המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שליח ארה"ב לאזור: יעדינו בסוריה: הבסת דאעש ויציאת הכוחות האיראנים: לא הדחת אסד
28/9/2018

שליח ארה"ב למזה"ת: אין יעד אמריקאי להדיח את אסד; מטרת כוחותינו בסוריה - הבסת דאעש והבטחת יציאת הכוחות האיראנים ממנה

 

ב-26.9.18 פרסם היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור ו"ל בלונדון, ראיון בלעדי עם ג'יימס ג'פרי, השליח האמריקאי החדש לסוריה, בו התייחס למצב בסוריה, לנוכחות הכוחות האיראנים בה, למטרת הישארות הכוחות האמריקאים בסוריה ולגורלו של הנשיא בשאר אל-אסד. יצוין כי במהדורה באנגלית של היומון פורסם תקציר בלבד של הראיון.[1]

 

בראיון הגדיר ג'פרי את המצב בסוריה היום כמסוכן ודומה למצב בזמן מלחמת 1973, אז פעלו באזור כמה כוחות צבאיים והדגיש כי ארצו ורוסיה מנהלות מגעים רציפים בכל הדרגים כדי למנוע עימותים. ג'פרי שיבח את ההסכם שהושג בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לבין  נשיא תורכיה רג'פ טייב ארדואן ב-18.9.2018 בנוגע לאידליב, אך הזהיר כי פעולה צבאית שתעשה באזור בזמן שההסכם בתוקף תפגע במאמצים להשגת שלום באזור.

אשר לנוכחות הכוחות האיראנים והכוחות הנתמכים ע"י איראן בסוריה, אמר ג'פרי כי הדרישה להוצאתם מסוריה היא ריאלית מאחר והלחימה בסוריה הסתיימה והוסיף כי רוסיה בלבד היא המפתח להוצאתם, בשל השפעתה על איראן. באשר לאפשרות כי ארצו תשתמש בכוח צבאי להוצאת הכוחות האיראנים, עלתה סתירה בדבריו. מצד אחד הדגיש ג'פרי, כי ארצו לא תשתמש בכוח צבאי, מנגד אמר כי אחת ממטרות נוכחות הכוחות הצבאיים האמריקאיים במזרח סוריה היא לפעול דיפלומטית וצבאית עם בעלי הברית, להשגת המטרה של הוצאת הכוחות האיראנים.[2]

 

לדברי ג'פרי, לנוכחות הכוחות האמריקאים במזרח סוריה יש עוד שתי מטרות: הבסה מוחלטת של דאעש ומניעת צמיחתם מחדש של ארגוני ג'יהאד כדוגמת דאעש ויישום התהליך המדיני.

בהתייחסו לנשיא סוריה בשאר אל-אסד, הבהיר ג'פרי כי הדחתו אינה יעד אמריקאי וגורלו יקבע על ידי הסורים, אך ציין כי אחת ממטרותיה של ארצו היא "לבוא חשבון עם אלו שביצעו פשעי מלחמה" והדגיש כי ארצו תפעיל לחצים כלכליים ומדיניים ולא תיקח חלק בשיקום סוריה או תכיר מדינית במשטר, כל עוד לא יהיה תהליך מדיני "שלא ניתן לסגת ממנו". לדבריו, הפתרון בסוריה צריך לכלול תהליך חוקתי וקיום בחירות שבהן תתכן הדחתו של אסד על ידי עמו בהליך חוקתי, כפי שקרה לנשיא עיראק לשעבר נורי אל-מאלכי.


ג'יימס ג'פרי

 

להלן תרגום הראיון של ג'פרי כפי שפורסם בערבית ביומון אל-שרק אל-אוסט:[3]

"שאלה: האם בעקבות החתימה על הסכם סוצ'י והקמת אזור מפורז באידליב במקביל להפסקת האש, נרגעו החששות האמריקאים מפני אפשרות של הנחתת מהלומה צבאית על אידליב ומפני שימוש שיעשה המשטר הסורי בנשק כימי?

