המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
פולמוס סביב קיום חגיגות חג המולד וראש השנה האזרחית בקטר
7/1/2019


פולמוס סביב קיום חגיגות חג המולד וראש השנה האזרחית בקטר

 

לקראת חג המולד ובעקבות הצבת עצי אשוח  קישוט בבתי עסק שונים, וקיום אירועים ומסיבות בבתי מלון[1], התעורר בקטר ויכוח ציבורי בשאלה שהעולם המוסלמי דן בה מדי שנה במועד זה: האם להתיר ביטוי פומבי לחג זה במדינה והאם יש לברך את הנוצרים לרגל חגיהם.[2] יצוין כי בקטר יש ציבור ניכר של נוצרים, רובם עובדים זרים ואנשי עסקים, ובנוסף פוקדים את המדינה גם תיירים נוצרים רבים לרגל החגים.

 

הוויכוח בשאלות אלה מצא ביטוי ברשתות החברתיות וכן בעיתונות הקטרית ובפרט ביומון  אל-שרק. חלק מהכותבים יצאו נגד הביטוי הפומבי של חגיגות אלה במרחב הציבורי וטענו כי הדבר איננו ראוי, משום שהוא כולל מנהגים האסורים באסלאם ונחשבים לחטאים ול"פריצות" ומייצג תרבות מערבית זרה, העלול למשוך צעירים אליה. כותבים אלה מתחו ביקורת גם על בעלי עסקים ומלונות שמעודדים את קיום החגיגות ועל בכירים במדינה, ובפרט משרד ההקדשים, המאפשרים את קיומן. מנגד, היו כותבים שקראו לכבד את העיקרון של דו-קיום וסובלנות דתית ולברך את הנוצרים לרגל חגיהם, במטרה לפתח יחסי כבוד ושכנות טובה עם נוצרים ואנשי דתות אחרות החיים בקטר.

 

יצוין כי כמה שבועות קודם לכן, נמתחה בקטר ביקורת על בתי ספר פרטיים שציינו את ליל כל הקדושים ובעיתוני קטר דווח כי משרד החינוך אסר על קיום חגיגות אלה ואף הזהיר כי בית ספר שיקיימן - ייענש.[3]

 

להלן תרגום קטעים מתוך מאמרים שהתפרסמו בעיתונים הקטריים בנושא זה:

חגיגות חג המולד בקטר, 2015[4]


בעלי טורים נגד ציון חגי הנוצרים בקטר: התפשטות של תרבות זרה המנוגדת לאסלאם

בעלי טורים הזהירו קטרים במאמריהם מפני חדירתם והתפשטותם של תרבות זרה ומעשים המנוגדים לאסלאם בקרב החברה הקטרית.

 

יועץ במשרד החינוך הקטרי: על הנוצרים לכבדנו ולא לפרסם בפומבי חגיגותיהם "המופקרות"

ראשד אל-עודה אל-פדלי, יועץ במשרד החינוך ובעל טור ביומון אל-שרק, טען במאמרו כי הנוצרים רשאים לחגוג את חגיהם בבתיהם הפרטיים, אך עליהם לכבד את המוסלמים ואת חוקי המדינה הקטרית ולא לפרסם את חגיגותיהם במרחב הציבורי. לדבריו, חגיגות אלה כוללות ריקודים "מופקרים ונתעבים" ומעשים שהם בבחינת חטאים ו"פריצות" ועלולים אף לפתות את הצעירים המוסלמים. הוא כתב: "אנו האזרחים והתושבים באדמת ארצנו הטובה קטר, חיים יחדיו במולדת הנדיבה הזו, חולקים זכויות וחובות ומשתפים פעולה למען מימוש האינטרס הציבורי לטובת כולנו. כשאנו [המוסלמים] חוגגים את החגים והמועדים שלנו... איננו דורשים מבני הדתות האחרות לחגוג איתנו את מועדינו ולא כועסים עליהם אם אינם מברכים אותנו לכבוד חגינו ושמחותינו. [כמו כן], כשאנו נוסעים לארצותיהם או חיים [בהן] לצדם, איננו מפיצים את חגיגותינו בבתי המלון, במרכזים התיירותיים והמסחריים ובשכונות מגוריהם, ואיננו מקימים רעש או מטרידים את מנוחתם באופן כלשהו, וזאת מתוך כבוד ומחויבות לחוק ולסדר הנהוגים אצלם.

