המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב סעודי על הפיגוע בצופים סיני: האשמת הצופיות בכפירה נובעת מבורות ומדעות קדומות
28/11/2017


כותב סעודי בתגובה לפיגוע במסגד צופי בסיני:

האשמת הצופיות בכפירה נובעת מבורות ומדעות קדומות

 

בתגובה לפיגוע התופת שבוצע ב-24.11.17 נגד מתפללים צופים במסגד אל-רודה בצפון סיני ואשר גבה את חייהם של 305 אנשים, פרסם ב-26 לנובמבר, העיתונאי והעורך הסעודי האני נקשבנדי, מאמר באתר אילאף, בו הציג את הצדדים החיוביים של הצופיות כגון עשית חסד וסובלנות ויצא נגד הסלפים המאשימים את הצופיות בכפירה וסטייה מן הדת. לדבריו, האשמות אלה נגועות בבורות ובדעות קדומות.

 

האני נקשבנדי[1]


 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"ההתקפה של חמושים קיצוניים על מסגד צופי במצרים נובעת מאי הבנה עמוקה של משמעות הצופיות בעולם האסלאמי בייחוד מצד הסלפים. המקור לכך הוא שני גורמים: האחדבורות של הסלפיה בנוגע למשמעות הרוחנית של הצופיות והתייחסות של הסלפיה לצורה החיצונית במקום למהות שבמעשי הצופים כגון: קבלת ברכה בקברי קדושים, [הערצת] ידידי אלוהים [אנשים קדושים אצל הצופים] והניסים שעושים האנשים הקדושים. הגורם השניחלק מהצופים חיזקו השקפה זאת [של הסלפיה] בצמצמם את הצופיות למעשים ולא לרעיונות, ולעתים הוסיפו על כך גם מעט הסתגפות [כדרך הדרווישים]. בשל כך הפכה הצופיות, בייחוד אצל הסלפים, לקללה שדבקה בגוף האסלאמי.

 

הצופיות אינה אסכולה או תיאוריה דתית אלא רעיון המבוסס על כמה עקרונות כגון: עשיית חסד, התנזרות וסובלנות. ייתכן שההפרזה בסובלנות היא שהפכה את הצופיות מטרה לאש הקיצונים נגדה.       

 

לפי אחד העקרונות של הצופיות, גן העדן איננו מונופול של אדם הפוקד בקביעות את המסגדים בשעה שלבו מלא שנאה וצרות עין, וידיו מגואלות בכספי יתומים וחסרי כל, אלא, גן העדן הוא מנת חלקם של אנשים ישרים ואין זה משנה מהי דתם. אינני רוצה לתמוך בעיקרון הזה או לסתור אותו, אלא הוא רק דוגמה לכך שההסתגפות ופולחן קדושים אינם קשורים לצופיות, אלא הם רעיונות כלליים המנקים את הנפש מתענוגות העולם הזה...

 

הסלפים נקטו עמדה קיצונית כלפי הצופיות בתגובה לדברי ההבל שאמרו חלק ממטיפי הדת, בלי שטרחו לחקור את המשמעויות האמיתיות של הרעיון הצופי ובלי לדעת שמספר רב של אנשים בולטים באסלאם היו צופים. למשל האימאם אל-ר'זאלי[2] מחבר הספר 'אחיאא' עולום אל-דין' [החייאת מדעי הדת]; ג'לאל אל-דין אל-רומי;[3] צלאח אל-דין אל-איובי[4] והמצביא התורכי מוחמד אל-פאתח.[5] האם כל אלה באו להתברך בקברי קדושים או עסקו בכל מה שהסלפים הדביקו לצופיות? 

 

לא ידוע על צופי שרצח, פיצץ או ערף ראש, ההפך הוא הנכון. אחד העקרונות החשובים ביותר של הצופים טוען כך: 'עשיית הטוב מתבקשת לכשעצמה ולא על מנת לקבל פרס' והרי הטוב לבדו מרומם את הנפש ומקרבה אל בוראה ואז מתגלה ידע שמימי טהור ולא אמונות תפלות או אביונות צופית.  

 

יש שהגזימו בהאשמת הצופים בכפירה ואפילו האשימו אותם בכפירה בקיום הבורא ובסטייה מן הדת. אינני יודע כיצד מי שקורא לטיהור הלב והנפש מואשם בכפירה בקיום הבורא? אף שמדינות אסלאמיות רבות קוראות היום לגלות פתיחות וסובלנות דתית כלפי הדתות האחרות, הן נמנעות מלהזכיר את הצופיות, כאילו שמדובר בדת פורשת, או ברעיון שסר מדרך הישר שאין מקום לסובלנות כלפיו. בטוחני שאם יש רעיון שעלינו להסביר לאנשים את משמעויותיו, הרי שזו הצופיות, שבסופו של דבר היא אך ורק אהבת הטוב לכשעצמו ולמען כולם." [6]

 

 



[2]  אבו חאמד אל-ר'זאלי, נולד בפרס במאה ה-11, חכם הלכה ומיסטיקאי

[3]  ג'לאל אל-דין אל-רומי- משורר ואיש דת צופי, חי במאה ה-13,נולד באפגניסטן וחי בעיראק. את שיריו כתב בפרסית.

[4]  צלאח אל-דין אל-איובי - מייסד השושלת האיובית במצרים ובסוריה במאה ה-12, כבש את ירושלים מידי הצלבנים.

[5]  מוחמד אל-פאתח  - הסולטן השביעי באמפריה העותומנית. חי במאה ה-15. שם קץ לאימפריה הביזנטית

[6]  http://elaph.com, 26.11.2017

 

תגיות