חוקר סעודי: ממשלי קלינטון ואובמה התעלמו ביודעין משיתוף הפעולה בין איראן לאל-קאעדה ואף חיזרו אחרי איראן
במאמר שפרסם ביומון הסעודי "אל-שרק אל-אוסט" היו"ל בלונדון - המתבסס על הביוגרפיה של האמיר בנדר בן סולטן מאת ויליאם סימפסון [1] - טען הכותב והחוקר הסעודי פהד אל-שקיראן, כי אוסאמה בן לאדן, מנהיג אל-קאעדה, קיבל השראה לפעילותו האידיאולוגית והצבאית מהמהפכה הח'ומייניסטית, השראה שבאה לידי ביטוי בהמשך בצורת שת"פ בין ארגון אל-קאעדה לבין איראן, משמרות המהפכה האיראניים וחזבאללה. כראיה לכך, טען אל-שקיראן, בהסתמכו על עדויות מפי האמיר בנדר המובאות בביוגרפיה, כי ממשל קלינטון התייחס באדישות להוכחות שהביאה סעודיה למעורבותה של איראן בפיגוע בעיר הסעודית אל-ח'ובר ב-1996 בו נהרגו 19 חיילים אמריקאים[2], ואף פעל במכוון למען קבירת תוצאות החקירה.
אל- שקיראן הוסיף כי גם ממשל אובמה בגד בבעלי בריתו וחיזר אחרי איראן, ואף עשה עסקה עם חיזבאללה. לדעתו, כל הדברים הללו משקפים את התמודדותה הרופסת של הקהילה הבינלאומית בכלל ושל המעצמות הגדולות בפרט מול איראן - מקור הטרור בעולם - ומסבירים את התחזקותה המתמדת של איראן ואת מספרן הרב של מיליציות הפועלות מטעמה ברחבי המזה"ת ובאפריקה.
פהד אל-שקיראן[3]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:[4]
“התנועה המהפכנית הח'ומיינית הצליחה להחיות מחדש [תנועות] פונדמנטליסטיות רבות. כך, לאחר הגעתו של ח'ומייני לטהראן תיאר אותו בן לאדן כ'עצום' והביע תקווה שחלום כזה יתגשם [גם] בסעודיה. [ואכן], מראשית שנות השמונים התחיל בן לאדן ללמוד מהניסיון של משמרות המהפכה האיראנית, של 'חזבאללה' ושל עמאד מור'ניה שהפך לבעל ברית שפועל בשירותו ומבצע פיצוצים רבים ובהם הפיצוץ באל-ח'ובר באמצע 1996. שיתוף הפעולה בין איראן וגרורותיה לבין ארגון 'אל-קאעדה' ידוע לאמריקאים. כאשר החליטה סעודיה להשלים את חקירת נסיבות הפיצוץ, התרחש סיפור ארוך שאותו סיפר האמיר [בנדר] בן סולטאן.
הוא סיפר במרירות על העסקה המפוקפקת שנעשתה בין צוותו של [נשיא ארה"ב לשעבר ביל] קלינטון לבין איראן, כדי לשנות את [כיוון] החקירה ולקוברה חיים, לאחר שהתברר שהחוטים מובילים למעורבות איראנית ברורה בסיוע למבצעי הפיצוצים הללו. קלינטון הטיל על ראש ה-FBI בשעתו לואיס פרי [כיהן בין השנים 2001-1993] לשתף פעולה עם הסעודים כדי להשלים את החקירה והורה לו: 'אל תשאיר אבן על אבן'.
בספרו "הנסיך", הכולל את הביוגרפיה של האמיר בנדר ואת עדויותיו, חושף ויליאם סימפסון את
הסיבוכים שהיו [בהקשר זה] ובהם חילוקי הדעות בין ממשל קלינטון לבין ה-FBI... הוא עשה הבחנה בין הפיצוץ באל-ח'ובר לבין פיצוצים [אחרים]... בטענה שבפיצוץ באל-ח'ובר היו קורבנות אמריקאים, ולפיכך הגם שהוא פגע בריבונות הסעודית ובביטחונה, הרי שבתום חקירתו יש להציג בפני המשפחות האמריקאיות ממצאים ברורים...
מה שמדהים בעניין זה הוא שפרי עצמו מודה ש'הפיצוץ לא היה התקפה של חזבאללה הסעודי[5] בלבד, אלא מבצע שלם שמומן והוצא לפועל בידי ההנהגה העליונה של ממשלת איראן, מבחוץ. פרי מודה גם שסעודיה התגברה על כל הקשיים לשם השלמת החקירה באופן הטוב ביותר... לדבריו, האמיר נאיף בן עבד אל-עזיז והאמיר בנדר בן סולטן היו משוכנעים לגבי מעורבותה של איראן ועמידתה מאחורי הפיצוץ.
