המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הבחירות לנשיאות מצרים (ג): השתלטות משטר אל-סיסי על התקשורת, ערב הבחירות
22/3/2018


הבחירות לנשיאות מצרים (ג):

לקראת הבחירות לנשיאות משתלט משטר אל-סיסי על התקשורת במצרים


מאת כ. מיטל וח. ורולקר


הקדמה

בחודשים האחרונים, ובייחוד עם התקרב מועד הבחירות לנשיאות מצרים, שנועדו לסוף מארס 2018[1], חווה התקשורת המצרית טלטלות ומסעות לחצים שגרמו לה להפחית משמעותית את ביקורתה נגד משטרו של הנשיא אל-סיסי ולהכפיף עצמה למרותו. הדבר נעשה באמצעות השתלטות של חברות עסקיות המקורבות למשטר על גופי תקשורת מרכזיים; באמצעות פיטורי עיתונאים המביעים עמדות המנוגדות לעמדות המשטר ובמעצר של עיתונאים שהביעו תמיכה במועמדים אחרים לנשיאות או כאלה המקיימים קשרים עם אנשי אופוזיציה. במקביל לדיכוי הקולות הביקורתיים, ישנם דיווחים מתקשורת ערבית וזרה וכן עדויות של עיתונאים מצרים על מעורבות הולכת וגוברת של מנגנוני הביטחון המצרים בסיקור התקשורתי של העיתונים, כדי שירוממו את פועלו של משטר אל-סיסי וינגחו את מתנגדיו.

 

הבחירות בפתח: "אסור להתקרב" – התקשורת המצרית - כלב השמירה של אל-סיסי[2]


 

מסמך זה יסקור את תהליך השגת השליטה של המשטר המצרי על כלי התקשורת במדינה, את צעדי הדיכוי שהפעילו מנגנוני הביטחון ובפרט של המודיעין הכללי נגד עיתונאים ביקורתיים כלפי המשטר אשר כמעט והשתיקו כל ביקורת על הנשיא, וכן את קולותיהם של כמה כותבים מצרים אשר חרף כל הלחצים, יצאו נגד מהלכי המשטר כלפי התקשורת והדגישו את חשיבותה של עיתונות חופשית.

 

1.     משטר אל-סיסי משתלט על כלי התקשורת במצרים

בחודשים האחרונים עדה התקשורת במצרים לשינויים רבים שעיקרם החלפת הבעלות של ערוצים וחברות תקשורת גדולות. בדיווחים שונים בתקשורת הערבית והמצרית נטען כי מדובר בתהליכים שנועדו להכפיף ערוצי טלוויזיה ועיתונים במדינה לשלטון המצרי, באמצעות רכישת מניותיהם בידי חברות עסקיות שמקורבות למנגנון המודיעין הכללי המצרי. עוד טען כי הדבר נעשה במטרה להטות את השיח התקשורתי במצרים לקראת הבחירות לנשיאות לטובת אל-סיסי.

 

כך, בחודש דצמבר 2017 דווח כי חברת "איגל קפיטל" השתלטה על מניותיו של איש העסקים אחמד אבו השימה, בחברת "תקשורת למצרים", החולשת על גופי תקשורת ובהם קבוצת ערוציON TV  אתר החדשות www.dotmsr.com, היומון קול האומה והיומון המזוהה עם המשטר אל-יום אל-סאבע.[3] בראש מועצת המנהלים של חברת איגל קפיטל עומדת שרת ההשקעות לשעבר ורעייתו של נגיד הבנק המרכזי במצרים, דאליא ח'ורשיד, שיש הטוענים כי היא מקורבת לנשיא אל-סיסי ונחשבת למינוי של גורמי המודיעין.[4]

 

בדיווחים שפורסמו בעיתונות הערבית והמצרית הידועה בהתנגדותה למשטר אל-סיסי נטען כי השתלטות איגל קפיטל על חברת "תקשורת למצרים" היא למעשה השתלטות של המודכ"ל המצרי על חברה זו במטרה להדק שליטתו של הנשיא עליהם.[5] כך למשל, אתר החדשות העצמאי "מדא מצר" דיווח כי "איגל קפיטל השקעות" היא קרן השקעות (private equity fund) השייכת למודכ"ל המצרי שקמה לאחרונה כדי לנהל את כל השקעותיו האזרחיות בחברות רבות השייכות לו חלקית או במלואן. העיתונאי השאם קאסם, לשעבר חבר הנהלה ביומון אל-מצרי אל-יום, טען כי השליטה של מנגנוני הביטחון בתחום התקשורת באה במענה ל"דרישה מוצהרת של נשיא הרפובליקה להגיע לרמה של התלכדות תקשורתית מוחלטת מאחורי המנהיג כפי שהיה בתקופתו של נאצר". לדבריו, בעלי עיתונים וערוצי טלוויזיה נוספים מסרו לו, כי ח'ורשיד דנה עימם בכניסת המודכ"ל כשותף בחברותיהם או ברכישתן המלאה בידי "איגל קפיטל".[6]

 

דאליא ח'ורשיד, יו"ר מועצת המנהלים של "איגל קפיטל"[7]


 