תשובה: הצדדים שניהלו מו"מ על הסכם סוצ'י הם רוסיה ותורכיה. לדעתנו, ועל בסיס הדיווחים שקיבלנו, ההסכם יביא להסרת האיומים לזמן מה, להפחתת החששות מפני שימוש בנשק כימי וכן להפחתת האיומים על [חייהם] של כשלושה מיליון אנשים, רובם אזרחים. באידליב יש 2.9 מיליון אזרחים בנוסף לבין 60 ל-70 אלף לוחמים. אומרים ש-10-20% מהם נמנים על ארגוני הטרור והיתר משתייכים [לארגונים] המתנגדים למשטר הסורי. אנחנו מאמינים שהשגת ההסכם הזה על ידי  תורכיה ורוסיה היא דבר טוב ואנו מקווים שהוא יכובד, יחזיק מעמד ויהווה נקודת מפנה בסכסוך, באופן שיסלול את הדרך מזירת הקרב לשולחן המו"מ, תוך מחויבות לתהליך ז'נבה והחלטה 2254 של מועצת הביטחון. במקביל לא ניתן לשכוח את המצב ההומניטרי. הנשיא טראמפ היה ברור בהצהרותיו כי כל מהלך צבאי כעת יהיה בבחינת הידרדרות בלתי מוסרית, לא רק בגלל האפשרות של נהירת גל גדול של פליטים והאפשרות של שימוש בנשק כימי, אלא משום שכל צעד צבאי [שיינקט באידליב] בזמן שקיים הסכם בין איראן, רוסיה ותורכיה [המגדיר את אידליב] כאזור להפחתת מתיחות, יהיה בבחינת מסמר נוסף בארון הקבורה של השלום באזור.

 

שאלה: כיצד אתה רואה את התפקיד הרוסי בסוריה? והאם אתה סבור שיציאת איראן מסוריה ניתנת להשגה?

תשובה: אנו מקיימים מגעים רציפים עם הרוסים בכל הדרגים. הנשיא טראמפ דיבר בהרחבה עם הנשיא ולדימיר פוטין במהלך ועידת הלסינקי. שר החוץ, מייק פומפאו, מדבר עם עמיתו הרוסי, סרגיי לברוב, והמפקדים הצבאיים משני הצדדים נמצאים בקשר יומיומי כדי להרגיע כל עימות. אנו רוצים שרוסיה תתמוך בהחלטה 2254 של מועצת הביטחון ושהרוסים ישתמשו בהשפעתם הרבה בסוריה כדי להבטיח שהכוחות הנתמכים בידי איראן ייצאו מסוריה. איננו רואים סיבה לכך שהאיראנים יישארו בסוריה עם סיום המלחמה הזו, וברור שהלחימה [כבר] הסתיימה, לכן אנו סבורים שעל האיראנים לצאת כעת. אין אף גורם, שאנו יכולים לפעול יחד איתו כדי להוציא את האיראנים מסוריה, זולת הרוסים. שכן ארה"ב בשום אופן לא תשתמש בכוח צבאי כדי להוציא את האיראנים מסוריה. יש לנו דוגמאות ליציאת כוחות צבאיים מאזורי לחימה עם סיום המלחמה, [כך למשל], ארה"ב יצאה מוויטנאם בשנות ה-70 לאחר סיום המלחמה. יציאת האיראנים מסוריה איננה דרישה לא נורמלית והיא דבר בר השגה.

שאלה: עד מתי יישארו האמריקאים במזרח סוריה, ואם הכוחות האמריקאים [אכן] נשארים בסוריה, מהי המטרה? האם המטרה מוגבלת רק להבסת דאעש?

תשובה: ראשית, מטרת ההישארות [של הכוחות האמריקאים בסוריה] היא הבסת דאעש ולהבטיח שמה שאירע ב-2012, כאשר הכוחות האמריקאים יצאו מן האזור וארגון אל-קאעדה חזר להופיע בדמות דאעש,  לא יישנה. ההישארות כאן היא כדי להבטיח שלא יופיעו ארגונים דאעשיסטים חדשים. שנית, אנו רוצים להיות שותפים  [במהלכים] הדיפלומטיים, ובאמצעות בעלי בריתנו, וכן ברמה  הצבאית במימוש המטרה של הוצאת איראן מסוריה. שלישית, [הכוחות האמריקאים נשארים בסוריה] כדי [להבטיח] את קיומו של תהליך פוליטי ולא לשם כיבוש.[4]

 

שאלה: לאחר הפלת המטוס הרוסי מאש המשטר הסורי, רוסיה הטילה את האחריות על ישראל והכריזה על כוונתה להעביר את מערכת 300S לדמשק. כיצד אתה רואה את המצב ועד כמה יש סכנה ששיקולים מוטעים יובילו להתנגשויות?