 

הם אינם מחויבים לאמץ את דתנו... אך עליהם לכבד את אמונתנו ואת חוקי ארצנו ואת החוקה הכללית שלנו בכל מה שנוגע לחגים ולחגיגותיהם, לרבות [אי] הפצת אווירת חג המולד וראש השנה הנוצרית ו[אי] הצבת פסלים, צלבים וסמלים המנוגדים לדתנו ואמונתנו בבתי המלון, באתרי הנופש ובמרכזי הקניות. המעשים הנלווים לחגיגות הללו מנוגדים להוראות של דתנו המוסלמית ולעקרונותינו המוסריים והחברתיים.

 

האם ראוי לייחס לישו קריאה לעירוב בין נשים וגברים בנשפים ליליים ובריקודים מופקרים ונתעבים, [האם ראוי לייחס לו] שתיית יין ואכילת בשר שאינו חלאל... על רקע המקצבים והמוזיקה הרועשת, מחצות הלילה עד עלות השחר בנשפים ובמסיבות החוטאות [לדת]? כיצד ההנהלות של בתי המלון אצלנו מאפשרות קידום של החגיגות האלה, הפצת האווירה הזו שהיא זרה לחברתנו, ופיתוי הצעירים ליפול לזירת הפריצות [הזו]? יש לגנות חלק מבתי העסק הממהרים לנצל את מסיבות חג המולד וראש השנה, כעונה חמה להפקת רווחים מבלי להתחשב בשיקולים ההלכתיים והמוסריים...

 

באשר לקיום החגיגות הללו בבתיהם ובמקומות הכינוס הפרטיים שלהם – זהו עניינם, ואיננו מחויבים להיות שותפים למעשיהם או לקבל את פניהם באיחולים וברכות לרגל חג המולד או ראש השנה הנוצרית. עם זאת, עלינו לדאוג להבטחת זכויותיהם ולהבטחת תנאים של חיים בכבוד עבורם במסגרת של כבוד הדדי ושיתוף פעולה..."[5]

 

בעלת טור קטרית: החגיגות הפומביות של חג המולד – מחדל של הרשויות הקטריות

בדומה לכך גם עאא'שה עבידאן, גם היא בעלת טור ביומון אל-שרק, מתחה ביקורת על ציון חגי הנוצרים במרחב הציבורי בקטר בטענה כי מדובר במעשים הנוגדים את הדת וזרים לחברה המוסלמית והטילה את האשמה על משרד ההקדשים והרשויות במדינה אשר אינם עושים דבר כדי לעצור זאת. היא כתבה: "במקביל לפתיחות הפוקדת את חברתנו, על היבטיה השליליים והחיוביים, מתפשטת בה התמערבות מחשבתית, תרבותית והתנהגותית, שגרמה לכך שמעשים המנוגדים לדת, לערכים ולאתיקה שלנו מפלסים דרכם באמצעות היטמעות [שלנו] במורשות הדתיות, התרבותיות והמחשבתיות של האחר... הזהות האסלאמית על משמעויותיה הערכיות הוסרה מעל הזהות האנושית על כל רכיביה, ובכך אנו מאששים את האזהרה של הנביא [מוחמד] מפני כך שהאומה [האסלאמית] תחקה את החידושים, את הסטייה מהמסורת ואת הגחמות של האומות שקדמו להם...

 

והנה אנו עדים ל[התממשות] האזהרה של נביאנו - החברה הקטרית הייתה עדה השנה לאווירת חג טוטלית בתום השנה האזרחית הנוכחית, שנת 2018... שהסתיימה במראות של קישוטים צעקניים בצבע אדום המכריזים על בוא חג המולד. דמותו של סנטה קלאוס ועצי אשוח מוארים הופצו ברוב הקניונים, חדרו לבתי המלון ובתי העסק ולבתי הספר הזרים.