כמו כן, בדיווחים שונים נטען כי רכישת כלי תקשורת אלה על ידי "איגל קפיטל" נעשתה באופן מכוון לקראת הבחירות לנשיאות על מנת להשפיע על השיח התקשורתי. כך למשל, היומון הלבנוני אל-מודון שדיווח על רכישת קבוצת "תקשורת למצרים" על ידי ח'ורשיד טען כי יתכן שאל-סיסי מנסה ל[לעצב] מחדש את התוכן עם התקרב מועד הבחירות לנשיאות". גם הפרשן הפוליטי המצרי, סיד אמין, אמר לאתר "ערבי 21" כי להשתלטות על כלי התקשורת "יש קשר לבחירות הבאות לנשיאות, וכי [צעד] זה נועד רק בכדי שאל-סיסי ימשיך לשלוט בתקשורת במקרה שיתמודד [מולו] מועמד [בעל רקורד] צבאי".[8]

 

ב-7 בינואר 2018 פרסם האתר המצרי http://rassd.com המתנגד למשטר אל-סיסי כתבה תחקיר על שליטת המודיעין המצרי ומשטר אל-סיסי בתקשורת, תחת הכותרת "זרועות המודיעין נכרכות סביב התקשורת המצרית". בכתבה נטען כי בדומה לחברת "איגל קפיטל", קיימת גם חברת "פלכון" שבראשה עומד ח'אלד שריף, שמוכר בכלי תקשורת מצרים וערביים כמשנה לשעבר במודיעין הצבאי וכראש מגזר מחלקת הביטחון באיחוד רשות השידור והטלוויזיה לשעבר, שעד לאחרונה התמחתה בתחום האבטחה ושירותי ביטחון. במהלך שנת 2017  נכנסה חברת פלכון לתחום התקשורת ורכשה את הבעלות על כמה ערוצי תקשורת, בהם ערוץ אל-חיאת, ערוץ אל-עאצמה ורדיו DRN שבהם משדרים אנשי תקשורת רבים הידועים כתומכי אל-סיסי, וכי ערוצים אלה הפכו להיות שופרות של המשטר. עוד נטען בכתבה כי בינואר 2017 הושקה קבוצת ערוצי DMC  בתקציב של יותר ממיליארד לירות מצריות וכי הבעלים של קבוצה זו הוא איש צללים של אל-סיסי בשם טארק אסמאעיל שניהל את הקמפיין שלו בבחירות הקודמות. בחוגי תקשורת מכונה ערוץ DMC  'ערוץ המודיעין'. בספטמבר 2016 הודיעה החברה כי היא התמזגה עם חברת "תקשורת למצרים" שנמצא כיום כאמור בבעלותה של דאליא ח'ורשיד.[9]

 

דיווח נוסף המצביע על מעורבות של המודכ"ל המצרי בענייני התקשורת, הופיע ביומון הלבנוני אל-אח'באר ולפיו אחת הסיבות שהנשיא אל-סיסי פיטר בינואר 2018 את ראש המודכ"ל, ח'אלד פוזי, היה כישלונו בניהול ענייני המשטר מול התקשורת. היומון הוסיף, כי על ראש המודכ"ל החדש, עבאס כאמל, שהוא גם ראש לשכתו של אל-סיסי, הוטל בין היתר, לבחון מחדש של מפת התקשורת ואת כלי התקשורת שבבעלות המודכ"ל, כדי להעריך את מידת התועלת שהם מביאים למשטר.[10]

 

2.     רדיפת עיתונאים שמתנגדים למדיניות הנשיא אל-סיסי

במקביל להשתלטות העסקית על כלי התקשורת במצרים, ניכר כי במהלך השנה האחרונה נקטו מנגנוני הביטחון המצרים יד קשה נגד עיתונאים בעלי עמדות המנוגדות לקו של הנשיא אל-סיסי, בניסיון להשתקת הביקורת כלפיו. עיתונאים אלה מנועים מלכתוב בכלי התקשורת הממסדיים ואלו אשר כבר עובדים בתקשורת הממסדית או העצמאית, ומעזים למתוח ביקורת על הנשיא, מפוטרים בעילות שונות כגון קיום קשר עם האופוזיציה או האח"ס. צעדים אלה לא פסחו גם על עיתונאים שנחשבו ל"נאמני המשטר", אך לעיתים מתחו ביקורת בעניין זה או אחר. להלן דוגמאות של עיתונאים מצרים שפעילותם המקצועית הוגבלה בשנה האחרונה בשל דעותיהם:

 

ר'אדה שריף

ד"ר ר'אדה שריף הייתה בעלת טור בולטת ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום  במשך עשר שנים ונחשבה לאחת מתומכי הנשיא אל-סיסי. אולם בחלוף הזמן הלכה וגברה ביקורתה כלפיו וכלפי משטרו, דבר שבא לידי ביטוי במאמרים שפרסמה בטורה.[11]

 

מדיווחים בתקשורת עולה כי ב-24.10.2017 פורסם, לכאורה, באתר היומון אל-מצרי אל-יום מאמר ביקורת חריף מאוד של ר'אדה שריף על אל-סיסי תחת הכותרת "האם אתה יכול להרוס יותר ממה שכבר הרסת?". במאמר טענה שריף כי אל-סיסי הביא את המדינה אל סף התמוטטות וכי אפילו שלטון האח"ס היה טוב יותר. למאמר צורפה גם הקלטה של שיחה שקיימו פעיל אופוזיציה ועיתונאי על הקמת אופוזיציה לנשיא ועל הצורך לתמוך ברה"מ לשעבר אחמד שפיק בבחירות הצפויות לנשיאות.[12] יצוין כי סמוך לפרסום מאמר זה הביעה שריף את תמיכתה במועמדותו של שפיק, לנשיאות.[13]

 

