שר פלסטיני לשעבר קורא ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס להיפגש עם הנשיא טראמפ
נביל עמרו, איש פת"ח ושר לשעבר ברש"פ, פרסם ב-7.9.18 מאמר ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט ולמחרת גם ביומון הפלסטיני אל-קודס, תחת הכותרת "עצות לא פופולאריות לנשיא עבאס", בו הסביר כי בתקופה הקרובה בכוונתו לפרסם סדרת מאמרים שיכללו "עצות לא פופולאריות" לנשיא עבאס בתחומים שונים.
במאמר זה קרא עמרו ליו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, לחדול מהחרמת הממשל האמריקאי ולהיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בשולי דיוני העצרת הכללית של האו"ם[ב-27.9.2018], זאת ללא הצבת תנאים מוקדמים לכך. עמרו אמנם שיבח את עמידתו של עבאס מול ההחלטות האמריקאיות בנושא ירושלים אונר"א וההתנחלויות, אך טען כי פגישה של עבאס עם הנשיא טראמפ - ללא תנאים מוקדמים אך גם ללא ויתור על עמדות הרש"פ - תשרת את האינטרס הפלסטיני, תיתן יתר תוקף לעמדות אלה ואולי אף תאפשר לעבאס לשכנע את טראמפ להחליף את שליחיו למזה"ת, קושנר וגרינבלט, הנוטים, לדבריו, לטובת ישראל. הוא הזהיר כי סירוב של עבאס לפגישה כזו תספק לטראמפ הזדמנות להסלים את מלחמתו נגד הפלסטינים בטענה שהם מפנים את גבם לניסיונות להשיג שלום. עמרו הסביר עוד כי גם מדינות אחרות המצויות בעימות עם הממשל האמריקאי, בהן רוסיה, סין, תורכיה וקנדה, ממשיכות לנהל עימו שיחות למרות חילוקי הדעות.[1]
טראמפ ועבאס[2]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"מעגל החרם מצד הפלסטינים התרחב והוא כולל שחקנים בינלאומיים בזירת התהליך [המדיני] הפלסטיני -הישראלי. אחרי [שהפלסטינים הציבו] תנאי חדש לממשל האמריקאי, לפטר את קושנר וגרינבלט התווסף [גם] שמו של [שליח האו"ם למזה"ת], ניקולאי מלדינוב, ומזכ"ל האו"ם נדרש לפטרו בשל חריגתו מהמנדט שניתן לו, כאשר הרחיב את משימותיו לתחומים שאנשי הרש"פ סבורים שהם אינם בסמכותו.
דרישות אלה של הרש"פ נוטות להיות תנאים נחרצים בלתי הפיכים לחזרתה לשולחן המו"מ ולפני כן לחידוש הקשרים שנותקו עם הממשל האמריקאי ובייחוד עם הנשיא טראמפ.
מניסיוני בתחום העשייה הפלסטיני, עדיין קיים סיכוי לשינוי עמדות, אך הדבר תלוי בחלופות שיוצעו. המשפיעים בתחום הזה הם המתווכים, ובייחוד אלה שמקיימים קשרי ידידות אישיים או מדיניים עם בעלי ההשפעה בפוליטיקה הפלסטינית, קרי, עם מחמוד עבאס.
את עצותיי אציג בסדרת מאמרים שכן הן רבות, או ליתר דיוק יש נושאים רבים וסבורני שחיוני לייעץ בהם.
לפני כתיבת המאמר הזה מסרו מקורות ישראליים כי הנשיא האמריקאי ביקש לפגוש את הנשיא מחמוד עבאס בשולי דיוני העצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק. במקביל פורסמו התניות של הנשיא הפלסטיני לקיום הפגישה הזאת. עצתי לנשיא עבאס היא להפוך את התניותיו הקשות לפני הפגישה לאחד הסעיפים שעל סדר היום בפגישה, אם תתקיים. לפיכך, אני מייעץ – גם אם זה לא פופולרי – לקיים את הפגישה. אם אין מנוס מהצבת תנאים, צריך להציבם [רק] לגבי העמדה הפלסטינית בנוגע לחידוש תהליך השלום, וכך יהיה הנשיא עבאס בעמדה טובה יותר וכך גם החרמת הממשל האמריקאי שהוא מוביל, תניב תוצאות, ואלה הראיות החותכות לכך:
ראשית, להתנגדות החריפה שהפגין הנשיא עבאס כלפי עסקת המאה ולמאמץ הרב שהשקיע בכיוון הזה, בייחוד אחרי ההחלטות הבלתי אחראיות של הנשיא טראמפ בנושאי ירושלים, אונר"א ואפילו ההתנחלויות וכיו"ב, היתה השפעה רבה על עיכוב [ביצוע] עסקת המאה ודחיית הצגתה באופן רשמי עד כה. לזכותו של הנשיא עבאס יירשם כי הוא לא נכנע למלחמה הפסיכולוגית שהוכרזה נגדו באמצעות ההצהרה האמריקאית הנאיבית על החלפת ההנהגה הפלסטינית, כשהכוונה היא בעיקר לעבאס ובאמצעות האמירה: 'נמשיך קדימה אתך או בלעדיך'. עמידתו של עבאס בסוג כזה של לחצים תירשם כעמדת כוח לטובתו אם ייפגש עם טראמפ, כשהוא ממשיך להחזיק בכל העמדות שנקט בכל הקשור לעסקת המאה ולתפקיד האמריקאי הנוטה באופן שגוי ובלתי אחראי לישראל.