 

מי שרואה את המראות הללו ובאופן הטוטלי הזה, חש כי הוא נמצא בארץ זרה, נוצרית. זאת, בנוסף למה שהתרחש במקומות הסגורים ובפרט בבתי המלון: ריקודים, שירה ואלכוהול עד אור הבוקר... תופעה זו הייתה קיימת [גם] בעבר, אבל בתוך הבתים, בחשאי ובאופן מצומצם... [אז] היה מי שגינה, מי שמנע ומי שהתווכח כשניצני [התופעה הזו] הופיעו. [אך], כעת, עם הפתיחות החברתית, נעלמו ביטויי ההתנגדות הללו, והדבר אפשר לתושבים רבים בחברה מדתות, תרבויות ודעות שונות, לקיים את המנהגים, הטקסים והאמונות שלהם בשלווה גמורה ובפומבי ובידיעת האחראים ומקבלי ההחלטות... אבל עד מתי!!איפה משרד ההקדשים ומי שבידם לשים קץ לתופעה השנתית הזו שהופכת לנוצצת יותר ויותר מדי שנה ולצמצם את ביטוייה? מה עושים האחראים במשרד החינוך ביחס לגילויים של החגיגות הללו בבתי הספר הפרטיים הזרים לפני שהדבר יהפוך למנהג שנתי שהתלמידים והילדים מצפים לו בשקיקה כדי לקבל מתנות מסנטה קלאוס?...

 

איננו בעד [הנוצרים] ואיננו נגדם בכל מה שנוגע לאופן ביצוע טקסיהם הדתיים, [אך אנו] מגנים את התפשטות החגיגות הפומביות שלהם במגרשה של החברה המוסלמית שלנו, בכל המתחמים והמרכזים המסחריים שלה ובכל בתי המלון ובתי הספר הזרים שלה, מבלי שאיש מהבכירים הנוגעים בדבר במדינה יעצור את ההתפשטות [הזו]".[6]

 

בעלי טורים התומכים בציון חגי הנוצרים: עלינו לאמץ סובלנות דתית

לעומתם, בעלי טורים אחרים בעיתונות הקטרית יצאו נגד הפתוות והאיסורים לברך את הנוצרים לרגל חגיהם וקראו לאמץ סובלנות דתית ופתיחות כלפי הלא מוסלמים המבוססת על חמלה, חסד והומניות.

 

בעל טור: כשלנו ליצור אדם המסוגל לחיות בשלום לצד האחר

עבד אל-עזיז בן מוחמד אל-ח'אטר, עיתונאי קטרי, יצא נגד הפתוות האוסרות לברך את הנוצרים לרגל חגיהם וראה בכך כישלון של החברה המוסלמית לקבל  את האחר ולחיות עימו בדו קיום. הוא קרא לקדם תרבות מוסלמית הומנית הרואה בזולת אדם, תהא דתו אשר תהא. הוא כתב: "אני מברך את אחינו הנוצרים בארץ ובחו"ל לרגל חג המולד והשנה הנוצרית החדשה. כתלמידים נהגנו לברך את אחינו הערבים הנוצרים לרגל החג באופן טבעי לחלוטין, על בסיס עמדה אנושית טהורה, הרציונל של דו-הקיום שהחיים והנסיבות כפו [עלינו] והאמונה בחופש הדת. איני מוצא היום נימוק משכנע לקריאות לאסור את המנהג הזה ולהגדירו ככפירה. האיחול מבטא הכרה בקיומו של האחר ולא במה שהוא מאמין. האיחול מבטא הכרה בזכותו [לקבל הכרה] מהחברה שבה הוא חי כמו שזכותנו [לצפות ממנו] שיברך אותנו לרגל חגינו ויכבד את האמונה הדתית שלנו. לדעתי הפתוות הרבות שאוסרות לעשות זאת יוצרות בלבול גדול בין דת לתרבות. האיחול מבוסס על הממד התרבותי של החברה ולא על דתיותו של האדם...