באותו היום הודיע היומון אל-מצרי אל-יום בחשבון הפייסבוק שלו כי אתר האינטרנט שלו נפרץ וכי הושתלו בו ידיעות מפוברקות, כשהכוונה למאמרה של שריף. היומון הוסיף וטען כי כתוצאה מניסיונות הפריצה לאתר והשתלת החומרים המפוברקים האתר קרס.[14]  

 

תמונת המאמר של ר'אדה שריף שהוסר מאתר אל-מצרי אל-יום כפי שפורסם בפייסבוק[15]

 

ואולם, עיתונים ואתרים המתנגדים למשטר אל-סיסי דיווחו כי אתר אל-מצרי אל-יום הסיר את המאמר וכי עניין הפריצה לאתר הוא לא יותר מאשר סיפור כיסוי שהמציאה הנהלת העיתון בניסיון לטעון שהמאמר של שריף נגד אל-סיסי פוברק ואינו אותנטי.[16]

 

בעקבות הסערה שהתעוררה טענה ר'אדה שריף עצמה בפוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה כי המאמר אכן מפוברק. לדבריה, כל שעשתה היה הבעת תמיכה באחמד שפיק כמועמד לנשיאות והיא אינה חברה בשום מפלגה, או חזית אופוזיציונית במצרים.[17]

 

שבוע לאחר מכן, בסוף אוקטובר, פרסמה שריף פוסט נוסף בעמוד הפייסבוק שלה, שבו הודיעה על הפסקת כתיבתה באל-מצרי אל-יום, לאחר שזה דחה מאמר ביקורת אחר שלה נגד משטר אל-סיסי ומשום שהיא מבינה שיש ניסיון להזהיר את העיתון בשל מאמרי הביקורת שלה. כמו כן, היא רמזה כי הפריצה לאתר היומון ושתילת המאמר המפוברק הם ככל הנראה ניסיונות של המשטר לאיים על העיתון ולהזהירו כי יפסיק לפרסם את הטור שלה. שריף כתבה: "בשבוע האחרון עקבתי אחר הפריצה לאתר היומון ובאופן ספציפי אחר שתילת מאמר מפוברק בשמי. לא קשה לאיש לנחש כי הפריצה הזו היא [למעשה] אזהרה רצינית ליומון בכל הנוגע אליי מצד הגורם או האדם שביצע אותה... הדבר גרם לי לחשוש מאוד לגורלם של העיתון ועובדיו. ברור כי המשטר איבד את עשתונותיו ומפעיל כוח ללא אבחנה". היא הוסיפה כי מתוך הערכה רבה לעובדי העיתון, ובראשם הבעלים צלאח דיאב, ובשל קשרי הידידות עימם,  היא אינה יכולה להיות במצב שבו היא גורמת לכך שיישקף להם איום כלשהו ולכן היא מפסיקה לכתוב "עד אשר יחלוף הסיוט שבו אנו חיים."[18]

 

בפוסט נוסף שפרסמה באמצע נובמבר היא כתבה שאינה חשה בטוחה כיוון שהמשטר מתנכל לכל מי שתומך באחמד שפיק וכי כל הקווים האדומים נחצו. כמו כן, למרות שעד כה טענה כי המאמר שפורסם בשמה ב-24.10 אכן פוברק, הפעם רמזה כי הוא אותנטי כשכתבה בפוסט כי "הופעלו לחצים על הבעלים של אל-מצרי אל-יום, צלאח דיאב, להמציא את עניין הפריצה המדומה לאתר העיתון...".[19] יצוין כי כל הפוסטים הנ"ל נמחקו מחשבונה של שריף.

 

באמצע נובמבר הורה התובע הכללי במצרים על פתיחת חקירה נגד שריף בגין "איום על ביטחונה הלאומי של מצרים והפרעה לשלום הציבור." עוד נטען נגדה כי היא מפיצה שמועות נגד הנשיא והצבא בניסיון מצידה לפגוע באמון שיש לעם בנשיא ובצבא ולתמוך בגורמי טרור.[20]

 

ר'אדה שריף[21]


 

סלימאן אל-חכים

באמצע אוקטובר 2017 עצרה משטרת מצרים את העיתונאי סלימאן אל-חכים, שנהג לפרסם מאמרים ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום והוא שוחרר בערבות לאחר כמה שעות חקירה. משרד הפנים טען כי אל-חכים נעצר בשל התנגדות לרשויות שבאו לפנות את ביתו שהשלטונות קבעו כי הוא איננו חוקי בעיר פאיד במחוז אל-אסמאעיליה.[22] ואולם, אמצעי תקשורת מצרים וערביו כי סיבת מעצרו היתה למעשה דברים שאמר בדיון בערוץ הלוויין מקמלין המזוהה עם האח"ס בהם מתח ביקורת על אל-סיסי וטען כי הפופולאריות שלו הולכת ופוחתת .[23]

 