תשובה: ישנם חמישה כוחות זרים המעורבים בסכסוך בסוריה: ארה"ב, רוסיה, איראן, תורכיה וישראל. לכל מדינה יש מטרות שהיא רוצה להשיג ולכן היא רודפת אחר שחקן אחר. ישראל רודפת אחר חזבאללה, ארה"ב רודפת אחרי דאעש, הרוסים והאיראנים רודפים אחר המתנגדים לאסד והתורכים רודפים אחר הכורדים ודאעש. כל הכוחות האלה מצליחים בהתקפות שלהם נגד השחקנים הללו. כעת יש מחלוקת בין המדינות עצמן. הישראלים רודפים אחר עמדות איראניות בסוריה, כמו כן לארה"ב היו גם עימותים עם הרוסים. מכאן שהערכה שגויה ושיקולים מוטעים מעוררים תמיד דאגה וזה מצב מסוכן מאוד.

הפעם האחרונה שבה המצב היה דומה [למצב כיום] היתה המלחמה בשנת 1973, כשהישראלים היו על סף תבוסה מול המצרים בתעלת סואץ. אז פעלו באזור המזרח התיכון חמישה כוחות צבאיים – אמריקאים, מצרים, ישראלים, רוסים וסורים - כולם [היו מעורבים] בעימותים צבאיים. לפיכך, המצב הזה בסוריה מסוכן.

 

שאלה: בצל המצב המסוכן הזה, כיצד תפעל ארה"ב במסגרת ישיבות העצרת הכללית של האו"ם על מנת לטפל במשבר בסוריה ומה האסטרטגיה שהיא מאמצת?

תשובה: אנו מכנסים ביום חמישי [27.9] פגישת שרים הכוללת את ארה"ב, גרמניה, בריטניה, מצרים, ירדן וסעודיה, שתתמקד במאמצים ההומניטריים. אנו פועלים מאחורי הקלעים – משוחחים עם ישראל, עם תורכיה, עם רוסיה ועם מדינות אחרות בניסיון למצוא פתרון למשבר הזה אשר ישיב את סוריה לחיק הקהילה הבינ"ל. המטרה כאן היא לאפשר את הצעד הבא [של היחלצות] מעימות צבאי בין ממשלת סוריה וידידותיה לבין האופוזיציה הסורית ותומכיה ולנוע קדימה מן העימות הצבאי הזה לעבר תהליך מדיני במסגרת הסכמי ז'נבה והחלטת מועבי"ט 2254.

 

שאלה: כיצד אתם רואים את הפתרון המדיני בסוריה ואיזה כוח יש לארה"ב, למימוש פתרון מדיני שהיא רוצה בו?

תשובה: פתרון מדיני לסוריה דורש חוקה חדשה, השגת ביטחון, קיום בחירות והרכבת ועדה לניסוח החוקה. ארה"ב והידידים שלה דורשים מהשליח המיוחד של האו"ם [בסוריה] סטפן דה מיסתורה, להרכיב את הוועדה מהר ככל האפשר עד ה-31 באוקטובר.

מה שביכולתה של ארה"ב [לעשות] כדי ליישם פתרון מדיני, הוא לומר לקהילה הבינלאומית: האם אתם שמחים עם מה שקורה בסוריה מאז 2011, עם הגירתם של 10 מיליון סורים, עם הופעת דאעש ושליטת 35 אלף לוחמי דאעש על אדמות סוריה ועיראק ועם התסריטים של עימות בין המדינות המעורבות במאבק בתוך סוריה[?]. הכוח או היכולות שיש בידינו, הוא לפנות לקהילה הבינלאומית, פה בניו יורק [במסגרת עצרת האו"ם, ולומר] שעלינו להפסיק זאת ושיש לנו מסלול מדיני אחר. דבר שני הוא, שהמצב הצבאי בתקופה הנוכחית בסוריה יציב באופן יחסי ואפשר לנצל זאת כדי להתקדם. דבר שלישי הוא, שהקהילה הבינלאומית, ולא רק ארה"ב, לא תשתתף בשיקום סוריהוסוריה זקוקה נואשות לשיקוםאלא אם כן היא תראה שמתרחש תהליך מדיני שלא ניתן לסגת ממנו ואשר תצמח ממנו סוריה חדשה שאינה מאיימת על עמה או על שכניה.