בין [לואיס] פרי לבין סנדי ברגר היועץ לענייני ביטחון לאומי לשעבר [בשנים 2001-1997, בממשל קלינטון] התגלעה מחלוקת, וברגר הזהיר מפני השלכות פוליטיות על ארה"ב אם תוצאות [החקירה] יובילו להאשמת איראן. האמיר בנדר [שהיה אז שגריר סעודיה בארה"ב] השיב לו: 'איננו רוצים להיות מואשמים בדחיפתכם לעבר מלחמה'. כל הממשל האמריקאי אז צידד בעמדתו של סנדי [ברגר]... בשנת 1997 התברר שהממשל האמריקאי היה אדיש כלפי [תוצאות] החקירה ובחר [להפגין כלפיהן] קרירות. [בנדר] הוסיף ואמר: 'הממשל האמריקאי הותיר את החקירה ללא הכוונה, ביודעין, ומנגד, מיקד את מאמציו בשיפור הקשרים עם הממשלה המתונה באיראן'.
הסעודים חשו בקרירות אמריקאית, התיקים והחקירות הוכיחו את מעורבותה של איראן ושגריר סעודיה בוושינגטון, האמיר בנדר אמר [בהקשר זה]: 'אם הנשיאים ג'ורג' בוש הבן או [רונלד] רייגן היו מקבלים את הראיות שסופקו לממשל האמריקאי, ולא קלינטון - כי אז הייתה מתבצעת פלישה לאיראן, אני בטוח בכך'. כל העיכוב הזה וקבירת תוצאות החקירה חיים היו המהלך העיקרי [שהוביל] לפרסום הצהרת הושטת היד לאיראן של ביל קלינטון באפריל 1999. ארה"ב החליטה שהתייחסותה באופן זה לחקירה היא עניין שלה משום שכל קורבנות [הפיגוע באל-ח'ובר] היו אמריקאים ולכן תיק [לואיס] פרי הודחק. האמיר בנדר הביע מרירות כלפי העסקה המגונה הזו ואמר: "אני ופרי הרגשנו [שהיה כאן] ניצול מחפיר ביותר של הסמכות, שכן סנדי [ברגר] היה להוט לחסל את האשמת [איראן במעורבות בפיצוץ באל-ח'ובר]...
עוד אומר סימפסון: 'החלשת החקירה בנושא פיצוץ מגדלי אל-ח'ובר היא הדוגמא הברורה ביותר להיעדר האמון הממושך ולאיבה הגוברת בין קלינטון לבין פרי. איבה זו הפכה לשבר עמוק. הבית הלבן היה אדיש כלפי המעקב אחר נושא אל-ח'ובר'.
הסיפור המקוצר הזה, שסופר בהרחבה בספר הנ"ל [של סימפסון] מציג מידה של תקיפה ונסיגה לסירוגין [ביחסים] בין הקהילה הבינלאומית לבין איראן. [איראן] קיבלה פרס על פעולות הטרור הרות האסון שלה וכפי שקלינטון גילה סימני קוצר רוח כלפי חקירת הפיצוץ באל-ח'ובר כך הפנה אובמה את גבו לבעלי בריתו הגדולים והתחיל להתחנף לאיראן - השער הראשי של כל צורות הטרור בעולם. חמור מזה, חסן נאסרללה התגאה בכך שממשל אובמה הציע לחזבאללה עסקה של מיליארדים באמצעות מתווך אירופי.
ואחרי [כל] זה, העולם תוהה מהו מקור הטרור ומה הסיבה להתפשטותו המתמדת. יש לאיראן כיום מיליציות בעיראק, בתימן, בסוריה, בלבנון ובאפריק, שאותן היא מממנת ישירות, באין מרתיע. לו היה העולם רציני במלחמה שלו נגד הטרור, הרי שמלחמה במדינות הרשע והטלת מצור עליהן הן הצעד הראשון להשגת יעד זה. הדברים האמורים לעיל מבהירים את רמת הקטסטרופה בהתמודדותן של המעצמות הגדולות בעולם עם איראן."
[1] "The Prince - The Secret Story of the World's Most Intriguing Royal, Prince Bandar bin Sultan" by William Simpson. ויליאם סימפסון - בריטי. למד עם הנסיך בנדר בן עבאס בקולג' חיל האוויר המלכותי בקרנוול Royal Air Force College, Cranwell)) שבאנגליה, והשניים הפכו לחברים במהלך השנתיים וחצי בהן למדו יחד. בהמשך פנה סימפסון לעולם המחשבים והפיננסים. ב- 2006 פרסם את הביוגרפיה של בנדר בן סולטן שאותה כתב יחד עמו.
[2] הכוונה לפיגוע שהתרחש ב- 25 ביוני 1996, שבו התפוצצה משאית תופת בסמוך לבניין מגורים במתחם של חיילי ארה"ב בעיר הסעודית ח'ובר, ליד דהראן שבמזרח סעודיה, שגרם להריגתם של 19 חיילים אמריקאים ולפציעתם של כ-500 איש מלאומים שונים, מהם 109 אמריקאים.
[3] arb.majalla.com , 17.5.2013
[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 9.8.2018
[5] במקור: "חזבאללה אל-חִג'אז" – ארגון שיעי סעודי מיליטנטי פרו-איראני שהוקם במזרח סעודיה במאי 1987 ופועל בסעודיה, כווית ובחריין. ב- 2014 הוצא מחוץ לחוק בסעודיה והוגדר כארגון טרור.