בעקבות ראיון זה טען חה"פ ואיש התקשורת מצטפא בכרי טען ב-6.10.17 כי הופעתו של סלימאן אל-חכים בערוץ מקמלין היא "מעידה מקצועית, מוסרית ולאומית" ודרש לתבוע אותו.[24] איש התקשורת סאמי כמאל אל-דין, חתנו של אל-חכים, אשר עובד בערוץ מקמלין הפועל מאיסטנבול התייחס בפוסט שפרסם בפייסבוק למעצרו של אל-חכים וכתב: "בחלוף שנה מכניסתו של אל-סיסי לשלטון במצרים, סלימאן אל-חכים החל לשים לב למצב הקשה שאליו נקלעה מצרים... והוא החל להביע זאת במאמריו באל-מצרי אל-יום, אך מהר מאוד מנעו ממנו לכתוב ולדבר בכל ערוצי הלווין של המשטר המצרי שבהם נהג להתארח יומם וליל. אל-חכים התעקש לשלם את מחיר השגיאה שביצע בתמיכתו [בעבר] באל-סיסי והתנצל על מה שאמר [בעבר] והוסיף: 'לא אשתוק על דבר שאני מאמין בו'. [בעקבות זאת] סגרו בפניו כל דלת. כותרת המאמר האחרון שלו [שפורסם] במצרים הייתה 'השקר על הדחתו של מורסי'... בתורכיה סלימאן אל-חכים דיבר בערוצים אל-שרק ומקמלין ותקף את משטר אל-סיסי בחריפות כפי ששום תומך אל-סיסי [לשעבר] לא נקט קודם לכן".[25]

 

סלימאן אל-חכים[26]


 

אחמד אל-סיד אל-נגאר

העיתונאי המצרי אחמד אל-סיד אל-נגאר כיהן עד מאי 2017 כיו"ר מועצת המנהלים של מוסד העיתונות הממסדי המצרי הוותיק אל-אהראם, המשמש כשופרו של השלטון. בראיון שהעניק ב-1.5.17 לאיש התקשורת המצרי ואא'ל אל-אבראשי חשף אל-נגאר כי התפטר במחאה על כך שגוף העיתונות הלאומי מנע מראשי מועצות מנהלים של העיתונים הלאומיים לקבל החלטות. אל-נגאר חשף גם כי שנה קודם לכן, באפריל 2016, נפסל מאמר שלו בו טען כי האיים טיראן וסנפיר שהועברו על ידי משטר אל-סיסי לסעודיה שייכים בעצם למצרים, טענה הסותרת את עמדת המדינה. לדבריו,מי שפסל את מאמרו היו "מנגנוני המדינה".[27] עקב דבריו אלו הגיש מוסד אל-אהראם תביעה נגד אל-נגאר.[28]

 

אחמד אל-סיד נגאר[29]



פיטורי עיתונאים ביומון אל-יום אל-סאבע המזוהה עם המשטר

באוגוסט 2017 דווח כי העורך הראשי של היומון אל-יום אל-סאבע, ח'אלד צאלח,המקורב למשטר זימן אליו בסוף יוני ארבעה עיתונאים שעובדים ביומון: סמר סלאמה, עבד אל-רחמן מקלד, מאהר עבד אל-ואחד ומדחת צפות והודיע להם על הוצאתם לחופשה של שנה ללא תשלום, בעוון מתיחת ביקורת על הנשיא אל-סיסי בדפי הפייסבוק שלהם ובגין חתימתם על הודעת הגינוי וההתנגדות לעמדת הממשלה לגבי הסכם האיים טיראן וסנפיר.

בתגובה פרסמו תשעה ארגוני זכויות אדם מצריים הודעת גינוי נגד פיטוריהם של עיתונאים אלה. בהודעה הדגישו הארגונים כי "ההחלטות הללו הן הפרה ברורה של חופש הביטוי וכן פגיעה בפרטיות של העיתונאים הללו באמצעות פעילות הדומה לפיקוח על חשבונותיהם האישיים [ברשתות החברתיות] וקריאת הדעות שהם מביעים בהם, דבר המהווה איום על חופש העיתונות...המעוגן בחוקה המצרית."[30]

 

הסופר עלאא' אל-אסואני

כותב נוסף שמותח ביקורת באופן תדיר נגד משטר אל-סיסי ומדיניותו, הוא הסופר המצרי הידוע עלאא' אל-אסואני, אשר לדבריו, הוא מנוע מלפרסם את דבריו בעיתונות המצרית  בשל עמדותיו וביקורתו כלפי משטר אל-סיסי, והוא מפרסמם באתר הגרמני "דויטשה וולה" בשפה הערבית. במאמר שפרסם ב-17.10.17, הוא טען כי אף אזרח מצרי לא יכול להביע התנגדות פומבית למדיניות הנשיא אל-סיסי ולגנות את הדיכוי ואת המעצרים השרירותיים שמבצע המשטר. הוא כתב: "במצרים בתקופתו של אל-סיסי יש רק דעה אחת נכונה בכל עניין, החל מהכלכלה וכלה בכדורגל, וכל מי שמעז לחשוב בדרך שונה, ישלם מחיר כבד שנע בין מעצר להכפשה. שכן, התקשורת רואה בו מיד בוגד וסוכן של המודיעין האמריקאי, הישראלי, התורכי או הקטרי".

 

מאז קיבל אל-סיסי את השלטון נמנעו ממני הכתיבה בעיתונים המצרים וההופעה בטלוויזיה. כתוצאה מהידוק [הצעדים] הביטחוניים [סביבי] הפסקתי את הסימפוזיון התרבותי השבועי שאני מקיים מזה עשרים שנים. לאחרונה סיימתי לכתוב את הרומן החדש שלי 'רפובליקת כאילו' וכשהגשתי אותו להוצאה לאור אמר לי האחראי [שם]: 'זה הרומן הטוב ביותר שכתבת, אולם לא נוכל לפרסמו משום שזה יציב אותנו בעימות עם המשטר שלא נוכל לשאת בהשלכותיו'.