[האירועים] שהתרחשו במהלך המשבר בסוריה הובילו להופעת הטרור ולשימוש בנשק כימי והביאו את איראן לתוך סוריה כדי שתאיים על ישראל, ירדן ותורכיה. כל זה צריך להיפסק. אנו לא נסייע לסוריה אלא כאשר היא תענה לפתרון מדיני, מפני שהן רוסיה והן איראן אינן יכולות לסייע לסוריה כלכלית.   

 

שאלה: האם מדובר בהפעלת לחצים כלכליים על סוריה במטרה לדחוף אותה לתהליך מדיני?

תשובה: אין מדובר רק בלחצים כספיים וכלכליים. הם [קרי המשטר הסורי] זקוקים להכרה בינלאומית כדי שסוריה תחזור להיות מדינה רגילה. הקהילה הבינלאומית, מדינות ערב, מדינות אירופה וארה"ב אינן מתייחסות לסוריה כאל מדינה רגילה. רק רוסיה מתייחסת לסוריה כאל מדינה רגילה. אפילו סין לא מתייחסת אליה ככזו והיא הצביעה בכמה החלטות של מועצת הביטחון נגד סוריה. לכן המשטר הסורי מבודד דיפלומטית ומרושש כלכלית.

 

שאלה: לאור התפיסה האמריקאית הזו בנוגע לתהליך המדיני, מה יהיה גורלו של בשאר אל-אסד? האם ארה"ב ויתרה על דרישתה שאל-אסד ילך?

תשובה: אין יעד אמריקאי להדיח את אל-אסד. אנחנו נשמח אם הוא ילך ויודיע מיוזמתו על עזיבתו, אבל זו לא מטרתנו. מטרתנו היא הופעתה של סוריה אחרת שאינה מאיימת על עמה או שכניה, שאינה משתמשת בנשק כימי, שאינה מגרשת את הפליטים והעקורים מחוץ לאדמותיה ושאינה מהווה פלטפורמה לירי טילים לעבר ישראל מצד איראן. כמו כן, אחת ממטרותנו היא לבוא חשבון עם אלו שביצעו פשעי מלחמה. גורל אסד הוא עניין שייקבע על ידי הסורים. אם אסד יכול להוביל את סוריה לכיוון הזה, אז אולי הסורים יקחו זאת בחשבון.

 

שאלה: שר החוץ האמריקאי, מייקל פומפאו, הודיע כי הפתרון בסוריה צריך לכלול תהליך חוקתי ועריכת בחירות. מנסיונך כשגריר ארהב בתורכיה ובעיראק, [מהניסיון של] אישור החוקה החדשה בעיראק, כיצד תוכל לכפות על משטר אל-אסד לכבד את החוקה ולערוך בחירות חופשיות ונקיות?

תשובה: הדחתו של (ראש ממשלת עיראק לשעבר נורי) אל-מאלכי מתפקידו נעשתה במסגרת החוקה, מפני הוא לא הצליח למנוע את שליטת דאעש על אזורים בעיראק. בשום מדינה במזרח התיכון לא קרה שמנהיג הודח מפני שלא עמד בצפיות עמו ושהדחתו בוצעה במסגרת תהליך חוקתי. אני הייתי נוכח כאשר נוסחה החוקה העיראקית והייתי סקפטי, אולם העיראקים האמינו בחוקה ואני לא יודע מה מונע מסוריה מללכת בכיוון זה."

 

 



[2] לפי התקציר במהדורה באנגלית, אחת ממטרות הנוכחות האמריקאית במז' סוריה היא "to expel the Iranian forces out of the country"

[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.9.2018

[4] יצוין כי לאחרונה היו דיווחים סותרים בנוגע להישארות הכוחות האמריקאים בבסיס האמריקאי באל-תנף בגבול סוריה-ירדן-עיראק. סוכנות הידיעות הרוסית ספוטניק דיווחה כי בכוונת ארה"ב לעזוב את בסיסה באל-תנף שבגבול סוריה-ירדן-עיראק וכצעד ראשון יפורק מחנה הפליטים אל-רוכבאן, בו נמצאות קבוצות מורדים הנתמכות על ידי ארה"ב. https://sputniknews.com, 20.9.2018; מנגד, פיקוד מרכז של הצבא האמריקאי דיווח ב-16.9.2018 על תמרון שביצעו כוחותיו בבסיס. http://www.centcom.mil, 16.9.2018