדויות [על מצבה] האמתי של אמריקה.
העבירה שלנו ושלכם – האומה העיראקית – היא שאנו אומרים שהמלך הוא עירום. צריכים להיות מוכנים ללחצים בשביל להגיד את האמת הזאת. יהיו הלחצים האלה אשר יהיו, הם לא ישנו את האמת.
האמריקאים טוענים שהם הביסו את דאע"ש אך אנו ואתם יודעים שהם כלל לא לחמו כדי לנצח מישהו, ואם אמריקה כבר עשתה דבר במלחמה הזאת, אזי או שעזרה לדאע"ש או שהעבירה את אנשי דאע"ש – אחרי שהובסו בעיראק וסוריה – לאפגניסתאן... לכן, אנו ואתם נמצאים תחת לחץ כדי שנגיד את ההפך מן האמת –שהמלך אינו עירום, או שנאמין שיש לו בגדים, [אך] אם נאמין בכך נהיה חייבים גם לציית לאמריקה.
יקיריי, האמת היא שתם העידן של אמריקה. אין משמעות המשפט הזה שאמריקה תיפול אלא שהיא לא תוכל עוד להנהיג את העולם.
יקיריי! אנו צריכים לראות את המציאות כפי שהיא באמת כדי שנוכל לפעול לפיה. אולי לפני מאה שנה כל המאורעות החשובים של העולם אירעו במערב, ואולי לפני עשרים שנה המערב היה מנהל או מכוון את כל מה שהתרחש. אך היום כל מה שקורה בוודאי לא קורה במערב ולא מנוהל על ידו. הדוגמה הברורה לכך היא ששרי החוץ של אמריקה ורוסיה הודיעו בספטמבר 2016 על הפסקת האש בסוריה אך כעבור שבועיים הלחימה בסוריה התחדשה. זאת אומרת לא כל מה שאמריקה ורוסיה מחליטות מתקיים בוודאות. שלושה חודשים לאחר מכן, איראן, רוסיה ותורכיה החליטו שתהיה הפסקת אש בסוריה ומזה שנתיים יש הפסקת אש בסוריה[5]. אמריקה לוחצת על האו"ם להכריז על תהליך אסתאנה כעל כישלון, מפני שהתהליך הזה מגלה שהמלך הוא עירום.
שה"ח זריף מתקבל ע"י ר"מ כורדיסטאן העיראקית, ניצ'רואן בראזאני, בארביל[6]
אנו, לפני כולם, צריכים לקבל את האמת הזאת ולהפנים אותה שאמריקה כבר אינה מעצמה שיכולה להשתלט [על אחרים]. נכון להיום יש רק מעצמת על אחת בעולם והיא האלוהים ואלה שמאמינים בו. זו היום האמת של העולם. לפני שלוש שנים כתבתי כמרצה באוניברסיטה ספר בשם 'העולם של אחרי המערב.' הטענה הזאת איננה איזו אמירה בלבד אלא מציאות מדעית. למעשה אתם, העם העיראקי, הוכחתם שאמריקה לא הביסה את דאע"ש אלא אל-חשד אל-שעבי [מליציה שיעית עיראקית פרו-איראנית], קבוצות ההתנגדות והכוחות המזוינים העיראקים הם שהביסו את דאע"ש. זה מצחיק שנאמר שאמריקה הביסה את דאע"ש [רק] ע"י עשרים טיסות [הפצצה]. האמת היא ששלטון אמריקה היום הוא שלטון תודעתי, כלומר שהעולם יחשוב שלאמריקה יש עדיין את הפאר והשלטון. אותה אמת תקפה גם לגבי התעשייה והכלכלה. היכן הוא העולם חוץ מאירופה שאמריקה שיקמה אחרי מלחמת העולם השנייה, וכעת היא רוצה לשקם את סוריה, עיראק ואפגניסתאן ? כל חברה אמריקאית או אפילו אירופאית שרוצה לבוא לעיראק, ההוצאה שלה על בטחון הצוות שלה תהיה גדולה יותר מכל הוצאות פרויקט [השיקום]. אך כל חברה איראנית שתרצה לעבוד בעיראק לא רק שהוצאות המקסימום שלה ירדו, אלא שהיא תעבוד למען אהבתו של האמאם חוסין [נכדו של הנביא והאמאם השלישי בשיעה התרי-עשרי, מייסד השיעה, שנרצח בקרב כרבלא, עיראק ב-680 לספירה ע"י אנשי יזיד בן מעאויה, מייסדי הסונה].
אנו מאוהבים בשיקום עיראק. כפי שלחמנו לצד אל-חשד אל-שעבי והכוחות המזוינים של עיראק, אנו מוכנים היום גם להשתתף בשיקומה של עיראק. האמת היא שכל הצמרת של עיראק מחויבת להרחיב את שיתוף הפעולה עם איראן [ולכן] גם האחראים הזוטרים בעיראק צריכים להפנים את האמת הזאת. הבעיה שלנו בעיראק היא שהצמרת בעיראק מבינה היטב את המציאות אך בדרגי הבינים ומתחתיהם – הפחד שיש להם מעוצמתה של אמריקה יוצר בעיות בפיתוח היחסים [בין איראן ועיראק]."[7]