הגשתי את הרומן להוצאה לאור אחרת, המוציא לאור שמח עליו מאוד וחזר על דברי השבח לרומן, ולאחר מכן חתם בפועל על ההסכם עם הסוכן שלי. לאחר כמה ימים הופתעתי [כשקיבלתי] שיחה מן המוציא לאור שמתנצל על אי פרסום הרומן מחשש מזעם המשטר. לכך אני מוסיף עשרות תוכניות טלוויזיה שבהן נעשו ניסיונות לעשות לי רצח אופי תוך הפניית גידופים וניבולי פה [כלפיי] והאשמות שווא ללא כל הוכחה. הגשתי נגדם תביעות על הוצאת דיבה אולם התובע הכללי גנז את כולן".

 

אל-אסואני הוסיף כי "אין כעת מקום במצרים לשום קול אופוזיציוני, וזאת משום שמנגנוני הביטחון השקיעו מיליארדי לירות מצריות עד שהגיעו לשליטה מלאה על כל כלי התקשורת שבאמצעותם הם שולטים במוחות של מגזר רחב של מצרים".[31]

 

כמו כן, על רקע מאמריו של אל-אסואני נגד השלטון במצרים, מתפרסמים ביומון הממסדי אל-יום אל-סאבע כתבות הכפשה ומאמרים בגנותו של אל-אסואני וגם נגד אתר הדויטשה וולה. כך למשל, עורכו בפועל של היומון אל-יום אל-סאבע, דנדראוי אל-הראוי לעג במאמר שפרסם ב-9.1 לכך שבישראל נלהבים מספריו של אל-אסואני ומתרגמים אותם וכינה אותו "סופר מורד" ואף הוסיף כי המצרים מחרימים את ספריו.[32]

 

כמו כן, טען אל-אסואני כי מנגנוני הביטחון המצרים הצרו את צעדיו ואת חופש תנועתו. באחד ממאמריו סיפר אל-אסואני כי בשנה שעברה, בדרכו לניו יורק, נעצר בשדה התעופה בקהיר ונחקר בהוראת המנגנון לביטחון המדינה.[33] דפוס זה של התנכלות גורמי הביטחון לאל-אסואני חוזר על עצמו. כך, בתחילת ינואר 2018 נעצר אל-אסואני שוב בשדה התעופה בדרכו לעמאן לאחר שהתברר כי שמו מופיע ברשימות אנשים שמפקחים על יציאתם ממצרים וכי יש צורך שיופיע בפני גורמי הביטחון. חצי שעה לאחר מכן אושרה יציאתו לירדן.[34]

 

כמו כן, בעקבות מאמר שפרסם אל-אסואני בדויטשה וולה ב-23.1 שבו הביע תמיכה במועמדותו לנשיאות של רמטכ"ל מצרים בעבר, סאמי ענאן, וקרא לאזרחים לצאת לרחובות ולמחות על הדיכוי הפוליטי ולמען הדמוקרטיה, הגיש נגדו עו"ד סמיר צברי, המרבה לתבוע את מתנגדי השלטון, ב-27.1 תביעה באשמת הסתה להפיכה וזעזוע יציבות המדינה וכינה את המאמר של אל-אסואני "מאמר הסתה נפשע".[35]

 

עלאא' אל-אסואני[36]


 

מוחמד אל-ר'יטי

ב-18.2.18 התייחס איש התקשורת המצרי מוחמד אל-ר'יטי בתוכניתו המשודרת בערוץ המצרי LTC [37] לבחירות במצרים ואמר כי הוא מתבייש בכך שיו"ר מפלגת אל-ר'ד, שנחשב ל"מועמד בובה", מוסא מצטפא מוסא, מתמודד בבחירות וכי היה מקווה שלצד הנשיא אל-סיסי יתמודדו מועמדים רציניים. הוא גם לעג לרזומה של מוסא מצטפא מוסא ואמר כי עמיתים באוניברסיטת הסורבון שבפריז סיפרו לו כי מוסא לא למד במוסד, בניגוד למה שנטען בקורות חייו.[38] בתגובה החליטה המועצה העליונה לרגולציה של התקשורת במצרים להפסיק את שידור תוכניתו של אל-ר'יטי בגלל "פגיעה במועמד לנשיאות, מוסא מצטפא מוסא" ואף השית על הערוץ קנס כספי. אל-ר'יטי הגיב ואמר כי הוא מוכן להתייצב בפני בית המשפט בעניין.[39]

 

מוחמד אל-ר'יטי[40]


 

3.     התקשורת בשירות הנשיא: מוכוונת על ידי מקורביו ומכפישה את מתנגדיו

ניכר כי בעקבות רדיפת העיתונאים אשר מביעים עמדות נגד המשטר ובצל הידוק האחיזה השלטונית בכלי התקשורת במדינה, הלכה ופחתה בשנה האחרונה הביקורת בתקשורת כלפי המשטר, וכלפי הנשיא אל-סיסי. הדבר בולט בעיקר ביומון העצמאי אל-מצרי אל-יום, שעד לפני שנה פרסם כמעט מדי יום מאמרי ביקורת רבים נגד הנשיא,[41], ואילו כיום פחת מאוד מספר מאמרי הביקורת ביומון.

בהקשר זה בולטת העובדה שעיתונאים רבים שעבדו בעיתון זה פוטרו במהלך השנה האחרונה כפי שצוין לעיל.

