שר ירדני לשעבר בביקורת על השרה שדרכה על דגל ישראל:

לו היה הדבר קורה עם דגל ירדן, היינו הופכים עולמות נגד ישראל

ב-27.12.18 תועדה שרת המדינה לענייני תקשורת ודוברת ממשלת ירדן, ג'ומאנה ר'נימאת, כשהיא דורכת על דגל ישראל, המוטבע על רצפת הכניסה למטה האיגודים המקצועיים בעמאן, העוינים את ישראל ואת הסכם השלום עימה. ראש ממשלת ירדן, עמר אל-רזאז, שהשתתף בפגישה בה נכחה ר'נימאת, נכנס לבניין מדלת צדדית.[1]           

בתגובה למחאה שהביעה ישראל על ביזוי דגלה, הסביר דובר משרד החוץ הירדני, מאג'ד אל-קטארנה, כי מטה האיגודים המקצועיים הוא בניין פרטי והדגיש כי ממשלת ירדן מכבדת את הסכם השלום עם ישראל.[2] 

לאחר שהדבר פורסם, זכתה ר'נימאת לתגובות רבות של שבח מצד פוליטיקאים, עיתונאים ואזרחים ברשתות החברתיות, על המעשה שעשתה. כך, בדיון בפרלמנט הירדני היא התקבלה בתשואות מצד חברי הבית.[3] חבר הפרלמנט הירדני, ח'ליל עטיה, אף כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "דוברת הממשלה, ג'ומאנה ר'נימאת, מייצגת אותי וכל איש כבוד ירדני וערבי , שהיה שמח לדרוך ברגליו על דגל הציונים הרוצחים...".[4] בעיתונות הירדנית התפרסמו מאמרי תמיכה בשרה אשר שיבחו את דריכתה על דגל ישראל וביומון אל-דוסתור התפרסם מאמר שכותרתו: "תבורך רגלך".[5]

ואולם, בניגוד לביטויי התמיכה הרבים בשרה, פרסם צאלח אל-קלאב, שר ההסברה הירדני לשעבר, ב-1.1.2019 בטורו ביומון הירדני הממסדי אל-ראי מאמר בו מתח ביקורת על המהלך שנקטה ר'נימאת וטען כי אסור היה שיקרה, שכן מדובר בהפרה של הסכם השלום עם ישראל, עליו חתמה ירדן מרצונה, וזאת מצד נושאת משרה בכירה במדינה.[6] לדבריו, לו היה קורה מקרה הפוך והדגל הירדני היה מבוזה בצורה כזו בישראל, היו הירדנים "הופכים עולמות נגד ישראל" ומאיימים בהקפאת היחסים הדיפלומטיים. 

השרה ר'נימאת דורכת על דגל ישראל בפתח מטה האיגודים המקצועיים[7]

להלן תרגום קטעים ממאמרו של אל-קלאב:

"המשבר והמבוכה הללו לא היו אמורים לקרות, שכן ידוע שעמדת האיגודים המקצועיים שונה מהעמדה של הממשלה [הירדנית] הזו ושל כל קודמותיה, מאז נחתם הסכם השלום בין ירדן לישראל בשנת 1994, והפך למחייב עבור המדינה הירדנית כמדינה, לאחר שאושר בשני בתי הפרלמנט. כמובן, שהדבר אינו תקף לגבי מפלגות, גופים של האיגודים המקצועיים או כל ירדני שאינו בעל משרה רשמית...

לפני [שהוחלט] ללכת למתחם האיגודים המקצועיים [בעמאן] היה הכרח לוודא ששום גורם רשמי בכיר, המייצג את ירדן..., לא ייפול בפח הזה. יהיו אשר יהיו הניסיונות להצדיק ולתרץ [את המעשה], משמעותו היא אחת בלבד - הן מבחינתנו והן מבחינת האחרים – והיא שמדובר בהפרה של הסכם בינלאומי, שאסור למדינה שחתמה עליו מרצונה ובהנחה שהוא משרת את האינטרס שלה, לאפשר פגיעה בו, ובמיוחד מצד נושאי משרה בכירה.

זכותו של כל ירדני להביע את דעתו בנוגע להסכם השלום עם ישראל ובנושאים אחרים, בדרכו האישית ובדרך של האיגוד המקצועי שלו והמפלגה שלו, אם הוא חבר במפלגה או באיגוד מקצועי [שמזוהה עם] 'ההתנגדות' [לישראל]. המדינה הירדנית באמצעות הגורמים הנוגעים בדבר ובראשם הממשלה... יכולה למחות על כל צעד ישראלי המנוגד לעמדות ולאינטרסים של ירדן, במיוחד בכל הנוגע לעניין הפלסטיני ולהסכם [השלום] משנת 1994, היא יכולה גם לגנות ולהוקיע צעד כזה, אך לא לעשות את מה שקרה ביום חמישי שעבר, בין אם היה מכוון ובין אם לאו, וברור שהוא היה תוצאה של [ניסיון] להביך [את השרה]  ולא מעשה מכוון [מצידה].

אם מה שקרה עם דגל ישראל ביום חמישי שעבר בכניסה למטה האיגודים [המקצועיים] היה קורה בישראל עם הדגל הירדני, שהוא הסמל של כבודנו, של מדינתנו ומקור גאוות עמנו, היינו ללא ספק הופכים עולמות נגד ישראל והיינו רואים בכך הפרה של הסכם השלום עימה. כמו כן, היינו מאיימים בהקפאת היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל עד שתגיש התנצלות שתהיה מקובלת ותעניש את מי שביצע את מה שלא ניתן לעבור עליו בשתיקה או לסלוח עליו.

אני מאמין לכל הניסיונות להסביר את מה שקרה, אך עם כל הכבוד לגורם הנוגע בדבר [קרי, השרה ר'נימאת], הרי שהדבר לא היה אמור לקרות לאנשים שנמצאים בעמדות הבכירות ביותר ואסור היה להם להיכנע לשום [ניסיון] להביך אותם, [בוודאי] לא במה שנוגע לדריכה על דגל של מדינה שחתמנו עמה על הסכם [שלום] על בסיס ההנחה שהדבר משרת את האינטרס של מדינתנו ושל עמנו כמו גם את העניין הפלסטיני שהוא גם העניין שלנו...

זכותם של המפלגות והאיגודים [המקצועיים] הירדנים להתנגד להסכם הזה ולגנותו. אנו מדינה שמכבדת את כל ההתחייבויות שלה ואת כל מה שהיא חותמת עליו, אך כמדינה דמוקרטית [החתימות הללו] לא מחייבות את מפלגותיה, לא את איגודיה המקצועיים ולא את עמה."[8]