 

ההתייצבות כגוש אחד, שאנו עדים לה ברשתות החברתיות, נגד כל מי שבירך את אחינו הנוצרים לרגל חג המולד חושפת את האשליה באשר לתהליך ההתקדמות שאנו מתגאים בו בחברותינו במפרץ, אשר [בפועל] לא הצליחו ליצור אדם המסוגל לחיות בשלום לצד האחר, ושללא ספק עתידות ליצור אדם שלא יוכל לחיות [אף] לצד בני דתו...

 

אני קורא לתרבות מוסלמית הומנית, שרואה בזולת אדם לכל דבר ועניין, תהא דתו אשר תהא. בחברה שלנו יש היום אוסף של דתות - בכל מקום יש נוצרים, בודהיסטים, הינדואיסטים ואחרים. כיצד אפוא נוכל לחיות לצדם כמוסלמים? אין כוונתי באמצעות שיתופם בטקסים, אלא באמצעות שימוש בשפת הדו-קיום... אם נאסור ברכה מילולית פשוטה מה יישאר מההומניות של החברה מלבד התגברות הסיכוי  שלה להתפלג ולהתפורר[?!]"[7]

 

ליברל קטרי: האסלאם מתיר לברך את הלא מוסלמים; עלינו להפגין פתיחות כלפיהם

ד"ר עבד אל-חמיד אל-אנצארי, ליברל קטרי ולשעבר דיקן הפקולטה למשפט ולהלכה באוניברסיטת קטר, טען בטורו ביומון אל-וטן כי האנשים שאוסרים לברך את הלא מוסלמים בחגיהם הם קיצונים שאוסרים את מה שהאסלאם לא אסר. לדבריו, מדינות המפרץ בהן מתגוררים תושבים רבים שאינן מוסלמים, וקטר בפרט, צריכות להפגין סובלנות דתית. הוא כתב: "בזמן שבו העולם כולו עסוק בחגיגות חג המולד וראש השנה, ומוצף באווירה של שמחה, ברכות ואיחולים טובים לשנה החדשה, הדרשנים של יום שישי [במסגדים], ואזרחים שהקנאה הדתית השתלטה עליהם פועלים ברשתות החברתיות כדי להזהיר [את המוסלמים] מפני שיגור ברכות ללא מוסלמים... לרגל חג המולד ומפני השתתפות בחגיגותיו. זאת, בטענה שזה דבר שאסור על פי הדת. שיח זה, אשר מזין את השנאה [כלפי האחר] ויוצר מחסומים פסיכולוגיים, חברתיים ודתיים [בתוך החברה], ממשיך לחזור על עצמו מדי שנה בחברות שלנו במפרץ...

 

האם לקיצונים האלה יש ביסוס הלכתי מהימן? האם האסלאם אוסר לברך את הלא מוסלמים ולהשתתף בחגיהם...? האמת היא ש[קיצונים אלה] אסרו את מה שמותר [על פי ההלכה], והחמירו שלא במקום הנכון. אין זו דרכו של האסלאם להרבות באיסורים...

 

יחסי המוסלמי עם הלא מוסלמי מבוססים על חמלה, חסד, קשר הדדי ודו קיום בשלום. [עבור מדינות] המפרץ אשר לאורך ההיסטוריה הפגינו פתיחות כלפי האחרים ללא תסביכי שנאה או התנשאות, הקשר החיובי הזה עם התושבים הלא מוסלמים שמהווים את הרוב [בהן] הוא טבעי יותר. בקטר, אשר נערכת לארח את המונדיאל ולקבל את פני [כל] העולם, יצירת אווירה חברתית ידידותית והפצת סובלנות דתית [צריכה להיות] בראש סדר העדיפויות, וראוי שהגורמים דתיים ב[מדינות] המפרץ יפתחו כלפי האחרים, ויברכו את הלא מוסלמים כדי להבליט את  מעלותיו של האסלאם..."[8]

 

 



[3] אל-שרק (קטר), 1.11.2018

[5] אל-שרק (קטר), 25.12.2018

[6] אל-שרק (קטר), 30.12.2018

[7] אל-שרק (קטר), 27.12.2018

[8] אל-וטן (קטר), 31.12.2018