 

הכוונת כלי התקשורת על ידי מקורבי הנשיא

את היעדר הביקורת ניתן לייחס גם למעורבותם הרבה של מנגנוני הביטחון המצרים  בניהול השוטף של כלי התקשורת. בחודשים האחרונים דיווח אמצעי תקשורת זרים וערבים על מעורבות זו של מנגנוני הביטחון המצרים ומקורבי הנשיא  בנעשה באמצעי התקשורת במטרה לכוון את קו הסיקור בעניינים שעל סדר היום. גם עיתונאים וכותבים מצרים מעידים במאמריהם על קיומה של מעורבות זו.

 

כך למשל, בראשית ינואר 2018 חשף הניו יורק טיימס, קטעים מתמלילי הקלטות של קצין במודכ"ל המצרי בשם אשרף אל-ח'ולי אשר הנחה אנשי תקשורת מצריים לקדם בשיח התקשורתי את הרעיון של רמאללה כבירת המדינה פלסטינית במקום ירושלים, וזאת כחלק מהתוכנית שנשיא ארה"ב טראמפ מנסה לקדם בין ישראל לפלסטינים. דיווח זה הוכחש בתוקף על ידי הרשות הכללית למידע במצרים .[42] בנוסף, היומון הלונדוני אל-ערבי אל-ג'דיד שבבעלות קטר דיווח כי ח'ולי גם הנחה את כלי התקשורת המצרים להכפיש את המועמד הפוטנציאלי לבחירות לנשיאות, ראש הממשלה לשעבר, אחמד שפיק.[43] בהקשר זה, מקורות בערוצי טלוויזיה מצרים דיווחו ליומון אל-ערבי אל-ג'דיד, כי מגישי התוכניות והמפיקים אף הונחו לקדם שיח המאשים את האופוזיציה המצרית בהיעדרה של פעילות פוליטית אמיתית במצרים.[44]

 

עוד דווח כי במסגרת תוכנית להאחדת השיח התקשורתי של המשטר, נפגש ראש לשכתו של אל-סיסי וממלא מקום ראש המודכ"ל, עבאס כאמל, עם קצינים ממנגנון המודיעין הצבאי והכללי אשר עוסקים בקשר עם התקשורת, והדגיש כי יש לפעול כדי להעלים כל סתירה בין השיח הרשמי לבין הסיקור שלו בתקשורת השייכת למשטר.[45]

 

כמו כן, היומון אל-ערבי אל-ג'דיד דיווח ב-2.1.2018 כי העורך הראשי של היומון אל-יום אל-סאבע, ח'אלד צאלח, המקורב למשטר, איים כמה פעמים להתפטר מתפקידו בשל ההתערבות הגוברת של המנגנוני המודיעין והצבא במה שמתפרסם בעיתונים, באופן הסותר, לדעתו, את כללי האתיקה המקצועית. לדברי מקורות ששוחחו עם היומון, צלאח ניסה להזהיר את הנשיא ואת מנהל לשכתו מפני ניהול כלי התקשורת בדרך זו.[46]

 

ח'אלד צלאח[47]


 

עדות נוספת לכך שכלי התקשורת מקבלים הנחיות ממקורבי הנשיא ניתן למצוא במאמר שפרסם עורך אל-מצרי אל-יום, מוחמד אל-סיד צאלח בו העיד על קיומו של קשר ישיר בין הנשיא ומקורביו לבין עובדי העיתון. הוא כתב: "...אני מעיד בזאת כי רוב מנגנוני המדינה, החל מהנשיא עצמו ובכירי לשכתו מתייחסים למה שאנו כותבים ויוצרים קשר עם הכותבים שלנו. יתרה מכך, מרבית [מקורבי הנשיא]  הם חברים של הכותבים שלנו והם מזמינים  אותם לפגישות ולישיבות כלליות. הוא הדין לגבי ראש הממשלה וממשלתו ויתר מנגנוני המדינה. אנשים שמקצוע התקשורת זר להם לא מבינים את הקשר הזה ואת האופי של תפקידנו ולא מבינים כיצד אנו תומכים במשטר וביציבותו באמצעות עמדותינו העצמאיות, ולעיתים האופוזיציוניות..."[48]

 

הכפשת מועמדים לנשיאות ודיכוי עיתונאים אשר תמכו בהם

לאור כל האמור לעיל, ועם התגברות העיסוק הפוליטי והתקשורתי בבחירות לנשיאות והופעתם של מועמדים פוטנציאליים שביקשו להתמודד מול הנשיא אל-סיסי, פתחה התקשורת המצרית התומכת במשטר, במסע הכפשות נגד המבקשים להתמודד מול הנשיא. במסגרת זו התפרסמו בעיתונות עשרות מאמרים וכתבות נגדם שכללו בעיקר האשמות כלפיהם בקיום קשרים עם תנועת האחים המוסלמים[49]. כך למשל, עורך אל-יום אל-סאבע דנדראוי אל-הראוי, יצא נגד הרמטכ"ל לשעבר, סאמי ענאן, שביקש להתמודד על הנשיאות וטען כי הוא "מועמד האח"ס", שגם גרם להדחתו של מובארכ.[50] מאמרים דומים התפרסמו גם נגד אנשי אופוזיציה שמתחו ביקורת על משטר אל-סיסי או קראו להחרמת הבחירות לנשיאות, כמו למשל המועמד לשעבר לנשיאות והאופוזיציונר חמדין צבאחי וכן יו"ר מפלגת מצרים חזקה, עבד אל-מנעם אבו אל-פתוח.[51]

 