שנית, באשר להתניה [מצד הרש"פ] לפטר את קושנר, גרינבלט ומלדינוב, הנשיא עבאס יכול לשכנע את הממונים על האישים שאיתם הוא לא רוצה לעבוד [קרי, נשיא ארה"ב ומזכ"ל האו"ם], שביצוע המשימות שהוטלו עליהם מתאפיין בהפעלת לחץ על הפלסטינים, וזאת במקום שיהיו מתווכים אובייקטיביים כמצופה מהם. אין ספק שלנשיא עבאס יש הוכחות משכנעות בתחום הזה שהן חזקות יותר במקרה של קושנר וגרינבלט מאשר במקרה של מלדינוב שאינו עושה דבר ללא אישור מזכ"ל האו"ם. לפיכך, מן הראוי לפנות אל הממונה ולא לפקיד מטעמו.
שלישית, לפני הפגישה עם הנשיא טראמפ, יש לפרסם הצהרה פלסטינית נחרצת - לפני הנאום הצפוי [של עבאס] בעצרת האו"ם [ב-27.9.2018], במהלכו ואחריו - נגד ההחלטה [האמריקאית] להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. לגבי העיר הזאת, יש בעולם קונצנזוס שאין לשנות את מעמדה אלא בהסכמת שני הצדדים הפלסטיני והישראלי ובמסגרת מו"מ. כמו כן [ההצהרה] צריכה להביע התנגדות לכל ההחלטות של טראמפ המקפחות את הזכויות הקבועות של הפלסטינים המוכרות ע"י העולם. הצהרה זאת תרחיק כל חשד שמשמעות הפגישה [עם טראמפ] היא הסכמה למדיניותו. אדרבא, שם ייאמר מה שייאמר מחוץ לפגישה, וחשוב מכך, שם יש האומץ להתעמת פנים מול פנים, ולא ייגרם שום נזק לנשיא אם יאמר לאחר הפגישה: לא הסכמנו'. [אך], אם [עבאס] לא ייפגש עם טראמפ אז תהיה לנשיא ארה"ב הזדמנות להסית נגד הפלסטינים ואפילו להסלים את מלחמתו נגדם באמתלה שהם מפנים את גבם לניסיונות להשיג שלום.
לפיכך, אני מייעץ [לעבאס] לקיים את הפגישה בלי לשנות דבר בעמדה הפלסטינית, בדיוק כפי שעושה כל מי שנאבק עם טראמפ ברמה המדינית ולמען אינטרסים. הסינים מתמודדים עם מלחמה כלכלית שהוכרזה נגדם [על ידי ארה"ב] והם סופגים נזקים במיליארדים, ולמרות זאת הם ממשיכים לקיים פגישות [עם האמריקאים] ואינם משנים את עמדותיהם. הרוסים מתמודדים עם מלחמות מול ארה"ב בכל מיני אמצעים, זירות וכלים, [וגם הם] ממשיכים להיפגש [עם האמריקאים] ואינם משנים עמדות וכך עושים גם הקנדים, התורכים ומדינות אחרות.
לסיכום, הפגישה כשלעצמה אינה חשובה אלא מה שנאמר בה הוא החשוב. הנשיא עבאס צריך להביט בעיני טראמפ ולומר לו מה שהוא אומר בכל יום. זה יעיל יותר מפגישה בנושא הביטחוני ויעיל יותר כדי למנוע את עסקת המאה ואת ההימור האמריקאי למצוא שותף פלסטיני, ערבי או בינלאומי לעסקה הזאת."