יצוין כי אבו אל-פתוח שנעצר לאחרונה באשמת קשרים עם האח"ס וכוונות לפגוע במשטר המצרי ואף הוכלל ברשימת הטרור של מצרים[52], טען בראיון לערוץ אל-ג'זירה, כי לא מאפשרים לו להתראיין בערוצים מצרים בשל היותו אופוזיציונר, וכן סיפר על הלחץ שמפעילים מנגנוני הביטחון נגד האופוזיציה במצרים. הוא הוסיף כי "כלי התקשורת במצרים מטורפים ומשחירים את תדמיתו של כל אופוזיציונר פוליטי, מגדפים אותו ויוצאים נגדו כמו כלבים מחרחרי ריב".[53]



דוגמה נוספת היא מעצרו של השאם גנינה, מקורבו של סאמי ענאן שיועד להיות סגנו אם ייבחר לנשיאות. בעקבות מעצרו של ענאן, התראיין השאם גנינה בפברואר 2018 לאתר "הפינגטון פוסט ערבי" שבבעלות קטר ואמר כי ברשותו של ענאן מסמכים שעשויים להפליל את ההנהגה המצרית.[54] כמה ימים לאחר הראיון נעצר גם גנינה עצמו[55] ובהמשך נעצר גם העיתונאי שראיין אותו מועתז ודנאן שמס אל-דין.[56]

 

4.     כותבים מצרים יוצאים נגד שליטת מנגנוני הביטחון על אמצעי התקשורת

למרות הכל, כמה כותבים מצרים פרסמו מאמרים בהם תקפו את מעורבות הנשיא ומנגנוני הביטחון שלו באמצעי התקשורת והדגישו את חשיבותה של עיתונות חופשית.

 

כותב מצרי בכיר: מנגנוני הביטחון מנהלים את התקשורת במצרים

מוחמד אמין, יו"ר חבר הנאמנים של היומון אל-מצרי אל-יום, מתח ביקורת במאמר שפרסם ב-8.2 על התערבותם של מנגנוני הביטחון באמצעי התקשורת וקרא להשאיר זאת לאחריות אנשי המקצוע. הוא כתב: "תקשורת לא עושים בפקודה, פה אחד, הגם שיכולה להיות מדיניות עריכה ויכולות להיות מטרות מוגדרות... מה שחשוב הוא שנשאיר את העניין באחריות בעלי המקצוע. זוהי נקודה מרכזית שיש להדגיש, משום שבהיעדר משרד [תקשורת] הושחתו כלי התקשורת. אינני מעלה על דעתי כי כאשר דרשנו לבטל את משרד [התקשורת] ואת משרת השר, עשינו זאת כדי שאת מקומם יתפסו מנגנוני הביטחון. די היה למנגנוני הביטחון בכך שהם מנהלים את ערוץ הטלוויזיה הרשמי, ומעולם הוא לא נוהל שלא על ידם. אם כן לשם מה הם רוכשים ערוצי לוויין מבעליהם ולשם מה הם לרכוש מניות בעיתונים היומיים?... עלינו להודות בכך שהרחבת החסות [של מנגנוני הביטחון] על כמה מבריוני הטלוויזיה יצרה מצב של כאוס תקשורתי – משום שאנשי התקשורת כיום מחויבים להנחיות [מנגנוני הביטחון] יותר מכפי שהם מחויבים לאתיקה המקצועית..."[57]

 

במאמר נוסף שפרסם ב-22.2, טען אמין כי כותבי המאמרים במצרים בודקים מהו הקו המנחה את הנשיא, בטרם יביעו עמדתם וכי נוכח הבחירות הקרבות, קיים חשש גם בקרב כותבים שתומכים באל-סיסי, בשל הפגיעה בחירויות ולפיכך הם מסייגים את ביקורתם. הוא כתב: "כעת, אנו לא כותבים לפני שאנו יודעים מה הוא הקו המנחה של הנשיא, והסיבה לכך היא שהנשיא הוא הציר שהכל נע סביבו. כשאנחנו יושבים בבית קפה או אפילו בניחום אבלים, אנו מדברים אך ורק על הנשיא... דיקנית פקולטה אומרת כי היא חוששת. שאלתי אותה מדוע, והיא ענתה: 'משום שמרחב החירויות מצטמצם והקטר [שלנו] נוסע לאחור.' כותבים ואנשי תקשורת אחרים לוחשים כי מרחב החירויות כורסם עד מאוד! ישנו מצב אמיתי של פחד, ופחד לא מאפשר אווירה נוחה לבנייה ולהשקעות...."[58]

 

בעל טור מצרי: דרושים לנו אמצעי תקשורת אמיתיים והסרת האחיזה של מנגנוני הביטחון מהם

עבד אל-נאצר סלאמה, בעל טור נוסף ביומון נדרש גם הוא לעניין הגבלת פעילות התקשורת במצרים. הוא כתב:

"ככלל, כל מה שדרוש לצורך המרצת החיים המפלגתיים והפוליטיים והחייאתם הוא רצון חופשי. בראש ובראשונה יש להעניק ביטחון לעוסקים בפוליטיקה – לא מרדפים ברחובות, לא העלמת [אנשים] בכפייה ולא מבקרים ליליים. דרושים אמצעי תקשורת אמיתיים – עיתונות, טלוויזיה, אתרי חדשות ואנשי תקשורת אמיתיים שזהו מקצועם. דרושות מועצות לאומיות לעיתונות ותקשורת שגם יממשו זאת. דרושה הסרה של ידי [מנגנוני] הביטחון מאתרי החדשות הסגורים. דרושה הרשאה לקיום ועידות פוליטיות בבתי מלון, בכיכרות, בספריות ובאולמות. דרוש  שינוי תפיסת התקשורת בקרב האחראים על אמצעי התקשורת הממשלתיים... "[59]

 

בעלת טור מצרית: המשטר נוקט בדרכים של פאשיזם, נאציזם ומקרתיזם

גם כרימה כמאל, בעלת טור באל-מצרי אל-יום התייחסה לנושא במאמר שכתבה ב-8.2.18: "כבר ראינו כיצד הוגבלה החברה האזרחית וכיצד עשו לה דמוניזציה ו[אנשיה] אף נחקרו והועמדו לדין. כמו כן, ראינו כיצד בוצעה השתלטות מלאה על כלי התקשורת כך שהם החלו לדבר בקול אחד ואין ביניהם שום הבדלים או חילוקי דעות, ואפילו לא ניסיון כלשהו לחלוק [על הדעה השלטת]..."

 

כמאל מתחה ביקורת גם על הצרת צעדי האופוזיציה על ידי המשטר והוסיפה: "כל התופעות הללו מעידות רק על דבר אחד – ניסיון לכפות חסות מלאה על החברה כך שתעוצב באופן אחד בלבד, בעל שיח אחד ומנטליות אחת, ואף בעל לב אחד שממנו לא יוצא שום קול שונה או ביטוי שונה. וכאשר בוקע [קול] שונה מכיוון כלשהו, כי אז באים עמו חשבון והתביעות המשפטיות בגין בגידה, קשירת קשר, החרבת המדינה והפלתה מוכנות לשימוש בכל רגע ונגד כל אדם או קבוצה. כל זה לא מייצג אלא מצב של פאשיזם, נאציזם או מקרתיזם אשר שמסבירים את כל התופעות האוטוריטריות הללו בתואנה של לכידות לאומית, הגנה על מדינה או צורך שכולם יהפכו לאחד כדי להיאבק בסכנות שמאיימות על המדינה ובמזימות הנרקמות נגדה מבחוץ. מה שמוזר הוא... שיש אנשי תקשורת וכותבים שתומכים בכל התופעות הללו של פריסת חסות [שלטונית] ופגיעה בזכויות וחירויות."[60]

 

 



[3] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 18.12.2017, אל-אהראם (מצרים), 20.12.2017,   https://www.alarabiya.net, 19.12.17

[4]  https://arabi21.com, 19.12.2017, אל-מודון (לבנון), 21.12.2017

[5]  https://arabi21.com, 19.12.2017, אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 2.1.2018

[7]  אל-שורוק (מצרים), 19.12.2017

[8]  אל-מודון (לבנון), 21.12.2017, https://arabi21.com, 19.12.2017

[9]  http://rassd.com 7.1.2018

[10] אל-אח'באר (לבנון), 17.1.2018

[11] כך למשל מתחה שריף ביקורת על המצב הכלכלי הקשה השורר במצרים ועל הסכם האיים עם סעודיה. על כך ראו אל-מצרי אל-יום (מצרים), 23.2.2017, 16.6.2017

[12]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 24.10.2017 , https://arabi21.com , 25.10.2017

https://www.facebook.com/mohamedelgarhey ,24.10.2017

[14] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 24.10.2017

[16]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 24.10.2017 , https://zahma.cairolive.com/, 24.10.2017 , https://arabi21.com  , 25.10.2017

[17] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 24.10.2017, אל-מצריון (מצרים), 25.10.2017

[18] אל-מצריון (מצרים), 31.10.2017

[19] אל-מצריון (מצרים), 12.11.2017

[20] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון),, 14.11.2017

[21]  אל-מצריון (מצרים), 31.10.2017

[22]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 12.10.2017 http://www.almasryalyoum.com/news/details/1203987

[24]  אל-יום אל-סאבע (מצרים), 6.10.2017

[26]  http://rassd.com, 12.10.2017

[27] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 2.5.2017

[30] אל-קדס אל-ערבי (מצרים), 18.8.2017

[32] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 21.3.2017, 22.3.2017, 28.5.2017, 8.1.2018, 9.1.2018,

[34]  אל-שורוק (מצרים), 6.1.2018

[35]  http://www.dw.com/ar, 23.1.2018, אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 31.1.2018

[36]  http://www.dw.com, 17.10.2017

[37] ערוץ פרטי התומך במשטר אל-סיסי

[38] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 19.2.2018

[39] אל-מצריון (מצרים), 21.2.2018

[42] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 6.1.2018, אל-אהראם (מצרים), 8.1.2018.

הרשות הכללית למידע במצרים היא גוף הסברה הכפוף למוסד הנשיאות שתפקידו להסביר את מדיניותה ועמדותיה של מצרים בתחומים ובסוגיות שונות.

[43] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 9.1.2018

[44] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 5.2.2018

[45] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 2.2.2018

[46] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 2.1.2018

[47]  אל-יום אל-סאבע (מצרים), 31.01.2018

[48]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 6.1.2017

[50]  אל-יום אל-סאבע (מצרים), 24.1.2018

[51] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 14.2.2018, 1.2.

[52] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 14,21.2.2018, אל-אהראם (מצרים), 21.2.2018, אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 23.2.2018

[53]  http://rassd.com, 11.2.2018

[55]  אל-אהראם (מצרים), 14.2.2018

[56]  http://rassd.com, 16.2.2018

[57] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 8.2.2018

[58]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 22.2.2018

[59] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 5.2.2018

[60] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 8.2.2018